הכוונה בחוק ייעוץ-השקעות היתה טובה,לעשות סדר ולקבוע כללי אתיקה והסמכה וכו',בפועל באבולוציית התפקיד עקרו את הלב ונשארו עם מקצוע כמעט מנוון. במובן מסוים היועצים בבנקים הם לא יותר מ'טכנאי השקעות',או 'קלדני השקעות'. הייעוץ כיום נתון לסדר יום המוכתב ע"י מערכת ייעוץ שהוזנה מראש בהתראות ובמשימות כשתפקידן גם אם היא לא נאמרת במוצהר היא 'אקטיביזציה בתיק'. במקביל לבחינות מערכות הייעוץ המכתיבות את אופי ותדירות השיחות בפועל יש לבחון אף את יעילות מצבת הלקוחות המיועצים בבנקים שעומדת על 250-350 לקוחות ליועץ בודד. בסדרי גודל כאלו ,בפרט כשרוצים לראות את טובת הלקוח לנגד העיניים,קשה מאוד לתת שרות ומענה מקצועי לכולם. ד"א ומה קרה עם הלקוחות ששילמו כפל עמלות על פעולות סרק של הבנק ? האם הרשות נתנה את דעתה על כך..

כולם לוחצים אותך . הבנק דורש שתטפל ב 200 לקוחות מיועצים. מצפים שתכתוב ספר אחרי כל פעולה. משלמים כמו לילד. ואתה גם לבד כאשר אתה טועה. אחריות אין סוף. ואפשרויות קידום לא קיימת במקצוע. מקסימום יועץ אזורי. חדוות השוק לא קיימת כשאתה מחויב לקנות רק מה שאומרים לך בבנק. שאל את עצמך יועץ יקר, האם לזה פיללתה?  

מתי תבינו שאין כל יכולת לתעד שיחה כפי שהתקיימה כיוון שאף פעם לא זוכרים את כל מה שנאמר. והדרישה לתעד היא בלתי הגיונית לאור סביבת העבודה של היועץ. זה לא רופא עם דלת סגורה , ללא שיחות כניסות , ללא עמיתים לעבדוה שמבקשים ושואלים כל מיני פרטים , ללא לקוחות שנכנסים ללא תור וכו'. שתבינו את זה , היעוץ יהיה הרבה יותר איכותי וטוב.