לפי תגובות שקראתי אני מבין עד כמה הכתבה נכונה. למרות שמפרטים לכם הכל לגבי מצב הגרוע במדינה בנושא סיעודי עדיין אנשים לא רוצים להבין את חומרת הבעיה. כל אחד זורק מה שהוא חושב ומספר לאחרים למה לא כדאי לעשות ביטוח סיעודי פרטי. ובסוף רוב האנשים נישארים בלי ביטוח ובלי כיסוי מתאים למקרה סיעוד. מדינה צריכה הרבה כסף כדי לממן טיפול סיעודי לאנשים זקוקים. זה כמו בפנסיות - יש כל הזמן חוסר תקציב, לכן דוחים גיל פרישה, שפחות אנשים יגיע לקבל קצבה. אותו דבר בטיפול סיעודי - מדינה לא תתנדב להוציא כספים וביטוח לאומי עושה "עבודה טובה" כדי להקשות על אנשים לקבל עזרא. כמה מקרים אתם מכירים שבביטוח לאומי עבר הכל חלק לפני שאישרו מטפלת לכמה שעות ביום? לעומת זאת ביטוח פרטי לא מתעסק עם הבחנות וועדות מיותרות. מספיק שלקוח עונה להגדרת מצב סיעודי (לא יכול לבצע לבד 3 פעולות יום-יומיות), אז זכאי לקבל תשלום כל חודש מחברת ביטוח. וזה לא נכון שחברות ביטוח לא משלמות. אני אישית מטפל בהרבה תביעות של אנשים והם מקבלים. אין בעיה, תמשיכו לחיות בתקוה שמדינה שלנו תדאג לכם. רק אל תשכחו להסביר לילדים שלכם שברגע האמת הם לא יצטרכו לדאוג לכם, לא יצטרכו לחפש סכומי כסף מכובדים כל חודש כדי לממן מטפלת סיעודית או לממן מוסד טוב. תגידו לילדים שלכם שיעזבו אותכם במוסד סיעודי ציבורי בתנאים שיש שם. ואם הילדים שלכם יסכימו, אז זה בסדר. אבל אל תתפלאו ליחס כזה, כי זה מה שאתם רוצים: שזה יפול על מצפונם של הילדים! אני מציע לכל אחד לחשוב על זה ברצינות פעם אחת ולהתייעץ עם סוכן ביטוח מקצועי שיתן לכם כל התשובות וכל הנקודות בנושא ביטוח סיעודי. עדיף לשמוע מוגרם מקצועי ולהחליט במקום לא לדעת ולחשוב שאתה יודע. בסוף זה חיים של כל אחד מכם ויש הבדל איך לסיים חיים האלו - בכבוד או ....

על מנת להנות מסיעוד צריך שלושה דברים אי שליטה על סוגרים אי יכולת להתלבש אי יכולת לאכול לבד ועזרה רבה מהזולת רבותי זיקנה אינה נכות אדם הנעזר בכסא גלגלים איננו סיעודי ועדיף לחסוך ולא לממן טיקונים וחברות ביטוח מפני שלא תראו את כספכם כשתזדקקו לו דבר נוסף הפרמיות בגיל 60 ומעלה גבוהות מאוד ככול שמתבגרים משלמים יותר שמרו על הבריאות

כתבה מוטעית ובגדול! יש לזכור כי כשאדם הופך להיות סיעודי אישפוזו במוסד שבפיקוח משרד הבריאות (רוב במוסדות במדינה) היינו בעזרה מלאה של המדינה. אותו אדם ימסור את הכנסותיו והמדינה תשלים את היתר. לא משנה אם יש ביטוח סיעודי או לא המדינה משלימה הכל! חשוב רק לדאוג שנכסים לא יהיו רשומים על שם הקשיש אחרת יבקשו מכם דמי שכירות עבור הנכס גם אם לא גר שם אף אחד או אם גר שם קרוב או ילד של הקשיש עצמו.

זה ממש לא משנה כמה זה עולה ובאיזה חברת ביטוח עושים את הביטוח הסיעודי - בקרות המקרה הסיכוי לקבל כסף מחברות הביטוח הוא קטן מאוד (אולי פחות מ-10% ). הן תתשנה את המבוטח ותנסנה בכל דרך אפשרית לא לשלם (כולל הליכה לבית משפט). זאת השיטה: גביית התשלום אינה בעייה אף פעם, כשבאים לשלם זה כבר סיפור אחר. תבדקו בעצמכם ותראו כמה אנשים שאתם מכירים עם ביטוח סיעודי, אכן קיבלו את התשלום בסופו של דבר. ותחשבו על זה טוב טוב לפני שתתחילו את המסע עם חברות הביטוח.

יש לי ולמשפחתי 2 ביטוחים סיעודיים פלוס ביטוח שלי מארגון נכי צה"ל. אז מה. אני לא חושב שכדאי להמשיך לחיות כמו מומיה (כמו אמא של אשתי, שהיום כבר זה ממש ממש לא מעניין אותה, אבל לפני שנתיים.......). ולגבי המחיר: קטונתי, אולם נראה לי שאני ושכמותי מסבסדים בגדול את מחירי הביטוח של בני ה-60 פלוס. כתוב כאן, שהמחיר הוא עד 100 ש"ח לחודש. 1200 בשנה ו-24000 ש"ח ל-20 שנה ערך נוכחי. סכום שאינו אפילו העלות של 2 חודשים סיעודיים... כן, כן, למדתי פעם סטטיסטיקה ואפילו עבדתי קצת בביטוח. אבל עם הנתונים שלעיל (לפחות 30% ינצלו את הביטוח הסיעודי לתקופה של 3 שנים בממוצע) ברור שיש כאן כדור מתגלגל, שבו הצעירים מממנים את המבוגרים, ובטח את אלה שרכשו ביטוח רק בשנים האחרונות. אני, בכל מקרה, בטוח שאם חלילה אגיע למצב, אהיה בין ה-6% האחרונים - ולא מאלה שלא יודעים......

אם מבטחים נגד אירוע שמתרחש ל- 20% עד 40% מהאוכלוסיה הרי לא מדובר בביטוח אלא במקרה הטוב בתכנית חסכון. ולאור העובדה שלחברת הביטוח יש תקורות והיא צריכה להפיק תשואה על ההון שלה, מדובר בעצם בתכנית חסכון עם ריבית שלילית.