לפני התלות ההדדית שמתגלה בעולם הגלובלי היינו יכולים להסתדר עם המחסור באמפתיה, אבל עכשיו התלות ההדדית + הירידה באמפתיה = משבר רב מערכתי. למה כי כשכולנו באותה סירה, ויש בינינו חסרי אמפתיה שלא יהססו לעשות חור בדופן, כולנו בבעיה. החדשות הטובות הן שאת התלות ההדדית לא ניתן לשנות אבל את הירידה באמפתיה אפשר לאזן על ידי פרסום ועיצוב דעת הקהל. ואז נעבור למשוואה: תלות הדדית + התחשבות = שגשוג

לכו לבית חב"ד הקרוב למגוריכם ותמצאו הרבה מאוד אמפטיה. לכו לתנועת בני עקיבא ותראו את הפעילות שלהם אחרי שעות הלימודים. אמפטיה קיימת. תלוי איפה אתם נמצאים.

במחקר נמצא שאנשים עם מכוניות יקרות יותר מתנהגים פחות ב"נימוס" בכביש. המסקנה שלהם הייתה שעושר הופך את העשיר לפחות אמפטי. אולי דווקא ההפך הוא הנכון? חוסר אמפטיה מתוגמל ע"י עושר?

אי פעם הייתה כזאת???

מד"א צריכים לבוא בתלונות לעצמם אם אנשים מהססים לקרוא לאמבולנס...

כשאני אני נילחם על הקיום שלי אין לי זמן לבעיות של אחרים !

איך אומר זאת בצורה שלא יצנזרו? תעצמו את העיניים לפני שאתם קוראים. רבותי, אנחנו עדר של חזירים קפיטליסטים. בוקר טוב חזיריהו. כל פעם שתופסים חזיר קפיטליסטי על עושק, הוא אומר להגנתו: "שיקולים כלכליים", ו- "הכל על פי החוק". אין ספק, לו החוק היה מאפשר כל מעסיק היה אונס את מועסקותיו. האמת, כנראה שלא מעטים עושים זאת, מעטים נתפסים ומשוחררים בתירוץ של בעילה בהסכמתם... סתם כדי שתדעו מי אנחנו: עדר של חזירים קפיטליסטים עירומים לובשי חליפות מחויטות. כל אחד לעצמו, שום דבר לא השתנה, רק בגדי המלך השתנו, זה הכל. אגואיזם, חזיריזם, אני, עוד, כסף, אלו הם הערכים העליונים של תקופתנו. אנושיות, אי שם הרחק ברשימה. זה גם מגובה על פי חוק, דמוקרטיה וכלכלה. גזענות מעמדית: עשיר נחשב בן אלוהים חיים, עני נחשב כלב בן כלב. זו האמת, אם היא לא נראית לכם, יש לי אמת אחרת בשבילכם...

התאגידים מתייחסים לאנשים כבהמות עבודה שחשוטב רק כמה אפשר לחלוב ולסחוט מהם. כך גם הפוליטיקאים הארציים והמקומיים. אז אח"כ מתפלאים??

הפרסום כיום מתמקד בעידוד הנטיה של בני האדם לממש כל תאוה שלהם (ע"י צריכה). זה מתבטא במגון סיסמאות פרסום מפורשות מהסוג "זה מגיע לך", "התמכר להנאה" ,"אתה שוה את זה", וכו.. וגם בלא מעט מסרים סמויים מסוג זה. בשורה התחתונה מדובר במתקפת תעמולה אדירה למען נרקסיזם.

זה לא הפייסבוק. זה החיים בסין. ובחברה המודרנית בכללותה. גם אם היום יש לך, לא בטוח שיהיה מחר. השלטון הוא משהו שעדיף לא להסתבך איתו. בכל מקרה הוא לא לטובתך, רק לרעתך. אז.. רע לך, קשה לך, את חושש מהעתיד וגם ההווה לא משהו. בינינו, כמה מאיתנו חושבים בסתר ליבם שעדיף לילדה האומללה הזו מותה מחייה?

