אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

אג'יו: המחלה הפיננסית שכל העולם מפספס

84 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
84.
נפט..
הכלכלה בעולם מושתת על נפט.. הנפט אוזל ולכן המגמה הכללית היא התייקרות הנפט.. התייקרות הנפט משמעה ירידה באיכות החיים (יותר יקר לשנע ולייצר דברים). השאלה היא אם תהיה ירידה ניכרת ברמת החיים לפני שימצאו תחלופות מתאימות בתוספת כמות הפיתוחים הטכנולוגים. הפיתוחים הטכנולוגים מייעלים את הכלכלה ומוסיפים עוד כסף לכלכלת העולם. לכן, הרבה פיתוחים משמעותיים גם אם אינם קשורים לאנרגיה חלופית יחפרו על החיסרון בנפט.
עמיחי | 02.10.12
80.
ל66 היהפוך נמר חברבורותיו?
זה רעיון אבירי, אבל לא ריאלי הבנק מלווה לך מיליון ולעוד כמה אלפי לקוחות שלו, הסכום המצטבר הוא מיליארדים ערך הנכסים יורד: אתה: מרוויח מאות אלפים. הבנק: מפסיד מאות מיליונים אתה: יושב על הספה ונהנה, אולי קונה רכב חדש או מוצרים אחרים. הבנק: מפעיל את כל המוחות הכלכליים שלו לייצר רווחים ממקורות אחרים, למשל עמלות קיצוניות לעסקה, מימון נמוך יותר (כדי להפסיד פחות) אתה: סופג את ההפסד של הבנקים בעקיפין הבנק: בנק.
שי גיטס | 29.09.12
79.
החצי הראשון בניתוח נכון, החצי השני מתעלם לגמרי
מזה שממשלת יפן הזרימה תועפות לבנקים כושלים כל אותה תקופה ("זומבי בנקס"), ולכן מנעה בעדם מלהיפטר מנכסים רעילים והשאירה את כל המערכת הפיננסית בקיפאון שני עשורים. במקום לשלוח בנקים כושלים לפירוק, ולאלץ בנקים בריאים יותר למכור נכסים במחיריהם האמיתיים, החיו בצורה מלאכותית את הבועה הבנקאית, שחנקה את כל יתר הסקטורים. אם לעומת זאת, הבנקים שהיו נותרים אחרי הבראה היו מציגים מאזנים נקיים, עם נכסים אמיתיים שבאמת אפשר להלוות מולם במחירים שהמאזן טוען שהם שווים, היה יותר בטחון גם לחוסכים וגם ללווים במערכת, וכשיש בטחון במערכת קל יותר להניע השקעות. החייאת בנקים כושלים ע"י הדפסת כסף היא שורש כל הרע במערכת היפנית של אז, והאמריקנית של היום.
אסי | 24.09.12
77.
ישנם 2 נקודות נוספות ומאוד חשובות שלא ציין...
1. הממשלה (האמריקאית) חילקה בסודיות יחסית טריליוני דולרים ובעיקר לבנקים. צעד שלא עזר לאף אחד חוץ מאשר לבנקים שחטאו והובילו את אמריקה לפי שחת. לו היו מחלקים את אותם כספים למגזר הפרטי לפי חלוקה מסויימת ומאפשרים להם להמשיך לשלם את ההלוואות שלקחו ואפילו מעט לבזבז, זה היה מניע את הכלכלה הרבה יותר מהר. החישובים מראים שכל משק בית היה מקבל יותר מ 100 אלף דולר... והרי ברור שרובם היו מוציאים עד הגרוש האחרון, והשאר ברור. 2. העיתונות! הם חייבים ליצור דרמות בכדי למכור את העיתון. הם מוצאים כל הזדמנות ליצור פאניקה חדשה בציבור. כך שמרוב פחד מפני הבאות, גם מי שיש לו כסף מייד עושה סיבוב נעילה נוסף לכספת.
Avi | 20.09.12
74.
כלכלה
קראתי בעיון את הכתבה המאוד מעניינת,וחשבתי איך מניעים את הכלכלה דרך אנשים רגילים שיש להם חסכון נומר של 100,000 עד 500,000 ש"ח,האנשים האלה יושבים על כסף שהיום יש לו ריבית שלילית,ובעצם זהוא מצב של קיפאון,ואז הנה רעיון שצץ לי ולקוח מנושא הפנלים הסולריים(פטוולטאיים),היום אם יש לך גג קטן אתה יכול להשקיע 100,000 ש"ח לייצר חשמל (בערבות המדינה)ל20 שנה ולקבל תשואה של 15% זה כדאי נכון!!,אבל לא לכל אחד יש גג לפנלים,אבל המדינה יכולה למשל להגיד לי אני מוכרת לך אג"ח בתעלת הימים או,בנמל חדש לאילת,או רכבת לאילת או מיזם חשמל בים המלח וכדומה, רק מיזמים פורצי דרך חדשניים שישפעו לטווח ארוך על הכלכלה, ויגידו לי אתה מקבל אפילו 12% תשואה ל-20 שנה(וכל חודש יעבירו לי כסף לחשבון לפי ההשקעה שלי,כמו חשמל) אני בטוח שכך נתפוס שני ציפורים במכה אחת, וכך גם נניע את כלכלת המדינה לדרך חדשה,נו... הגיע הזמן שיחשבו מחוץ לקופסא שם למעלה.
שי | 16.09.12
73.
המדינה חייבת לתת ערבויות להלוואות של עסקים קטנים ובינוניים - רק זה יוציא אותנו מהמיתון המאזני הזה
התאוריה שלו אכן מעניינת אבל היא קצת מחטיאה לפי דעתי. באופן כללי אני חושב שהוא צודק, אבל, הוא אומר שהחברות לא רוצות להלוות יותר. אז, יש לי הפתעה. זה לא שהן לא רוצות יותר זה שהבנקים מאוד קשים עם חברות קטנות ובינוניות וכך נשאר הסדר הקיים. אני לא ממש מבין למי הבנקים כן נותנים הלוואות היום? כמעט לא ניתן לקחת הלוואות עיסקיות ללא ערבות אישית גבוהה מאוד. לדוגמא : איש עסקים עם חברה של מחזור של 30 מיליון ש"ח, מרוויחה היטב ומאמינה שניתן לעשות פריצה לכיוון של 100 מיליון ש"ח. לשם כך הוא זקוק להלוואה של 10 מיליון שקלים. מי ייתן לו ללא ערבות מלאה? למה לאיש העסקים לקחת את הצאנס הזה. הוא מבחינתו חיי בסדר עכשיו ולא שווה לו לקחת את הסיכון. אני חושב שהפתרון הוא הגדלה משמעותית מאוד של ערבות מדינה לחברות קטנות ובינוניות. החברות האלו חייבות לנסות לפרוץ קדימה. זה מה שיניע את הכלכלה וישני את סידרי העולם.
