היום הבוס שלי דומה למה שתואר, אבל הבוס לפניו היה בוס מעולה.. מקדם, מטפח ומשתף, והתוצאה היא שההספק בעבודה היה אדיר. בחיים לא עבדתי כל כך קשה ופרודוקטיבי, ואני זוקף רבות לזכותו. כשבוס מטפח את עובדיו כולם מרוויחים !!

אני עובדת במקום שנחשב ציבורי והוא אכן גדול ולפעמים הבוסים בו הם פשוט זוועות עולם אבל ממש לא מסכימה להכללות - יש לי חברה שעובדת במקום פרטי לחלוטין ויש לה בוסים נוראים שחלקם סתם זוועה, חלק מתחנפים לבוסים מעליהם ולכן מושארים וחלקם הוצנחו מלמעלה, זה קיים בכל מקום וממש לא נכון שבמגזר הציבורי יש יותר מבכל מקום אחר. גם לגבי הורדת תפוקות - בכל מקום עבודה גם בציבורי אלא אם כן אתה קבוע ועובד 80 שנה אם תוריד הילוך ותוריד תפקות - תפוטר! נמאס כבר שכולם חושבים שבמגזר הציבורי לא עושים כלום ומרווחים מיליונים!!!!!!!

אני הייתי עובדת למופת. ואז ההנהלה העיפו את הבוסית הישירה שלי והביאו במקומה ביצית. פתאום התפוקה והאווירה נהייתה נוראית. כשאני ילדתי בחודש שביעי, התגובה שקיבלתי "ממש דפקת אותנו שילדת מוקדם". הפגית שלי בטיפול נמרץ וזה הדבר הראשון ששמעתי מהבוסית. אז כן, אני מאשימה את הבוסית. כי שני מקומות עבודה (סך 10 שנים) אני עובדת מעולה, עם מכתבי המלצות מפה ועד השמים. ופתאום אני עובדת גרועה? התפטרתי, לקח לי יומיים למצוא עבודה חדשה. ובמקומות שעבדתי בהם התחננו שאחזור. הציעו לי העלאה במשכורת, שעות טובות יותר. אז לפעמים עובד טוב נהרס בגלל הבוס. ודרך אגב, אני לרוב נתתי הערכות טובות למרצים באוניברסטיה. אבל גם שם יש מרצים דפוקים שמגיע להם הערכה שלילית. אם קיבלת הרבה הערכות שליליות, כדאי שתבדקי את עצמך, ולא להאשים את הסטודנטים.

דור ה-Y המחורבן. עבדו עלינו. למדנו, השקענו, הבטיחו לנו בכל כותרת בעיתון שבעולם גלובלי השמיים הם הגבול בשבילנו כלכלית / תעסוקתית ובנתיים אנחנו אוכלים אותה עם שעות מטורפות, העדר בטחון תעסוקתי, קפטיליזים חזירי ומנהלים צעירים שפוחדים לא פחות על הפרנסה שלהם ומתנהגים בגלל כך כמו בהמות.

עבדתי בפרך במסירות אין קץ וקיבלתי * בעין, התעללות בלתי פוסקת ולחץ בלתי נגמר. עכשיו, לאחר שנה של תשישות ומחלות שונות ומשונות מנסה לחזור לשוק העבודה. אז לפני שאתם מתישים את עצמכם במקום עבודה שבו לא מעריכים אתכם ומתעללים בכם, שאלו את עצמכם האם זה שווה את זה? ואם לא, מצאו לכם מקום חדש ועזבו מבעוד מועד. החיים קצרים ולא נועדו לסבל ועינויים. ולבוס המתעלל אני מאחלת שכל מה שעשה לי יחזור אליו, לא פחות ולא יותר.

אם למשל אתה חושב שהבוס שלך יצא לפנסיה בקרוב או יעבור מתפקידו מכל סיבה שהיא בתוך זמן סביר (שנה שנתיים) ואולי אתה תהיה מועמד ראוי להחליפו (בסיכוי סביר). אז במקרים כאלה אולי עדיף לבלוע את הצפרדע ולשרוד עד שהבוס יעזוב. חוץ מזה יכול להיות שתרצה להשאר בעבודה מסיבות אחרות. למשל לצורך צבירת ניסיון והתמקצעות בתחומים מסויימים שתתרום לך משמעותית לרזומה שלך. או במקרה של עובדי מפעלים בפריפריה שעובדים באותו מקום 20-30 שנה כי אין להם אלטרנטיבות. בוס טוב מבחינתם זה כזה שלא מפטר אותם.

מה פה הביצה ומה התרנגולת? האם יכל להיות שאנשים תולים בבוסים שלהם את הבעיות שלהם עצמם?

מרגישים שאם הייתה לנו חברה שמעסיקה אותנו שדווקא בימים אלו הייתה משקיעה עלינו עוד קצת שיתוף הבנה רווחה וגיבוש במקום להתעלם מאיתנו ולההנחית טונות של לחץ היינו יוצרים יותר ומתחברים יותר למקום העבודה ! אל תחסכו עלינו אנחנו המצרך הכי חשוב שלכם.

חובה את שניהם

כלומר אנטיפת\ מתעלל \ מזניח\ סתם דפקט שיש לו קרובים בצמרת יש שתי אפשרויות עיקריות - אם מדובר במקום ממשלתי אז מורידים את התפוקה (זאת הסיבה שבמקומות הממשלתיים אין תפוקה כי הרוב המוחץ של הבוסים הם דפקטים מוצנחים) ואם זה מקום פרטי צריך לעזוב את הארגון כי ארגון שמרשה למנהלים שלו להתעלל בעובדים הוא ארגון שעומד לפשוט רגל במוקדם או במאוחר.