זה לא טבעי. זה כמו שאם בעלי חיים היו מדברים בשפה שלנו אז לא היינו אוכלים אותם, אז מה שעושים ההומנסטים הצבועים והפנאטים זה להראות לכם הבעות פנים בתמונות שנראות לנו כאילו הם סובלים, כשלמעשה להבעות פנים יש דקויות רבות ולעיתים גם שוני בין תרבויות וניתן למצוא למצוא את אותו הדבר גם מעבר לרחוב... מכונת התעמולה השמאלנית משתמשת בדרכים האלה כדי לעשות לעולם הליברלי והמתקדם דה-לגיטימציה ולצבור בדרך הזו תמיכה כדי להשליט מדיניות סוציאליסטית כלל עולמית קרי, להפוך אותנו לעבדים של הרעיונות המופרכים שלהם. נ.ב כל בני האדם סובלים ולא ניתן לאמוד סבל בכמות, כל הפרשנויות לא רלוונטיות. קנאה זה גם יצר טבעי באדם כמו גם הקמצנות, אם הייתה ל"מסכנים" את האמצעי, הכוונה והיכולת אז הם היו עושים מאיתנו אוכל או מעבידים אותנו, בטבע זה או הם או אנחנו. אותו הדבר עם הפעילים החברתיים, הם יודעים שהדרך היחידה שלהם לשלוט באחרים וגורלם היא הדרך הזו... הכמיהה לשליטה קיימת בכל אחד מאיתנו

יישר כח לכותב ולצוות האתר שבכל שבוע מספקים לנו כתבות מרתקות!

זה נוגע בכל התחומים ולא קשור רק לפייסבוק. חוסר האמונה באחר - אם במקרה פגשתי בקבצנית והחלטתי לעזור לה - מייד יצוצו כאלה שיחשדו בי שיש לי כוונות הפוכות - אולי לגזול ממנה. חוסר זמן - אנשים עסוקים כל הזמן ברדיפה אחר הכסף - בלרמות אחרים במטרה להשיג יותר כסף ורכוש. אפילו בין אחים כבר אין אמון כשזה נוגע לכסף ולירושה.

יש לרשתות החברתיות נזקים מסויימים מבחינת החברה הוירטאלית מדי שהם מספקים, אבל דווקא בפייסבוק אנחנו עדים לאקטיבציה ואיכפתיות, הרבה אנשים מנצלים את המדיה דווקא לפרסום עוולות למיניהן ופרסום בקשות עזרה וכד'. אני חושבת שדווקא למערכת ולממשל יש השפעה חזקה על התנהגות הציבור. וכמובן למצב הכלכלי יש השפעה חזקה גם. עניי עירך קודמים הוא משפט איום שנשמע הרבה בתור תירוץ של אנשים שרואים רק את עצמם משפט קצת גזעני. שומעים אותו יותר מדי.. ואגב, גם אני חוויתי תחקור כשרציתי לעזור לאדם במצוקה. שנועד לחייב אותי במידה והזמנתי את האמבולנס "סתם". כמובן שאני לא רופאה ולא יכולה לדעת עד כמה מצב של אדם במצוקה מצריך טיפול רפואי או לא. לפעמים אתה רק רוצה לעזור. והופך למותקף!

כשמשכורת של בן אדם תלויה בכמה דוח"ות הוא נותן. כשמרד עורכי דין לגביה מרוויח על פי כמה שהוא מצליח להוציא מהלקוח, כשאיש מכירות מרוויח על פי כמה הוא מוכר ללקוח בלי קשר לצרוך , כשפקיד בנק מרוויח לפי איזו הלוואה הוא מכר לך ולא מעניין איך הוא אילץ אותך לקחת אותה וכן הלאה.... אין אמפתיה. כל אחד יסביר לך שככה זה בקפיטליזים, הבעיה היא שבקפיטליזים עד גיל 45 כולם מרוויחים, אחר כך הרוב מתפוגגים בשקט אל מותם בעוני. אבל אז הם חלשים מידי וכשהם מבינים את שעבדו עליהם כבר אף אחד לא מקשיב להם... גם אנשים שהיו עשירים גדולים מתו חסרי כול. אז קצת אמפטיה!

כלבים וחתולים!! יואו איזה חמודים! תאמצו! מה הקטע שלכם עם סינית יש יותר ממיליארד כמוה. אה ואל תשכחו להצביע רק מרץ.

המרחם על אכזרים סופו מתאכזר לרחמנים. סופו מתאכזר נקודה. ההומניזם המערבי הוא שקר ויוצר עיוות של כל המערכת הערכית, החברתית הנורמאלית.

