אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

דוקטורנט ביום: "חוזרים לארץ אחרי פוסט־דוקטורט ואין עבודה"

47 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
44.
את אוחתי כבר אבדתי - וטוב לה!
סיפור הבחור ממש כמו של אחותי הקטנה שלא ראיתי כבר 3.5 שנים !!! אנחנו משפחה "טובה" כולם עובדים, כולם טכנולוגיים ואחותי הקטנה הייתה רצתה קצת מעבר. אחרי שהשתחררה מ8200 כקצינה הלכה ללמוד. סיימה תואר ראשון בבן גוריון - מדעי המחשב. סיימה תואר שני במכון ויצמן - מדעי המחשב ותמטיקה וחשבה לעצמה מה עכשיו. השנה הייתה 2007, משבר כלכלי כזכור לכולם. היא פותרה מהסטרט-אפ. אני שגדול ממנה בכמעט 7 שנים נתתי לה מתנה יפה של הלוואת לימודים ב"קרנגי מלון" - דוקטורט (את המנחה היא מצאה לבד). ב2009 ביקרתי אותה שם בפעם האחרונה ... עשינו הכל נכון, כולנו היינו קצינים, כולנו למדנו במוסדות נחשבים בארץ וכולנו יודעים בגיל 50 נבכה. חוץ מאחותי. המחיר כבד. אבל אין לה מה לחזור לארץ.
אדם | 28.10.12
43.
הידעתם: מס' התקנים האקדמיים בארץ זהה למה שהיה בשנות ה70
למי שקובל על הפינוק, לא הבנתם: מדובר בטובי המוחות שרוצים ואוהבים לעבוד קשה, אבל יאלצו לעשות זאת במקום אחר, או להתבזבז בעבודה אחרת , כי האקדמיה, גאוותנו ומנוע הצמיחה שלנו, מיובשת זה שנים. ולא, דוקטורים היום לא מרוויחים יותר מאחרים, הם באים לארץ בגיל 40 אחרי שנים של תת השתכרות.
אשת | 28.10.12
40.
גורלנו בידינו
כל מה שנכתב כאן נכון.כואב הלב על המצוקות של כולנו.אז חברים, הורינו באו לפה להקים משהו חדש ותפקידנו להמשיך זאת.לנסות לתקן את המעוות ולבחור בבחירות לשינוי,כדי שלא ירדו מפה אנשים טובים כל כך.אם כולנו נשנס מתניים, יתכן ונביא שינוי מבורך גם לילדינו ונכדינו. אחרת , בואו נסגור את המדינה ונשאיר אותה לפנאטים.
נילי | 28.10.12
39.
בישראל מתקבלים לעבודה בזכות קשרים ולא בזכות כישורים
כלומר מועמד/ת יכול/ה להיות דפקט/ית מושלמ/תאבל אם הוא או היא מכירים את המנכ״ל או בכיר אחר בארגון אז הם בפנים. שוק העבודה הישראלי מתנהל בצורה מצחינה כמו הפוליטיקה הישראלית. השכלה וכישורים הם מילים מגונות, מעל גיל 40 המועמד נחשב לסוס מת. אז: מפגר מי שחוזר ;-)
גיל  | 28.10.12
38.
ל-13 , אריאל
אריאל, תקשיב חבוב, אחרי הדוקטורט ופוסט-דוקטורט בחו"ל, עבודה כחוקר מן המניין באוניברסיטה מכובדת באירופה והשתכרות יפה, אתה מגיע לארץ. בוא נראה מה מציעים לחבר סגל מתחיל (מרצה או מרצה בכיר) בטכניון ... תקשיבו טוב - 13 אש"ח ברוטו. זה לא מגוחך? זאת פשוט בדיחה !!! אחרי כל שנות הלימודים והתמחויות אתה חייב: ללמד, להנחות, לעשות מחקרים, לחפש מקורות מימון למחקרים, לחפש סטודנטים להנחייה ולהיות תחת לחץ מתמיד לפרסם הרבה, כי בעוד 6 שנים אתה עלול למצוא את עצמך מחוץ, כי הרי לא ייתנו לך קביעות. כל זה עבור 13 אש"ח ברוטו. תאמינו לי, עדיף כבר להיות מלגזן בנמל אשדוד.
ד"ר מ' | 28.10.12
35.
את הארץ הזו לא בנו פוסט דוקטורנטים ולא יורדים מפונקים
אם לט טוב לכם כאן, אתם יכולים להישאר שם על סיר הבשר. אי אפשר לצפות מהמדינה לסדר עבודה לכל אחד שלומד שם ומחכה לשטיח אדום עם רדתו מכבש המטוס. אדוני מוזמן לחזור לכאן ולעמוד על רגליו בכוחות עצמו והידע שצבר שם. העיקר להפסיק להתבכיין ולבקש טובות מהמדינה - כאלה לא חסרים כאן ואין לנו צורך בנוספים.
לא יורד | 28.10.12
34.
20 אתה חי בסרט
גם אני דוקטורית למדעים וגם אני ראיתי רבים מחברי נוסעים לפוסט ומצהירים שהם יחזרו, חלקם באו לסיבוב בארץ וראו את מחירי הדיור ועשו סיבוב בחזרה לארצות הברית. גם כאלה שקיבלו הצעות בארץ העדיפו להשאר בהרווארד. אז תספר לך את הסיפור הנוח שתכף אתה חוזר, כשהילדים שלך יהיו אמריקאים תבין שכנראה שגם אתה כבר לא ישראלי.
יעל | 28.10.12
31.
צריך קשרים בחיים
להוציא מעטים, מעסיק מעדיף עובד שיש קשר איתו. או דרך ההורים, עבר צבאי משותף, קרבה משפחתית, חוויות ילדות, בילויים משותפים וכל מה שדרכו נוצרים קשרים. למען עתיד הילד ועל מנת להקל עליו, יש צורך בהפעלת קשרים, גם אם זה יהיה דרך יד שלישית. אלה הן עובדות החיים, מה לעשות.
 | 28.10.12
30.
צודק
גם הבת שלי . אהבת חיי יצאה לעשות את הפוסט דוקטורט שלי בחו"ל לאחר דיון מעמיק. קניתי לה כרטיס רק בכיון אחד. ולמען האמת ממש אבל ממש אין לה מה לחפס פה ב- shit hall הזה כל זמן שנהתנהו וחבר מרעיו הפשיסטים ממשיכים לנהל את המדינה. שתיסע ותבנה את החיים שלה במקום אחר. אפילו למאדים היתי שולח אותה רק לא ישראל. ולכל המעיזים. אני נכה צה"ל התתי וממשיך לתת למדינה.
פטריק הקדוש | 28.10.12
29.
מספיק עם הדמגוגיה
גם אני מכיר כמה וכמה אנשים כאלו וברוב המקרים הפוסטים הם בתחומים אזוטריים שלא ממש צריכים כל כך הרבה אנשים כאלה באקדמיה ובטח שלא התעשיה. אז אם אתה בוחר ללמוד תחום שהוא אקדמי כמעט לחלוטין (חוץ מכמה תעשיות ספציפיות שאת מספר מקומות העבודה ברחבי שעולם אפשר לספור על שתי ידיים) אז אל תתבכיין שאין לך מה לעשות אם התואר. או שתסתגללתפקיד אמיתי בתעשייה או שתמצא מקום אקדמי (שסביר להניח שיהיה בחול) כי שמה יש מספיק תקציבים להחזיק משרות מחקר לא רלוונטים בהצלחה בחו"ל
ויקטור | 28.10.12
27.
דווקא חזרתי לארץ לאחר תארים מתקדמים בארה"ב באונ' מובילות. בהחלט עשיתי טעות!
הייתי חדורה במוטבציה ציונית ולא היה איכפת לי להרוויח רבע (רבע!) ממה שהרווחתי בארה"ב. לא הירידה המאוד חדה ברמת החיים היא שמפריעה אלא ההרגשה שהחיים פה הם מלחמת השרדות מתמשכת בעיקר אם אתה עושה הכל נכון. השרדות כלכלית, השרדות מול הביוקרטיה, השרדות בעבודה. והעובדה שכמעט כולם פה גנבים חסרי בושה (בהתחלה נלחמתי בבנק על כל עמלה "שגויה" שחייבו אותי, אח"כ נלחמתי בסופר על כל "טעות" שלהם בחשבון, אח"כ בחברת חשמל, בתאגיד המים, בכבלים, חב' הסלולר - וזהו עכשיו הם הצליחו במלחמת ההתשה שלהם ואני כמו כולם בארץ משלימה עם כמה עשרות שקלים בחודש של "טעויות" בחיובים שלי - פשוט להקיא). המלצתי היא למי שהצליח בארה"ב לא לחזור בשום פנים לארץ - האופוריה מסתיימת אחרי כמה חודשים.
אחת | 28.10.12
21.
מספיק עם הבכיינות
לפני שנה חזרתי מפוסט בארה"ב. גם אשתי עשתה פוסט באותו מקום. שנינו קבלנו הצעות רבות בארץ (באקדמיה ובתעשייה), ובחרנו במשרות בפריפריה כדי להנות גם מעבודות טובות וגם מאיכות חיים. כל הפוסט דוקטורנטים שהיו איתנו שם חזרו לישראל. מעבר לכך, המנחה שלי בפוסט רצתה להציע לי משרה שם אבל אמרה שהיא יודעת שהישראלים חוזרים לישראל בניגוד לסינים ולהודים (אני הייתי הפוסט דוקטורנט השלישי שהיה לה מישראל). אני מציע שתסיים את הדוקטורט, תסע לפוסט, ואח"כ תחזור למשרה בישראל. אתה בוכה על חלב שעוד לא נשפך.
נתן | 28.10.12
20.
"רוב מי שאני מכיר לא שטסו לעשות פוסט לא חזרו"...
זו קביעה? זו עובדה? זו בקושי דעתו האישית של דוקטורנט צעיר ללא ניסיון. דעתי האישית הפוכה לחלוטין - אז מה? איך משפט כזה מגיע לכותרת? סתם בשביל לייצר אווירה שלילית? תפסיק להסתכל על רבע הכוס הריקה. בשום מקום בעולם לא מובטח שום דבר לדוקטורנט צעיר, וגם לא לפוסט-דוק ותיק. תעשה יותר, תקשקש פחות, ותאמין לי שלא תהייה לך בעיה למצוא עבודה. ולסיום - תאמין לי, ישנן צרות גדולות יותר. אז תפסיק להתבכיין ותשמח בחלקך!!!
פוסט-דוקטורנט בהרווארד | 28.10.12
19.
אין צורך להתנצל - מי שלא מוצא עבודה בארץ - שיירד בכיף לארה"ב או לאירופה.
שם בטוח שיחיה טוב יותר, בלי לחץ, בלי פחד, בלי לראות את המדינה מתפוררת לנגד עיניו. אנחנו בסך הכל מדינה לבנטינית עם שאיפה למערביות - ומי שמחפש תרבות, הערכה ליידע ולעבודה, יחס הוגן, התחשבות - לא ימצא זאת בישראל, לצערנו הרב. אז כל מי שיכול לעזוב את הארץ, למרות שגדל והתחנך כאן והלב כואב - שיעזוב, ואנחנו ניתן לו את ברכת הדרך.
רות אטיאס | 28.10.12
18.
מספיק עם הזילות הזו!!
דור שני לעלייה ממדינה נחשלת שהקרבנו דם בשביל שיוכל ללמוד כאן מאיים לעזוב עם תנאים טובים יותר במקום אחר. אנו לא יכולים להתחרות בכל תחום בכל העולם! צריך מעט ערכים ושייכות למקום ולהיסטוריה. גם אני הייתי יכול לא לשכל את בני במקום אחר כי לא היה גיוס חובה, זה פחות שווה מעוד כסף ועוד תנאים חומריים? מספיק להתלונן תתחילו לעשות ולהקים ואם אין בכם שייכות לכאן פשוט לכו.
אדם | 28.10.12
17.
גם אנחנו, זוגתי ואני, בשלהי הדוקטורט, עוזבים ולא על מנת לחזור.
למזלנו כבר פרסמנו מאמרים, בטובי כתבי העת במהלך הדוקטורט, דבר שעזר לנו להתקבל לפוסטים בשני מוסדות שונים בניו יורק, במרחק שעה נסיעה אחד מהשני. הסיכוי שאחד מאיתנו יקבל עבודה באקדמיה הישראלית בעשור הקרוב קלוש ושנינו נקבל הוא אפסי. אז ביי
דרור | 28.10.12
16.
אינטלקטואל לא יכול לחיות במדינה שבה שולטים אלקין, ליברמן, אנסטסיה מיכאלי ו"אם תרצו"
אינטלקטואל אקדמאי אינו מחפש כסף, אלא עניין בחיים ולכן אינו יכול לעבוד בתעשיה, שאינה מספקת מבחינה מדעית. הוא מחפש הכרה, הערכה חברתית ופוליטית, תקציב וחופש אינטלקטואלי. במדינת ליברמן, אנסטסיה, אלקין ו"אם תרצו" יש אווירת רדיפה. אז אתם תשארו איתם ואנחנו ננשום אוויר חופש במקומות אחרים. הרי בכמעט כל הנובלים שבהם זכו יהודים אלה הם יהודים א-ציונים ואף אנטי ציונים שחיו וחיים בגולה ואינם מתכננים בכלל להגר לארץ רודפת מלומדיה.
דוקטורנט צעיר | 28.10.12
13.
בתור דוקטור שחזר אני לא מכיר מישהו שלא מצא עבודה בארץ
ומדובר במשרות מחקר באקדמיה או בתעשיה. בארה"ב באמת התנאים הרבה יותר טובים, אבל גם פה דוקטורים חיים הרבה יותר טוב משאר האוכלוסייה. מה זאת ההתבכיינות הזאת שלא קשורה למציאות?! כמובן שאני לא מדבר על מדעי הרוח, אלא על מדעי הטבע, הנדסה ומקצועות פרקטיים במדעי החברה.
אריאל | 28.10.12
12.
תגובה למגיב 2 שקובל על אובדן הערכים הלאומיים
ידידי הישראלי מהדור הישן. אין לי מושג מה גילך ואולי צעיר אתה ממני. אני אחד מאלו אליו אתה פונה. כן אני מעדיף את טובתיהאישית. אני רוצה להתפרנס בכבוד וגם לדאוג לרווחת משפחתי. בארץ אינני יכול לעשות זאת ואני לא מדבר על הפרשי שכר אלא על שכר או להיות מובטל ולא אפרט מדוע כדי שלא להזדהות (אין מדובר בחטא כלשהו שחטאתי). יש לי 5 תארים אקדמאיים במקצועות ההנדסה הכי נחשקים, אבל במקום שרמאים כמו תשובה ואילן בן דב מתעשרים על חשבון הציבור, אין לי יכולת לקבל מקום עבודה. אז אתם תמשיכו לתת להם כסף ושיגנבו אתכם ואני אפרנס בכבוד את משפחתי והגויים יהנו מכישורי
המפטי דמתי | 28.10.12
7.
", אני יכול לחזות ציונים של סטודנטים על סמך החבר הכי טוב שלהם." אתה לא יכול
אתה לא יכול חזות את הציונים של הסטודנטים שלך, כי אתה לא מדוייק ב 100%. אתה אולי , יכול לחזות ציונים של סטודנטים בסטיית תקן כלשהי, אבל גם סטיית תקן יש לה טעויות גדולות מאוד, כי הציונים לא מתפזרים על כל הסקלה של 1 עד 100. ההצהרה שלך יומרנית, ואני לא מאמין לדבריך.
לך חפש מישהו לעבוד עליו. | 28.10.12
5.
כאמא לשני דוקטורים ואחד מסיים תואר שני אני מתוסכלת
השקענו בחינוך ילדינו , דאגנו שיילכו לחוגים מתאימים והם אכן הצליחו מאד. כיום אני חרדה לעתידם מפני שלא מספיק להיות מכושר, צריך שיהיו קשרים ומה לעשות אנחנו משפחה פריפריאלית בלי קשרים ומקווה שהילדים שלי בסוף לא ימצאו את עצמם בזדרות זרים וייכנסו לקטגוריה של ,בריחת מוחות"
אמא מתוסכלת | 28.10.12
2.
איבוד הערכים הלאומיים
כשאין ערכים - הכסף יענה את הכל. כשהערך היחיד הוא הטובה האישית אינדיבידואלית - אין מה לחפש בארץ. אם בחירת הדור הצעיר בקריירה כאשר היא מתנגשת בלאומתנו - זוהי סופה של המדינה. צר לי עלי ועל חברי שהקרבנו נפשנו ועתידנו בשביל הדורות הבאים, והם אינם יודעים על מה ולמה ובועטים בדלי. כואב הלב. (התגובה איננה אישית, חלילה, ויתכן שהפרסונה הנוכחית הוא מסמנה ומסלתה, ולא דיברתי אלא על הכלל הנראה לצערי במערומיו דרך כתבות אלו)
ישראלי | 28.10.12
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת