לדעתי אכן החומריות הרבה הפכה מזיקה לאדם, אנו רוכשים יותר מידי דברים שאנחנו לא צריכים ובכך כולאים את עצמנו לעולם אומלל ומסובך של צרכנות, מעמדות כלכליות בחברה ולחץ מתמיד של השגת כסף. אך אם זאת צריך להוסיף שכמו שיובל נח הררי כתב בספרו "קיצור תולדות האנושות" (ואני משער שכבר אמרו זאת לפניו)- כל סדר בין-סובייקטיבי (בין-סובייקטיבי: נמצא בתודעה של הרבה אנשים), גדול אשר יהיה, הינו מדומיין, המצאה שלנו בתוך הראש. כך גם משטר של מדינה הוא גם בין-סובייקטיבי, בין טוב או רע, בין אם הוא מעודד חומריות ודריסת ערכי החברה או בין אם הוא מעודד ערכי שותפות ומבזה אופורטוניזם. לכן, יש להבין שהשינוי מתחיל מהאדם עצמו, כל אחד מאיתנו יש לו את הכוח להחליט לשנות את הפרספקטיבה האישית שלו, פחות להיות כבול למעגלים הגדולים האוחזים אותו (כמו ממשלה) אשר מראים לו את הדרך ההתנהגות המקובלת, ולהבין את העולם כראות עיניו. כך אולי נצליח להגיע לעולם טוב יותר בו השולט בחיינו אינו ההיגד "שאחרים יראו לי מה אני צריך כדי להיות מאושר" ויותר - "אני יודע מה אני צריך כדי להיות מאושר". קל להגיד. נכון, קשה לאינדיבידואל קשה להפריד את תודעתו מהכלל הגדול והסוחף. אך מתוך ההבנה שרוצים שינוי אני מתאר לעצמי שאם היינו עושים סקר בישראל (או בכל מדינה אחרת) ושואלים כל אזרח "מה יותר קל לשנות? את התודעה העצמית שלנו או את דרכי השלטון בממשלה" אני סבור שהתשובה השנייה לא בהכרח הייתה השכיחה מבין השתיים. לעומת זאת אני מאמין שלא כולם חייבים לשנות את תפיסתם (את האמת אני מאמין שזה גם לא אפשרי) אלא רק רבים מאיתנו, אלו מאיתנו שהם בעלי השפעה משמעותית על אחרים, אנשים כמו מנהיגים בשלטון, הוגי דעות, מורים, מרצים, מנהלים, כתבים, מדריכים וכדומה. אך לצערי, נדיר האנשים שמגיעים למעמד בשלטון ומראים לנו כיצד הם חיים את חייהם באושר של הסתפקות במועט ומהווים דוגמה לנתיניהם. כיוצא מכך, אני סבור שאם פרופסור רוברט סקידלסקי, בנוסף לכל אמרותיו היפות נגד החומריות ובעד הסתפקות במועט היה מוסיף גם משהו אישי על עצמו כמו - "למרות שאני מרוויח מלא כסף, איני צריך את הכל כדי להיות מאושר, אני מסתפק במועט ונותן לעניים שאני יודע שכן צריכים ובנתינה אני מקבל יותר סיפוק ואושר מלרכוש עוד מכונית פאר או עוד שבוע בחופשה השנתית בקאריבים". איני יודע, יכול להיות שאכן פרופסור סקידלסקי עושה את כל אלה ויותר, אך מבחינתו, לעניות דעתי, יש מקום לציין זאת בכתבה שכזאת, וזאת מתוקף אחריותו כבא בדבר בציבור. זאת, משום שכמובן שאדם שעושה רושם של עשיר בא ומטיף לעולם במיתון על הסתפקות במועט, כמובן שהתהייה הראשונה של האנשים תהייה - "האם הוא מיישם את דבריו בחייו?" (כמו שגם ראינו בתגובות קודמות לכתבה). בציון אמרות שכאלה לפרופסרור סקידלסקי הייתה הרבה יותר השפעה על קוראי הכתבה, וכך היה מקדם אותנו יותר להבנה שלא צריך הרבה בשביל להיות מאושר. ואגב, אחרי שזה נאמר, כמובן שהייתי שמח לראות אנשים בשלטון יותר צנועים ומסתפקים במועט, אבל אני כשלעצמי יודע שאני עדיין במירוץ המטורף הזה אחרי הכסף והחומריות. הייתי שמח לתגובות, תרגישו חופשי.

כושר הייצור של האנושות בכללותה אמנם גדל במאה וחמישים השנים האחרונות לפחות פי 10,000 אבל מכך לא משתמע שאינדבידואל טיפוסי (למשל איכר מלפני המהפכה התעשייתית) יכול לייצר את אותה תוצרת בחלקיק מזמן העבודה שנדרש אז.

אני לא זוכר מי אמר שהשטויות המופרכות ביותר נשמעות אמת כשאומרים אותן בפסקנות ובהחלטיות, אבל 97 הוא דוגמא מצויינת לכך. בארמית אמרו חז"ל "איסתרא בלגינא - קיש קיש קריא" (תרגום לעברית: גם דחפור אחד שחופר עמוק עושה הרבה רעש בלילה...).

מצד אחד הוא אומר שצריך להפסיק לדאוג כל כך לגבי הצמיחה וזה לא חשוב מה תהיה הצמיחה (חיובית, אפסית או שלילית), ומצד שני הוא בא ואומר שהכי חשוב כרגע בשביל לצאת מהמיתון זה להחזיר את הצמיחה. היכן ההיגיון? אז מה בעצם הוא רוצה? האם צמיחה של התמ"ג חשובה או לא?

1. הם לא עובדים מתוך בחירה, 2. עוסקים בעיקר בנושאים רוחניים 3. מקבלים מהמדינה שכר מינימלי כדי שלא יעבדו 4. לא רודפים אחרי חומרנות ומוצרי צריכה אז, רגע, לשם הוא רוצה להביא אותנו? אוי ויי.

כולנו מכירים את הכיור הזה שטוחן אשפה ולאחר מכן מרוקנים הכל לשקית ולפח ...................................................................... הרעיון שלי מבוסס בניית תשתיות נרחבות בישראל ובעולם .... בהתחלה זה יעלה כסף אבל לאחר מכן זה ייצר כסף ... !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בכל בית יהיה מעיין מכונה בגודל מכונת כביסה אשר תגרוס כל מיני חפצים ישנים: קרטונים ברזל זכוכית שקיות ניילון פחיות וכל מה שנעלה על רוחנו ......... את עיסת הריסוק שתיווצר ישלחו בעזרת לחץ אויר או מים למרכזים בתוך אותה העיר ושם במרכז יתחיל תהליך הפרדת החלקיקים המרוסקים מכל מיני חומרים לקטגוריות וככה חומרי גלם בעצם יחזרו לאחר השימוש לשימוש חוזר בתעשיות ... את הריסוק אפשר גם לעשות במכונה שתמצא בכל שכונה כמו פח גדול שלתוכו יזרקו כל החפצים הישנים ושם יעשה הריסוק .... (כמובן זה יותר נוח אם זה נמצא בכל בית) את החלקיקים ישלחו בעזרת לחץ מים או אויר ממש כמו הביוב שמוכר לכולנו למרכזי ההפרדה .... זה בעצם יוצר עיר יותר עתידנית מבחינת מחזור : חוסך משאיות שבאות לפנות מחזור וביזבוז זמן של אנשים להליכה אל פחי מחזור .... (אנשים מתעצלים ללכת לפחי המחזור - לעומת חור בביתם (המכונה ) אשר לשם יותר קל לזרוק את החפצים ולשלוח אותם הלאה הרעיון עובד עם הביוב של ביתנו כבר שנים , אז למה שלא יבנה גם לאשפה מסוג אחר ... בהמשך אפשר לפצל את התשתיות למחזור פרטני של כל חומר ... רעיון כזה יקנה המון עבודה להמון אנשים ויחסוך בסופו של דבר הרבה כסף בכיוונים שונים כולל זיהום הסביבה ועוד ........... כל חברה או תאגיד שיחשוב וינסה לפתח את הרעיון יבין שזה מהפכני וזה יכול לתרום לבוסט גדול בעולמנו! -- אמנם כרגע לא עולות בראשנו רעיונות חדשים אבל עד שאלו יגיעו אפשר להתמקד ברעינות מחזור שכאלה ! בעתיד שהרובוטיקה תשתכלל אפשר להמציא אינספור רעיונות לעתיד הרבה יותר רווחי וטוב ! ראייה טובה לעתיד - מצרך הכרחי לכל אדם !

כתבה מצוינת, נותנת חומר למחשבה , ראשי המדינה והמנהיגות הכלכלית צריכים ללמוד ממנה איך לכוון את המדיניות, בצורה כזאת שלא להגביר את הצריכה הפרטית של האנשים כדי שהם לא יצטרכו להיות משועבדים לעבודה יותר ויותר על מנת להביא יותר כסף. יש להגביל את הפרסומות המדרבנות לצריכה. להדפיס יותר כסף כדי שיהיה מספיק ,ואז האנשים יוכלו לעבוד פחות ולהרוויח מספיק על מנת להתקיים , ויוכלו התפנות לעסוק יותר בתחביבים בשעות הפנאי .

אני לא פוסל לגמרי את מה שכתבת, אבל - אם תיקחי 9 נשים ותכניסי אותן להריון, הן לא ילדו אחרי חודש...

אותו מספר מגהוואטים של חשמל מיוצרים בשנה: אבל תוך הפחתת זיהום ב3% בשנה ע"י מעבר לדלקים ידידותיים ואנרגיה מתחדשת וייעול הרשת וניהולה. אותו מספר של מוצרי מזון שנמכרים כל שנה, אך תוך כדי הפחתת משקל ועלות האריזות, והגברת המחזור. עלייה מתונה בכמות הדירות הנבנית (אבל עלייה בשיפוצים של דירות קיימות והתאמתן לצריכה מועטת של אנרגיה ומיים, בידוד והוצאת אזבסט, אלמנטים מסוכנים והגברת הבטיחות, כדי לצמצם הוצאות ולשמור על בריאות הדיירים. הפחתת כמות התרופות, תוך כדי השקעה גוברת ברפואה מונעת שמפחיתה הוצאות למשקי בית, מגדילה את שעות העבודה והפריון ואת הוצאות המיסוי להחזקת מערכת בריאות. הקפאת הגידול במספר הרכבים, תוך כדי הוצאת רכבים ישנים וגדוליםוהכנסת רכבים חדישים עם צריכת דלק מופחתת, זיהום מופחת ורעש (פחות יבוא דלק, יותר הכנסה פנויה לאזרח ויותר איכות חיים) וקדיום תחברות רכבות מתקדמת, עבודה מהבית שמייתרת את הקומיוט היומיומי ויוזמות של שכירות ושיתוף רכבים.

כל הכבוד על הכתבה, ואוסיף שניתן ליישם חלקים מהכלכלה ע"פ עקרונות המינימום שהגדיר פופר-לינקאוס (ז'בוטינסקי הסכים איתו, אם זה עוזר)

הבעיה המרכזית היא שעות העבודה, אולם כדי להתפרנס אנו חייבים להסכים עם שעות העבודה המטורפות שדורשים מעסיקים, היום אם לא מסכימים לשעות עבודה רבות פשוט לא מתקבלים לעבודה, אני כאמא נתקלת בהרבה קשיים למצוא עבודה של 40 שעות עבודה, דורשים מינימום 45 שעות שזה אומר כל יום עד שעה 17:00 ועוד שעה בפקקים, ומתי אני מגיעה הבייתה ויכולה לטפל בילדים, בלי לדבר על פנאי וזמן איכות. הבעיה העיקרית היא ששעות עבודה מטורפות הם תנאי קבלה לעבודה של רוב המעסיקים. אם מוצאים שעות מועטות השכר עליהן הוא נמוך כל כך שזה פשוט לא שווה לצאת לעבודה.

שום דבר ממה שהוא אמר לא חידש והינו ידוע ומדובר כל הזמן!

כדי לפשט:1. עליה בתל"ג היא רק חלק מהיעד. החלק החסר - צמצום סטיית התקן של הממוצע (כדי לצמצם פערים). לנסח לכך מפתחות אידיאליים ולפעול בכיוון. 2. ריבוי מקצועות שמביאים רק כסף בלי תועלת ממשית (פירסום, יח"ץ, עריכת דין, יישומי אינטרנט מרובים ומיותרים) - תורמים לעליה ברמת החיים עד כדי בועה שכיום היא מתפוצצת. צריך לחזור למקצועות הליבה האמיתיים המיצרים צרכים אמיתיים - מזון, ביגוד, מגורים, תחבורה, חינוך, תשתיות. 3. לתאוות הבצע וליצר ה"חזירות" האנושית אף פעם אין גבולות. אין דבר כזה "מספיק כסף". אם יטופלו שני הסעיפים הקודמים זה יכול לסייע בפתרון הסעיף השלישי.

ופה בדיוק טמונה הטרגדיה שהפרופסור מצביע עליה. מניסיון יש עשרות אם לא מאות תחומים בהם אפשר להתעניין ומהם ניתן להנות שאינם עבודה. אנשים יכולים להעשיר עצמם מאד ולא בכסף, אבל במקום זאת הם תקועים במעגל האינסופי של ילדים-עבודה-טלויזיה.

אחד מעשרת הדיברות הוא לא תחמוד....והפכנו לחמדנים..חמדנים מדי...עד שזה יהיה בעוכרינו. הלוואי ונתחיל ללמוד את תורת האהבה והחסד,הנתינה והאמת.נשים ערכים חשובים אלו במרכז חיינו ואז באמת נגלה את כוחה של האהבה.אז נגלה גם את הבורא שנתן לנו באהבתו הרבה חיים ואדמה שמוריקה עד בלי די. אך אז גם נגלה שיש אנשים שלא מעריכים או מאמינים בקיומו של בורא שאוהב ונותן..ובגלל זה גם אינם מאמינים בתורתו ובחוכמתו..והולכים ע"פי חוכמתם..והורסים לכולנו.... אך זה לא ימשך לנצח...באישזהו שלב הבורא יתערב ויוכיח את קיומו ובעיקר יתן חיים לכל אלו שעצרו, הרהרו בדבר ובחרו בו ובדרכו ובמטרתו : חיים נוחים,מלאי אהבה ויצירה,הגשמה ושמחה תוך כדי התחשבות הדדית ושימת דבר האל במרכז חיינו.לילה טוב עולם :))))

97 טועה ומטעה. המשבר בארה״ב לא פרץ בגלל הכרחת הבנקים להעניק משכנתאות ואת זה כבר הוכיחו במחקרים רבים וביניהם הבנק המרכזי של ארה״ב. המשבר נוצר כי קפיטליסטים פרועים וחזיריים משוק ההון יצרו מפלצות פיננסיות שאיבדו כל קשר למציאות רק על מנת לייצר רווח קצר טווח. אפילו הימין השמרני בארה״ב כבר הפנים מסקנה זו.

אין זו דעה שלי, אלא של מומחים לסין. סין מבצעת במידה רבה חלק מהמלצות להגדיל אתת ההוצאה הציבורית. הממשלים המקומיים במחוזות ובערים רוצים להציג פעילות ושיפורים בכדי להרשים את הממשלה המרכזית ותושבי המקום. לשם כך הם נוטלים חובות עתק בכדי לבצע פרויקטים מגלומניים, חלקם נחוצים וחלקם מיותרים. לא ברור כיצד פרויקטים אלו ישלמו את החובות שנצברו. בעיה נוספת - חוסר האיזון בסחר עם ארה"ב. סין רוכשת אגח"ים של ארה"ב בכמות דימיונית. לא ברור אם ארה"ב תוכל לפרוע אותם בעתיד הנראה לעין. בעיה נוספת - המספרים הגדולים. בכדי להביא את תושבי סין לרמה של נגיד 20% מרמת החיים המערבית, ידרשו משאבים דימיוניים של אנרגיה, חומרי גלם ומזון. כמו כן בעית הזדקנות האוכלוסיה. בגלל המגבלה של ילד אחד למשפחה, נוצר חוסר איזון מלאכותי בין צעירים למבוגרים. הצעירים לא יוכלו לפרנס את כל האוכלוסיה המתבגרת. כל זה יוליך למשבר בסין. הגלים של משבר זה יכו את כל העולם, מאחר והמוצרים הזולים תוצרת סין שמרו על אינפלציה נמוכה בכל העולם. ירידה בתפוקה של סין תיקר מוצרים רבים בעולם ותגביר את האינפלציה.

קהלת ז"יב : הכסף וגם החוכמה נותנים סוג של צל - הגנה.אך רק החוכמה תתן חיים !!!

יש כבר מס כזה - הוא נקרא מע"מ. ויש מיסים נוספים פרטניים על מוצרי צריכה אחרים כמו מס בלו על הדלק, מס יחודי על סיגריות ואלכוהול, מסי המכס על מוצרים מיובאים, ועוד... זה לא באמת עזר לנו לצרוך פחות.

תהילים קי"א י....הבסיס לחיים נכונים הם התורה.לומדים ,וחיים ע"פי ההוראות המדויקות של הבורא.ואז מובטחת לנו ברכתו.חיים בריאים ישעיהו ס"ה : א נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ, נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי; אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי, אֶל-גּוֹי לֹא-קֹרָא בִשְׁמִי. ב פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל-הַיּוֹם, אֶל-עַם סוֹרֵר--הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא-טוֹב, אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם. ג הָעָם, הַמַּכְעִסִים אֹתִי עַל-פָּנַי--תָּמִיד: זֹבְחִים, בַּגַּנּוֹת, וּמְקַטְּרִים, עַל-הַלְּבֵנִים. ד הַיֹּשְׁבִים, בַּקְּבָרִים, וּבַנְּצוּרִים, יָלִינוּ; הָאֹכְלִים בְּשַׂר הַחֲזִיר, ופרק (וּמְרַק) פִּגֻּלִים כְּלֵיהֶם. ה הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ, אַל-תִּגַּשׁ-בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ; אֵלֶּה עָשָׁן בְּאַפִּי, אֵשׁ יֹקֶדֶת כָּל-הַיּוֹם. ו הִנֵּה כְתוּבָה, לְפָנָי: לֹא אֶחֱשֶׁה כִּי אִם-שִׁלַּמְתִּי, וְשִׁלַּמְתִּי עַל-חֵיקָם. ז עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם וַעֲו‍ֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו, אָמַר יְהוָה, אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל-הֶהָרִים, וְעַל-הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי; וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה, על- (אֶל-) חֵיקָם. {ס} ח כֹּה אָמַר יְהוָה, כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל, וְאָמַר אַל-תַּשְׁחִיתֵהוּ, כִּי בְרָכָה בּוֹ--כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי, לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל. ט וְהוֹצֵאתִי מִיַּעֲקֹב זֶרַע, וּמִיהוּדָה יוֹרֵשׁ הָרָי; וִירֵשׁוּהָ בְחִירַי, וַעֲבָדַי יִשְׁכְּנוּ-שָׁמָּה. י וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה-צֹאן, וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר, לְעַמִּי, אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי. יא וְאַתֶּם עֹזְבֵי יְהוָה, הַשְּׁכֵחִים אֶת-הַר קָדְשִׁי--הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן, וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ. יב וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב, וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ--יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם. {פ} יג לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ--הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ, וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ; הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ, וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ. יד הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ, מִטּוּב לֵב; וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב, וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ. טו וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירַי, וֶהֱמִיתְךָ אֲדֹנָי יְהוִה; וְלַעֲבָדָיו יִקְרָא, שֵׁם אַחֵר. טז אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ, יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן, וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ, יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן: כִּי נִשְׁכְּחוּ, הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, וְכִי נִסְתְּרוּ, מֵעֵינָי. יז כִּי-הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים, וָאָרֶץ חֲדָשָׁה; וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת, וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל-לֵב. יח כִּי-אִם-שִׂישׂוּ וְגִילוּ עֲדֵי-עַד, אֲשֶׁר אֲנִי בוֹרֵא: כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת-יְרוּשָׁלִַם גִּילָה, וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ. יט וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם, וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי; וְלֹא-יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד, קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה. כ לֹא-יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, עוּל יָמִים וְזָקֵן, אֲשֶׁר לֹא-יְמַלֵּא, אֶת-יָמָיו: כִּי הַנַּעַר, בֶּן-מֵאָה שָׁנָה יָמוּת, וְהַחוֹטֶא, בֶּן-מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל. כא וּבָנוּ בָתִּים, וְיָשָׁבוּ; וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְאָכְלוּ פִּרְיָם. כב לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב, לֹא יִטְּעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל: כִּי-כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי. כג לֹא יִיגְעוּ לָרִיק, וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה: כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה, הֵמָּה, וְצֶאֱצָאֵיהֶם, אִתָּם. כד וְהָיָה טֶרֶם-יִקְרָאוּ, וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כה זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד, וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן, וְנָחָשׁ, עָפָר לַחְמוֹ; לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי, אָמַר יְהוָה.

