לבדוק רק את גרף ההוצאות של כמה מאות אזרחים. לא צריך להשוות מוצרים. איך אפשר לקבוע שקוטג' הוא אותו מוצר? גם אם הוא זהה מכל בחינה שאפשר לבדוק, הוא לא בהכרח זהה מבחינת הצרכן. אולי פשוט נמאס לו? לא צריך אפילו לדבר עם מישהו. רק לבדוק את סך ההוצאות בכרטיס אשראי או בבנקים. יהיה אפשר למשל לבדוק הבדלים בין קבוצות גיל שונות ולתת הטבות בהתאם.

ההוצאות הקבועות הבסיסיות של כל משפחה ,הם חשמל מים ארנונה גז בריאות ומזון כולל פרות וירקות עלותם כ5000שקל לחודש אם השכר הממוצע הוא100000 שקל זאת אומרת שחישוב המדד חייבם לקחת בחשבון את ההוצאות הקבועות הבסיסיות כ50 אחוז ממרכבי המדד .בשלוש השנים האחרונות הוצאות אלו בלבד עלו 20אחוז לפחות אבל המדד המתפרסם בתקופה זו עלה הרבה פחות מהמציאות.

אחת הבעיות היא בדרך איסוף הנתונים,אמא שלי עלתה במדגם,אמי קשישה דמנטית,סיעודית,אינה יוצאת מביתה,את הקניות עושה המטפלת עובדת זרה,נסתי להסביר לנציג הלמ''ס שמוטב שיוציאו את אמי מהמדגם,כי היא לא יכולה לענות על השאלון,הם התעקשו ואיימו בתביעה פלילית של קשישה סיעודית מורכבת מנטלית ופיזית,וביקשו שאני אעזור במילוי,אף שאני לא מחויב להם בכלום ,היות ולא אני זה שעליתי במדגם, את השאלון ממלאים עובדים שהם עובדי קבלן,והאינטרס שלהם למלא כמה שיותר שאלונים שכן הם מתוגמלים ע''פי הכמות. וכך יוצא שסתם ממלאים נתונים שגויים לחלוטין. רק על מנת לגמור,כפי שקרה במקרה של אמי ישבו איתי ועניתי סתם תשובות ע''פ הערכתי . ברגע שמאלצים 12000 בתי אב לאסוף נתונים במשך שבועיים על כל הוצאה,הרוב רואה בזה מטלה מוגזמת,חדירה לפרטיות,רוצים להיפטר מכל העניין,ומפברקים תשובות. ואחר כך כל המשק מחושב ע''פ זה. במקום לפתח שיטות איסוף נתונים ממוחשב בעידן דיגיטלי,דרך חברות כרטיסי האשראי,בנקים,בעלי עסקים,יבואנים,יצרנים,קמעונאיים,רשויות המס,וכו' הלמ''ס עובד בשיטות של המאה העשרים,ועוד מתפלאים שהציבור מרגיש כבר שנים שהמדד אינו משקף את יוקר המחיה.

הבנקים הוזילו את העמלות לעסקים, אבל הכפילו את העמלות למשקי הבית, ולכן בממוצע (והדגש על ממוצע) עמלות הבנקים כמעט לא עלו - אבל כל האזרחים יודעים שמאז רפורמת העמלות של יחיזקיהו המפקח (שהיום מקבל משכורת שמנה מבנק לאומי, אבל זה נושא אחר) הרבה יותר מההכנסה הפנויה שלהם נשאר בבנק כעמלה.

האוצר יודע לגבות מס על דירה שהיא לא דירה ראשונה. המשמעות של זה היא שהמדינה יודעת פחות או יותר איזה דירות הן דירות להשקעה ואילו דירות הן דירות מגורים. למה לא לתחשב באופן שונה? למגיב 11- מה שאתה אומר לא נכון. זאת רק תחושה. כוח הקניה לא הולך ופוחת אלא להפך, הולך ומתחזק (הצמיחה במשק) רק שאנחנו פחות שמים לב לזה. הסיבה שנדמה לנו שכוח הקניה שלנו קטן היא בדיוק מה שאמרת פה- שאתה מודד מה אתה יכול לקנות עם 100 שקל. זאת הסתכלות לא נכונה על הדברים. הדרך הנכונה להסתכל על הדברים כדי להבין את השינוי בכוח הקניה היא לשאול את עצמך מה רמת החיים שלי היום ומה רמת החיים שלי לפני 20 שנה, לא מה אני יכול לקנות עם 100 שקל היום ולפני 20 שנה (מה שיתן לך מושג על האינפלציה לא על כוח הקניה). היום לדוגמא אנשים מתלונים שהמשכורת שלהם קונה פחות בסופרמרקט אבל הם שוכחים משום מה שכל אחד מחליף אייפון שעולה 1000$ כל שנה וחצי. את האייפון הזה אתה לא מכליל בתחשיב של ה-100 שקל שאתה עושה וזה מה שמשקף את העליה ברמת החיים. קל לנו מבחינה פסיכולוגית לראות מזומן יוצא ונכנס מהארנק ולהגיד שאלה העלויות של המחיה שלנו, אבל יש עלויות נוספות שקשה לנו לראות ולתמחר- כמו למשל ווי-פי וגלישה סלולרית בלתי מוגבלת, את העובדה שהיום יש לנו 2 מכוניות ולא אחת ועוד שינויים דומים שמבחינה מנטלית אנחנו לא מחשיבים כי פחות מרגישים אותם, אבל הם קיימים.

אם היום מוציא יותר ומקבל פחות, והשכר לא השתנה, המדד לא מחושב בצורה נכונה. לפני שנתים מנה פלאפל עלתה 14 שח היום היא עולה 18 המחירים עלו והשכר נשחק. עוד חמש שנים של גזל,מעמד הביניים יעלם. ועימו גם החזירון העליון

אם חברה מסחרית כלשהי היתה משתלטת על מחשבי הלמ"ס... החברות לא צריכות את זה יש להן את כל המידע מהקופות הרושמות בסופרים

ולכן המדד צריך לשקלל את העלות הזו.

היום אני קונה במאה שקלים הרבה פחות ממה שיכולתי לפני עשור או יותר. לעומת זאת השכר שלי לא עלה בהתאמה,כך שכוח הקניה שלי הולך ופוחת עם הזמן. וכל החשבונות האלה של מדדים ושערים,לא ממש מדברים אלי . לכן מבחינתי אני רוצה לחזור אחורה עשרים שנה. איזה מזל יש לי שקניתי דירה לפני כמעט עשרים שנה,עם משכורת ממוצעת של שכיר מן השורה. היום הייתי יכול רק לחלום על זה.....

המדד מודד צריכה ולא השקעה. כשקונים דירה זה מרכיב של השקעה (כי אם הייתה צריכה - כלומר רק רוצים דירה לגור בה. אפשר היה להסתפק בשכירות בלבד). לכן מדד המחירים לא יכול ולא אמור למדוד מחירי דירות. מי שתומך בצירוף דירות למדד, צריך לתמוך גם בצירוף מחירי מניות, ובהפיכת המדד לחסר ערך ביחס לשאלה שאותה הוא בא לבדוק - יוקר המחיה בישראל.

המדד החודשי לפחות 10% , פירסומי המדד של הלשכה לסטטיסטיקה הם עבודה בעיניים ומוטים כלפי מטה או יותר נכון להגיד מעוותים ואפילו מזויפים. כל המחירים עולים ובגדול , מזון , הלבשה , שירותים לבית , גז , חשמל , דלק , בחלקו אפילו בעשרות אחוזים , ורק המדד כ-2% שנתי. בלוף אחד גדול. מחירי הדירות אכן משקפים את עליית המדד האמיתית , במילים אחרות את ערך הכסף שהולך ויורד. במחירי דירות ונכסים בא לידי ביטוי חוסר האמון של הציבור במדד ההזוי הזה. רק בתל אביב עלו מחירי הדירות בשנתיים האחרונות , מעל 20% . הכסף מאבד מערכו במהירות ולאט לאט לא יהיה שווה את הנייר עליו הוא מודפס. רק עליית מחירי הדיור משקפת זאת בצורה אמיתית , ומביאה לידי ביטוי את האינפלציה הנכונה.

העבודה שחלק גדול משוק הדיור מוצמד למדד - משכנתאות, שכ"ד וכו'. מה שאומר שכשהמדד עולה, השכ"ד עולה. ואם עכשיו נקבע שאם השכ"ד עולה המדד עולה, נקבל עליה אינסופית!

עדיין, תגובה 2 מעלה טענה שדורשת התייחסות.

אבל ממשיכים להתייחס למדד הזה כמדד האינפלציה, וזה מקור כל העיוותים

לקחת נתוני המע"ם ששולמו, להפחית את החזרי מע"ם שקיבלו עסקים והופה, יש לנו אומדן כמה כסף יצא באופן חוקי. תשכללו את זה עם שינוי בחסכון ושינוי ותמדדו את הפער בהכנסה... נראה לי פשוט יותר

מאמר גדול ומנומק ולא התייחסו לבעיה הגדולה ביותר במדד. החל מ 1999 המדד "שונה" כך שמחירי הדיור לא יהיו חלק ממנו אלא רק שכר הדירה ו"שירותי דיור". ההנחה היתה ששכר הדירה משקף את מחיר הדירה אז אין צורך במחיר עצמו. למרות שהנחה זו קרסה בצורה קולוסאלית בחמש שנים האחרונות, עם התנתקות מחירי הדיור ממחירי שכר הדירה, אף אחד מה"גאונים" האפרוריים לא טרח להתייחס לבעיה. עלייה של 75% במחירי הדיור כאשר רכיב הדיור מהווה כ 25% מהמדד אומר שהמדד צריך להיות לפחות ב 15% יותר גבוה. גם אם מקזזים את עלית מחירי השכירות ו"שירותי הדיור" עדיין המדד צריך היה להיות לפחות ב 10% יותר גדול!! זה המון. אין גניבה גדולה יותר של הציבור.

מייחסים חלק מעליית המחיר לשיפור הטכנולוגי או בביגוד ל "אפנה" המשופרת. כך מוטה המדד כלפי מטה. כנ"ל בדיור. בעוד מחירי הדיור עולים ב 75% - הלמ"ס סופר זאת רק כ 45% ומייחס כ 30% מהעלייה לשיפור הדירות. איזה שיפור ? הדירות נהיות קטנות יותר