מודה - גם אני לפעמים מוצא את עצמי מקנא באנשים מצליחים, מאושרים או בכאלו עם אמונה שלמה ואהבה למה שהם עושים. האמת? לפעמים אני גם קצת מקנא בחבר שההורים סידרו לו דירה ברחביה.. אבל בראוותנות הריקנית הזו? ממש לא מקנא. ובטח שלא בעיסוקים המפוקפקים של דיירי הבניין (כולל הישראלים שבחבורה). שיהיה להם לבריאות, אבל זה כבר על גבול המגוחך.

יהודים קוברים בתכריכים. ואפילו אצלם יש הבדל בין עניים לעשירים (בתלמוד בבלי במסכת ברכות יש סיפור ששממנו עולה שבזמנם לעשירים היו תכריכים משובחים ולעניים תכריכים פשוטים).

מרגש לקרא איך בני כל הלאומים, ובמיוחד ערבים ויהודים, גרים יחד בשלום תחת קורת גג אחת כשיש לכל אחד מהם יותר ממיליארד דולר. אצלנו כבר יש לכולם מעל מיליארד דולר, אז נשאר רק לחכות שגם לכל פלסטיני בעזה ורמאללה יהיה מיליארד דולר ואנחנו מסודרים.

כמעט כל כתבה כלכלית מזכירה שחשוב ליישם את הרעיון שלי. שמו בישראל: ריסט עולמי חדש, ומשמעותו: איפוס / איתחול משאבים. חילוט רכוש מכל עשירי העולם, השארת מקסימום מיליון דולר לאדם. וממצב זה המשך הקפיטליזם כרגיל. למעט שני שינויים מינוריים: ביטול הבורסות והפיכת הבנקים למלכ"רים.

(כי אתה עדיין איתנו) והחלטת להישאר במשחק, אז תשחק איך שהכי טוב לך כי אתה עדיין על המגרש. סוף של כל משחק מגיע, זה לא מונע מהשחקנים להנות ממנו.

הכל זמני בעולם. רק המוות נצחי.

היא משלמת לועד הבית (חברת האחזקה) פי 4 מהמשכורת החודשית שלי... :(