כי בתווך הארוך כולנו מתים.

באם יש מס צריכה אנו נרכוש פחות ונצרוך פחות - וכתוצאה מכך = פחות ביקוש והמחירים יירדו = - ונצתרך = פחות כסף ופחות שעות עבודה - ואי לכם = יותר זמן איכות למשפחה חברים ולימודים בהצלחה

הכל מכוון לרגע בו נבין שהשפע והחומר ריק מתוכן , ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו : תמיד נרצה עוד, ונהיה משועבדים לרצון של עוד/ לא מספיק == עבדים מודרניים. למי שמעוניין לדעת את המשמעות האמיתית של היותנו כאן - ערוץ 66 יכול לספק את כל התשובות.

רבותי, אפשר לעטוף את הצעותיו של פרופ' המכובד באילו מילים מסוכרות שתרצו, אך זה לא ישנה את העובדה שהוא בעצם מציע כלכלה קומוניסטית. נתחיל מן הסוף - כלכלות לא יכולות להיחלץ ממשבר באמצעות הגדלת ההוצאה הממשלתית, משום שלממשלות לעולם אין את חוכמת ההמונים במה להשקיע את הכסף הזה, ולפיכך הן משקיעות תמיד באפיקים בלתי נחוצים וסתם מפסידות את הכסף הזה. זה בדיוק מה שקרה במשבר הגדול של שנות השלושים (בניגוד למה שלמדתם בתיכון, שמונה שנות ניו-דיל של רוזוולט לא שיפרו את מצב האבטלה במאומה, זאת היתה מלחמת העולם השנייה שחילצה אותם מן המשבר). זה קורה שוב היום - למשל, אובמה הפסיד לממשלת ארה"ב מאות מיליונים בהשקעה הכושלת ב'סולינדרה'. הדפסת כסף? אוי ואבוי, הרי זאת יצירת אינפלציה, או אפילו היפר-אינפלציה, אשר שוחקת את החוב הממשלתי, אך גם מרוששת את מעמד הביניים ומשליכה את המדינה לסחרור מסוכן. לתת לאנשים קצבה כדי שיעבדו פחות? את זה ניסינו בישראל, קוראים לזה המגזר החרדי, ואתם יכולים לראות בעצמכם מה יצא מהם. מכסי מגן? מדכאים תחרות, גורמים לעליית מחירים, ולשחיקת כוח הקנייה של האזרח הקטן. גם את זה יש לנו בארץ ואפשר לראות כמה זה הועיל לנו. בארה"ב ובריטניה יש קפיטליזם פרוע? אתם בטוחים? גם אחרי אובמה קייר ופוד סטאמפס, והדיור הציבורי בבריטניה? בארה"ב כיום כל אזרח שלישי מקבל קצבה ממשלתית כלשהי! לא ולא. בארה"ב ובבריטניה אין קפיטליזם פרוע, כי אם סוציאליזם פרוע. הוא המקור למשברים (למשל, זרעיו של משבר הסאב-פריים בארה"ב נזרעו כשממשל קלינטון הכריח את הבנקים לתת משכנתאות לכל דורש, לא משנה אם יכל לעמוד בתשלומים אם לאו), והוא גם המקור לחוסר היכולת להחלים מן המשברים (סוציאליזם בין היתר מאופיין בבירוקרטיה ממשלתית הולכת וגוברת, שמקשה על פיתוח עסקים חדשים ויצירת מקומות עבודה). כל מה שהפרופ' המכובד אומר הוא קשקוש מוחלט, והליכה לפי המלצותיו היא הדרך הטובה ביותר להגיע לחורבן טוטאלי.

שלרוב האנשים בעולם אין מה לעשות עם הזמן שלהם - ואם לא תהיה להם תעסוקה הם פשוט ישתגעו או יעשו מעשי טירוף שיפגעו בסביבתם - לכן אנשים עובדים. לא משנה לפעמים במה עובדים אבל העיקר הוא לעבוד ולהעביר את הזמן רק כדי לא להשתגע מחוסר מעש ! ותחשבו על זה

אנשים לא יודעים להסתדר עם הפנאי כי הפנאי משמעו אהבה,ההתמכרות של אנשים לעבודה לא נובעת רק מזה שהשפע מטריף אותם אלא גם מכך שעבודה נותנת להם ערך עצמו והשפעה ומגע משמעותי להם עם אנשים אחרים,ככל שהחברה והפרט מתפתחים הדחף היצירתי נעשה עמוק ורחב יותר מה שגם מחולל את התנועה המתמדת נגד המבנים הכובלים את היצירתיות האישית והאינטימית שלנו לרדיפת הבצע חסרת הרגש של המיעוט האימפוטנטי והאלים שלכן יש לו זמן ומידה מספקת של חוסר רגישות אנושית כדי לרמות ולהשתלט על משאבי הכלל,בסופו של דבר אנשים ילמדו ליצור מתוך אהבה,כל הזמן,למען האחרים,בתשוקה אמיתית,שלא נכבלת ומעותת ומנוצלת על ידי אינטרסים שזרים ומפרים את האהבה שהם חשים לאחרים,אפשר לראות את התהליך הזה גם דרך המגמה המתמדת של העלמות המתווכים,גם בזכות הופעת הרשת שמבזרת את מוקדי הכח וההשפעה כשהיא מחזירה את השליטה לאדם הפשוט מהשורה

לאחר מספר שנים של עבודה ממשלתית בתפקיד שנחשב לצווארון כחול( כיוון שההכשרה אליו מועטה והוא טכני) אולם עם שעות נוחות כ5-6 שעות ביום ושכר שעומד היום על כ12,000 ש״ח ברוטו, מצאתי את עצמי עוסק בשנים האחרונות במיזמים שונים לאחר מספר שנים לא מועט שבהן הייתה לי ״סייסטה״ שהיא שנת צהריים של כ2-3 שעות שלאחריהן למדתי תואר ראשון בליודי ערב. מיזמים אלה גרמו לי להפסדים לא קטנים והיום בעל כרחי אני נאלץ לכסות חובות ( שיסתיימו בשנתיים הקרובות) ולמרות שיכלתי לחיות מעבודה זו אני מוצא עצמי עובד בעבודה נוספת, ומדוע? האם הייתי מאושר קודם עם שפע אינסופי של פנאי? ( בין 12-17 בצהריים הייתי אוכל צהריים, גולש באינטרנט ונח עד שהילדים יחזרו מהגן) כן וכן!! השאלה היא , למה אני לא עוצר ומסתפק במועט? א. בישראל העבודה שלך מגדירה אותך, ששומעים מהו התפקיד מעקמים פרצוף. ב. הגשמה עצמית ואתגר שלא קיים בעבודת הבוקר ג. מחסור זמני בכסף כתוצאהמכשלון בנסיונות הקודמים להתפתח ד. השפעת השפע והסביבה בא אני חי, הדשא של השכן וכו... ה. אמונה שמתי שיהיה לי מספיק, אוריד הילוך בהמשך. בנתיים אני לעיתים מגיע מאוחר ולא רואה את הילדים... בתקווה שלאחר סגירת החובות אוכל להוריד הילוך, אם כי הרצון להצלחה אצלי אף גבר בנסיון להוכיח לסביבה ובעיקר לעצי... אני מניח שבסביבה שונה , הייתי בוחר אחרת, אוליי להתקדם לתפקיד אחר יותר בכיר על אף שיש לי חשש מאיבוד החופש הנוכחי שהוא ממכר. מה לעשות הנוחות מנוונת אותך...

