יש בארץ חברה שהצליחה לגדל גידולי ירקות רק על נוזלים ללא קרקע ללא חומרי הדברה והירקות מאד טעימים הרב אשרוב ממושב אמירים ממליץ על סחורה זאת היא גם מאד עוזרת לרפואה נגד הרבה מחלות. זה לא גדל במגדל כמו בכתבה אבל הגידול מנותק לחלוטין ממחלות קרקע ומחומרים מזיקים

לא יכולתי שלא לתהות על המשפט "פוטוסינתזה יעילה יותר מנשימה"? האם אתה בטוח שאתה מבין את ההבדלים העמוקים בין 2 תהליכים אלה? לגבי בעיית האור: מוסבר בכתבה על תנועת מגדלי החסות, שמטרתה להביא לפיזור כמויות שוות של אור ומים. מדובר על חממה, אם תזיז את הצמחים כל הזמן אחד מעל השני, כולם יזכו לקבל אור. חוץ מזה, ישנם גידולים שמקבלים אור מלאכותי במצבים שלא מסופק אור שמש. לגבי הגידולים הקיימים כיום.. כן גם לי נשמע שיהיה יותר קשה לגדל תירס ואורז כך. אבל זה אפילו לא האישיו! לידיעתך, בשל ההתחממות הגלובלית ותנאי מזג אוויר קשים בארה"ב כבר יש בעיה גדולה לשמור על גידולי התירס (רק לפני שנה גל חום קשה במיוחד גרם לנזק עצום לשדות התירס). לגבי האורז, שהוא דגן שצורך המון מים, תהיה בעולם בעיה להמשיך ולגדל אותו בכמויות כאלו וייתכן מאוד שנעבור לאכול יותר תפו"א למשל שצורכים הרבה פחות מים. מאוד קל לקטול שיטות חדשות, אין ספק. אך תהיה בטוח שיש אנשים שמבינים יותר ממני וממך בחקלאות אשר חוקרים את הנושאים האלה לעומק, ומעלים תהיות ומחפשים פתרונות.

חפשו בגוגל "מגדל ירק" של דרך הירק-פתרונות חכמים לגידול ירקות בעידן המודרני.

אתה כנראה חקלאי וסיכמת את העניין נכון; זה אחלה גימיק, ובהחלט יכול לעזור בגידול בזיליקום, אולי עגבניות ועלים - כולם כבוןדם במקומם מונח. אבל, את מסות המזון שמגדלים באמת כמזון - תפו"א, חיטה, אורז וכיו"ב - יהיה מעניין לראות גדל במגדלי פלסטיק מצועצעים...

את רוב הפירות והירקות הפסקתי לקנות, ומה שאני כן קונה, חלק מזה הולך לפח לעתים קרובות.

מלחמה להורדת גודל האוכלוסיה. זה כנראה גם יותר כלכלי ויותר מתאים לאופי האנושי ולכן זה מה שיקרה

נחמד, אבל יש בעיה, אם יבנו כמה מגדלים כאלה אחד ליד השני, הם יטילו צל אחד על השני, וז כל העסק לא יעבוד, כמו שנאמר לפני במצב של גידול צפוף לגובה הגורם המגביל הוא לא מיים לא פחמן דו חמצני ולא נוטריינטים , אלא אור וזו נקודת החולשה העיקרית של כל הרעיון הטכנולוגי הזה- לכן זה לא יהיה פתרון בקנה מידה גדול.

היכן שיש תאגידים יש צרות

ראשית, מרבית שטחי הגידול בעולם מיועדים לדגניים: אורז , תירס חיטה ושעורה. האפשרות לגדל צמח תירס בגובה של 2 מטר, ביחס 1:20 : נזדקק לבנייני 400 מטר לפחות! , יהיה גם מעניין טכנולוגית איך לשנע כמויות אדירות של מים לגידולי אורז ותירס ? מנין תגיע האנרגיה (הגשם לבדו לא יספיק) מה בנוגע לעבודת הקציר והמזרע? מי יוכל לבצע עבודות אלה? מכונות זעירות יחסית? , וכל הזבל שנשאר בשדה וצריך גם לזבל ... הלוגיסטיקה והתשתיות האדירות הנדרשות לא יאפשרו זאת. סיבה אחרת יותר אקוטית, פוטוסינתזה יותר יעילה מנשימה ולכן צריך אור! עצמת התאורה בקו המשווה (החזקה ביותר מבחינת ערכי לומן) מאפשרת חיים ל 7 שכבות צמחיה. אם לא ימצאו דרך פנטסטית למעבר פוטונים מעבר ל 7 שכבות - הרעיון מגוחך! וגם אם התשתיות יוקמו במדינות "מוארות" (ולא אירופה המוצללת) עדיין קיימת בעיית ההצללה. בגלל זה - מדברים על ירקות עלים: כרוביים למינהם (חסה, כרוב, צנון, לפת) שדרישותיהם לאור ולמשאבים צנועות ומצומצמות. גידולים כמו דגניים, כותנה, תפוח אדמה ופירות כמו עגבניות ניתן לגדל בקרקע בלבד ותחת שמש ישירה.

