There's a difference if someone has a house and no money in saving or if he doesn't have a house

יש רק משמעות אחת לעודד את ישראלי בהטבות מס לחסוך ולשלם מחיסכונות ולא מהלוואות.. זה יעשה רק טוב לכולנו.

בתרבות האמריקאית מעדיפים לצרוך מאשר לחסוך אפשר להדון מה עדיף אבל ההשוואה לא רלוונטית - האמריקאי הממוצע חי ברמת חיים גבוה בהרבה משלנו

המדהימה שלנו עדיף להיות עני פה לא?

מי שעובד בעבודה מכובדת בארה"ב חי ברמת חיים גבוהה בהרבה ממקבילו בארץ.

לא נובע מעוני קיצוני, אני פשוט סטודנטית כרגע ולא עובדת בעבודה משמעותית. הכסף שיש, די מהר הולך על כל מיני סידורים קטנים, אוכל, תיקונים לאופניים... אני גרה עם סבא סבתא, אז זה בסדר.

היא קנתה לי קופה קטנה עם מנעול וכל יום הייתי מקבל שקל אחד. היא הסבירה לי שאם אני אחסוך אז כשיום אחד אני ממש ארצה משהו גדול אז אני אוכל לקנות אותו. כמובן שבמונחים של ילד משהו גדול זה למשל בובה של חייל מהסדרה המצוירת כח המחץ שהייתה עולה באזור ה45 ש"ח. תוך כדי התהליכים של החיסכון לקראת משהו הגדול למדתי כמה זה כיף כשיש כסף למקרה חירום (דוגמא למקרה חירום מבחינתו של ילד - השתוקקות לארטיק ביום שישי אחרי הבית ספר). זה מאוד עזר לי כשהתבגרתי ומצאתי את עצמי מתמודד עם דברים כמו משפט או תיקונים. כשיש לך חסכונות אתה לא צריך ללכת לבנק לבקש הלוואה שתשלם עליה ריבית.

מצבם של הטייקונים מעולם לא היה טוב יותר... אגב, את הסיבה לפירמידה הזו ניתן לקרוא כאן: http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3584537,00.html

הם יודעים שהם יגיעו לגיל הפנסיה בלי שקל, והמדינה תדאג להם. השלמת הכנסה, פנסיה, ביטוח רפואי חינם, דיור מסובסד וכ'ו. אנשים בישראל מעדיפים לבזבז עכשיו ושהמדינה תדאג להם אחר כך. בארה"ב הם יודעים שהמדינה לא תדאג להם.

בעשור האחרון הכרתי לא מעט אמריקאים במסגרת עבודתי. נוכחתי שרובם חיים בשכירות, ללא יכולת לחסוך סכומים משמעותיים, ובטח שלא לבית משלהם באיזור מגוריהם. יותר מזאת, עד לאחרונה הרבה מאד מהאנשים אינם מבוטחים בשום ביטוח בריאות, כך שבמקרה של תאונה או בעיה רפואית הם אינם יכולים לשלם על תרופות או טיפולים. אני מדבר על עצמאיים, שכירים, הייטקיסטים וחדרניות - רובם חיים במצב הזה, ורובם כלואים במנטליות הזו. עצוב.