רמי | 15.09.12
71.
מצוות שמיטת כספים בהיבט מאקרו כלכלי
מצוות שמיטת כספים סותרת את ההנחה המקובלת לפיה שוק הון משוכלל ככל הניתן יביא לצמיחה כלכלית ויציבות .מצוות שמיטת הכספים לפי התורה שומטת בכל שנה שביעית את כל החובות שאין עליהן משכון וכן את ערך החוב שמעל ערך המשכון. מצווה זאת יש לדעתי לנתח באופן מקרו כלכלי שכן בניתוח מיקרו כלכלי יש כאן אולי עניין של עזרה לחלש אולם עזרה כזאת יכולה להינתן בדרכים נוספות ולאו דווקא ע"י פגיעה במלווה, יתר על כן השמיטה שומטת חובות גם לעשירים וגם לעניים. ניתוח מאקרו כלכלי כזה משווה לדעתי את מצווה זאת כגורם מצמצם במשק בדומה למדיניות מוניטרית מצמצמת . מדיניות מוניטרית מצמצמת מעלה את הריבית וזאת על מנת למנוע צמיחה לא מאוזנת של המשק ומחשש לאינפלציה, מדיניות זאת באה למתן דווקא ביקושים. שמיטת חובות לעומת זאת ממתנת דווקא את היצע ההלוואות שכן המלווה צריך לבדוק טוב יותר את הלווה ולבחון האם קיים סיכוי טוב להחזר ההלוואה על סמך הביטחונות הניתנות לה ע"י הלווה. לקיחת הלוואות מהווה ברוב המקרים אמצעי יעיל המעודד צמיחה הן כמכשיר צריכה והן כמכשיר השקעה, במשק עם וודאות מוחלטת על תזרימי ההכנסות , ההוצאות וערך הנכסים העתידי של כל הפרטים במשק נראה שאין כל סיבה להחיל את מצוות שמיטת הכספים, כמו גם להחיל מדיניות מוניטרית מרחיבה או מצמצמת. אולם כפי שהוכיחו לנו משברים בעבר ואזכיר רק את המשבר הכלכלי בשנת 2008 אין המצב כך. ראינו שאפילו כלכלה גדולה כמו זאת של ארה"ב יכולה לטעות בהערכת שווי של נכסים ולנפח את ערכיהם לשווי שנראה עתה כבלתי ריאלי. בעוד לקיחת הלוואות מהווה צעד יעיל למשק כאשר החובות כבר קיימים הם מהווים נטל למשק . כאשר המשק בכללותו עומד במצב בו ערך הנכסים יורד מצד אחד ומצד שני החובות שהושקעו בנכסים אלה נשארים בערכם כפי שנלקחו ולכן תזרים המזומנים בגין הנכסים נמוך מערך החובות. נוצר מצב בו החובות מעיקים על המשק . יש כאן משחק בו שווי החזר החוב לנושה ולחייב ביחד קטן מאפס. מצוות שמיטת כספים נותנת נקודת ציון בכל שבע שנים , אם ערך הנכסים נמוך מערך החובות עומדת לחייב אפשרות לתת לנושה את הנכס עליו יש משכון ולהיות נקי מחוב . בכל מקרה ההסדר בין הנושה לחייב מוסדר בכללי משחק ברורים.
רנן | 15.09.12
70.
כתבה מבריקה . ניתוח מעניין. השאלה היא האם ישראל חולה במיתון מאזני?
מה שבטוח הוא שישראל חולה בעוד כמה מחלות ואם הבנתי נכון את המיתון המאזני , הרי למדינת ישראל יש כספים כלואים (בדומה למיתון מאזני) שאינם מצמיחים את המשק אלא מנוונים אותו. הפוליטיקאים צריכים להשקיע ביצור מקומות עבודה . עבודה אמיתית לא עבודה של העברת הון "מן הון להון "-כמו שאומרים בערבית. מתן קצבאות למי שאינו באמת זקוק ,זה כספי העברה מן הון להון טיפוח בועת נדלן זה העברה מן הון להון לדעתי תגובות 37 ,40 ,48 ,55 ,59 ,66 הן ראויות וענייניות
נילי | 15.09.12
68.
קיים פרמטר חשוב אחד שלא נלקח בחשבון...
להבדיל מהמשבר בארה"ב של 1929. אז, אם בנקים (חברות ומשקי-בית) נפלו, נתנו להם ליפול. לא הייתה מדיניות רווחה בעולם המערבי. כסף הודפס אך לא מתקרב אפילו לרמה הנוכחית. כיום, יש יותר נתמכים מאשר אי-פעם, ולרווחתם, (בכל מדינות המערב) נשפכים תקציבים אדירים. יותר ויותר נתמכים על פחות ופחות יצרנים הנושאים אותם על גביהם. וזה, לדעתי הצנועה, מרכיב חשוב בבעיות שרק ילכו ויצמחו.
uri | 15.09.12
67.
הכלכלה העולמית
הסתיימה חגיגת החיים הטובים במערב, חגיגה שנוצרה בעקבות המהפכה התעשייתית ... החברות הרב לאומיות העבירו בשנים האחרונות את היצור התעשייתי למזרח הרחוק ... עכשיו המזרח הרחוק שואב בעבודה קשה את ההון העצום שנצבר במדינות המערב ... הכלכלה במערב לא מייצרת עוד אלה עסוקה בבזבוז ההון אמצעות רכישת מוצרים המיוצרים במזרח .... סין גם לא מזרימה כסף למערב עבור רכישת חומרי גלם לתעשיה ... סין משתלטת על חומרי הגלם הזולים באפריקה, מה שיביא להזרמת הון למדינות אפריקה המערב מוריד ויוריד את רמת החיים .... והמזרח ואפריקה יעלו את רמת החיים אצלם ... אני מאמין בכלכלה הישראלית ... מדינת ישראל הזעירה הצליחה לייצר כלכלה גמישה שמתאימה את עצמה לכלכלה העולמית ... העיסוק בפיתוח טכנולוגיות חדשניות וייצור מוצרים חדשניים מאפשרת לכלכלה הישראלית לשרוד במשבר הנוכחי ...
יורם מראשון | 14.09.12
66.
