64. הסבר על דכאון וחרדה- חלק א' ציפרלקס מטפלת בחרדה או בדכאון או בשניהם יחד. יש אנשים שיש להם רק חרדה ולא דכאון. חרדה אינה מסוכנת, ואין בה אובדנות. התקפי חרדה הם התקפים של כאבים שונים, למשל כאבי בטן, ודפיקות לב כמו לפני מבחן. לא יותר מזה. חרדה אינה קשורה לאבדן שפיות, ואינה מובילה לשם. אלו שני דברים שונים ולא קשורים. כמו ההבדל בין דלקת ריאות לסרטן ריאות. כאשר הכאבים ודפיקות הלב הם יומיומיים במשך מספר שבועות, נותנים לאדם כדור ממשפחת ה-SSRI, כמו פרוזק, ציפרלקס ועוד. הן מפסיקות את הכאבים ודפיקות הלב. עד שהן ישפיעו נותנים משככי כאבים כמו קלונקס, קסאנאקס, לוריוון וכד'. לאחר שמתחילה השפעת הSSRI האדם אינו זקוק למשככי הכאבים ומפסיק אותם. משככי הכאבים עלולים לגרום להתמכרות. הSSRI ציפרלקס, פרוזק ודומיהן, הן תרופות שאינן גורמות להתמכרות כלל, אבל צריך להפסיקן בהדרגה, כדי לודא שהאדם אכן הבריא, כמו באנטיביוטיקה, דלתות לפני שהולכים לישון, אמונות טפלות, הזהרות מחיידקים ורחיצת ידיים מרובה, ודברים דומים. האדם שפוי לחלוטין, ואין לזה שום קשר למחלות נשלא מפסיקים את התרופה באמצע, כך גם לא מפסיקים SSRI באבחה אחת. חשוב לקרא ולהבין | 13.11.17 (ל"ת)
63. להתרחק מאותם כדורים סבלתי בעבר מדיכאון והפסיכיאטר רשם לי ציפרלקס, לאחר חודש של נטילת התרופה הדיכאון הוחרף והתחלתי לחשוב מחשבות אובדניות, הייתי על סף התאבדות וחבר קרוב הציל אותי ברגע האחרון. לאחר שהפסקתי את השימוש בתרופה המחשבות האובדניות חלפו. אודי | 18.06.15 (ל"ת)
62. וואו, כמה מגיבים בתשלום! כנראה חברות התרופות בלחץ. או שאולי החולים בראש כאן הפכו לנרקומנים מהסמים שדחפו להם. אבי | 18.06.15 (ל"ת)
60. הכדורים(ציפרלקס) שינו את חיי ובלי קשר האקט המיני הרבה יותר ארוך אבל זה כבר בונוס (-: | 07.03.14 (ל"ת)
59. ל-58 - לקנביס יש שלל תופעות לוואי. מספיק להיות נאיביים. הסכנה הכי גדולה בכל אלה שתומכים בליגלזציה של קנביס היא שהם פשוט מתעלמים לחלוטין מתופעות הלוואי. הקנביס שנמצא בשימוש היום הוא לא זה שהיה בשימוש לפני 1000, 100, או אפילו 10 שנים. הוא הולך ונהיה יותר מרוכז ועם השפעה יותר גדולה על המשתמש. בערך כמו שתציע למישהו לשתות בריזר, ואז תיתן לו להוריד חצי בקבוק וודקה. אחת התופעות המוכרות למשתמשים כרוניים היא ירידה גדולה במוטיבציה, תופעה ידועה ומוכחת , שבהחלט יכולה לפגוע להם בחיים. כמו כן, אנשים בטוחים שבגלל שההשפעה של החומר כל כך קטנה, ניתן לעשות אחרי זה פעילויות שדורשות ריכוז ואחריות, כמו נהיגה, בזמן שזה לא נכון והם מסכנים את עצמם, את הנוסעים ואת כל מי שסביבם על הכביש. כבודו של הקנביס במקומו מוכח, ועל כך יעיד סבי, כיוון שזה הדבר היחיד שעוזר לו להתגבר על כאבים הנובעים מגידול, אבל יש גם להתייחס בכובד ראש לכל ההשפעות שלו. טל | 11.11.12 (ל"ת)
