אם פמיניסטיות היו כותבות כמו מס'1, אבל בהקשר של נשים מול גברים - היו רק הצבעות שליליות. רק מוכיח את צביעות הגברים, הרי אין תרבות יותר אלימה מתרבות הגברים. אין תרבות יותר אכזרית ממנה.

החיים באיזה 15 שנה פלוס מינוס. הגיל הטבעי של האדם נקבע לפני הרבה שנים, המינימום שצריך כדי לשרוד. מה שאתה מתייחס אליו זה כמובן הממוצע. ממוצע שמורכב מתמותת ילדים- ועל זה באמת הטכנולוגיה הנוכחית עונה. בעבר לא היה מאוד פשוט להגיע לגיל ההתבגרות- אבל מי שהגיע- מת באזורי גיל ה-60. אישים מפורסמים בעבר הגיעו גם לגילאי 80. אני מניח שהיו גם בודדים שהגיעו לגילאי 90-100, אבל אני לא בטוח ואין לי דוגמאות קונקרטיות. אם כי ביפן נראה שגן אריכות הימים קיים בקהילות מסויימות...

חפש בויקיפדיה moriori chatam islands זה קרה לפני פחות ממאתיים שנה ומתועד מצויין, אבל בגלל שזה לא פוליטיקלי קורקט ומציג את בני השבטים באור אמיתי (כלומר צמאי דם ורצחנים בדיוק כמונו המערביים) אז מצניעים את זה בלימודים האקדמיים. הסיפור בקצרה - קבוצה של מאורים (לוחמים קשוחים בפני עצמם) הגיעה לפני כמה מאות שנים לאיי צ'אטאם, ושם התפתחה תרבות שדוגלת באי לוחמה ואי שימוש באלימות בכל מצב כעקרון בסיסי בתרבות. בשלב כלשהו נודע למאורים בניו זילנד שיש איים כאלה ושיש בהם אנשים שלא יודעים להלחם (ממש כך). הם השתלטו בתעוזה על ספינה בריטית, והגיעו לאיים. באיים הם עשו לתושבים הקיימים (בני אותו הגזע ולמעשה אחיהם לתרבות) מין אושוויץ קטנה, רק שבמקום לשרוף אותם הם אכלו אותם (זו לא פראזה - זה מה שקרה). זו נשארת הדוגמה הבולטת ביותר, הבלתי ניתנת להכחשה או להשכחה, של טבע האדם. מה הפלא שלא מלמדים את זה באוניברסיטה? הרי רוצים שנאמין שהאדם הוא יצור שליו ושמאלני בטבעו...

וגם האדם הקדמון לא! הנתונים האלו הם גיל מוות ממוצע, וכוללים גם תמותת תינוקות וילדים גבוהה בגלל מחלות ויראליות וחיידקיות (כל פצע יכול היה להזדהם ולהסתיים במוות). מקרב אלו שהגיעו לגיל 15, גיל המוות השכיח ברוב חברות הציידים-לקטים שנחקרו היה סביב 70. גיל המוות השכיח הוא הגיל בו מתים רוב האנשים. לכן אם היו חולים במחלות לב ושאר מחלות הציוויליזציה היינו יודעים על כך ממחקר ארכיאולוגי ואנתרופולוגי. מי שרוצה להעמיק מוזמן לקרוא את המאמר הבא באנגלית שעוסק בגיל המוות השכיח של אוכלוסיות כאלו: http://www.anth.ucsb.edu/faculty/gurven/papers/GurvenKaplan2007pdr.pdf

אפילו הבודהיסטים מגינים על עצמם.

יש מושג שנקרא "כבדהו וחשדהו" (נראה לי שהמקור הוא במסורת היהודית, אבל לא בטוח) דהיינו, כשאתה בא אל האויב שלך ולוחץ לו את היד, תחזיק מאוחרי הגב חרב, למקרה שהאויב "יתחרט" לפתע.. הכוונה היא שאנחנו צריכים לחתור לשלום אבל בלי להיות נאיביים. ולדעתי זה מה שקורה בין כל המדינות היום. ולראיה, שאל/י את עצמך למה מדינות שוחרות שלום כמו שוודיה /שוויץ/יוון וכו' צריכות צבא?

במלחמת העולם השניה.

אני בטוח שבנוסף לאלצהיימר ולסוכרת גם הסרטן בקרבם הוא נדיר. אבל מה תוחלת החיים בקרב הקהילות הללו? היתכן שהם לא מכירים את המחלות כי הם מתים בסביבות גיל 40?

בעבר , ואין להם שום הסבר למפץ הגדול או לכל עניין אחר. אפילו הוסטינג טען שההסבר היחידי לכל העניין (והוא היה במשך כל חייו אתיאסט מושבע) הוא כוח עליון!

"התזונה שונה, נטולת תיעוש ודלה בסוכרים, ובהתאמה שורת מחלות מערביות, מסוכרת עד אלצהיימר, נעדרות מהחברות האלה." אפשר לתת הסבר אחר למה שרשום כאן בהעדר טיפול רפואי מתאים אנשים עם סוכרת מתים ואף אחד לא מגיע לגיל שבו הוא יכול לקבל בכלל אלצהיימר.... ולכן המחלות האלה "נעדרות"

בתור חובב הסטוריה, הקריאה בו היתה בשבילי התגלות. באופן טבעי, קשה מאד עד בלתי אפשרי ל"הוכיח" מעבר לכל ספק סביר את התאוריות שהוא מעלה. אבל לפחות עבורי, היו שם לא מעט רגעים בהם ברגע שקראתי את טענותיו, דברים "נפלו למקום" אחרי שנים של המון ספרי הסטוריה שהתעסקו בעיקר באיזה קיסר כתב מה למי וכמה חיילים נפלו בקרב X ובאיזה תאריך. למה הדבר דומה? לזה שאתה שנים עובד בחברה, ואתה רואה שהמנכ"ל מקדם מישהו אפור למדי מתפקיד לתפקיד, וכל הזמן אתה שומע הסברים למדוע הוא קודם, ויש כאלה שמציעים הסברים לפיהם לא מגיע לו הקידום, ועשרות עובדות ושמועות מועלות במהלך הזמן. ואז יום אחד מישהו אומר לך "אתה לא יודע שזה הבן שלו?" ומאותו רגע הכל הופך הגיוני. כך הרגשתי כשקראתי את הספר שלו.

כבר אי אפשר להגיד שום דבר על שום דבר. תמיד מישהו ייעלב ואם המישהו הזה הוא יליד או כהה, הדבר ייגנז.

המעלה הכי גדולה של הספרים שלו לדעתי הם מעוררי מחשבה ,

מאמין גם בסנטה?

ככה פותרים פה חילוקי דעות בין אדם לחברו

אין מחלות מסוג זה בתרבויות בהן אנשים חיים עד גיל 40 במקרה הטוב.

אני מבקש שמות בבקשה. כל התרבויות פיתחו את עצמן קודם כל מבחינה צבאית ואחר כך חשבו על השאר.

זו לא חכמה גדולה, לא מכריחים אף אחד. אבל קצת לא הגיוני להוציא את הסוכר מחוץ לחוק.

התרבויות "שוחרות השלום" מנסות להתמודד עם התרבויות האלימות ע"י דיבורים, ומסרבות להגן על עצמן בכח הזרוע, מה שהוביל תמיד בעבר, ויוביל תמיד בעתיד, לכך שהתרבויות האלימות יכחידו את התרבויות ה"נאורות", ו"שוחרות השלום", בדיוק בגלל שאותן תרבויות נאורות סרבות להפעיל כח נגד התרבויות האלימות. ודוגמאות מזמננו אנו - צפון קוריאה, ואיראן.