רעיון מבריק לטיפול במיתון המאזני של לוקחי המשכנתאות
גובה החזר המשכנתה יחושב ביחס ישר לערך הנכס . לדוגמה קניתי דירה במיליון שקל לקחתי משכנתה והתחייבתי להחזר של 4000 ₪ בחודש . ערך הדירה היום רק 750000 ₪ אזי ההחזר שלי יהיה רק 3000 ₪ לחודש . נמשיך בשיטה הזו עד שערך הדירה יחזור להיות מיליון ₪ ואז ההחזר החודשי חוזר להיות 4000 ₪ , כך הבנקים ישאו באחריותם לניפוח הבועה . מבריק לא ? הוגן וצודק ?
מזכיר המדינה | 14.09.12
65.
עוד אחד שמתפרנס מהרצאות...
המיתון הגיע כי אין מספיק חקלאים, רופאים, בוני בניניים, ועוד המון מקצועות בסיסיים, מאידך יש יותר מדאי אוכלי חינם כמו בנקאים, כלכלנים, מרצים, ברוקרים, סופרים, שחקנים דוגמנים, יועצי מס, עו"ד, שלא תורמים כלום לכלכלה הבסיסית, וככה נשארנו עם הרבה טלויזיה ומעט אוכל וצרכים בסיסיים, כמו שנאמר אם אין לחם תאכלו טאבלט.
יוסי | 13.09.12
64.
מי צודק? מה המסר של העיתון? האם אצלינו עוסקים בשטויות?
46 דקות לפני פרסום הכתבה המאלפת הזאת פרסמתם את הכתבה: בלעדי ל"כלכליסט": בנק ישראל בוחן את דרכי השיווק של הלוואות ללקוחות של מר שאול אמסטרדמסקי. אז מי צודק כלכלן בשיעור קומתו של ריצ'ארד קו שתומך בתמרוץ לקיחת אשראי או מר דוד זקן המפקח על הבנקים שלנו. אני מציע לקוראים ולעורכים לשים לב באלו נושאים שטותיים מתעסקים בעלי התפקידים אצלינו לעומת ניהול כלכלי מצליח וחשיבה אסטרטגית מבריקה.
אלף ואו אלף | 13.09.12
63.
שמיטת חובות
מובן שללא לקיחת חובות אין צמיחה. אבל כאשר צריך להחזיר חובות המשחק הופך למשחק שסכומו פחות מאפס. כלומר הנושה לא יודע כמה הוא יקבל והחייב יודע שהוא צריך לפרוע את מלוא סכום ההלוואה. שמיטת החובות לפי התורה פותרת בעיה זאת היא מתירה ללוות אבל שומטת כל סכום שמעל הערבון אחרי 7 שנים. בכך השמיטה מאפשרת שוק הון אולי פחות מפותח משיש לנו היום אבל לא פחות יעיל, היא חוסכת את המיתון.
רנן | 13.09.12
61.
הניתוח הצליח אך החולה ימות
הניתוח של ריצ'ארד קו, על מצב כלכלת מדינות המערב נכון. המסקנות שלו שגויות. הרי הפתרון שלו מבוצע ביפן כבר 20 שנה - ללא הצלחה. האמת היא הרבה יותר פשוטה: שנות השפע עד התפוצצות בועת הנדל"ן ב 2008 , מומנו באמצעות משכנתאות מגובות בנכסים בערך מנופח באופן לא ראלי . דהיינו המערב חי וצרך מוצרים שיוצרו במזרח (סין בעיקר) ושילם בכסף שלווה כמשכנתאות. החגיגה הסתיימה - אין יותר אפשרות לקחת הלוואות. היום צריך לחיות ממה שמיצרים. זאת אומרת לחיות ברמת חיים נמוכה בהרבה. אלא שיש גם הלוואות להחזיר..... ולכן נותר עוד פחות ממה לחיות. מסקנה - רמת החיים במדינות המערב חייבת לרדת כדי להתאים להכנסה האמיתית ולשלם את החובות - לזה קוראים מיתון. העולם המערבי יגיע לנקודת איזון חדשה אולם היא תהיה ברמת חיים נמוכה ביותר. הסינים ( והישראלים ) לא השתתפו בחגיגה ולכן מצבם טוב יותר אך גם אצלם יהיה מיתון כי המערב יקנה פחות. הערת שוליים : אינפלציה מתונה עוזרת לשחוק את רמת החיים של התושבים ולכן יכולה לסייע להגעה מהירה יותר לנקודת האיזון החדשה. סיכום - בסופו של התהליך רמת החיים במערב תרד ותגיע לנקודת איזון חדשה התואמת את כושר היצור האמיתי של כל מדינה.
ניר | 13.09.12
60.
לכן חייבים להביא במצב כזה לאינפלציה.
הפיתרון שאנשים לא משקיעים ולבנקים אין יכןלת להלוות את הכסם נובע מכך שיש מינימום ריבית אפשרית אפס .אף אחד לא ילווה בריבית שלילית. אינפלציה מדמה ריבית שלילית . 1. לגופים שמחזיקים את הכסף כי אם לא שוויו יורד. 2. החובות האמיתיים של האנשים קטנים ונמחקים לאט לאט בגלל האינפלציה. 3. הנכסים הכספיים יורדים. 4. השכר יעלה כי בסוף הוא צמוד למדד.
אזרח | 13.09.12
59.
ולכן - חייבים לתת את הכסף לאנשים הפשוטים, ולא לחברות
חייבים לעשות מה שעשו בשנות ה 30 של המאה הקודמת. לעשות פרוייקטים לאומיים. לתחזק כבישים. לבנות שכרים. לבנות גשרים. ואת הכסף שמדפיסים - לתת לאנשים, שבתורם, יצרכו גם מוצרים בסיסיים, וגם מוצרי "מותרות". היום החברות מעלימות את הכסף בתוך עצמן, והאנשים מקבלים קצבאות. בצורה שהדברים מעשים כיום - חוץ מבור בתקציב (גם קצבאות, וגם כסף לחברות), כלום לא יקרה.
 | 13.09.12
57.
אולי גאון כלכלי אבל מתעלם מכמה עובדות פשוטות שמאיינות את המסקנות שלו
העובדה הראשונה - לא יעזור כלום - מי שקובע את חוקי הכלכלה הם הפוליטיקאים הנבחרים במדינות הדמוקרטיות (שהן הרוב הקובע בעולם) בבחירות חופשיות וצריכים להציג מצגי פופוליזם לקהל הבוחרים ולכן גם אם אינם מבינים את הנושא הם אלו שקובעים. העובדה השנייה - הכלכלה המערבית כולה התנפחה בצורה "בועתית" על ידי צרכנות ומקצועות צריכה יקרים מאד שאינם שייכים כלל לצרכים הבסיסיים של האדם. התנפחות זו שמומנה בין השאר במחירי הנדל"ן וגם במחירי ה"אקזיטים" של בועת הדוט. קום היא היא הצרה הצרורה היום כי אי אפשר להמשיך לממן אותה אבל אנשים רבים מתפרנסים ממנה וצריכים איכשהו להצדיק את תפקידיהם ומקצועותיהם. הפתרון - צמצום רמת החיים וחזרה למקצועות ותפקידי הליבה של הצרכים הבסיסיים.