57. מתוך ניסיון מתוך ניסיון ב15 השנים האחרונות חוויתי דיכאונות קשים ביותר . החוויות חזרו ונישנו עקב הכחשה שאני לוקה במחלה . ההחלטה שלי להפסיק את התרופה ולנסות להתמודד לבד החזירה אותי תמיד לנקודת המוצא . מיותר לציין שהמחיר היה כבד ביותר והשפיע קשות על מערכת היחסים הנפלאה שהיתה לי עם אישתי וכמו כן גרמה להפסדים ניכרים בהכנסות וההון האישי. כיום לאחר נטילה קבועה ומתמדת של 75 מ"ג מהתרופה ממשפחת האפקסור החזירה את השפיות והרצון לחיות . ברור שבמקביל יש לעבוד על נקודות חולשה שמאפיינות את ההתנהגות שלנו בדיוק כפי שאנו מקפידים לתרגל את הנסיעה באוטו אחרי ההתנעה . זוהר | 11.11.12 (ל"ת)
55. דניאל (48) - חזור קרא במעט יותר תשומת לב הכתבה מדגישה ש א י ן המדובר במקרים של דכאון קשה, בהם התרופות השיגו תוצאות טובות משמעותית מהפלצבו. איציק | 10.11.12 (ל"ת)
53. אפקט הרבי והפסיכיאטר כמה עובדות עבור מי שמפקפק באמת שבכתבה: רוב התרופות הפסיכיאטריות פותחו במקורן עבור מטרות אחרות מאשר השימוש הנעשה בהן כיום ובדיוק בהתאם לאמור בכתבה: עורכים את הניסוי על קבוצה, מרכזים תוצאות (בהרבה מקרים בהתאם לרצון) וכך מחדרים תרופה קיימת לעוד התוויה נוספת שמאפשרת מכירה גדולה נוספת לאלפי צרכנים! ומכאן יוצא שתרופות נגד פרכוסים, אפילפסיה, וכ' עוברות את "הניסוי" ואותה התרופה ניתנת לחולים כנגד דיכאון ו/או כמייצבי מצב רוח... * המדע כמעט ואינו יודע על איזה חלק אורני עובדות התרופות ובמיוחד מה בדיוק היא עושה ולכן על כל מטופל יש תהליך שנקרא "ניסוי ותעייה" (כן תעייה עם עין), ובהמון מקרים בהם טועים, הטעות נשארת... * כבר הוכח לא פעם שאותו החולה מקבל מחמישה פסיכאטרים שונים אבחנה שונה ותרופה אחרת אילן גיל / מדברים קנאביס | 10.11.12 (ל"ת)
51. ל-18 גשי לרופא משפחה לקבל רצפט ל-18,אנא גשי לרופא משפחה,יש בסמכותו לרשום מספר די רב של מרשמים פסיאטריי,וגם אם לא,הוא יכול לכוון אותך איך לקבל רצפט דרך הקופה. אל תוותרי!!! קליאופטרה | 10.11.12 (ל"ת)
50. תופעות לוואי ניסיתי כמה תרופות שונות וכולן גרמו לירידה בחשק המיני וביכולת לחוות אורזמה. אין התיחחסות רצינית לתופעות לוואי כאלה ואחרות? אני זקוקה לתרופות אך לא יכולה להשתמש בהן. ענת | 10.11.12 (ל"ת)
48. הכדורים הצילו את חיי כזה קשקוש מקושקש לא קראתי זמן רב. ניסיתי שני סוגי כדורים שלא עזרו לי ורק הרעו את המצב - אם אפקט הפלצבו היה כזה משמעותי, הייתי מרגיש טוב יותר כבר אז. רק בנסיון השלישי, התחלתי לקחת אפקסור XR. אחרי תקופה קצרה של תופעות לוואי, אני מרגיש יציב, אופטימי ובלי חרדות כמעט. לחשוב רק שלפני שנה עמדתי על צוק בחוף ת"א ותוהה אם לקפוץ או לא. דניאל | 09.11.12 (ל"ת)
47. ל 41 - כנראה רמוטיב. 41 יקר, לשאלתך כנראה כי הכוונה היא לתרופה בשם רמוטיב. היא נאמנם ממקור צמחי - אך היא ניתנת ע"י רופא עפ"י שני מינונים. זכור כי הרבה תרופות הן ממקור צמחי אך הן רעילות ומסוכנות - קנאביס למשל... לי בכל אופן היא ממש לא עזרה בשני המינונים. כשהחליפו לי לפריזמה (פלוטין) אני פתאום מצליחה לחיות ולתפקד כמו קסם. בהצלחה! דיכאונית | 10.11.12 (ל"ת)