1) התפטרתם משטיפת המוח של הפרסומות שגורמות לייצר רצונות מיותרים 2) התפטרתם מהצגת שווא שנותנת לכם תמיד מקור התייחסות נורא ושגוי ל"איך לחיות את החיים" : בלונדיני, חטובה, שרירי, ילדים לבנים מחייכים, רצפת גרניט, דק ועצי זית, מותגי לבוש, וג'יפ החונה בחוץ.. אז זהו שלא.. 3) התפטרתם מתכני האלימות והמיניות שהTV מציגה בשעות שילדים עדיין צופים בהם!! 4) התפטרתם מהלחץ ההיסטרי בחדשות על כל ארוע מטופש שטוחנים במשך שעות רק כי אין משהו אחר להציג 5) הרווחתם זמן איכות לקריאה, ספורט, יציאה מחוץ למזגן, הליכה בפארק או סתם במרכז העיר. הרווחתם זמן עם חברים, עם משפחה עם האחים וההורים. 6) הרווחתם עוד קצת זמן עם הילדים (רצוי תמיד בחוץ) 7) אתם יותר שפויים. מניסיון אחרי שהוצאנו את הTV מהבית אפילו שלא היינו צרכנים גדולים שלה, פתאום התחלנו לחשוב פאקינג עצמאי! פתאום הכל נראה יותר חד, יותר אופטימי. לא צריך להיות חרדי כדי להוציא את הTV, צריך להיות שפוי. ועם הילדים - מסתדרים, זה לא כזו בעיה!

הצורך של האדם גדל ומה שהיה בסיסי פעם שונה ממה שבסיסי היום. כיום *אי אפשר* בלי אייפון, חופשה שנתית בחו"ל ועוד, אחרת מרגישים *מחסור*. אם לכולם יש מכונית טובה יותר משלך תרגיש מחסור. הצורך הוא יחסי, ולכן לעולם לא ניתן יהיה להשביע אותו עבור כלל האוכלוסיה. קיינס טעה כי לא הבין פסיכולוגיה בסיסית. גם סקידלסקי טועה.

רעיון נפלא עלה בכתבה - הבה נתחיל במיסוי הפרסום! ולא סתם במיסוי, אלא במיסוי מדורג. על פי הרלוונטיות. לדוגמה,: אם מפרסמים מכונית ועליה יושבת בחורה נאה שאינה רלונטית לנושא - עלות הדוגמנית תהיה עלות המס... עם מציגים משחת שיניים בפרסומת, והיא מחסה מברשת לכל אורכה (כ- 2 ס"מ) בעוד 10% משחה מספיקים ומותירים, המס יהיה 90% מעלות הפירסומת.... וכן הלאה.

פרופסור סקידלסקי כנראה לא מבין את הדבר הכי בסיסי בכלכלה - אין דבר כזה שפע! אבן הבסיס שעליה מונחת הכלכלה היא "מחסור"! ביקום שאנו חיים בו לא יתכן מצב של שפע לכולם, שפע לכולם יבטל את התחום שנקרא כלכלה! שפע זה דבר יחסי ואף אחד פה לא באמת יכול להגדיר את המונח שפע לכולם. לצורך המחשה, נניח עולם שבו לכולם יש שפע, הרי זהו עולם משעמם.. אנשים מחפשים להיות מובדלים זה מזה.. כאשר לכולם יהיה בית עם גינה ורכב יקר ולכולם יהיה את אותו הדבר, אנשים יחפשו דרכים שלהם יהיה משהו קצת יותר יקר וקצת יותר מיוחד וכנראה שבשביל להיות מובדל הם יצטרכו לעבוד קשה זהו העולם ואלו הם חוקי הכלכלה!

מספר 65- אתה מעולה

התקשורת והפרסום אלו 2 הבעיות הגדולות בימינו-שטיפת מח צרכנית! הסביבה הזאת(תודעתית)היא הבעיה שגורמת לנו לרצות מה שלשכן שלי יש ואני לא אנוח עד שאשיג זאת גם אם יצטרך לרמוס אותו. חינוך לקשר אחר בין בני אדם,הבנה שבלי קשר נכון בינינו רק נמשיך לרוץ אחר מילויים מדומים ובדרך נהרוס את כדור הארץ ואת עצמינו.

כדי שתוכלו להמשיך לנצל אותן את השכר הגבוה יחסית אצלן. כך שזה לא פיתרון.

מדוע? כי אתה מחפש פתרון מיידי במקום לחפש פתרון ארוך טווח - הווה אומר, שינוי סגנון ואורח החיים. שבוע של חרם צרכנים אולי יוזיל מחירים לזמן מה אבל הם יעלו בשנית, כי לכולם זיכרון קצר. אתה צריך ללמוד כיצד לא לתת לריגושים של הפרסומאים לשלוט בחייך.

יש לך טיפים של היכן כדאי להתחיל?

הישראלים משוגעים. לא יכולים לנוח לשנייה. או שהם עובדים או שהם עם הילדים או מול ריאליטי. אצלינו הישראלים עבודה זה מנוחה ופנאי זה העבודה הקשה. אם אנשים פה יעבדו כל כך מעט הם ישתגעו לגמרי והפשע יתגבר. לא מומלץ...

אם כולם יעבדו 10 שעות בשבוע, איך המערכת תתפקד בדיוק? נהגים יכולים לעבוד 10 שעות בשבוע? הם צריכים לעבוד 10 שעות ביום לפחות. הייתם רוצים ששוטרים יעבדו 10 שעות בשבוע? לא נראה לי. מורים? איך אפשר להעביר חומר בכל כך מעט זמן ביום לכל כך הרבה אנשים? אנשי הייטק צריכים לעבוד לפי שעות של מדינות אחרות, או במשמרות. כנ"ל מאבטחים. איזה אבטחה הייתה פה אם כל המאבטחים היו עובדים 10 שעות בשבוע? על מה אתם מדברים? ההוצאות על דברים כמו אוכל ונסיעות ירדו מאוד באופן יחסי ב-100 שנים האחרונות אבל מה עם הוצאות על מגורים למשל. בכל העולם הן יישארו גבוהות, רבע מההכנסות במקרה הטוב וחצי או יותר במקרה הרע, בטח במדינות מפגרות ועניות. לא ריאלי למרות שנשמע כיף לעבוד כל כך מעט.

המרוץ המטורף לחימוש משוכלל ומתוחכם סחף וסוחף איתו את הקדמה המטורפת הזאת ומביא למצב כי הכנסה של 30000 ש"ח לא מספיקה לקיים אורח חיים נורמלי ושעות העבודה הרבות לא מותירות זמן איכות למשפחה ,חברים צריך דחוף לרדת ברמת החיים 40 שנה אחורה ואז "כיתתו חרבותם לאיתים וחניתותהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה......

קיינס טעה בדברים רבים, אבל דווקא בנושא הזה הוא דווקא צדק - לו היינו ממשיכים בנתיב של קפיטליזם טהור, הרי שהמצב הכלכלי העולמי היה טוב לאין ערוך. עדיין היינו סובלים ממשברים מדי פעם, אבל הם לא היו חמורים כל כך, והיינו מתאוששים מהם בקלות יחסית. הבעיה היא שהקטרים הגדולים של הכלכלה העולמית - אירופה המערבית, ואחריה ארה"ב במידה מסויימת, אימצו עקרונות סוציאליסטים. סוציאליזם היא גישה שנשמעת מאוד טוב על הנייר, אבל בפועל היא לא עובדת. זה מאוד נחמד לפתוח את קופת המדינה ולתת קצבאות לכל העניים, כדי שכולם יוכלו לרכוש אוכל, בית, השכלה גבוהה וכן הלאה, אבל זה פשוט לא מחזיק מעמד. הנהנים מן הקצבאות מתמכרים להן, הדחף שלהם לעבוד ולהתקדם דועך, והם נהיים לנטל על המדינה, אשר בתורה חייבת כל העת להגדיל את תקציבי הרווחה, לממן אותם באמצעות גרעונות, ולבסוף לשקוע לתוך משבר חובות איום, כמו ביוון. סוציאליזם גם מעמיק פערים בין עניים לעשירים, משום שהוא מדכא תחרות, מנציח את עליבותם של העניים, ונותן המון כוח לעשירים להשפיע על הפוליטיקאים ובאמצעותם על הכלכלה (במדינה קפיטליסטית אמיתית לפוליטיקאים יש מעט מאוד יכולת להשפיע על הכלכלה, כך שאין כלל טעם לשחד אותם). הסיבה בגללה איננו נהנים מן השפע העצום שקיינס ניבא הוא משום שהלכנו שולל אחר ההבטחות השקריות של הסוציאליזם.

יכולת ראייה של האחר לפנייך, כל עוד האדם חושב רק על עצמו,מפר הוא את חוקי הטבע,שאומרים לחיות בהרמוניה=הווה אומר,ראה את זה שלפנייך,בטרם ראית את עצמך... כאשר אדם מפתח מודעות לסביבה ולאחר, זולתו, יודע לחלק נכונה את אשר ניתן לו עם אחרים,אז המשוואה מתחילה להיתחלק נכון,ולזה קוראים הרמוניה, ואז פיתאום הכל מספיק לכולם,זו מתמטיקה פשוטה, ובכך האדם מגלה שיש עוד דברים בחיים שלשמם נוצר האדם,ובטח לא רק לעשיית כסף, שבזמנינו הפך לאובססיה,וכך מבזבזים את עיקר משמעות החיים, בין אדם לחברו ובין אדם למקום,

אם כולם היו מחליטים ש-די!! לא צריכים כל כך הרבה, ומספיק עם העבודה המטורפת מצאת החמה עד צאת הנשמה... אז היה טוב! פשוט ללמד את עצמך ואת ילדיך ש"אצלנו לא מבזבזים סתם את הכסף..."

אנו תמיד נרצה עוד כסף על-מנת להביא לידנו את הטוב ביותר. שעות העבודה התחלפו מעבודה טכנית ומונוטונית לעבודה חשיבתית יוצרת (או ביחס כזה או אחר בין טכני ליצירתי). על-מנת להשיג פתרונות לבעיות קיימות נדרש לחשוב. וגם אם מוצאים פתרון אחרי 3 שעות, היישום לא יתקיים ביחס זהה ועל-כן, יום עבודה סטנדרטי הוא 8 שעות וסביר שלא ירד מכיוון שחיינו מוגבלים בזמן- אף התוצרים.