גיא | 13.09.12
56.
המחלה היא הריבית
לכו, תעיינו בקוראן, שם יש את הפסוקים שמתארים את האדם המשתמש בשיטת הריבית, וכתוב במפורש שאלוהים מכריז מלחמה על אלה. זו משוואה פשוטה והרי אתם עצמכם או חלק מכם אומרים שההון מרוכז בידי איילי ההון ואנשי הנדל"ן, והשאר חיים על פתיתים או נאלצים לקחת הלוואות בריבית כדי לחיות ב"רמה". העולם נמצא במלחמה שפתרונה ביעור השיטה של הריבית.
יוסרא | 13.09.12
55.
מה חדש? האנשים יושבים על הכסף והכלכלה מתכווצת
בכל העולם אנשים לא מלווים, או במילים אחרות דוגרים על הביצים, או במילים אחרות יושבים על הכסף, וזה הכסף שפעם שימן את גלגלי הכלכלה ועכשיו לא, ולכן יש התכווצות וחוסר צמיחה. זה מחזורי במידת מה. הוויסות של ממשלות נוטה להיות דומה מדי לאנשים הקטנים, כלומר, הדבר האחרון שהן עושות זה לסבסד קצת צמיחה שלא באה ממקור אחר באמצעות השיבר של המיסים והתמריצים הלאומיים. מי שישכילו לעשות את זה ירוויחו עשור יותר טוב מהאחרות. אצלנו, למשל, זה תעלת הימים, רפורמה בשוק האנרגיה, ופיזור התמריצים לא רק לקומץ טייקונים בכלכלה ריכוזית, אלא לעמך, שבניגוד לטייקונים, לא יחזיר חובות אלא ישקיע בצמיחה. חוק האנג'לים הוא דוגמה קטנה למגמה שצריכה להיות גדולה. כל עסק בינוני ומטה צריך לקבל תמריץ שעוד לא היה כזה להשקיע ולהצמיח במקום להחזיר הלוואות ולשמור את הכסף. וצריכה להיות סנקציה רצינית לאוכלוסיות שלא משקיעות בצמיחה. חרדים, מתנחלים, משרדים ממשלתיים וטייקונים בחובות. המניות שלהם צריכות להיות מוזרמות לחלקים ואנשים קטנים יותר. אין תספורת בלי הלאמה/תרומה של חלקים מהנכס, ולא באמצעות אגח"ים והלוואות עם תספורת שכבר מובנית בתוכן...
אמריגו וספוצ'י | 13.09.12
54.
כלכלה נורמלית
נניח שיש לכם מפעל לאופנאים,מתפקד טוב,יש שוק טוב ומוכרים מצויין,אפילו לא מספיקים לספק את הדרישת השוק,אתם משתדלים לחדש ציוד ביותר מודרני ומגבירים את האיצור,באותו זמן סוחר מפולפל ראה שיש שוק טוב לאופנאים, מחליט גם לייצר אופנאים,מייבא מכונות ייצור מודרניים, מתחיל לייצר אופנאים יותר טובות ויותר זולות, וטופס את השוק בנוסף הקיים,יש פרנסה לשתיהם,בא שלישי,סוחר לא רע,וגם פותח מפעל ייצור אופנאים, השוק מוצף, יורדים המכירות,עובר קצת זמן,אחד מהשלושה מחליט ליסגור את העסק,לשניים השוק מתאים,לשלושה לא,כך זה בייצור ובמסחר קפיטליסטי , אין בקורת של המוסדות מה מתאים ומה לא, רוצא? תפתח,זה שאחרי חודש,חודשיים אתה רוא שטעיתה,זה עינין שלך,אף אחד לא עמר לך לעשות כך,כך בנוי השוק הקפיטליסטי,אין טוכניות מה יש ומה חסר,ואייפו, וחבל,גם כלכלה ומסחר קפיטליסטי יש לתחנן. אדם
אדם | 13.09.12
53.
הוא צודק והמסקנה שגויה
הוא מתאר כל כך נכון הכל ואז שוגה במסקנה. השיטה עליה הכלכלה שלנו מבוססת היא זו שתקולה. בכלכלה הזו חוב מייצר צמיחה כלכלית. החזר חוב מכניס את הכלכלה למיתון. למה? כי שמישהו מלווה זה כמו להדפיס כסף, הבנק שנתן לו כסף בעצם הדפיס את הכסף הזה. כשמישהו מחזיר כסף לבנק מהלוואה, הבנק "מעלים" כסף מהכלכלה. התוצאה של המערכת הזו, שהיא היחידה שיש לנו בינתיים היא גם גירעון מאזני וגם תקופות בועה וקריסת בועות. כולן תוצר של אותו תהליך בסיסי תקול שאין עליו מנגנוני איזון.
המאוזן | 13.09.12
52.
מאמר גאוני, מדהים ומרתק
ללא ספק, רק למי יש זמן וכח לקרוא אותו? אז אומר לכם בקצרה מהי המחלה הפיננסית שכל העולם מפספס: החזירות. האליטות, שהכח בידיהם, השתלטו על מוקדי הכח וגרמו לכך שכל המשאבים זורמים אליהן. הן חיות בגן עדן של הפקרות, והציבור הרחב חי בגהינום של הפקרות. בדיוק מה שקורה בעולם השלישי, קורא גם אצלנו. זו התגלית הגדולה. בבקשה, קצת יותר קצר מהניתוח של הגאון.
מזכיר המדינה | 13.09.12
50.