אני מסכים עם כל מילה של מגיב מספר 12, והסיפור של מגיב מספר 8 הוא פשוט מרתיח. הכתבה נהדרת, ואני מסכים שהאמפתיה היא לא במצב שיא בדור שלנו, אבל מצד שני, המין האנושי מעולם לא היה ידוע באמפתיה שלו. במאה ה-16 רוב האנשים היו משרתים, איכרים או עבדים. לא הרבה השתנה מאז, אלא שהיום הכול תחת מסכה של תאגידים ומשכורת "מסודרת". וזה לא דבר חדש, שעשירים מתנהגים כמו פסיכופתים קליניים (חסרי מוסר לחלוטין, דורסנים, אגואיסטים). זה תמיד היה ככה. אני חושב שבזכות הפייסבוק אנחנו נחשפים להרבה יותר דברים, ומודעים הרבה יותר לחוליי החברה מאשר בעבר, כי היום אנחנו יודעים שהעיתונות והתקשורת מסתירים מאיתנו הרבה מאוד מידע. מצד שני, כן, זה דור נרקסיסטי שחושב רק על עצמו. אבל את הדוגמה קיבלנו מהממשלות שלנו, מהעשירים שלנו, מהסלבריטאים בשקל שלנו (ולא רק בארץ), ומכל הסובב אותנו. אני לא יודע איזו שיטה טובה יותר ממה שקיים כיום, אבל חייבת להיות שיטה כזו. שילוב של סוציאליזם וקפיטליזם, שימנע מהסוציאליזם להפוך לקומוניזם ודיקטטורה, ושימנע מהקפיטליזם להפוך לחזירי ודורסני. לא יודע. אולי אין תקווה למין האנושי והכול יישאר תמיד אותו הדבר. אני מאוד משתדל להאמין שלא כך הדבר.

הסיבה היא פשוטה מאוד, החוק הצדקני בכל העולם המערבי הוא תמיד מעוות והפוך מההיגיון (כפי שאמר יאיר לפיד הכול הפוך): מי שאמפתי אוכל אותה ומי ששם קצוץ עולה למעלה מתעשר ומסתדר בחיים. אני אביא דוגמה פשוטה מניסיוני האישי. בעבר הזמנתי מכבי אש בגלל שריפה שפרצה אצל אחד משכניי בגינה. כמובן שדרשו ממני קודם כל את כל הפרטים שלי. אחרי זה התברר לי שהשכן קיבל חשבון ענק. אם הוא היה עושה בעיות בתשלום כנראה שהייתי מוצא עצמי חייב אלפי ש"ח. אני אישית לא אצלצל יותר לאף אחד ולא אעזור יותר. במקום זה אשלח המון אמפטיה בדמיוני ואדאג לא להסתבך עם מערכות ציניות ומושחתות שעוסקות בלהעניש את מי שאכפת לו. דרך אגב, במדינות כמו ארצות הברית אם אתה מטפל באדם פצוע ואינך רופא או פרמדיק אתה עלול להיכנס לכלא. רק אדיוט יעזור לפצוע במצב כזה.

וכן, גם עם פייסבוק. כשנזקקתי לעזרה, הרבה חברים בפייסבוק - שהפכו לחברים אמיתיים לחיים - הגיעו לעזור! כשעברתי דירה, כמה חברים התגייסו לסייע! כשהיה לי יום הולדת - הם שלחו פרחים, אמיתיים מאד, לא בפייסבוק! וזה בלי לדבר על כל החברים שאין להם פייסבוק (יש עדיין כ-5 מיליון אנשים כאלה בישראל), ושהם מלאים אמפתיה. לדעתי, לא פסו אמונים מבני אדם.

לא מפסיקים להשריץ שם ילדים, אין מה לתת להם לאכול? אל תעשו ילדים , פשוט מאוד !

כאילו הם לא חשים כאב, כאילו לא כואב לאמא כשבנה מת. כאילו כולם טרוריסטים. ואני דווקא לא שמאלנית, אלא מרכז, אבל נזכרתי בעליהום שהיה על בר רפאלי כשבזמן מבצע עמוד ענן העזה לייחל לשלוםן בין שני הצדדים.

ואידאולוגיה ציבורית. הנה עובדה אמיתית, לא לכעוס עליה, היא גם עניין של אידאולוגיה: בארה"ב, מסתבר שהתורמים לצדקה הם, ברובם, רפובליקנים. למה? עניין של אידאולוגיה, מי שמאמין שתפקיד המדינה לנהל את חיינו, מאמין שהקצבות וצדקה צריכים להיות מאורגנים אף הם על ידי המדינה. "שילמתי מיסים, עכשיו שהמדינה תדאג ל.." . מוכר? דברים באים בחבילות. לא תמיד קל לנחש מה כוללת כל חבילה.