שככל שיש מולנו יותר שפע של בחירה (מיליון סוגים של שמפו, למשל), כך אנחנו נלחצים מזה יותר ומאושרים מזה פחות. כל בולמוס הקנייה הזה של האנושות המערבית הוא מחליא. אפשר להסתדר יפה מאוד בלי 90% מהמוצרים שאנחנו מבזבזים עליהם את הכסף שלנו כל הזמן. קומץ של מדינות חיות טוב על חשבון מדינות עניות. קומץ של עשירים חיים טוב על חשבון כל השאר. הכלכלה היא הונאת פירמידה. ואנחנו טיפשים ומשלמים 8.26 לדלק כי אפשר לבכות על זה בטוקבקים. הפתרון הוא חרם צרכנים. פשוט לא לקנות כלום במשך שבוע אחד - כלום. ואז המחירים יירדו במהירות שאתם לא מאמינים בכלל. אבל זה כמו לדבר לקיר.

שכחת לציין שיש אנשים שעושים כסף ולא מעיזים לבזבז ממנו ,למעשה הם חיים כמו עניים . ולא נראה לי שיש להם רצון לגעת בו .

זה פשוט יותר ממה שחושבים. אל תקנו! תעשו בבית! אוכל טוב ולא מוכן ותעשייתי. ספרים חברים ומוסיקה במקום טלוויזיה. גינת ירק קטנה (כן גם באדניות ועציצים) הליכה מסביב לבלוק. יש עדין סנדלרים ותופרות לתיקונים בפינות העיר. ופנאי להסתכל לילדים בעינים ולדבר איתם. אפשר לנצח את השיטה! (נ.ב. אני מחזיקה בשתי עבודות)

עד אז נחכה ונראה מה יוליד יום אף כי אלו שהשכילו להפנים את ההבדל הקטנטן הזה מחייכים כל הדרך אל הבנק, לא לפגוש שם את כל שש/שבע האפסים של אחרי ה1,2,3,4, או 5 כי אם מתוך תחושת בטחון שערכם לא נמדד בהם.

אנשים ימשיכו לרצות אייפונים וכו צריך למסות צריכה בעבודה אתה רוצה אייפון - תעבוד בשבילו מי שלא רוצה יוכל לעבוד פחות רק אז נגיע לנקודת איזון - עבודה מול צריכה

לרצות את מה שיש ולהעריך את מה שיש. רוב האנשים רוצים את מה שאין ומעריכים את מה שהיה רק אחרי שאיבדו את מה שהיה. תעסקו רק במשהו שגורם לכם הנאה(ולא פוגע באף אחד). אל תשפטו את עצמכם לפי יכולת הצריכה שלכם אלא לפי כמה פעמים ביום (גם פעם אחת או ניסיון בלבד נחשב) הצלחתם לגרום למישהו לחייך להרגיש קצט יותר טוב עם עצמו. גם עניים ואנשים ללא יכולת צריכה מרובה הם בני אדם וזקוקים ליחס חם, ולמעשה העני גורם לעשיר להרגיש טוב יותר עם עצמו היות והוא יכול להשוות את מצבו לעני ולשמוח במקום להשוות את עצמו לעשיר יותר ולהיכנס לדיכאון.

אולי לא באלפים הקרובים. רוב האנושות יצטרך למות ממילא בשל העודף העצום. רמת החיים של אלה שישרדו תהיה נמוכה משמעותית מממה שיש במערב או ברוב המקומות האחרים. אם ישארו 100 מליון אנשים והם יחיו כמו בבנגלדש,אז כל הדיבורים על צמיחה לא ממש רלוונטים. עד כמה שזה נשמע טרגי,זה המקום אליו האנושות צריכה להגיע. מעט אנשים,חיים מאד בסיסיים ללא רפואה וללא תרופות,עם תמותת תינוקות של 70 אחוזים ועם תוחלת חיים טבעית של 40 שנה.

אני נמצא בהולנד לצורכי לימודים. כל החנויות פה בלי יוצא מן הכלל נסגרות בחמש שש. כמו כן כולם על אופניים זולות - לא ראיתי פה גיפ אחד , שלא לדבר על אייפד. משיחות הבנתי שהם שמים את חיי המשפחה מעל הכל, ולכן עובדים מעט שעות. אני מניח שזה זהה בדנמרק. פשוט יש חברות עם מסורת ענפה, והם לא יסחפו בקלות בטימטום האמריקאי

הבעיה היא שכנראה אין לקיום האנושי שום ייעוד. האדם הוא רחש מרחשי היקום. הוא בא, והוא ילך, וכשהוא יעלם לא יישאר דבר אחריו. לכן, מי שייוותר עם פנאי בידו לא ימלא אותו במשמעות. אין משמעות. הרדיפה אחרי תענוגות אוויליים אינה רק המצאה של פרסומאים. היא סוג של מענה לריק העקרוני הזה. אם אנחנו כלום, לפחות נחגוג בינתיים. אחת מבעיות הסוציאל-דמוקרטיה זה שהיא מניחה איזו הנחה הומנניסטית בדבר קיומו של אדם שרוחו רוח עז ויש לו תכלית. אין כזה. אנחנו סתם אורגניזם.

אני באופן אישי כמעט לא מוציא כסף על מוצרי צריכה רגילים: מכונית (אין לי), סמארטפון (אין לי), בגדים של מותגים גם אין. רק מה, אני כן צריך כסף בשביל לשכור דירה נעימה, אוכל טוב ובריא, סרטים, ספרים, לטייל מדי פעם, מחשב ואינטרנט, בגדים (בכל זאת צריך להתלבש..) וכו'. הפיתרון הוא לעשות את הכסף במדינות העשירות, ולגור במדינות עניות וזולות יותר. כמובן שהאינטרנט הוא הדרך הנוחה ביותר, אבל אפשר גם להחזיק דירה להשכרה, או עסק קטן כלשהוא שמישהו מנהל אותו. ישנן מדינות שבהן 1,500 דולר מספיקים לחיים לא רעים ליחיד, ו-1,000 דולר מספיקים לחיים בסיסיים נוחים (כמובן ללא מותרות). ב-2,000 דולר לחודש, זוג יכול לחיות טוב בתאילנד למשל, כולל דירה טובה, לאכול בחוץ די הרבה, סרטים, מסג'ים.

הקשיבו ידידי הפלצפנים...., ה ק ש י ב ו...! ככל שיש יותר שפע, המדינות דואגות למנוע אותו מאיתנו כדי שנמשיך לייצר. הן ממסות אותנו ואז ממציאות "חוב" שצריך להחזיר ריבית עליו מכספי המיסים שלנו, וכל זה כדי שלא יהיה לנו מספיק לכל מה שאנחנו רוצים ונאלץ להמשיך לייצר בשביל העשירים שמושכים בחוטים. אם תשאלו אנשים עם משכורות מאד גבוהות תווכחו שהם חוסכים אחוז ניכר מהמשכורת למרות שאינם זקוקים לכסף, פשוט כי כבר אין להם מה לעשות עם סכומים כאלו. ק א פ י ש ... לדעתי צריך לפצל משרות ל2. לדוגמא לקחת משרה של מתכנת שמרוויח 20 אלף בחודש ועובד 10-12 שעות ביום (ולא חסר כאלה) ובמקום לשים שני מתכנתים שיעבדו כל אחד 5-6 שעות ביום וירוויחו 10 אלף בחודש. בשביל מה צריך כל כך הרבה כסף אם אין לך זמן בכלל להנות מהכסף הזה? הרבה יותר חשוב לבלות לבלות עם המשפחה יום בים מאשר להרוויח עוד 400 שקל. זה מאפשר המון גמישות לעובד: הוא יכול לקחת חופש או יום מחלה ויהיה מי שיבצע את תפקידו, זה גם טוב למעסיק שלא נתקע ללא עובד וצריך להתקשר לעובד 10 פעמים ביום עם כל מיני בעיות שרק אותו עובד יכול לסדר. בנוסף זה יפתור הרבה מבעית האבטלה, כיוון שיהיו יותר משרות, ואנשים משכילים ומוצלחים שנאלצים לעבוד במשרה שלא מנצלת 10% מכישוריהם בגלל חוסר במשרות בכירות, יוכלו לעבוד באותן משרות שהתפנו. זה כל הסיפור. עמרם דעבול נימרודי.

אבל לפעמים יש לו הרגשה שהוא נולד בזמן הלא נכון. אני הייתי בוחר להוולד בכלל במאה קודמת, לא במאה העשרים ובטח לא במאה העשרים ואחד. לעזזל עם כל הטכנולוגיה.

וכפליים אנשים לא עושים כפליים עבודה. תשאל כל מי שהיה בפרוייקט גדול, הניהול שלו מסתבך אקספוננציאלית ככל שיש יותר אנשים. הספר the man-hour myth מסביר את זה יפה ממני.. כל עוד מדובר באנשים שעושים יותר מאשר להבריג חלק במכונה כמו רובוט, זה לא פועל.

יש סיבה שלמדינות עניות יש תשתיות רעועות: עמערכות תשתית מודרניות זה דבר יקר מאד. כשהתלג שלך גבוה, אז להקים דברים כאלה זה חלק מהתקציב, אצלן לסלול כביש זה פרוייקט לאומי. יוון, לדוגמא, לא מיצרת כמעט כלום, מה יש למישהו בבית "יוצר ביוון"? אולי קצת אוזו. יש סיבה שהם קורסים. לחיות כמו פעם זה אומר, לחיות כמו פעם, עם כל מה שכרוך בכך. הטוב והרע.

לורד אנגלי שבוודאי שווה כמה מיליונים מטיף להסתפקות במועט. מעניין אותי לדעת איפה הוא גר - באחוזה פרטית בלונדון או בדירת שני חדרים בסלמס של בירמינגהם?

