מעבר לדברי הטעם של אלטשולר בנושאי משיכת הזמן והכספים יש לו בעייה בהבנת מאזן האימה . תודות למוסדיים שנמנעים ממאבק במקרה של חדלות פרעון , מחזיקי האג"ח מקבלים תספורת והזרמה סמלית מצד הבעלים שנשארים בשליטה יחד עם הכסף שמשכו בעבר , הבעלים למעשה לא מפסידים בפועל כיון שהם משכו מעבר למגיע להם . מספיק שפעם אחת מחזיקי האג"ח ילכו עד הסוף נגד הבעלים שיאבד את השליטה ויהיה חשוף לתביעות עתק ואולי אף למאסר ואז מאזן האימה ישתנה כיון שהבעלים והמנהלים יבינו שיש להם מה להפסיד .

רציתי רק להגיד למי שמזלזל בגב' כהן בחדרה, שעד עתה גילתה שיקול דעת יותר טוב משל הגופים המוסדיים (והבעייה העיקרית שלה היא שמאלצים אותה להיות תלויה בגופים המוסדיים). הייהירות והשטחיות של חלק מכם הביאה אותי לראשונה בחיי להגיב בטוקבק - ועוד בשמי. עו"ד ד"ר יחיאל בהט, מרצה בכיר במשפים (דיני חברות), מחבר הספר "הבראת חברות", שעומד להתפרסם בהוצאת נבו.