אמפתיה היא תמיד רגש פרטי. במציאות של מדינת הסף, מי שדואג לחלשים זו המדינה דרך המנגנונים הבירוקרטיים. באופן הזה, האזרח עושה מיקור חוץ למצבי ענייניים רצויים על ידו. לא צריך לדאוג לחלש ולעני, כי המדינה כבר תעשה את זה, גם לא צריך לראות אותם ברחוב. מערכת המיסוי והמנגנון הבירוקטי הם אלה שיוצרים את החיץ, שמדירים את הרגש האנושי, את האמפתיה ואת האחריות האישית של כל פרט פרט. תשאירו את זה לסוציולוגים מהשמאל לחשוב שהאמפתיה "עוברת הפרטה", כאילו לכתחילה מקומה אינו בעולמו של הפרט. אבל, הפרטה זה מושג כל כך שלילי בימינו אצל החברה האלה, כך שהשימוש המניפולטיבי וקלוקל כלל לא מפתיע.

!

בורות פלורליסטית שרק מתחזקת בארץ.. ממש אמריקניזציה בנושא הזה.

ועל השלכותיו על המין האנושי בכלל. ההיסטוריה רצופה במידע על אמצעים כאלה, שראשיתה עוד במהפיכה התעשייתית - וכלה בטכנולוגיה שיש בה שליטה טוטאלית על משאבים אנושיים, כזו שמביאה להרס. אבל ככה זה- ככל שאנחנו נהנים כך יותר, כך אנחנו בוכים ובוכים, ומישהו בא גוזר על זה קופון, וצוחק כל הדרך ל'וואדוז'. פעם, לתקופה קצרה, גם לי היה 'חשבון' (שימו לב למונח), וסטאטוס (כנ"ל) , וזהן- לא עוד! לא מוותרת על החירות!

למשל: העבדים שייצרו עבורך את האייפון הזה. וכן הלאה. הנוחות מאוד נוחה ולמה לחשוב על חשבון מי הנוחות הזאת? נורא.

כאשר אדם מרגיש שהמדינה אטומה כלפיו שלאף אחד לא אכפת ממנו שהבירוקרטיה רודפת אותו המעסיק מנצל אותו רשויות המס, ביטוח לאומי ומע"מ רק לוקחים ולוקחים ממנו מתרחשים אצלו מס' דברים שגורמים לאדישות, אפאטיות, במקום אכפתיות : 1. הוא נעשה חלש מתלאות היום, עד שאין לו אנרגיות לדאוג לאחר או לחשוב על האחר. 2. הוא מרגיש שלאף אחד לא אכפת ממנו, ואם אין אני לי, מי לי. 3. הוא נעשה מחוספס, קהה חושים, כמו לוחם במלחמת הישרדות 4. הוא נמצא בדיכאון, עד שלא אכפת לו כלום, לא אכפת לו גם למות והוא חי מכוח האינרציה, כי הוא פשוט בינתיים שורד ולא אכפת לו כמעט כלום. במדינה כמו שלנו, שהיא מדינה המגייסת את בניה לצבא מגיל 18, אנו מחנכים את הילדים להיות פייטרים, לא רגישים, על מנת שיהיו לוחמים טובים. לוחמים טובים אינם יכולים להיות רגישים מדי. העדר הרגישות הזאת, גורמת אחר כך גם להעדר רגישות בתחומים אחרים בחיים והחיילים שאחר כך יוצאים לחיים האזרחים, לומדים להתנהל כמו רובוטים שצריכים לבצע איקס משימות בדרך מסויימת. אף אחד לא לימד אותם אנושיות, חמלה, אכפתיות, אלא אם כן זה בא להם מהבית. כל הדברים האלה וכן הגורמים שאוזכרו בכתבה מביאים לאובדן האנושיות אובדן האנושיות הופך אותנו לרובוטים קרים , חסרי בינה אנושית. אובדן האנושיות גורם לירידה באינטלגינציה הריגשית. וזה באמת עצוב מאוד. הטכנולוגיה הופכת אותנו להיות דומה לרובוטים. מכונות מתכת, חסרות רגשות, שמתפקדות על אוטומט, כמו גלגל שיניים במכונה גדולה. אז אני ממכם, הראו קצת אמפטיות לאחר. בכביש, בקופת החולים, בחדר המיון, רופאים, אחיות, נותני שירותים למיניהם עזרו לזקנה לחצות את הכביש, עצרו ותנו לה לעבור בסבלנות אל תהיו אטומים, נסו להבין את האחר, זה יעשה לכם רק טוב.