כי בשביל לטגן חתול בשמן עמוק צריך הרבה שמן

ועושים את זה דרך האינטרנט. יש לי אתר אינטרנט בישראל שעושה לי בסך הכל 10,000 ש"ח נטו בחודש. לא משהו בכלל. אלא מה ? 1. אני גר במדינה אחרת שבה אני חי כמו מלך עם 1000 דולר בחודש. גר ליד הים, עושה ספורט וחי כמו מלך. ועוד חוסך בכל חודש 1000 דולר. 2. העבודה באינטרנט דורשת ממני רק שעתיים עבודה ביום. יוצא מזה שלעומת ישראל, אני חי כאן כמו סטלבטן. ואם הייתי חי בארץ הייתי רץ כמו משוגע מהבוקר עד הערב. ובשביל מה ?.. סתם, בשביל "המחייה" שהיא גם ככה לא משהו. אז בשביל מה לי לרוץ ? בשביל לשלם מיסים ? בשביל לפרנס את הדתיים של ש"ס , האת המתנחלים ואת הלאומנים ? בשביל לעשות מילואים ? בשביל לשמוע כל היום איך מפמפמים לי באוזן שאני שמאלני ולא ציוני מספיק ? תגידו לי, מי צריך את כל זה מי , תגידו לי ?.. מי כאן המשוגע ? תסתכלו היטב היטב במראה ! שבת שלום ישראל מוטי נווה, דרום אמריקה.

ספרד , יוון , ואיטליה . על פניו הרעיון נהדר אבל כנראה שהוא לא ממש בר ביצוע .

"ועוד" הכוונה לעוד הרבה דברים. וכל זה מתוך בחירה, ברוח הדברים אשר בכתבה. ואין לי שום בעיה לקנות את כל הדברים האלה ביום ראשון בבוקר. וזה בכלל לא קשור לקמצנות. מי שגדל במעברה באוהל בלי כלום, אבל ממש בלי כלום, אפילו בלי חשמל, רואה את הדברים אחרת ממי שנולד לתוך עולם של שפע.

שמן תוצרת סין עושה צרבת

דרך מיסים שחייבים בשביל להחזיר חובות עצומים - כ 33% מתקציב המדינה. אם היו בלי חובות אז המצב היה משתפר מאוד.

בחול יש סופי שבוע ארוכים ההורים עם הילדים פה רוצים שהילדים יהיו עם הגננת המורה 7 ימים יש להוציא חוק שישי שבת ההורים עם הילדים כדי חך וגם לנוח

ברגע שאנשים יעבדו פחות הם כבר לא יוכלו לומר זאת ולא יוכלו להתחמק יותר.

ויצר התחרותיות בא הרבה לפני שלווה בחשיבותו לאושר של האדם. הצורך של האדם גדל ומה שהיה בסיסי פעם שונה ממה שבסיסי היום. כיום *אי אפשר* בלי אייפון, חופשה שנתית בחו"ל ועוד, אחרת מרגישים *מחסור*. אם לכולם יש מכונית טובה יותר משלך תרגיש מחסור. הצורך הוא יחסי, ולכן לעולם לא ניתן יהיה להשביע אותו עבור כלל האוכלוסיה. גם התוצר לנפש של עניי העולם (לפחות של המדינות המתועשות) גדל פלאים. גם העניים בישראל ובאירופה כיום חיים בבריאות ויכולת צריכה שהיא עשרות מונים מעל מה שהיה לאנשים מהמעמד הבינוני/נמוך לפני 50 או 100 שנה, יכולים לצרוך יותר מזון, ספרים, מוצרים חשמליים ועוד ועוד. פעם פשוט היו רעבים ללחם והיו חסרים בגדים, ועל מוצרי חשמל (?!) בכלל לא היה מה לדבר. מכוניות היו נחלת העשירים והשאר הלכו ברגל. רופאים היה רק למי שהיה עשיר ובשאר טיפלה האמא או הסבתא. קיינס טעה כי לא הבין פסיכולוגיה בסיסית. גם סקידלסקי טועה.

מה שנחשב היום עני, היה פעם מעמד ביניים. מקרר, טלפון ואור חשמלי היו פעם סממן למעמד ביניים+ . שיח הזכויות הפך את כל אלה לזכות בסיסית. חיים בסטנדרט של 1930 ייראו לנו כיום כחוסר צדק חברתי. כל החפצים שנחשבים כיום חיוניים, לא היו קיימים אז כלל. דירות היו קטנות יותר. מי שמוותר על כל אלה כיום, לא תהיה לו בעיה לחיות בסטנדרט של אז. לקבוע שקיינס טעה זו הונאה בסיסית כל זה לא אומר שאין בעיות מבניות. הדיור הפך יקר להחריד. אבל שוב, זה כי עם 50% גרושין, כל משפחה שניה דורשת היום 2 דירות, וסטנדרט הדיור עלה. מי שחולם לחזור לפעם, כדאי שידע במה זה כרוך.

הפאר של שנות ה-50-60-70 נהרס....עכשיו מתגעגעים אליו.אין כמו הקיבוץ!!!!...מדינה של מפגרים שמדברים בסלולארי כל היום,ורואים כוכב נולד ועוד פסולת בטלוויזיה..ונשים וגברים עם כרס של הריון.

כמו שנאמר פה כבר, העשירים ביותר תמיד ירצו יותר ויותר, גם כבר כשברשותם המון משום שהם ירצו לבטח את השושלת העתידית שלהם בלי סוף (ומי יודע, אולי הם כבר מתחרים ומהמרים ביניהם על מספר הדורות קדימה שהם יצליחו לכלכל, פשוט כי יש להם אפשרות). זה במובן מסויים טבעי ואנושי, אחרי הכל, אם יקרה אסון טבע או אנושי כזה או אחר מי שיש לו האמצעים יוכל להתגונן, כך גם בנוגע לחברי המועדון האקסקלוסיבי של העשירים ביותר. זהו הרצון הטבעי של האדם להשתמר, לחיות חיי נצח וכולי וזו גם הסיבה שכל עוד המערכת הנוכחית דולקת אותה החמדנות לא תעצר. הדרך היחידה לעצור את המערכת הוא לתקוע לה טריז בגלגלים. כשאנשים יחזרו לגור יחד, בקבוצות גדולות, יצמצמו הוצאותיהם ויוכלו להרשות לעצמם לעבוד פחות ולהיות תלויים כמה שפחות במערכת הכספית; כשאנשים יתחילו להחליף ביניהם ולתת דברים אחד לשני באופן בלתי מתווך... רק אז המערכת תחלש והאנשים בקצה יכנסו לפאניקה, שכנראה אפילו הסם הסינטטי הכי חדשני שהמדענים שלהם ייצרו עבורם לא יוכל להרגיע.

ברגע שלא חסר כסף, הכל אפשרי.

so we can buy shit we don't need....אולי אחד המשפטים החכמים שנאמרו בספר/סרט בעשרים השנה האחרונות...צ'אק פלניוק גאון.

אני רוצה כסף כדי שלא יהיה לי חסר לאוכל, גם בכמות וגם באיכות. אני רוצה כסף כדי שלא יהיה לי חסר לצרכי בריאות. אני רוצה להיות יכולה להקדיש כסף לצריכת תרבות. אני רוצה להיות יכולה להקדיש כסף ללימודים לכל אורך חיי בתחומים שיעניינו אותי. אני רוצה להיות יכולה ליסוע, לבקר חברים ובני משפחה רחוקים, להכיר מקומות חדשים. אני לא רוצה שום דבר בהגזמה, יותר ממה שאני צריכה, באף תחום, אבל גם לא רוצה שיהיה לי חסר. לא כל הוצאה כספית חייבת להיות קשורה לקנייה אובססיבית של מכשירי חשמל, בגדים, גאדג'טים, סלולרים חדישים, וכו'.

החיים פשוטים מאוד!!..האדם מסבך אותם!! אני בגיל 35 החלטתי:עוזב את העבודה בשכר,מפעיל את המוח ונותן לכסף לעבוד בשבילי.בשנתיים הראשונות זה היה גיהנום,והפסדתי כסף,עד שגיליתי את סוד המסחר והטכניקות בשוק ההון.זה לא ייאמן כמה זה פשוט. כיום אני בכלל לא סוחר,הכסף עובד לבד ממש כמו מכונה!..אני לא זוכר איך נראה תלוש משכורת או משכנתה... הכל בראש,לדעתי מילת המפתח היא:סבלנות,וראייה לכמה חודשים קדימה..כמו "גליי אליוט",חברים:זה עובד!!!..הכל מחזורי בחיים. כמובן:שהפסקתי עם הקניות והבזבוז המטורף,על מוצרים שאני בכלל לא צריך ולא צורך,הפסקתי עם הנסיעות התכופות לחו"ל,ואני נוסע רק פעם בשנה אבל לנסיעה איכותית כמו:קאריביים,קובה,קנדה,ניו זילנד ועוד...הכל במינון...כמו כן גם פעיות ספורטיבית ממויינת,וגם מזון. היום אני בן 48 וסליחה על המילה:שם זיין על כל העולם!!!!!..הכל בראש,ושלא ייעבדו עלייכם טיפשים!!

