2. הבעיה - עודף רגולציה בשוק ההון מונע מהמוסדיים לנהל השקעות. האגף באוצר קובע למעשה את הרכב תיק ההשקעות של המוסדיים (על-ידי קביעת ספי מינימום/מקסימום - כשבפועל החלוקה ההגיונית במספר רב של סלים הוא בדיוק על המיניומום או המקסימום). לכן - האם אג"ח מסויימת מסווגת כקונצרנית או ממשלתית היא בעלת חשיבות גדולה כל כך. אם זה מסווג כקונצרני (למרות שבערבות מדינה) - זה מקטין את המשקל הקונצרני בתיק האפשרי, ומגדיל את הממשלתי (שמנסים להחזיק כמה שפחות ממנו, בתיקים רבים - בשל חוסר תשואה בסביבת ריבית של היום). בעיה כאן - היא עודף ההתערבות של הרגולטור, שלל חוזרים, שלל הנחיות, וניהול השקעות דה-פקטו על ידי פקיד ממשלתי ולא על-ידי מנהל השקעות. פקידי ממשלה אינם טובים במיוחד בניהול השקעות. בן | 25.11.12 (ל"ת)
1. התכוונתם תימחרו בזול לא ביוקר.. סופסוף גופי הפנסיה לא דופקים את העמיתים.. וזה איתות למדינה, מה יקרה אם היא לא תעמוד מאחורי החברה.. בן | 25.11.12 (ל"ת)
מה הסיכון של אג"ח בערבות מדינה? תלוי איזה מפקח שואלים
2 תגובות לכתיבת תגובה