לדעתי יש לו טעות-הבעיה מורכבת ממספר דברים,מחלקם הוא מתעלם. בהנחה שהוא צודק-לאן זה
לדעתי יש לו טעות-הבעיה מורכבת ממספר דברים,מחלקם הוא מתעלם. בהנחה שהוא צודק-לאן זה יוביל במצב העולמי כיום , זאת השאלה . לדעתי המדינות המיצאות נפט והתעשיה בסין הן יהיו הנשכרות , מדינות המיצאות נפט יגדילו את כמות הדולרים בקופה, סין תנצל את הכסף הרב שיוזרם למשקים באירופה ובעולם - ובגלל שהיא שולטת אפשר להגיד -מונופול בתחומי תעשיה רבים , היא תגרוף חלק נכבד מהכספים -לא בסיבוב אחד כמובן. ואז בחלוף 15 שנה +- תהיה למשק העולמי בעיה יותר קשה ממה שקורה היום. כי כאשר כולם (או כמעט כולם) נפגעים -הבעיה הגלובלית לא מאבדת את האיזון. אבל כאשר המון נפגעים וחלק גורף את הקופה.... הכוונה לסין... אם משלבים את תפיסת העולם של סין מבחינה פוליטית ואף בטחונית -למרות שלא תמיד היא שקופה.... בעיית העולם תהייה קשה ביותר. עדיף שהסינים גם יתכווצו קצת. יש בכך תועלת למשק העולמי. תראו לדוגמא מדוע סין מונעת שלום בין קוריאה הצפונית לדרומית-כי זה לביא לה תחרות אדירה ברגע שקוריה עם שכר הרעב תיכנס לתעשייה -הסינים יפגעו יצטרכו להתחרות -זה השיקול והדבר היחיד שמונע שלום בין קוריאה הדרומית לצפונית .
שלומי-כלכלן | 13.09.12
49.
אז איך תסביר את ההצלחה של גרמניה (שנקטה במדיניות צנע) לעומת ארה"ב ומדינות ה-PIIGS?
לפני קצת יותר משנה התפרסם מאמר על הניסוי הגדול בהיסטוריה שבבסיסו משווה בין המדיניות האמריקאית (הרחבה מוניטארית ופיסקאלית) לזו הגרמנית (צנע - הידוק הגרעונות). בחלוף הזמן ברור שגרמניה התאוששה הרבה יותר מהר. יש בגרמניה מפעלים שמשוועים לכח אדם ולא מצליחים לגייס. עלות כח האדם יקרה ובכל זאת מצליחים לשמר חלק גדול מהתעשייה.
לא הכל מסתדר | 13.09.12
48.
מאזני או לא מאזני זה לא הסיפור כאן
במדינה כשלנו עם הון אדיר שחור, עם טייקונים שמהמרים על כפינו, על מנהלים שמרויחים הון תועפות, על פער אדיר בין עשירים לעניים, על כל אלו ניתן לומר כי מאמרו של ריצ׳ רד קו אינו שייך למדינתינו. אנחנו מדינה שחיה עדיין על כלכלה מזדמנת, ללא מדיניות לטווח רחוק, מדיניות של כיבוי שריפות.
אבי | 13.09.12
44.
השיטה של הצמיחה מבוססת הלוואות חוב הגיעה לקיר מבטון
מאוד פשוט, החובות דורשים מאיתנו הבני אדם לצרוך הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים ולכן אי אפשר לסגור אותם, אז ימכרו לנו עוד מוצרי זבל, עוד זיהום ועוד מחלות וככה ינפחו את הכלכלה, מי בכלל קורא לזה כלכלה? זה לא כלכלה זה עבודה בעיניים. אז ילה תיצרו עוד מקומות עבודה מיותרים תזרקו עוד כסף לאיפה שלא צריך בזמן שאיפה שצריך יש מחסור, ותקוו שפתאום ניכנס לבינג' של קניות (מהכסף שאין) ואז הכל יסתדר, כל השיטה בזוייה ודפוקה ומבוססת אפילו על משאבים מוגבלים שסופם להיגמר, צריך להחליף שיטה, לא לדבר על כל הרעיונות הכלכליים החדשים של הימורים וכלים פיננסיים שעושים בעיקר כאוס במקום מערכת פשוטה ויעילה.
עודד | 13.09.12
40.
מאמר מבריק, אבל לא נותן את הפיתרון הנכון
הבעיה מתוארת היטב. הצטברו יותר מדי חובות רעים במערכת, ולכן כולם פוחדים להשקיע ולצרוך. מה הפיתרון? הפיתרון לא מתואר כאן היטב. אז מה באמת הפיתרון? הפיתרון הוא להדפיס כסף חדש בלי לקרוא לו חוב. זה מה שנקרא "הקלה כמותית", שבה הבנק המרכזי יוצר כסף יש מאין. הבעיה היא שהקלות כמותיות בצורתן הנוכחית הולכות למאזנים של בנקים ותורמות רק להעשרת העשירים, רק הפירורים שזורמים ממאזני הבנקים אמורים איכשהו להצמיח את הכלכלה. במקום זאת יש פיתרון חלופי - הבנק המרכזי יעניק דיבידנד שווה בשווה לכל אזרח של המדינה. מיליונר והומלס כולם יקבלו אותו סכום. הדיבידנד יינתן בזהירות, כדי לא לעורר אינפלציה. אני מעריך שבארה"ב ובאירופה יספיקו דיבידנדים בסכום של כ-3000-4000 דולר לכל אזרח כדי להחזיר את הכלכלה למסלול. אנשים יוכלו לפרוע חובות, לצרוך קצת יותר. מצד שני, זה אינו סכום מספיק גדול כדי לחולל אינפלציה משמעותית שתעשה צרות. ובעיקר, ברגע שאנשים יקלטו שיש לבנק המרכזי את היכולת להוציא מהמיתון, כבר איש לא יתנהג כאילו אנחנו במיתון והמיתון יתנדף מעצמו.
תמריץ | 13.09.12
38.
גם אם הניתוח נכון, הפתרון שגוי
בכל פעם שתדבר עם סוציאליסט, הוא יגיד לך אותו דבר: "הממשלה צריכה לבזבז יותר". אם הממשלה ביזבזה וזה לא עבד הוא יאמר "כי לא בזבזתם מספיק". זה טיעון מנצח, כי לעולם לא ניתן להוכיח שהוא שגוי. תמיד אפשר לומר ש"עוד מעט קצת הוצאה ממשלתית, ואנחנו מחוץ למשבר". אבל מעשית ממשלות ארה"ב והאיחוד האירופי פתחו את הארנקים והכריזו על חבילות חילוץ אדירות, וזה לא עבד. בין היתר משום שממשלות חסרות את חוכמת ההמונים של הציבור, והן אף פעם לא יודעות במה נכון להשקיע את הכסף הזה, ואז הוא תמיד מגיע למקומות הלא נכונים, ואז נשארים עם עוד חוב ובלי תוצר. אין דרך קסומה לעקוף מיתון. השוק יכול לתקן את עצמו, בתנאי שהממשלה תפסיק להתערב.
אורן | 13.09.12
37.
הבנק המרכזי הוא מקור הבעיה ויכול, אם ירצה, לפתור אותה...