ההחלטה בידינו, אם אנו רוצים לקחת חלק במרוץ העכברים, כדי להתחרות הירוק של הדשא של השכן, ולמי יש יותר גדול (לא מה שאתם חושבים). ככל שאני נובר וחופר לעומק, אני מגיע למסקנה שחייו של הצייד - לקט היו טובים ושלווים יותר משלנו; ותופתעו לגלות, גם בריאים יותר. למעשה, הוא לא סבל מתחלואי האדם של המאה ה-21, מהסיבה הפשוטה שהוא לא נחשף לג'אנק פוד ואוכל מתועש שלא היו בנמצא טרם המהפכה החקלאית. ומדוע הוא היה שלו ורגוע יותר? כי הוא לא היה טרוד ברדיפה מתמדת אחר הצעצוע החדש ועשה בדיוק מה שמתואר בכתבה: חי בקהילה קטנה עם בני משפחתו ושבטו, ובשעות הצהריים החמות נח בצוותא בחברת משפחתו; למי שחושב הוא היה עסוק בצייד תמידי. אז לא צריך לחזור בזמן, כי בכל זאת יש לא מעט דברים חיוביים בעולמנו (אני רוצה להאמין לפחות), אבל אנו גם לא צריכים להכניס את עצמנו לאמוק מטורף של סגידה לחומריות. כעת שכתבתי זאת, אני חולק על סקידלסקי בנושא המתכון לחיים. מאפייניו של העולם החדש כאלה שללא הכנסה "נאותה", לא ניתן לקיים 2 מרכיבים בסיסיים: בריאות וביטחון. ובלי הללו, סביר וודאי שכבודו של האדם יישחק! באשר לפרסומות המתקיפות אותנו מכל עבר, אכן מדובר ברעה חולה. הפרסומאים ונותני לחמם, אולי יודעים לצטט את הפסוק "פחות זה יותר" אבל רחוקים מלקיים אותו. כמו ב-88FM למשל. ערוץ רדיו שאני אוהב להאזין לו (כבר איני צופה בטלוויזיה), אבל מוצא את עצמי נמלט ממנו יותר ויותר או אוטם את אזני. כמה פעמים אפשר לחזור על אותה הפרסומת בשעה, ומדוע לחזור עליה בשנית 30 שניות לאחר שהסתיימה? מזל שיש את ערוץ המוזיקה (קלסית) ולחלופין אוסף דיסקים או את ערוצי הרדיו נטולי הפרסומות באייטונס, בעת שאני גולש ברשת. תודה שקראתם (-;

כולם רוצים חיים קלים ובשביל להשיג את זה הם עושים לאנשים חיים קשים..

נותר רק לקוות שיקרה ההיפך. כלומר שאריק יפתח עיניים. ואולי גם ישוב לתפקידו רגע לפני שהמטוסים יוצאים לדרך...

כן, אני מת שיהיה יותר זמן פנאי. אבל ... האם יהיה לי איפה לגור? האם יהיה לי רכב (לא מפואר - אבל אוטו שנוסע ולא גרוטאה מסוכנת), האם יהיה לי מה לאכול? מה עם פנסיה (זה לאף אחד אין). נכון שאין טעם ליצר מוצרים מיותרים ,להרוס את כדור הארץ, לפרסם את המוצרים המיותרים שאנשים שנכנסים לחובות יקנו אותם ... אבל השאלה היא מה יעשו האנשים שלא תהיה להם עבודה. צריך שיטה שבה באמת אפשר לחיות צנוע אבל בכבוד על 10 שעות עבודה ולא לבזבז עבודה על שטויות לא נחוצות. כרגע זה באמת מלחמת עולם כלכלית אנשים במרוץ עכברושים שיהיה להם מחיה בסיסית. את זה צריך להפסיק.

היום, מאלצים אותך פי כמה וכמה לרוץ אחרי כסף ונדל"ן. מספיק שאתה צריך לגדל 4 ילדים בצורה מינימלית, או שאתה חי על חשבון הציבור וזה כבר לא חכמה, לחיות את החיים הפשוטים אבל על חשבון אחרים ועל חשבון העתיד של הילדים שלך. מי שבאמת קרובים לקיים את האידיאלים האלו זה אולי ההיפים האמיתיים, או אנשי רוח כמו נזירים וכד' היום כל ילד שאתה מביא, ואפילו הצריכה שלו בסיסית ביותר, זה תורם להרס הטבע = הרס הבית של האנושות וגרימת עוד סבל. לצערי אנשים שלומדים קבלה, הרבה מהם גם קיצונים מאוד בתפיסה הלאומנית והדתית מה שגורם לתוצאות הפוכות מאהבת חינם, זה לא חכמה לאהוב רק את הקבוצה הקטנה שלך ולשנוא את כל השאר

כל שאר איכויות החיים נפגעות. חשיבות הכתבה הינה בהעמדת הכסף בקונטקסט של איכויות חיים אחרות שהן לא פחות חשובות מהכסף עצמו וזאת בראיה חברתית כוללת. נהנתי מאד מהכתבה

ולזה, בסה"כ, כולנו שואפים. אחרי שיהיה לי בטחון כלכלי, מבטיח להטיף לכולם שהכי כיף לשבת בחוף באי אקזוטי ולברך את כולם לשלום. לחיות מהאננס והקוקוסים.

ככל הנראה, גם אם הוא מתכוון לטווח הארוך. לא שהוא לא צודק במה שהאדם צריך, אבל האדם גם חי פעם בטבע, וגם בשביל להינות מהחיים הפשוטים במקסימום עדיף לחיות באשראם ולהיות נזיר - שזה כולל גם התגברות על יצרים משעבדים. אבל אם מדברים על החברה שאנו חיים בה אז פגיעה בתעשיית הפרסום תגרום לאבטלה ומכה אנושה להמון אנשים, כמו גם פגיעה בתעשיית ההימורים. אתה סומך על הממשלה שתספק לאנשים סכום כסף בסיסי וסומך על האזרחים שלא יעשו עם זה שטויות? מה שהוא אומר אלו רעיונות שכל אדם בעצמו צריך לראות איך הוא מיישם - והדרך הכי מתאימה היום זה לעשות "מכה" ולפרוש, אני מכיר כאלו שעשו זאת, יש להם כבר הכנסה פסיבית מנדל"ן או דברים אחרים ורוב הזמן חיים בסבבה ולא רודפים באובססיביות אחרי עוד ועוד כסף. אחרת, בתור אדם שמרוויח "ממוצע" אפילו דבר בסיסי כמו זוגיות דורש ממך ליישר קו עם שאר האנשים כי אחרת לא יהיה לך סיכוי, ולגדל ילדים בכלל...

הָאָדָם לא נִבְרָא לִקְנוֹת הוֹן וְלִבְנוֹת בִּנְיָנִים. אֶלָּא לְבַקֵש כּל דָבָר, שֶיְבִיאֵהוּ לִלְמוֹד אֶת הַחוֹכְמָה אֵיך לֶאֱהוֹב. וְאָז יִיפַּקְחוּ עֵינֵי לִבּוֹ, וְתִתְחַדֵש בְּקִרְבּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת. הקדמה של בעל הסולם לספר "פנים מאירות ומסבירות" (אות י')

זה כבר נהפך לממש תופעה מגוחכת. מגיעים כל מיני אנשים שעבדו קשה כל החיים, שיחקו את המשחק, צברו תארים הצלחות ונכסים לרוב כדי לסדר אותם ואת בניהם אחריהם, אבל פתאום ברגע שהם יכולים להרים את הרגליים הם באים להגיד לנו ההדיוטות "להסתפק במועט"? נו באמת. הסיבה היחידה שמישהו היה מוכן לפרסם את הגיגיו של הפרופסור המכובד היא בגלל הביוגרפיה העשירה שלו ומעמדו המקצועי והכלכלי. בלי זה הוא היה כאחרון הטוקבקיסטים. ולביקורת עניינית על דבריו, מי שלא יכול להפריד בין ההתפתחות המקצועית והרדיפה אחר ההישגים לבין התפתחות במישור האישי זה בעיה שלו, ולא נובעת מהשפע של אמצעי הסימום להמונים, אלא מעצלנות אישית. זה מה שיפה בקפיטליזם, מי שרוצה יכול להצליח וליזום, מי שרוצה להתעצל שיעשה זאת, אבל שישא בתוצאות הכלכליות.

What this country really needs is a CASHLESS society, all transactions by CC - Money transfer or crossed check only for sums over 1000 shekel

הסוד בעומק הענין נעוץ במה שמכונה "אגורה שחוקה" , או כפי שכינו החכמים ענין הברכה המצויה אצל האדם ולא קשור לכמות מספרית ולא לכמות איכותית אפילו שהיא נחשבת יותר מכמות חיצונית אלא למהות , סוד השפע האמיתי והברכה נעוץ בדעת האדם ותלוי בפיתוח המודעות , על כל שקל ביוקר המחיה נהייתי עשיר בשקל ברמת החיים שלי , מפני שהעשירות הנעוצה בדעת ובהתפתחות המודעות מתוך חיבור לעצמות ההויה היא הנותנת את השפע , החיבור למעיין השפע העליון מחבר את המציאות הגשמית למציאות מעבר לזמן ולמקום אני רואה ברכה במה שלאחר נראית קללה אני רואה אור בתוך החושך , אני לא מפנטז ולא משלה את עצמו ומאביס את עצמי ברעיונות אני מדבר על עובדות בלתי מובנות , במצב הפרקטי של החשבון בנק במחיה שלי ובכלל , יש אור פשוט של אהבה אלוהית שאינה תלויה באף בריה או ישות רק בעצמות הויה וזה נותן את החיים עצמם , פתאום אתה שבע ומשמין במשך שבוע ממה שאתה לא אוכל , פתאום האנרגיות והכוחות שלך מתעצמים מבלי צורך באיסוף וצבירת רכוש וכבוד רק מעצם הנוכחות השמחה הפנימית והעוצמה האנרגטית מרקיעות שחקים , אתה נוגע בגשמיות כאילו מגעך מגע מלאך ה' הצבאות ..

בישראל צריך כסף בשביל לשרוד לא בשביל לחיות. מי יכול לקנות כאן משהו בכלל?

.

נהנתי לקרוא על חשיבה קצת אחרת שנותנת חומר למחשבה.