נמאס לתושבי אירופה וצפון אירופה להרגיש שהם הופכים במשך הזמן למיעוט בארצותיהם המקוריות. אין יותר מדי אמפתיה כלפי התחלואים של העולם השלישי ולאלו שמציגים את ההגירה כפתרון האולטימטיבי. מה גם שבארצות העולם השלישי של אסיה ואפריקה למשל יש הבדל תהומי ביציאה מן העוני- ההתפתחות של ארצות מזרח אסיה והודו מזהירה ומעוררת השתאות בעוד לנכשלות של מדינות אפריקה השונות. זה יוצר אנטגוניזם לכל מה שקשור לעזרה ותלות בעולם המערבי כי לאנשים נמאס לעזור למי שאינו יכול לעזור לעצמו.

ומבשרת רעות. סביר שחסידי הרשתות החברתיות ימהרו להתגונן, אבל אי אפשר להתעלם מההלימה שבין הזמן שבו החלה לרדת רמת האמפתיה לעליית קרנם של הרשתות החברתיות. אם זאת, דבר אחד לא דובר בכתבה- הם טענו שאמפתיה היא תגובה לשפת גוף, אינטונציה וכו'. השאלה היא האם אמפתיה לא שנתה פשוט את פניה- אולי אנחנו רגישים יותר לנואנסים שבכתיבה, לסמלילים שונים וכו'...

כאמור הגדרת האמפטיה היא אמורפית וכפי הנראה שגם הגדרת העלמות האמפטוה היא אמורפית אף יותר. הכתבה עצמה מעולה ותודה רבה על פירסומה. כן ירבו.

וחייבים להתרבות אנחנו רואים הרבה מהצרות בעולם.

אחת הדוגמאות הבולטות היא מלחמת העולם השנייה. כמובן שתמיד היו מקרים של אכפתיות והקרבה, אבל רוב המגורשים והנרצחים "זכו" לחוות את השמחה לאיד ואת שיתוף הפעולה הנלהב של העמים השונים באירופה עם הנאצים. גם בעלות הברית לא מיהרו לעזור, גם כשהגיעו אליהן ידיעות מהימנות ממספר מקורות על הרצח הנרחב. אפילו במשפטי נירנברג הדגש היה על פשעי מלחמה ולא על רצח העם היהודי (זה הגיע רק 16 שנים אחר כך במשפט אייכמן). בקיצור, אינטרסנטיות והעמדת פנים תמיד היתה קיימת. אולי אם משווים לדור הפרחים ישנה הידרדרות. בארה"ב היתה עבדות עד לפני 150 שנה ועד לפני 50 ומשהו שנים עדיין לא הייתה אינטגרציה של שחורים במדינות הדרום (באופן רשמי) ואפלייה כללית בכל מקום. ולא צריך לדבר בכלל על זוועות המהפכה התעשייתית, הרעב באירלנד שנגרם בשל מדיניות כושלת של האנגלים, חלוקת העולם ע"י הקולוניאליסטים האירופאים ועוד זוועות לאורך ההיסטוריה, פיאודליזם, מסעות צלב ורציחות על רקע דתי ועדתי לאורך כל ההיסטוריה. המין האנושי תמיד היה אינטרסנטי, אכזרי, וחסר אמפתיה. הוגי הדעות והמדענים שהובילו אותנו קדימה הם המיעוט שבמיעוט. רוב העולם הוא בור ומלא בדעות קדומות ושנאה כלפי השונה. היינו רוצים להאמין שזה לא ככה כי אנחנו חושבים שאנחנו נעלים או טובים יותר מאנשים אחרים (ויכול להיות שאנחנו כאלה ברגעים רבים מחיינו), אבל האמת היא מרה יותר. לצערי, פייסבוק ואתרי "לייקים" אחרים רק מחזקים את התכונות האלה ע"י שימת האדרת העצמי מעל הכל.