בזמן ששאר התקשורת ממחזרת את אותן כתבות.

ישנה שיטת גידל המשלבת גידול הידרופוני וחקלאות ימית בשם אקוופוניקה(Aquaponics). מגדלים דגים וצמחים במערכת כמעט סגורה - המים עם הפסולת שמייצרים הדגים מגיעה לצמחים שבשבילם היא דשן מצויין. הצמחים מנקים את המים תוך כדי שהם ניזונים מהפסולת ואת המים הנקיים אפשר להזרים חזרה למיכל הדגים. http://en.wikipedia.org/wiki/Aquaponics

הנה רעיון שיכול לשלב מיזם חקלאי עם פארק

בנסיונות שיכנוע את מדריכי ומנהלי משרד החקלאות, לשלב המבנים הן בהתקנה ותפעול סולרי והן במקביל גידול צמחי צל - תבלין, נוי ואחרים נתקבלה תשובה המתאימה לתפיסת עולם שלישי!! מה נלין על כך שמדינות מתקדמות פחות מאיתנו משיגות אותנו בפתרונות עתידיים מתקדמים בעולם המודרני

מעודד לראות את החקלאות מתקדמת עם הטכנולוגיה גם ברמה העולמית וגם ברמה שלנו כאן בארץ. אני שומע על יותר ויותר גופים ישראלים שמפתחים שיטות גידול הידרופוניות ואירופוניות, לאחרונה נתקלתי בגינת מגדל אירופונית מגניבה לגמרי שאפשר למקם במרפסת בבית והיא משווקת כאן בישראל. ממש יפה. וכל התחום הזה נורא מושך ומסקרן.. כי אין מה לעשות, אנחנו מתחילים להבין שמה שמוכרים לנו מרוסס, לא טרי , עם ערכים תזונתיים נמוכים ושגובה מחיר גבוה מדי מהאדמות שלנו. אחלה , מעודד לראות שאתם מעוררים את המודעות לכך. תמשיכו ככה.

והחזר ההשקעה יקח המון זמן, מה שלא יהיה כלכלי. ההוצאות על תחזוקת מערכת כזו של מנופים ומעליות היא גם כן גבוהה ועדיין לא דיברו על סוג הדשנים שישתמשו, כי גם לאדמה יש מיגבלת מינרלים. עדיין, חקלאות בשטח פתוח היא עדיין יותר זולה לתפעול ותהיה תחרות מחירים קשה בין שני סוגי התוצרות. נראה לי שעוד הרבה שנים ייבאו לשיקגו חסה מגואטמלה.

רעיונות יפים . חלקם כבר עולה ויושם בדרך כזאות או אחרת לפני מספר רב של שנים. כנראה שכיום יש בשלות לקבל את הפרויקטים. וזה מעודד. אבל מנסיון שלא נחיה באשליות המזקים הבקטריות והמחלות למשיכו להיות חלק מתהליך היצור.

הכתבה מציינת שאחד היתרונות של גידול במגדל הוא שניתן לגדל "כל השנה בלי תלות בעונות". המגדל המתואר בכתבה נמצא בסינגפור. סינגפור נמצאת על קו המשווה ולכן אין בה עונות.

tuk שלום מי עוזר בבניה של גינות בבתים משותפים אצלינו גינה ענקית וגג ענק יעזור בצינון הבנין והדיירים יהנו מיק טרי צריך לדעתי שמשרד החקלאות יחד עם העיריה ידריכו ויעזרו כך האוויר יהיה נקי יותר והנוף יפה יותר אשמח לעזרה תודה

בעולם שרוב המסרים המתפרסמים בתקשורת הם מסרים פסמיים , ציניים, עם הדגשים על מלחמות, נשק , תרופות וניצול חסר אחריות של אוצרות הטבע. סוף סוף כתבה המדליקה אור בקצה המנהרה . תודה למי שטרח לספר לנו על האופציה המופלאה ליצור מזון באמצעים המתחשבים בצרכים הגלובליים.

כי אני (ומיליוני חקלאים ו"סתם" אנשים) יודעים שהתפוקה החקלאית ליחידת שטח לא מפסיקה לעלות. אבל לא ניתן לו להתבלבל מהעובדות השטותיות שלנו. בכל מקרה, מיזם יפה.