לא צריך מומחה כדי לזרוק את הטלויזיה מהחלון ולהגעל מכל צעצוע פלסטיק מורעל כדי לשמור על הטבע ולהכיר את הקהילה

1. כנראה ולמרבה הצער, לא ניתן לעצור את הבולמיה האנושית, ובעניין הזה כדאי לעיין בהבחנה שמבחין הרמב"ם בין בעלי החיים לבין בני האדם, כרגיל בכל הקשור ליחסים הפוליטיים (במובן הפילוספי) 1:0 לטובת בעלי החיים. על כן, קבעו חז"ל (ובצער מוכרחים לומר) כי אין אדם נפטר וחצי תאוותו בידו. 2. הוא בכלל לא נראה לורד או ברון !, סתתתם !

אפשר להסתפק בפחות סוגי של גבינה צהובה. אבל לא נכון שכסף לא חשוב, כסף זה הכי חשוב וכסף קונה הכל גם בריאות

אם בעבר השווינו עצמינו לשכנים, כיום אנחנו משווים עצמנו לקרדשיאנס או לאחוזים (לא לעשירונים) העליונים שאנחנו רואים בטלוויזיה- לביליונרים, לא למליונרים.... והכל הכל הכל הכל, באשמת תעשיית השיווק והפרסום שכל מטרתה היא לגרום לך להרגיש שחסר לך משהו. לגרום לך להרגיש שאתה בעצם לא שמח כמו שחשבת. לגרום לך להרגיש שאתה לא שלם. אני ממליץ לכולם לראות הרצאה באינטרנט בשם "Advertising and the Perfect Storm". המרצה טוען שם שתעשיית הפרסום תביא לקץ האנושות, לא פחות, וזה באמצעות יצירת דורות שלמים של אנשים לא מסופקים, ממורמרים ומדוכאים, שיכנסו לחובות גדולים יותר כדי לקנות דברים שהוכח מדעית שלא יעשו אותם מאושרים. למשל טלוויזיה. כיוון ש100% מההכנסות בטלוויזיה באות מפרסומות, התכניות שאנחנו רואים הן רק משהו למלא בו את הרווח בין פרסומת לפרסומת.

כל האנשים עובדים בעבור שכבות גבוהות ומצומצמות יותר ויותר. קל להבין כי בסופו של דבר 7 מיליארד בני אדם עובדים בשביל ראש הפרמידה אשר את זהותו הם אינם יודעים. נקודת האור היחידה בטרגדיה החברתית/אנושית/עולמית הזו היא שקריסת הפרימדה הינו עינן של זמן (כנראה קצר ממה שרובינו חושבים) וככל שאתה גבוהה יותר בפרמידת השקר הנפילה גדולה וכואבת יותר. דווקא האנשים בתחתית יסבלו הכי פחות מקריסת הפרמידה ואף ירוויחו מכך את הדבר היקר מכל - חופש משיעבוד כלכלי חברתי.

"רק לאחר שאחרון העצים יכרת רק לאחר שאחרון הדגים יתפס רק לאחר שאחרון הנהרות יורעל יבין האדם כי כסף לא ניתן לאכול" - חכם אינדיאני

גם ספר רלוונטי. אתם לכודים בסבך של קיום מסובך, ולמרות רצונכם לחזור לדברים הבסיסיים בחיים, אינכם יודעים איך לעשות זאת. אל תוותרו עדיין על החלום שלכם! "ליהנות מחיים פשוטים" ילמד אתכם דרכים קלות - לא קיצוניות - לסלק את הדברים המיותרים מחייכם, כדי שתוכלו להינות מן הדברים החשובים באמת. בספר זה תמצאו: שאלות ותשובות שיעזרו לכם להבין את סדר העדיפויות בחייכם, ואז להצטמצם. עצות בנוגע לקריירה, שיעזרו לכם לא רק להרוויח את מחייתכם, אלא את חייכם. דרכים חכמות להיגמל מהרגלים שרכשתם עצות להרחבת ערכי הפשטות שלכם למערכות יחסים, לגידול ילדים ועוד... התגברות על תאוות הצריכה בעזרת תרופה ל"שפעת השפע" למדו על התלות במכונית ו"על הדלק ואתם" איך לחסל חובות ולחיות טוב עם פחות. מצאו את המפתח לבית פשוט מצאו את הדרך להעניק ערכים ולהציב גבולות לילדיכם ארוחות פשוטות וטעימות על בסיס רעיונות בישול חוסכי זמן ועלות הושיטו יד לקהילה שלכם ברוח הפשטות ג'ורג'ין לוקווד היא חברה בארגון הארצי האמריקני למארגנים מקצועיים, האגודה האמריקנית לעיתונאים וסופרים וגילדת הסופרים.

כמעט ואין במדינה משרות חלקיות בתפקידים שמרוויחים בהם טוב. משרות חלקיות קיימות רק בתפקידים במשכורת מינימום, ובמקרה הטוב עד 30 שקל לשעה, וגם אותם מאוד קשה למצוא. למה אין מתכנתים במשרה חלקית? רופאים? כלכלנים? מהנדסים? כולם מחוייבים לעבוד משרה מלאה. לדעתי צריך לפצל משרות ל2. לדוגמא לקחת משרה של מתכנת שמרוויח 20 אלף בחודש ועובד 10-12 שעות ביום (ולא חסר כאלה) ובמקום לשים שני מתכנתים שיעבדו כל אחד 5-6 שעות ביום וירוויחו 10 אלף בחודש. בשביל מה צריך כל כך הרבה כסף אם אין לך זמן בכלל להנות מהכסף הזה? הרבה יותר חשוב לבלות לבלות עם המשפחה יום בים מאשר להרוויח עוד 400 שקל. זה מאפשר המון גמישות לעובד: הוא יכול לקחת חופש או יום מחלה ויהיה מי שיבצע את תפקידו, זה גם טוב למעסיק שלא נתקע ללא עובד וצריך להתקשר לעובד 10 פעמים ביום עם כל מיני בעיות שרק אותו עובד יכול לסדר. בנוסף זה יפתור הרבה מבעית האבטלה, כיוון שיהיו יותר משרות, ואנשים משכילים ומוצלחים שנאלצים לעבוד במשרה שלא מנצלת 10% מכישוריהם בגלל חוסר במשרות בכירות, יוכלו לעבוד באותן משרות שהתפנו. הלוואי שיכולתי להיות מתכנתת/מהנדסת במשרה חלקית, זה פשוט לא קיים בארץ.

כי ככל שיש יותר שפע, המדינות דואגות למנוע אותו מאיתנו כדי שנמשיך לייצר. הן ממסות אותנו ואז ממציאות "חוב" שצריך להחזיר ריבית עליו מכספי המיסים שלנו, וכל זה כדי שלא יהיה לנו מספיק לכל מה שאנחנו רוצים ונאלץ להמשיך לייצר בשביל העשירים שמושכים בחוטים. אם תשאלו אנשים עם משכורות מאד גבוהות תווכחו שהם חוסכים אחוז ניכר מהמשכורת למרות שאינם זקוקים לכסף, פשוט כי כבר אין להם מה לעשות עם סכומים כאלו. ולמה כל זה? כי אם המדינות היו מרשות לנו להתעשר, כולנו היינו עובדים עשור-שניים, קונים דירה לגור בה ועוד אחת להשקעה, חוסכים מספיק לפנסיה ולבסוף פורשים בגיל 35-40.

קפיטליזם בכלל לא בעד צריכה, הוא בעד חופש, את הקפיטליזם לא מעניין מה אתה עושה כל עוד אתה לא גונב מאדם אחר. ה"קפיטליזם" של קיינס היה בעד צריכה מוגברת שעל ידי כך כסף זורם בשווקים והכלכלה נעה, ולכן לשיטתו המדינה צריכה להוציא כמה שיותר כשיש מיתון כדי לקדם את הכלכלה, אבל את השטויות שקיינס הוציא מהפה שלו כבר הופרך בשנות ה-70 והוא בעצמו יש עדויות שבסוף ימיו חזר בו ואין כלכלן רציני שמחזיק בדעה הזאת. אלא אם כן הוא כלכלן פוליטי כמו כבוד הפרופסור הזה. אני ממליץ לקוראים לחפש מידע על פרידריך האייק ולהבין עד כמה התקשורת בארץ בורה.

ולולא החזירות של כל מיני בנקאים/קבלנים/ודומיהם, גם הייתי יכול להשיג את זה. הבעייה היא לא שכל האוכלוסייה רוצה עוד ודוע, ורוצה לצבור יותר ויותר כסף. הבעייה היא שיש שכבה דקה באוכלוסייה, שרוצה עוד ועוד, וגם דואגת "להתברג" למקומות כאלו - שמאפשרים לה לאסוף את כספי שאר האוכלוסיה לכיסה הפרטי, ואני אפרט: עד שנת 2008, דירה ממוצעת עלתה כ 500-600 אלף שקל. בשנת 2008 בתגלה כי קבוצת בנקאים רוששה את העולם. מה עשה העולם בתמורה ? נתן להם לקרוס, והכניס אותם לכלא ? לא ולא !! העולם הוריד את הריבית, והחליט לחלק לאותם גנבים כסף חינם. מה קורה כשיש כסף חינם ? נכון !!!! ערכו של הכסף יורד ו . . . . כל המחירים עולים, כך שכל שאר האזרחים צריכים לשלם הרבה יותר על כל מוצר שהם צריכים. מה קרה למחירי הדירות ? עלו כך שמחירם פתאום נהייה כפול. מה זה אומר לגבי ? (ולגבי אחרים) נכון - שאנחנו צריכים לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה, רק כדי להתקיים, וכלי שאותם בנקאים/גנבים/רמאים יוכלו להמשיך לאסוף עוד ועוד כסף לכיסם הפרטי.

נקיטת צעדים להגבלת הצריכה??? ומי בדיוק יקבע, כמה כל אדם צריך לצרוך? יש לי חברים, שלא מעניין אותם לנסוע לחו"ל. אולי שהם יקבעו בחוק, שאסור לאנשים לנסוע לחופשות בחו"ל, כי הרי ברור שזאת צריכה מיותרת?

כתבה מרתקת