12. מרקוס אורליוס אין ברצוני. וביכולתי. לחלק לך או לאמנון ציונים.שניכם מהווים דוגמא לעיתונות טובה.אולם נזכרתי בקיסר מרקוס אורליוס אשר שכר אדם שילוונו.בהופעותיו הפומביות.וכאשר ההמון היה מריע לקיסר .היה האיש לוחש לאוזנו של הקיסר.אתה רק בן אדם. אתה רק בן אדם... עלי ביבי קופירייטר | 24.08.12 (ל"ת)
11. באמאשך.. מה אתה רוצה מהקוראים?? לא היה לך על מה לכתוב? כן כן. זה אני הבור..בסדר. | 24.08.12 (ל"ת)
10. כמה התעסקות ילדותית במה שקרה, אני סבלתי ונפצעתי ריגשית..יאלה תתבגר ! אמנון דנקנר הוא אדם אמיץ שלא דופק חשבון כשהאמת כפי שהוא רואה אותה מגיעה אליו! דנקנר היחיד שהעיז להיכנס חזיתית בפרקליט ובעוד "רמי" מישרה שחושבים שהשמש זורחת מהם למרות שיכל להיות אחד מהגוורדיה ולזכות בעשרות פרסים כי היה מוכשר מרוב אלה שהיו סביבו ! דנקנר מבצר שלא נשבר | 24.08.12 (ל"ת)
9. אכן יש לך אחלה עיתון, אבל בבקשה הימנע מהטעות הבסיסית של מר דנקנר הלא נכבד: שתן במוח המלצה: בסיום כל יום, חשוב על העובד שאתה חושב אותו לאידיוט או לבטלן הכי גדול ובדוק אם אכן הוא כזה. הערה: בדרך כלל אותו עובד הוא יותר מטמטם ממה שאתה חושב, אבל לפעמים לא. צא ולמד אנדר ויג'ין | 24.08.12 (ל"ת)
8. ההגדרה הכי נכונה של "נודניק" היא: "בן אדם שאתה שואל אותו מה שלומך, והוא עונה לך בפירוט" אני מקווה מאד שכותב המאמר הזה מבין את הרמז..... | 24.08.12 (ל"ת)
6. לא הבנתי למה כתבת את הכתבה מה אתה רוצה בעצם להוכיח ? ומעבר עצה קטנה והיא בנפול אוייבך אל תשמח. קח את זה איתך לחיים. ש.ק | 24.08.12 (ל"ת)
5. אותי, כקורא, זה לא מעניין!! כתבה מהגרועות שראיתי חבל שאתה מנצל את הכח העיתונאי שלך לסגור חשבונות אישיים אותי, כקורא, זה לא מעניין!! | 24.08.12 (ל"ת)
4. ממש. אבל ממש. טוב, אז ממש. ממש ממש. תודה על המייל הטור הזה. כי ההוא שאתה מזכיר כבר לא משש | 24.08.12 (ל"ת)
3. מקסים. הצלחת לבטא במילים מה שלא מעט מאתנו עוברים אני מניח בצבא ובשנים הראשונות בעבודה. תקופות כאלה שאתה חנוק, מנוהל תחת פיקודם של אנשים שלאו דווקא היית בוחר אם לך היית האפשרות. כלכך מעריך את השיתוף והיכולת להפוך להומוריסטי חוויה כלכך קשה. אה ואגב, דנקנר- הוא מעולם לא היה מוכשר במשהו. כוחני בלי רסן. יש ים שלם של אנשים שמצטערים על היום שהכירו אותו. ד.ג. | 24.08.12 (ל"ת)
2. אמנון דנקהר פגע ברבים וטובים האיש החידתי הזה, שכתיבתו כה עשירה ומעניינית, הפך למיסטר הייד בתפקיד עורך מעריב. הוא היה פיל בחנות חרסינה, ששבר וניתץ עם כל צעד שלו במסדרון. הוא היה רשע מרושע, חסר לב לחלוטין, והרס את מה שנשאר אז ממעריב. כל עובדי מעריב באותה תקוןפה סובלים עד היום מהלם קרב. תומר | 23.08.12 (ל"ת)
1. הטור שלך ריגש אותי כי כמו כל אחד, גם אני מתמודד עם פצעים שלא הגלידו ומייחל להבראתם. במקרה שלי מדובר בבחורה שעזבה אותי שבור לב ומדמם. זה היה לפני המון שנים, מאז הקמתי משפחה ואני אוהב את אשתי אהבה גדולה, אבל הפצע לא מפסיק לנקר ולהכאיב. מקווה שיום אחד אצליח להחלים, כמו שאתה מתאר בטור היפה שלך אחד | 23.08.12 (ל"ת)
העיתונות חיה
13 תגובות לכתיבת תגובה