כלכך מיותר לרובנו שזה מדהים

ומסיימים עם הטעים שמשאיר טעם טוב בפה.

1. סוף שבוע הגיע - הבחירה היא בין לנקות - שוב - את הבית ואולי ישאר לך כוח לטייל בחוץ (מה שרב הזמן לא קורה) או לטייל ולדחות את נקוי הבית - מה תבחר? 2. לפני כמה שנים הרביתי לחסוך ומעטתי בנסיעות לחו"ל כי "יש זמן.." ואז נפלו מגדלי התאומים. מאז "נפלה" (גם) ההכרה (סליחה על משחק המילים), שאין זמן - וצריך לנסוע לחו"ל ולראות עכשיו את הדברים כי אחרת לא ברור אם יהיו שם מחר. מה שהאבא כתב בתגובה 8 (דרך אגב הפיל אותי מצחוק) נכון לגמרי. ענין של סדר עדיפויות בחיים. אם תדחה את הטעים לסוף, אולי לא תזכה להגיע אליו. 3. דרך אגב - אותה סוגיה גם כשמישהו אומר לך שיש לו בשורות טובות ובשורות רעות. מה תעדיף לשמוע קודם?? רמז... את הטובות. הטובות ממלאות באנרגיה ואילו הרעות מרוקנות (כנ"ל באוכל וכו'). עם אנרגיות טובות תמיד קל יותר להתמודד עם הדברים הקשים. שבת שלום

כל מי שיש לו ילדים יודע תמיד להתחיל מהטעים. למה רגע אחר כך הגוזל שלך גם יבין מה יותר טעים ממה והוא ישר יבקש גם את הטעים שלך. ומה לא תיתן?

סוף טוב הכל טוב.

תגידו לאן הגעתם? מה הדבר הבא? איזה אוזניות לבחור כשיוצאים לריצה? איזה עכבר לבחור כשעייפים? עם איזה שלט להדליק את הטלווזיה?

אני חוצה אותם לשניים, קודם אוכלת חצי מהטעים, אח"כ חצי מהפחות טעים, מקנחת בטעים, ובזה מסיימת. אה, כן, ומשאירה מקום לקינוח...

בגלל שהרעב יגרום לו להיות טעים יותר ממה שהוא היה אם הייתי לא ממש רעבה (אצלנו בבית אומרים שהרעב הוא הטבח הטוב ביותר - בפרפארזה על מה שציינת עם סרוונטס). כשאני כבר לא אהיה מורעבת, אני אוכל להעריך את הסנדוויץ' הממש טעים ולהנות ממנו בהתאם. כל עניין לגופו I guess :)

שטוען, שמידת ההתגברות והתאפקות שלנו היא משאב מוגבל. כלומר, ביום בו התרשלתי קצת במילוי כל חובותי, יהיה לי קל יותר להתאפק בפני, נגיד, עוגת גבינה שלא מתאימה לתזונה שלי עכשיו. וההיפך, יום שהוקדש למטלות שאיני אוהב, עוגת הגבינה תנצח, ומן הסתם גם לא תחכה לסוף הארוחה..

אם מדברים תרתי משמע אז למה לא להכין 2 כריכים טעימים? ולאכול את שניהם :). אם משהו עמוק עומד מאחורי זה,אז לא תמיד אפשר להנות משני העולמות,אבל אם אתה מגיע לצמרת הפוליטקה הישראלית,אז זה כתוב בחוזה.