זו עובדה שחלק גדול מהחוקרים המלומדים שכחו לציין היות ולא מסתדרת עם התזות המלומדות שלהם. יתכן שחלקם נמנעו מלציין זאת בגלל שלא רצו להסתבך עם הסינים. אפשר להבחין בקלות שאת רוב ה"עובדות" שהחוקרים בכתבה הזו נשענים עליהן ניתן לפרש כמעט בצורה הפוכה לחלוטין ושהם בוחרים את מה שמתאים לאג'נדה האישית שלהם, כמו רוב הקישקושים שנקראים "מחקרים" במדעי הרוח והחברה.

בעבר לא היו יודעים על הילדה היום כן וזה בזכות הרשת החברתית. בעבר לא היו מצלמות בצמתים ולא ידענו שאדם שנדרס בכביש קיבל מנה של חוסר אמפתיה, אנו חשבנו שהוא מיד הובל לבית החולים לא לכולנו כואב לא לכולנו מפריעה והרשת החברתית חוספת אותנו - לא היו טובים יותר בעבר , פשוט לא הינו חשופים

בעבר לא היו יודעים על הילדה היום כן וזה בזכות הרשת החברתית. בעבר לא היו מצלמות בצמתים ולא ידענו שאדם שנדרס בכביש קיבל מנה של חוסר אמפתיה, אנו חשבנו שהוא מיד הובל לבית החולים לא לכולנו כואב לא לכולנו מפריעה והרשת החברתית חוספת אותנו - לא היו טובים יותר בעבר , פשוט לא הינו חשופים

לפני שנתיים הייתי עד לנפילה של אשה מבוגרת ברחוב. האשה הייתה לבד. צלצלתי למדא בסלולר שלי, והם במקום לשלוח אמבולנס מיד התחילו לבקש את הפרטים שלי.שם, כתובת טלפון ועוד. אחרי כמה שבועות קיבלתי חשבון עבור הזמנת אמבולנס. לא הבנתי במה מדובר עד שנזכרתי. מיליון טלפונים ומכתבים למדא לא עזרו לבטל את החשבון שנשלח אלי. אני לא מזמין יותר.

אני חושב שחוסר הידיעה אם כדאי לעזור למישהו כי אני לא יודע מה יהיו מהשלכות - לדוגמא - לא תמיד אעזור למותקף אם קיימת סכנה לחיי בעצם העזרה שאגיש.

סוף סוף כתבה מעמיקה ומפורטת מבחינה מדעית!

דור שרואה רק את עצמו ומקדש את החומר על פני הרוח. תרבות צריכה שמקדמת מותגים חלולים ומעודדת בזבוז כספים הרסני. אנשים שהולכים להופעה כדי לצלם ולעלות לפייסבוק אבל שכחו מה זה להנות מהתוכן. אני מחקתי את הפייסבוק. אבל אני דווקא כן נפגשת עם קומץ אנשים אמיתיים שאכפת לי מהם ולהבדיל מהוירטואליה גם להם אכפת ממנו. הלאה טכנולוגיה שקרית.... צאו מהקופסא.

1. החינוך לאינדיוידואליזם. ל-לדאוג לעצמי, ל-אף אחד לא יגיד לי. 2. הצפה של כל מיני קבצנים - אם בפרסומות לתרומות לכל מיני אגודות, ועד קבצנים מאורגנים בצמתים שמפועלים ע"י כל מיני גורמי פשיעה. 3. גופים שאוספים כל מיני תרומות מכלל האזרחים, אבל משלמים סכומי עתק לכל מיני מנכ"לים ועוזריהם על הכספים שתרמו אנשים שחשבו שהכסף הזה יגיע לנזקקים, אבל בצעם מגיע לכיסם הפרטי של כמה בודדים באותה עמותה.

אנחנו מסמסים במרץ, שולחים מיילים, מצ'וטטים באינטרנט, עושים Like בפייסבוק, מצייצים בטוויטר, משתפים תמונות של חתולים באינסטגרם - ומה לא? לא נפגשים. לא מדברים פנים אל פנים. מכירים המון nicknames אבל הרבה פחות פרצופים. אמפתיה היא לא מטבע עובר לסוחר, לא עושים ממנה כסף. בעולם קפיטליסטי רמסני שהולך ומאבד את כבלי המוסר - בשביל מה צריך אותה? ...

במיוחד אהבתי את הקשר האפשרי בין נסיגת האמפתיה לבין התנהלות ממשלתית אכזרית. די מתיישב במדויק עם המציאות בישראל - פני החברה כפני הביבי.