אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

חייב לזוז

37 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
30.
האם החיים מתקצרים ממאמץ אירובי ארוך?
קראתי רבות שאימון אירובי עצים של שנים גורם להרס של הגוף. יש את החימצון והרדיקלים החופשיים, וכן הרס מפרקים. בגיל 60-70 הבן אדם כבר גמור. המשמעות היא הזדקנות מואצת. הכוונה לא רק לספורטאים מקצועיים אלא גם או בעיקר לחובבים. אז יש שנים שבהן אתה בשיא הכושר, נראה טוב בריא וכו, ואז מתחילה ירידה שכוללת גם נזקים מורגשים (פציעות), ומחלות, כולל לב וסרטן - בגלל אותו אימון. ממה שבדקתי, כיום ההמלצה למי שרוצה להאריך חיים, ולשמור על איכות חיים גם בגיל מבוגר, אלו אימוני אינטוולים של כ-30 דקות + אימוני כח\משקולות. לכאורה, כל המרתוניסטים מקצרים את חייהם ויגיעו לגיל 70+ אם בכלל מפורקים לגמרי. דעתכם?
שאלה | 29.09.12
25.
רק מי שרץ מרחקים יוכל להבין את ההרגשה שדוחפת אותך לעוד
בתור אחד שחזר לרוץ לפני שנה ועשה את המעבר מריצות עד 10k לחצאי מרתון ובקרוב מרתון. אני ממש מתחבר לכתבה. ככול שהמרחק עולה הרעב גדל וכול מחסום שנשבר מציב רף חדש שצריך לחצות. אני לו יודע אם זה האנדורפינים או משהו אחר אבל ההתמכרות והכמיהה לריצה הבאה הם טוטליים, והקושי היחידי הוא כמו שתואר בכתבה לקום ב-4:00 בבוקר או לצאת לריצה בשרב או בגשם שההיגיון צועק הצילו, אבל ברגע שאתה שם (in the zone) הכול טוב (:
שחר | 29.09.12
23.
איש חמוד. עלו בי שתי מחשבות
*אדם, איזה אריה רודף אחריך? *בודהה שיהיה בריא, למה שמח ומאושר לו כ"כ? הבטתי בפסלון בודהה הצוחק הירקרק הקטנטן, אותו קיבלתי במתנה מאישה יקרה שטיילה בתאילנד בגיל מופלג ואינה יותר בין החיים. הבטתי בערמומי הירקרק ושאלתי את עצמי ממה אתה כ"כ מאושר? הסתכלתי בעיניו המלוכסנות לעומק עד שהבנתי. הוא מאושר כי הוא יושב, פשוט יושב כמו בטטה וצוחק, לא זז. איזה כיף לו, כול היום יושב, רק צוחק, הממזר.
הילה | 29.09.12
19.
"איך אתה מתמודד עם רגעי משבר?"
"אני מחכה להם. רגע משבר הוא פתטי עד כדי גיחוך בהופעה שלו. הוא מאוד צפוי, כמו הנגאובר. הוא תוקף במקומות הכי פרוזאיים, ולא במרחבי הקרח באנטרקטיקה. זה נמצא בכל שבת בבוקר כשהשעון מצלצל בארבע־חמש בבוקר ואתה צריך לגרור את עצמך מהמיטה. מעולה.
ליאור | 29.09.12
13.
אדם שלא נכנע לחולשות אנוש, אלא מאתגר את עצמו...זה מדהים!. מפעיל את המכונה
האנושית למקסימום, וזוכה גם להארה רוחנית, שאולי לא תיתכן במקומות אחרים.... לי ברור שאני לא מסוגל למאמצים הסזיפיים האלה...ולשאלה שאחרי...."בשביל מה אני צריך את הסבל הזה?". יש כאלה שמוכנים למאמצי על עבור כסף ,למשל...או עבור ריגעי תהילה ש"כל העולם ידע". ההתמודות כאן היא פנימית, עם עצמך ועם הטבע... והאם כל המאמצים יאריכו את חייו?...זה לא ממש רלוונטי... כי , להבדיל ממנו, הלך לפני כחודש לעולמו גדול הדור בין 103 שנים..שבילה את כל חייו בלימוד תורה, בחדר קטן ועלוב...יום ולילה לבדו, הוא וסיפרי הקודש (=אדם שלא עשה פעילות גופנית, אולי לא ביום בחייו)...ורק בזכות המאמץ המנטאלי נשאר צלול עד הגיל המופלג הזה. אז תבחרו...
לא מכיר...אבל מעריך..ואפילו מעריץ! | 28.09.12
2.
נו באמת
אם נסע לניו יורק שהיה בן 27, וחזר בשנת 2000 לאחר ששהה שם חמש שנים ... האיש בן 44. קצת מביך שהכתבה מגלה את זה, והוא לא. כל הכבוד לאיש שעושה את הטיולים האלה ונהנה מהם. לא לכל אחד זה מתאים, וחשוב להיות במעקב רפואי לפני, תוך כדי ואחרי - אבל יש הרבה שאפילו לא מנסים לבדוק אם זה מתאים, ומפסידים - גם בריאות, וגם הנאה ואושר (ויתרונות רבים אחרים שאגב, לא מושגים רק אם רצים מאות קילומטרים. אפשר לרוץ 3-5 ק"מ 3-5 פעמים בשבוע ולהשיג הנאה, בריאות ואושר לא מעטים).
ירון | 27.09.12
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת