אהבתי

במציאות האמיתית כאשר אתה תופס פוזיציה מסויימת ואני לא מדבר על טכנולוג ראשי האינטרס של החברה הוא לתקוע אותך שם, ככל שתמשיך תיתן לחברה יותר בפחות כסף (כי המשכורת לאא ממש עולה בטיסה). עברתי ב10 שנים הראשונות 4 מקומות עבודה, זה תמיד קשה ולא נוח ותמיד צריך לבנות את עצמך מחדש. אבל מה ועל זה אי עוררין כמהנדס הפכתי להיות מיקצועי פי כמה ויודע להתמודד עם דברים חדשים אם הייתי נשאר באותו המקום הייתי מבין טוב מאוד את הטכנולוגיה של החברה ההיא אבל זה בעיקר טוב לחברה הראשונה ממש לא כאשר מחפשים עבודה. מה לעשות כל טכנולוגיה בסוף קולטים אחרי 2-3 שנים אחר כך אתה הופך לבטטה. בנוסף השידרוג שכר ותנאים בין המעברים הוא פי כמה יותר מאשר להשאר באותו המקום. עכשיו עברתי לחברה גדולה כדי לנוח טיפה וחשבתי שכמהנדס מנוסה יתנו לי לעבור תפקידים כל כמה זמן- זה ממש לא בראש סדר העדיפות שלהם הם מעדיפים שארקב באותו המקום ואם אותו השכר. בקיצור ישאירו אותו גם 20 שנה אבל אם יקרה משהו בדרך

הצרה שבעולם רב גוני ונזיל של היום בחלק גדול מהמשתנים לא ניתן לשלוט. יציבות מקום העבודה, יציבות צוות הניהול , יציבות שוק היעד של העסק. אז צריך לחפש מקום עבודה יציב (ממשלה , עירייה) שיתקיים לפחות 10 שנים. עיצות של אבא שלי בן ה90+ שעשה חשבונות עם חשבונית חרוזים.

במצב השוק היום אין תוספות שכר ועל כל מישרה ההנהלה יכולה לקבל 10 ויותר אנשים בחצי ממשכורת שלי היום. על כל מישרה שאני אחפש יקפצו 20 מועמדים שיציעו עצמם בסכומים שאני כבר שכחתי. . הכל ענין שיש יותר ניפלטים משוק העבודה שמוכנים לעבוד גם בחצי המחיר אז מה יועילו החכמים שרצו לגדול? שבו בשקט וחכו לזמנים ט ובים יותר .

המציאות העצובה היא שגם כשאתה מגיע לדרגות ניהול, בחברות רבות מעדיפים להביא אנשים מבחוץ ואז חבר מביא חבר ופתאום כל הנהלת החברה כולה מורכבת מאנשים חדשים בחברה , אבל מהווים קליקה סגורה בפני עצמה ובפני כל מה שהיה לפני שהגיעו. ואז לא רק שההנהלה לא משתמשת בידע של העובדים הוותיקים אלא שאלו מהווים איום על "יודעי הכל" החדשים ובמקרים רבים התינוק נשפך עם המים. חבל, אבל נוכחתי בכמה מקרים במציאות

זה היה נכון לדור ההורים שלנו.. ותק וכו. המציאות מוכיחה רק מי שעוזב מקום מתקדם....זה צריך להיות בקצב של 4-6 שנים , תנאים ,משכורת, תפקיד רק בתזוזה וחיפוש הגבינה. נכון שיש סיכונים אבל אדם צריך להחליט האם לשמור על הקיים....או לצאת מאזור הנוחות ולהעז....כמובן אדם הגיוני יקח מקדמי בטיחות לא יפעל בחוסר אחריות.

ובמשך השנים נוצר צוות מאוד מגובש, עם נאמנות למקום העבודה, איכפתיות והשקעה מעל ומעבר. יש סיפוק.

בייחוד אם עובדים בחברה קטנה ונראה שהמנהלים לא הולכים לשום מקום, קשה להתקדם לתפקיד ניהולי.

היום לא מעריכים מהימנות (רואים זאת כפחדנות) רוצים אנשים שעברו כמה תפקידים. שרואים שהם יכולים להסתגל, ולעבור ממקום למקום.

להישאר 10 שנים זה לא רע קודם צריך בכלל להצליח להתקבל למשרה כשיש 20 מועמדים או יותר למשרה זה בעיה........

נשארתי10, רציתי לעזוב, בקשו שאשאר: תקבל... ויהיה לך... והכל יהיה טוב.... המקום עובר תהפוכות, שינויים, חשוב שאנשים טובים ישארו... ברגע שהכל ירגע הכל ישתפר.... נשארתי עוד 10, רציתי לעזוב- התחננו שאשאר... דווקא עכשיו חשוב ש.... ותראה ....וחבל ש... ושוב הבטחות.... והנאמנות למקום, לחברים הכריע את הרצון האישי, הדרך לא היתה סוגה בשושנים אך האמנתי להבטחות. ולא רק שהאמנתי, אלא פעלתי כל השנים להצלה ושמירה על מקומות עבודה של רבים מהעובדים, הטבת תנאים שלהם כשהתאפשר. אחרי 24שנה ואי מימוש כל ההבטחות שהובטחו, מצאתי את עצמי בחוץ עם בעיטה בתחת , ולך חפש עבודה בגיל 50. . מסקנה - אמנם - אל תרוץ ממקום למקום, אך כשיש לך הזדמנות לשפר מקום, חשוב על עצמך וטובתך לפני שאתה חושב על האירגון בו אתה עובד. בבוא היום איש לא יחשוב עליך. איש לא ידע מי אתה וכמה מעצמך תרמת ונתת. וזאת עצתי העצובה.

קשה מאוד למצא אנשים מעבר ל6-7 שנים בתעשיה הזאת. לפי דעתי במיוד בהייטק יש להחליף את מקום העבודה כל 4-5 שנים בכדי ללמוד טכנולוגיות חדשות.

תשאלו את דנקנר