5. רוב ה"סליבריטאים" פה הם אנונימיים לחלוטין וירון לונדון לא קשור כי ירון הכי רחוק מחנון, אם כבר הוא מתקרב לגרסת השוק של אבשלום הקור. אבל כל הכבוד שהשגת תגובה מסטן לי הגדול מכולם, תכל'ס רק אותו קראתי תכל'ס | 29.12.12 (ל"ת)
4. there is still hope for a change we must find our self in several rules: first we must found an asosiation and groups second we must inform all israelies that there is a dream and third we must continue to develop the dreams that we all grow up on engiuete may emarge from all around there is a geek in every soul in israel that may see life as an adventure we may found ourself now in a junction that we must deside where to go geeks will allways light the way forward stacy metronut | 29.12.12 (ל"ת)
3. לא הצלחתי לקרוא את הקטע של לונדון מבלי לשמוע את זה בקולו שלו מורגן פרימן הישראלי? עוקר הרים | 29.12.12 (ל"ת)
1. העצה של חנית כהן מצוינת. בתור ילדה בני גילי לא כל כך עניינו אותי, העדפתי לשבת לקרוא ספר. אני זוכרת שאת אמא שלי זה הלחיץ. היא טיפוס מאוד חברתי, וכל הזמן דחפה אותי להיפגש עם ילדים אחרים שלא היה לי שום דבר במשותף איתם. אבא שלי, לעומת זאת, זה שהעדיף לשבת בבית ולבנות דגמים של מטוסים ורקטות, בכלל לא הוטרד מחוסר העניין החברתי שלי... כמובן שחוסר העניין הזה השתנה ככל שהכרתי גיקים אחרים מסביב. אין כמו חוויות הילדות של היצירתיות, פירוק ובניית דברים, אחר כך זוכרים את זה בגעגוע לכל החיים. חבל להפריע לילד לחוות את זה. איזה כיף לשמוע על ההורות של אנשים איכותיים כאלה. זה גורם לי לחשוב שאולי יש תקווה בעולם האלים וחסר התרבות שלנו. | 27.12.12 (ל"ת)
קחו עצה מספיידרמן
5 תגובות לכתיבת תגובה