46. הכתבה מוטה ומסלפת את העובדות כשמדברים באחוזים נהוג למדוד "מלמעלה" - קרי: להתייחס למספר הגבוהה כ 100% ולנמוך כחלק ממנו. במדידה כזו המקסימום הוא 100%. אם בכל זאת בחרת למדוד "מלמטה" ולהתייחס למספר הנמוך כ 100% היית צריך לשמור על עקביות - קרי: 1 מתוך 3 הוא 33.3% ולא 25% כפי שכתבת. כלומר הצגת את אחוזי ההצלחה של תרופות מסויימות מול פלסבו בשיטה אחת, ואת אחוזי ההצלחה של נוגדי דיכאון מול פלסבו בשיטה אחרת (25% כביכול). זה מאד מצער לראות סילוף כזה בעיתון שמכבד את עצמו. אזרח-1 | 10.11.12 (ל"ת)
44. ל-8 זה שאתה לא מרגיש ככה לא אומר שלא צדקת. זה אותו עולם עם השקפת עולם שהשתנתה ג'ק | 10.11.12 (ל"ת)
43. מפחיד!!! אבוי לנו!!! ורוב הרופאים עדיין מאד נגד הרפואה המשלימה ובינתיים אנחנו חשופים לסכנה! לימור | 10.11.12 (ל"ת)
42. המחקרים דווקא מראים שהכדורים לא עוזרים למי שלא סובל מדיכאון הרופאים פשוט רושמים אותם יותר מדי חפשו טוב יותר את הmeta reviews ב Pubmed רפי | 09.11.12 (ל"ת)
40. בחיסוני תינוקות יש בעיה דומה הורים, מציע לכם לחפש בגוגל 'חיסונים בע"מ' ולקרוא... ירון | 09.11.12 (ל"ת)
38. ל - 8 סביר להניח שהכוונה לתרופת המירשם רמוטיב זוהי התרופה הטבעית היחידה, שניתנת כתרופת מירשם לאחר שהאפקט שלה הוכח מחקרית. היא מומלצת נגד דיכאון קל עד בינוני. תופעות הלוואי שלה מעטות (הנפוצות קשורות בעיקר במערכת העיכול). התרופה היא מיצוי של צמח ההיפריקום או סנט ג'ון דה וורט' או פרע בעברית. לדעתי, כדאי לנסות אותה לפני שלוקחים תרופות על טהרת הכימיה. גילוי נאות - איני רופא ומומלץ תמיד להוועץ ברופא. Shico | 09.11.12 (ל"ת)
37. כתבה מעניינת, עם זאת - הכדורים אכן יעילים אני נוטל לוסטרל כבר כמעט כשנתיים, ואין ספק שזה שינה לי את החיים. שי | 09.11.12 (ל"ת)
36. אי אפשר להפוך דכאון או חרדה לדיון כלכלי. במיוחד מי שמעולם לא חווה את התופעה. אני בדרך כלל נוטה להסכים עם כתבות מהסוג הזה שבוחנות לעומק את "השיטה". בתור מי שלוקח אפקסור בעקבות דכאון קל והתקפי חרדה, הדבר הכי קשה להתמודד איתו זה חוסר ההבנה מצד החברה את המחלה. לא מספיק הקושי הנפשי המתלווה למחלה ולקושי בלקחת תרופות פסיכיאטריות, עוד באים אליך ואומרים לך שאתה פראייר ופתי בגלל שאתה נוטל אותן. זה כמו שיגידו לנאנסת שאין טעם שתלך לטיפול פסיכולוגי כי זה ממילא לא יעזור לה. יש ויכוח ליגיטימי ביחס לתרופות אבל צריך להתייחס לנושא עם הרבה רגישות לחולים ולא לקפוץ בראש עם מסקנות. נדב | 09.11.12 (ל"ת)
35. הבהרה לגבי ניסויים קליניים - כדאי לדייק ולא להטעות מתייחסת לפסקה: "בניסויים קליניים בתרופות מחלקים את הנסיינים לשתי קבוצות: לשתיהן נאמר שהן מקבלות את התרופה הניסיונית" - נכון, הנסיינים מתחלקים לשתי קבוצות אבל לא לשתיהן נאמר שהן יקבלו את התרופה הניסיונית. זאת תהיה הטעייה. לקבוצות נאמר שיש להן סיכוי שווה לקבל את תרופת המחקר או פלסבו. בפועל, אף אחד לא יודע מה הוא מקבל ואם הניסוי נערך כמו שצריך, גם הרופאים המטפלים לא יודעים מה כל נסיין מקבל. סיון | 09.11.12 (ל"ת)
34. בהחלט יש לחץ מצד חברות התרופות ליטול נוגדי דכאון, רֶבּוֹקְסְטִין אישית לי עזרה במהלך השנה החולפת. יש להיות ביקורתי כלפי כל דבר | 09.11.12 (ל"ת)
33. placebo effect = reversion to the mean הרופאים בכתבה שוב ושוב אומרים שהסיבה לאפקט פלצבו היא פסיכולוגית. אחד הרופאים אפילו מציע להתחיל לשקר לחולים כחלק מהטיפול. ההסבר לאפקט הפלצבו הרבה יותר פשוט והוא עקרון סטטיסטי שנקרא נסיגה על הממוצע; הספר של דניאל כהנמן מסביר על זה בפירוט. אם מזג האויר היום חם מהרגיל, רוב הסיכוים הם שמחר יהיה קר מהרגיל. אם מצבו של החולה שלך היום גרוע מהרגיל, יש סיכוי נמוך שמצבו יהיה גרוע באותה המידה בתום הטיפול - אפילו אם הטיפול חסר ערך. anon | 09.11.12 (ל"ת)
31. אולי מספיק עם זה? יש הרבה אנשים שהכדורים כן עזרו להם - מאוד! אני סובל מחרדות קשות כבר 10 שנים, והחיים שלי השתנו מהקצה לקצה בעקבות לקיחת כדורים נוגדי חרדה. זה לא פלסבו כי אני ממש הרגשתי שינויים פיזיים בעקבות הכדור שהקהו את החרדוךת מאוד. ברור שהיו תופעות לוואי מסוימות אבל בחשבון הכללי אני היום מצטער שסתם נאבקתי 6 שנים ולא לקחתי תרופות מהתחלה. אולי אנשים עם דיכאון מסוים ומבנה מוח מסוים אינם מושפעים מתרופות אבל מכאן ולעשות הכללה לכל האוכלוסיה זה מאוד מסוכן וגם חצוף כי הכדורים האלה עשויים להציל חיים ויעידו על כך מאות אלפי אנשים, אם כי הרוב מתביישים לדבר ואולי זאת הבעיה - הקול שלהם לא נשמע יובל | 09.11.12 (ל"ת)
30. התרופה הטבעית מאוד פשוטה והיא לחשוב ועוד פעם לחשוב למה לעזאזל אני לוקח את התרופה הזאת שגם לא עוזרת לי וגם גורמת לתופעות לוואי וגם אם נרגעתי אחרי תקופה זה חוזר??? לנסות ולהגיע לרגע של לפני הדיכאון ממש לחשוב ואם צריך עזרה ללכת לאיש מקצוע פסיכולוג שיקשיב אבל גם יגיב וייתן פידבק שזה אומר מה הוא רואה בסיטואציה שהתרחשה מה הסיבה שאת/ה נכנס לדיכאון אצלי לדוג הדיכאון בא כאשר אני צריכה להחליט החלטה גורלית על חיי , זאת נקודת מבט שקבלתי מפסיכולוגית שהקשיבה לסיפור שלי וביקשתי ממנה שתשתף אותי בדעתה , יש לציין זאת בפני הפסיכולוג כי הם חושבים שהם צריכים רק לשתוק ולהקשיב אך הראייה שלהם מהצד והתגובה היא מאוד חשובה וקריטית מטורפת על הנפש והרוח | 09.11.12 (ל"ת)
29. ל-24: מה הבעיה? תפנה קצת זמן, תקרא את כל המחקרים הרלוונטים תחליט אם השתכנעת, ופעל בהתאם. אף אחד לא יכול או צריך להכריח אותך לקבל תרופות או לעבור ניתוח. רופא לעתיד | 09.11.12 (ל"ת)
28. ל 7 זה גם מה שאומרים הנרקומנים. כשהם ללא התרופה שלהם הסם הם כמו מתים ובהנגאובר מטורף | 09.11.12 (ל"ת)
27. זה הקניבליזם הקלקלי, כל מה שמייצר "צמיחה", אין בודקין בציציותיו, תחי הצמיחחה. יגאל כהן | 09.11.12 (ל"ת)
25. יש מטופלים שתרופות לטיפול בדיכאון כן עזרו להם והם בכלל לא מודעים שהם נוטלים תרופות. תרופות נגד דיכאון וחרדה לא עוזרים בכל המקרים. דוד | 09.11.12 (ל"ת)
24. למה אני מרגיש כמו שפן נסיונות ??? בן 41 אחרי התקף לב/או התקף חרדה ראשון (אין לי מושג) אבל בכל מקרה קיבלתי את ה"סט" המקובל... -צינטור+סטנד- עם ה"סט" הגיעו מדללי דם (שלא ייסתם הסטנט) וכדור לכולסטרול במינון גבוה (למרות שאף פעם לא סבלתי מעודף כולסטרול). כל הכתבות האלה גורמות לך לחשוב שאתה (אני) מתנהג כמו עדר אחרי "המלצת הרופאים" ערן | 09.11.12 (ל"ת)
21. למגיב 13 לא מדוייק. התרופות אינן מסייעות להפריש אדרנלינים ודופאמינים למיניהם. הם פשוט מעכבות את הספיגה החוזרת של המוליך העצבי. כלומר, תאי המוח מפרישים את החומרים שגורמים לנו להרגיש טוב, והתרופה מונעת מהחומרים הללו להיספג חזרה לתאי המוח, כך שהחומר (המוליךל העצבי- נוירוטרנסמיטר) נמצא זמן רב יותר בין תאי המוח= הרגשה טובה יותר. חן | 09.11.12 (ל"ת)
19. לא נכון,פשוט לא נכון לאחר שקבלתי הסבר קליני מפסיכיאטור על תרופת ה אפקסור,השתכנעתי ואני במינון נמוך של 75מ"ג ליום,דבר שבהחלט מיטיב את איכות החיים שלי. יש כמובן מקרים בהם אנשים משתמשים במונח דיכאון על כל מצב אקראי של תסכול,אך יחד עם זאת הוכח שהדיכאון הוא תורשתי ויש להלחם בו כפי שנלחמים בדלקת ריאות וכדומה. דוד | 09.11.12 (ל"ת)
18. הכתבה מעלה טענה קשה שדיכאון "זה רק בראש", בזמן שיש לו אפקט כימי ברור על המוח אני סובלת מדיכאון קל-בינוני וחרדה, ברמה כזו שמביאה אותי לחוסר יכולת לתפקד וגורמת לי לבעיות בחיים המקצועיים והאישיים. חצי כדור של נוגד דיכאון בשבוע משפר את חיי לא היכר. סוף סוף המוח שלי לא מוצף בבעיות, אני לא ממוקדת רק בקשיים של חיי, אני יכולה להירדם בלי לשכב שעה במיטה עם דופק גבוה ומצליחה להתמודד עם קשיים בצורה טובה ואפקטיבית. על כך שהכדור משפיע - אין לי ספק. הבעיה - אין לי סף להיפגש עם פסיכיאטר כדי שיתן לי כדורים, בין אם אמיתיים או פלצבו. לאנשים עם דיכאון קל אין מה לעשות עם זה. את הכדורים שיש לי קיבלתי מחברה. לפני זה ניסיתי התעמלות, שינויי תזונה וכו'. זה עוזר אך במידה מאוד מוגבלת ולא מפחיתה את החרדה. הלוואי שזה היה עוזר. נעמה | 09.11.12 (ל"ת)
17. ספרו של קירש הוא שיעור מדהים למדע קראתי את ספרו ועוד שני ספרים שהתפרסמו בנושא..לאחר מיקרה משפחתי שעורר בי תהיות על הנושא. מדהים מדהים מדהים. חובה לכולם. מישהו | 09.11.12 (ל"ת)
16. נוכחתי בזה כבר לפני כמעט 20 שנה לקחתי פרוזאק בימי שיא ההייפ. לאחר שבועות ארוכים שלא חשתי שום שינוי, הגדלתי עוד ועוד את המינון. וגם זא לא היה שום הבדל. הפסקתי ולאחר שנה חזרתי שוב על הניסוי, עם אותן תוצאות. נכון שלא ניתן להקיש ממקרה בודד, וממילא רוב התרופות יעילות רק עבור 70% ופחות מכלל המצטופלים אבל כבר אז התעורר בי החשד שמדובר בעיקר בהייפ ובמניפולציה מסחרית. דני | 09.11.12 (ל"ת)
14. 30% ממגירות בתי המרקחת מכילים SSRI למיניהם לכל החברים שנותלים תרופות נגד דיכאון על בסיסי כימי או טבעי, אני מציע לקרוא את העלון המצורף לתרופה אתם תמצאו שם משפט מפתח מאוד חשוב- "תחושו בשיפור רק אחרי 14 ימי טיפול"! פ | 09.11.12 (ל"ת)
13. הכל מתחיל ונגמר בראש כדורים נוגדי דיכאון, בס"ה מעודדים את המוח להפעיל את המנגנון להפרשתם של החומרים, המדכאים את תופעת הדיכאון. התרופה אינה מצליחה לרפא את הדיכאון אחת ולתמיד, מאחר וזה דורש שימוש באופן יומיומי, מכאן חוסר יעילותה המובהק של התרופה. הוכח שפלסבו, גורם לאותו אפקט שגורמות התרופות נוגדי דיכאון. חב' התרופות מנצלות את תופעת ה"שכנוע העצמי" והאמונה של החולה, שהכדור יביא מזור לסבלו. רופאי אליל עטורי נוצות וצבע מימי קדם, הוחלפו ברופאי אליל עטורי חלוקים לבנים המתהדרים בחשיבות עצמית. | 09.11.12 (ל"ת)
11. סיבה טובה להעדיף פלסבו על SSRI: למדע הרפואה אין מושג כיצד השני פועל על דיכאון לפלסבו יש תאוריה מקיפה והגיונית. | 09.11.12 (ל"ת)
10. הוכחה שכן עוזר: נסו להיגמל מהכדורים הללו ותרגישו את התופעות שגרמו לכם לקחת אותו מלכתחילה כאשר מתחילים לקחת כדורים נוגדי דיכאון כנגד חרדה, מרגישים את תחושות החרדה מועצמות. עוברים תקופה של טלטלה קשה עד שיש התייצבות. וכאשר נגמלים מהתרופה מרגישים שוב את ההידרדרות ואת התחושות של החרדה גוברות. אפילו כאשר הגמילה היא כאשר מרגישים "מצויין" נפשית ופיזית ומרגישים שאין צורך להשתמש בכדור. התחושות הללו אמיתיות מאוד וחזקות מאוד ואין להם ולאפקט הפלצבו דבר וחצי דבר. הכדורים עושים משהו ונוגעים בדיוק ב"מקום הנכון" במוח. לא התמודדתי עם דיכאון אבל זה מניסיוני לגבי חרדה. אם היה מדובר אך ורק באפקט הפלצבו, לא היו מרגישים דבר בגמילה. אין לי מושג לגבי ההשפעה על דיכאון. המלצתי פעם בעבר הרחוק לידידה שסבלה מאנורקסיה לקחת תרופות כנגד דיכאון ובגיל 27 לאחר שנים רבות היא הצליחה לראשונה להתמודד בהצלחה עם המחלה. אנורקסיה נרבוזה היא כידוע אובססיה כפייתית ששייכת לאותה המחלקה של חרדה ודיכאון. למרות שעל פי הספרות הרפואית כדורים שכאלה לא אמורים לעזור כנגד אנורקסיה, לדעתי במינונים גבוהים הם ישפיעו לטובה על החולים. *לא רופא. חרד | 09.11.12 (ל"ת)
9. הכל בראש, התרופות האלה רק מממנות את חברות התרופות... שמרוויחות מאוד יפה מהן. הנה קח כדור ותרגיש יותר טוב, אנחנו יודעים שאנחנו נרגיש יותר טוב עם הכסף שלך. :-D A | 09.11.12 (ל"ת)
8. מניסיון אישי הכדורים הצילו את חיי מהילדות, תמיד למראית עין הכל נראה בסדר, משפחה מבוססת נראה טוב ציונים סבבה ואפילו די מקובל... אבל רק למראית עין... בפנים הכל היה רקוב, חסר תכלית, עצוב, קודר, חסר עניין ומשעמם..... השיא היה לפני שלוש שנים כשממש איבדתי עניין בחיים ורוב הזמן הסתגרתי בבית, הלכתי לפסיכולוגים להומואפטים, עשיתי בדיקות דם, לקחתי אומגה 3 ונשארתי באותה סיטואציה..... לאחר אישפוז הגעתי לרופא שרשם לי תרופה נוגדת דיכאון עשויה מחומרים טבעיים בלבד אבל הוכחה מחקרית ומאז אני פורח בכל תחומיי החיים, חברתיים, כספיים, רומנטיים, ובכלל השמש יותר הקיץ יותר שמח, הסתיו יותר נעים, החורף לא נורא בכלל ובאביב אני רוצה לצעוק שאני מאושר...... דיכאון היא מחלה ויש לה פתרון. מי שצריך שייקח ולדוקטור הנחמד תחפש סנסציות במקומות אחרים דיכאוני לשעבר | 08.11.12 (ל"ת)
7. כתבה מסוכנת לצערי אני כבר 8 שנים עם סרוקסט. כל ניסיון להפסיק ליטול אותה מזכיר לי כמה אני מודה למדענים שפיתחו אותה. הקושי לקום בבוקר, התחושה שאתה קם והמח נשאר תקוע ומתעורר שעתיים שלוש אחריך, חוסר הרצון והתוחלת וההרגשה הרעה (שדי דומה לנגאובר מתמשך עם הפגות)... בקיצור, דיכאון זה משהו פיזי, אמיתי ובלתי נסבל. לטעון שרק נדמה לי שהתרופה עוזרת זה כמו לטעון שמישהו ששבר רגל יוכל לרוץ אם רק יספרו לו ש"תיקנו" אותה. מי שסובל מדיכאון שימשיך לקחת, מי שיסבול בעתיד שיקח בעתיד. מי שמעדיף לסבול- שיהנה. אבל להגיד שהתרופות לא עוזרות זה גובל בפשע. אייל | 08.11.12 (ל"ת)
4. בחיסונים זה על אותו עקרון שלא בדקו מעולם בריאותם של ילדים מחוסנים על פני בריאותם של ילדים לא מחוסנים. בעצם יותר מדוייק לכתוב, בדקו, אך גנזו את התוצאות, בדיוק מהסיבות שכתובות כאן בכתבה. רן | 08.11.12 (ל"ת)
3. אני לא יודע מה זה דיכאון קל בינוני או כבד, אבל עזרתי ללא מעט אנשים (בהמלצה)לקחת תרופה נוגדת דיכאון וכל נסיונות אחרים שלהם בפלסבו וטיפולים הוליסטים פגאנים טיפשיים לא עזרו ורק החזירו אותם למצבם הקודם. מי שלא צריך לקבל שלא יקח... אבל מי שצריך... אין מחלה קשה יותר מדיכאון!!! כן, גם לא סרטן ושאר מרעין בישין... במקרה הזה אין לך אפילו אוייב להתמודד איתו... נועם | 08.11.12 (ל"ת)
1. המקרה הראשון- מעורר שאלות. מקרה כמו המתואר בפסקה הראשונה, הוא בעייתי כשלעצמו, אבל מעלה גם שאלות אחרות: ידוע שלפני השקה של תרופה, או קבלת אישור למכירה והפצה, התרופה עוברת אישורים ובדיקות של הרשויות המוסמכות, למשל ה- FDA. באופן טבעי, אי אפשר לצפות מהרופא בקצה השרשרת לשאול את חברת התרופות "האם היו עוד ניסויים, בהן התרופה נכשלה"- זה בדיוק תפקידה של ה- FDA\רשות אחרת. אפשר להניח כי הם גם עושים כן, שואלים ובודקים, בגלוי ובהסתר. ספציפית לגביי אותו מקרה- אם אכן היו עוד שישה ניסויים, והרופא (ואחרים) יודעים, האם דווח לרשויות? מה הרשויות עשו עם זה? אם לא עשו כלום- אולי בכל זאת היה תקין? שי אלוני | 08.11.12 (ל"ת)
כדור סרק
64 תגובות לכתיבת תגובה