הבנק הפדרלי מציף את השוק בכסף זול מאז 2002 ... בהתחלה הבנקים ארזו את מבול הכסף למבול משכנתאות וחלקו אותן לכל מי שהיה מוכן לקחת...הבנק הפדרלי התעלם מהבועה...והקונגרס הוריד את הפיקוח...וכך מבולֹ הקרדיט זרם מהבנקים לתוך הבועה בלי הפרעה.... כשהבועה התפוצצה, הבנק הפדרלי הגביר את הדפסת והפצת הכסף לבנקים... הבנקים, כדי לתקן את המאזנים קונים אגרות חוב של הממשלה...הם לווֹים את הכסף מהבנק הפדרלי בריבית 0% ומקבלים מהממשלה 2% וכך יוצרים רווחים ללא סיכון יש מאין...וממשיכים לקבלֹ בונוסים שמנים....מבול הכסף של הבנק הפדרלי זורם באין מפריע לגדל בועה חדשה של חובות ממשלה... וכשבועה זו מגיעה לסוף הדרך ...האחראים לה כבר פרשו בעושר ואושר ...והכלכלה הופכת לקלקלה..(בין קלקול לקללה).... לכן המפתח לתיקון הוא זה שגרם לקלקול.....הבנק המרכזי..... ּנניח לרגע שהבנק הפדרלי היה מפנה טריליון דולר לצרכנים במקום לבנקים. הכסף היה מחולק ל 10 מיליון יחידות משכנתה של $100,000 שנתנות לכל בעל בית לממון הקטנת משכנתח, או לקנית דירה יחידה... המשכנתה נתנת ללא ריבית ל 20–10 שנים. בעלי בית יוכלו מיד להחזיר לבנקים כ50% מהמשכנתה הנוכחית ולתקן את המאזנים של הצרכנים ושל הבנקים... כדי לאפשר לצרכנים לחזור להשתמש בהכנסתם לצריכה נורמלית במקום לבזבז את זה לממן את רווחי הבנקים על הבועה ....הגברת הצריכה תגדיל את הצמיחה...וזמינות המשכנתאות ללא ריבית (לזמן מוגבל) תרפא את שוק הנדלן.... ָזו רק דוגמה אחת איך הבנק המרכזי יכול לרפא בועה (פרונקל) שהוא יצר...במקום ליצור בועות חדשות....הבנק צריך להתמקד בעזרה לצרכנים במקום הבנקאים...בלי צרכנים אין כלכלה... בלי בנקאים...נו אפשר להסתדר עם פחות...
Ron | 13.09.12
36.
הרחבה פיסקאלית - קיינס אמר את זה קודם
למעשה, המחקר של קו הוא הרחבה של משנתו של קיינס. בכדי לפשט את העניין - במדיניות מוניטורית משתמשים לביצוע תיקונים עדינים ולקבלת תוצאות מיידיות, זו הדרך לטפל בהאטה. במדיניות פיסקאלית משתמשים בעת מיתון. כאשר העסקים עצמם אינם מגיבים לשינויים ולהזדמנויות בכמות ובמחיר הכסף, זה הזמן לממשלה להזרים ביקושים לסחורה ועבודה - עד להתאוששות ברמת הפעילות.
קיינס | 13.09.12
35.
קודם כל צריך להגיע לנקודת איזון
שבה לא צריך צריכת יתר ולא צריך גידול באוכלוסיה. כל עוד כל הכלכלה מבוססת על גידול אוכלוסיה וצריכה עודפת לא יהיה אפשר להגיע לשום מערכת כלכלית מאוזנת ! המערכת בנויה על חוסר איזון ושואפת לשם ! הפיתרון יהיה בתוך הפיתרון ! ברגע שישנו את המודלים יוכלו "לקנוס" על צריכת יתר ועל ריבוי יתר, יהיה אפשר להחזיר את העולם לקווים של שפיות. והבעיות שמר קו מדבר עליהן יעלמו ! הבעיות שהוא מדבר עליהן הן הסימפטומים למערכת עקומה ! המדינה צריכה לאפשר מגורים בריאות ומחיה מינימלית לכל אדם תמורת עבודה של יומיים בשבוע ( נגיד ) או של 10 שנים רצוף ואז פנסיה ( נגיד ) מי שרוצה עוד יוכל לעשות זאת ע"י העלאת העבודה תמורת צריכה או ילודה ! רשת הביטחון הקיומית והפנסיוני במקרה הזה , תהיה מבוססת על "מוצרים" ופחות על "נייר" ( כסף ). בלי אינפלציה ובלי מניפולציות של שוק ההון או בועות ( כל בועה היא פיננסית בסופה ). אנשים זקוקים ורוצים לעבוד ברובם - כך שהעולם לא יגיע לקיצו (-:
שגיא | 13.09.12
34.
ל בגלל השיטה המוניטארית
הכל בגלל השיטה המוניטארית שמכריחה אותנו (מדינות/חברות/אזרחים) לקחת הלוואות עם ריבית שלעולם לא נצליח לכסות אותם ומי שמרוויח מכך הם הבנקים המרכזיים שממשיכים להלוות ולגלגל את החובות הלאה. רק שינוי השיטה והתחלה חדשה ללא חוב ולא גיוס בריבית מהבנק המרכזי, אלא הדפסת כספים לפי הגידול הצפוי בצמיחה או הגידול באוכלוסין יכול להביא לפיתרון. כמובן שזה לא יעבור ללא התנגדות של הגופים החזקים בעולם (הממשלות, הבנקים המרכזיים והמסחריים, האקדמיה, התקשורת הכלכלית וכו`) רק שינוי תודעתי של רוב בציבור יכול להוביל מהלך כזה. בינתיים השנים הבאות הולכות להיות קשות, שיהיה לנו בהצלחה.
אייל | 13.09.12
32.
מה עם הגבלת שכר הבכירים בשירות הציבורי?
בשנים האחרונות תאגידים פשטו את הרגל, ומי התעשר? המדינה והמפרק. לדוגמה, מדוע מפרק של קואופ זכאי ל- 20 מיליון שקלים. אינני נכנס כבר לשכר בכירים בבנקים המולאמים... מעניין שקבלנים ניגשים למכרזים גדולים בשולי רווח קטנים מאוד ובסיכון גדול, רק כדי להכנס, ואילו פעולות בחסות הממשלה אין הגבלת שכר. התשובה פשוטה, משכר של 20 מיליון מקבלת המדינה חצי - 10 מיליון מאדם אחד. הספקים שמגיע להם הכסף תמורת שירות - או מוצרים , שיחנקו, ויגיעו להסדר חובות. אבל אם יצטרכו לקחת מהם מס, זה יהיה אגורות... לא ניתן להגביל שכר בשוק הפרטי, אך בהחלט ניתן להגביל התקשרויות ממשלתיות עם חברות, פירמות רו"ח ומשרדי עו"ד תוך התחייבות לשכר סביר. כולם גיבורים על חברות נקיון ושמירה, אבל אותו דין לחברת שמירה, ולמפרק קואופ
אין חדש | 13.09.12
29.
בניהול מחסנים וניהול הייצור - קוראים לזה "מלאי מת" - או "מלאי איטי - ללא תנועה"
כאשר מנהל הייצור מזהה ירידה במכירות והרבה "מלאי מת" - הוא מקצץ בכושר הייצור. כתוצאה כל פעילות החברה נעצרת, יש פיטורי עובדים ונכנסים לפשיטת רגל. הפתרון הוא מציאת שווקים חדשים / מוצרים חדשים כדי לצאת מהתקיעה - וכמו ב"מיתון המאזני " - אין לבצע עצירה מלאה עם ריבית 0 כי זה יביא לשפל גדול יותר.
מהנדס תעשיה  | 13.09.12
28.
קישקוש- המיתון, כן, שונה, אך קורה רק בגלל סין, שפשוט שואבת זה עשור את כל התעשיה.
כן, אולי זה פשוט מדי, אך מה לעשות? זאת האמת, סין, ובמידה קטנה ארצות נוספות במזרח, שואבות מזה למעלה מעשור את כל התעשיה ובסופו של דבר גם את ההון שנאגר במערב במשך מאות (כן, מאות) שנים. תהליך זה לא יפסק לפני שהמשכורות ורמת החיים יגיעו לשיווי משקל. תהליך זה יהיה כואב מאד, אך בלי ספק חיוני. המדינות היחידות שמסוגלות בשלב זה להתמודד עם סין הן שכנותיה וכן ספקיות ח. הגלם, כדוגמת אוסטרליה. למרות שגם אוסטרליה בסוף הדרך, סין כבר מצאה את דרכה למכרות אפריקה, ולא ירחק היום שבו היא תקבע את עלות ח. הגלם והאנרגיה. יוק.
שרגא | 13.09.12
26.
לא משכנע, המשיכו להלוות ולשקוע בחובות ולגלגל... מה עם תחלואי עולם שחגג עם אנרגיה זולה 200 שנה?
מה עם מחירי הנפט המאמירים וגוררים אחריהם א מחירי המזון ולמעשה את כל התעשיות ומנגד הדרישה ההולכת וגדלה לדלק בגלל התפוצצות האוכלוסין, פגעי מזג האוויר שהולכים ומתרבים כשעברנו ככל הנראה את נקודת האל חזור והקטבים הנמסים??? כלום לא השתנה במשך 20 השנים שעברו והעולם כמנהגו נוהג? מה עם השמדת מקורות המחיה של שאר בעלי החיים על הפלנטה.. הכל כלכלה גרידא?
Ev | 13.09.12
21.
קו "שכח" לשאול "מהו הגורם המרכזי לבועה"
הרושם שלי הוא שתאגידי הענק (שלמעשה שולטים בכלכלה העולמית) לא צפו את הבצורת ומדיניות ה"אף מעל למים" (אותו גבול דק בין כושר השתכרות לכוח קניה, שהוא המנוע ללקיחת אשראי), התפוצץ להם בפרצוף, משום היותו "הקש ששבר את גב הגמל" לאחר המשבר (היזום) בשוק המשכנתאות לנדל"ן להערכתי, התאגידים לא מפסידים מהמשבר ואולי אפילו מרויחים בגדול
חנן | 13.09.12
20.
הכול בשביל להגדיל את התמ''ג המזויף
עושים הכל כדי להגדיל את התמ''ג כי תמ''ג זה הרי איכות חיים, אבל זה שקר (במיוחד במדינה כמו ישראל או ארה''ב)שבה הרבה רעבים ללחם בעוד חלק קטן חוגג ונהנה ממשכורות מנופחות ותשלומי עתק ללא שום הצדקה (ואז מקבל השפעה חסרת גבולות על הפוליטיקאים,תקשורת וכו' ובכך משרת רק את עצמו) מה שצריך זה לכווץ את התמ''ג ע''י הגבלה של השכר! כמו שיש שכר מינימום צריך להיות שכר מקסימום והגבלה של כמות הנכסים שאדם/חברה יכולים לצבור,ברגע שזה יקרה המחירים ירדו פלאים,יווצרו יותר משרות ותהיה יותר תחרות כי יהיו יותר עסקים פרטיים(ואז גם המחירים יהיו ברמתם ההגיונית) כשזה יקרה איכות החיים תעלה לכולם כי העשירים עדיין יוכלו להרשות לעצמם את כל מה שירצו,(אין טען לייצר משהו אם אין מי שיכול לרכוש אותו)כמות העניים תקטן משמעותית ומעמד הביינים יתחזק מאוד. אז נכון שזה לא קפיטליסטי וזה לא יעבוד אם רק מדינה אחת תיישם את המודל אבל בכיוון שהעולם צועד אליו יש הזדמנות ואף חובה ליישם שינויים מרחיקי לכת . כי על משהו אחד אני מסכים איתו:דמוקרטיות יקרסו והעולם יכנס לחוסר שקט ומלחמות אחים ואזרחים..
מנחם | 13.09.12
18.
האמת, שלא הבנתי אם זה רלוונטי לישראל בכלל.
בישראל לא היתה בועה שהתפוצצה ב־2008, ובניגוד לאירופה, לא הגיעו לכאן נגזרים "רעילים" מהתקופה ההיא. הכלכלה שלנו הושפעה מהקורה בשווקי העולם, אבל המגזר הפרטי שלנו לא נכנס לחובות שהבטוחות שלהם נעלמו. אז אם כך, האם מצבה הכלכלי של ישראל שייך לעניין או לא שייך?
מרימה גבה | 13.09.12
17.
הממשלות עניות ובעלי ההון נחנקים מעודף מזומנים - המסקנה ,להביא את ההון מבעלי ההון
הדלק להתאוששות נמצא אצל בעלי ההון וכאשר לא מביאים אותו מהם - בכל דרך שהיא , מיסוי , הלוואות , היטלים חד פעמיים וכו - ההתאוששות תתארך ( ממשלות קורסות לא מסוגלות לעשות זאת , וכולן היום קורסות )
אדם | 13.09.12
15.
יופי. היפני חושב שיקרה מה שקרה ביפן, האמריקאי חושב שיקרה מה שקרה באמריקה
אנשים כל כך פוחדים מחוסר ודאות שהם לא מוכנים להודות שאין להם מושג מה הולך לקרות. הכלכלה העולמית מורכבת מ-7 מליארד אנשים (זה בהסתכלות צרה, כי היא מורכבת מהרבה יותר. למשל:פרות, כבשים, חיידקים, כנפיים של פרפר...), האנשים האלו מקבלים החלטות כלכליות כל יום. לכל אדם 100 מליארד נוירונים במוח (שוב הסתכלות צרה). חשבו את דרגות החופש שזה משאיר לכל ההתפתחויות הכלכליות האפשריות. אפשר גם להסתכל על זה אחרת: מטבע של שקל שיש לך עכשיו בכיס, איפה המטבע הזה יכול להיות בסוף היום. כמה אפשרויות יש למסלולים שהוא יעבור היום? ועכשיו קחו את כל מטבעות בעולם ותראו את מספר דרגות החופש. אז אם מישהו אומר שהוא יודע מה קורה או מה יקרה הוא פשוט סובל מהסתכלות צרה מדי.
 | 13.09.12
12.
הבעיה שמקבלי ההחלטות הם לא המסכנים
אם יש מיתון ואם לאו מקבלי ההחלטות הם בד"כ אנשים מבוססים כלכלית ומנותקים מעם. בהתאם לכך הם שמרנים אשר לא מצליחים או מפחדים לחשוב מחוץ לקופסא. מה שלא יקרה הם לא יהיו נזקקים. אבל הם לא רוצים להזכר בהיסטוריה בתור השונים שאולי גרמו לנזק גדול יותר. קוראים לזה "תופעת העדר". בישראל רואים את זה בכל רמזור. כולם במאזדה או טויוטה. כי כולם חזקים בלחלק עצות אבל לא כ"כ רוצים לקחת סיכונים. אם אתם רוצים לראות שינוי תנסו לא להצביע לימין. לא בגלל פוליטיקה אלה בגלל שאלו מפלגות אנטי סוציאליות. תנסו פעם אחת ותראו. מצדאחד יותר גרוע תמיד יכול להיות. מצד שני לעומת זאת עד עכשיו ביבי לא בדיוק מככב עם המדיניות שלו.
אופיר | 13.09.12
11.
ל-4: איפה בדיוק ראית את ביבי מקצץ? באיזה כוכב אתה חי?
דווקא אצלנו רואים יפה מאוד איך ההתמוטטות באה יחד עם הרחבה של התקציב: בשנים האחרונות ביבי רק הרחיב את הוצאות הממשלה (כסף לרופאים, כסף למגזר הציבורי, חינוך חינם מגיל 3). הוא אפילו הגדיל את יעד הגירעון. מצבנו היה מצוין דווקא לפני שהתחילו ההרחבות של התקציב.
מרק לוגובסקוי | 13.09.12
10.
בקיצור הוא אומר להגדיל את ההוצאות הממשלתיות
אוקיי ואחרי שיגדילו ויגדילו ויגדילו יום אחד משהוא יצטרך להחזיר את החשבון הזה?? לדעתי כשיש מיתון כלכלי לא צריך להתערב יותר מדיי וצריך לתת למערכת לתקן את עצמה כך במשך הזמן תיבנה מערכת חזקה יותר ובריאה יותר כל ניסיון לתקן ולתחזק מערכת שקורסת מונעת מאיתנו להשתפר ולבנות מערכת טובה יותר כל הפעולות האחרונות הן כמו סמים לנרקומן תנו לנרקומן למות תנו לתינוק חדש להיוולד ולהתחיל מחדש עם הפקת הלקחים אני אוהב לשמוע ולקרא על גאונים אבל גם הגאונים יש להם אינטרס והוא להמשיך ולהשאר בראש הפרמידה,,,,
עמנואל | 13.09.12
8.
חלק גדול מהמשבר הוא חשבונאי בלבד
מצב שבו לכולם יש חובות הוא חשבונאי נטו - הרי אם מחליקים על מחיקת חובות כללית המצב של כולם משתפר, למרות שבפועל לא נעשה דבר פרט לפעולה חשבונאית. וזה למעשה המצב כיום. אף מגזר משמעותי, באף מדינה משמעותית, לא נמצא בעודף. כמעט כולם בחובות. את החובות האלו יש למחוק. וישא"ק
אילנטש | 13.09.12
7.
אני לא כלכלן אבל אני כן יודע שכשהבנק מלווה למישהו כסף הוא יוצר אותו מכלום
(זה לא שהכסף היה לפני שנגשתי לפקיד ובקשתי ממנו הלוואה) ולכן כשהכסף נותר מאויר אבל ת ההלוואה ואת הריבית צריך להחזיר עם כסף אמיתי לבנק (ככה הבנק מרוויח דרך אגב) אז נכנסים למיתון. כל עוד נחיה בכלכלה המבוססת על חוב, לא נצא מהצרות האלה. ודרך אגב הסיבה לאינפלציה היא בדיוק זו - יותר מדי כסף זורם במערכת ומדלל את הערך שלו בהצלחה לכולנו - תפסיקו לקחת כסף מהבנקים, תנו להם לקרוס ובסוף ניצור כלכלה טובה יותר
אורי | 13.09.12
3.
טעות בידך מר קו, המחלה מר קו, היא מחלת הטיפשות
מה יועילו כל התרופות למיגור המחלה, אם מקבלי ההחלטות ימשיכו לפעול בטיפשות. עם יד הלב, כל אדם שנכשל פעם, מיד יודה שהחלטות טיפשיות הובילו אותו לכישלון. התרופה היעילה ביותר, מיגור הטיפשות. הטיפשות גורם מכריע בקבלת החלטות ויש ללמוד לנטרל את תסמונת הטיפשות, בקבלת החלטות. האדם לא מרבה לדבר על תסמונת הטיפשות, כי זה מהווה עילבון עבורו. אך הטיפשות חיה ובועטת בכל אחד מאיתנו, גם בחכם באדם.
 | 13.09.12
2.
עוד בנקאי מרכזי
לא מפתיע שמישהו שיצא מהפד חושב שהממשלה צריכה להגדיל את החוב שלה עוד ועוד ועוד... זה הרי מה שתמיד אמרו לו. ואגב, מבחינתו היפר אינפלציה גם יכול להיות חלק לגיטימי בתהליך... מה שהוא מסרב להבין, זה שהעולם מנסה בכוח להיחלץ ממיתון בלתי נמנע. השנים האחרונות הציגו צמיחה מזוייפת שטוב לנו בלעדיה. הנפילה ביפן היתה חלק טבעי בתהליך של ריפוי הכלכלה ובטח שלא האריכה את המיתון שם אלא קיצרה אותו
משה בן דוד | 13.09.12
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת