מנהיגות של נשים זאת תכונה שעוברת בירושה. לנשים קרייריסטיות פשוט יש מעט מאוד ילדים אם בכלל.. למשל לזוג קלינטון יש רק ילדה אחת - שאולי תהיה מנהיגה ואולי לא. התכונה שכן עוברת בירושה אצל נשים זה הצורך להיות אמא לילדים, אשת בעל וכו׳. אבולוציונית זה מה שרוב הגברים מחפשים, רוב הגברים מחפשים נשים שיביאו להם יותר צאצאים ויגדלו אותם. לכן זה סוג הנשים ששורד בטבע.

השטחיות הזו שתיארת וחילקת את הנשים לשני סוגים ושמת את זה תחת "מבנה החברה", עושה עוול למחקרים סוציולוגים, פסיכולוגיים ואנתרופולוגיים רבי עומק. בדומה לכך שיש גברים שנשארים מתכנתים כל החיים שלהם או בדרגי ניהול זוטרים יש גם נשים כאלו. ובדיוק כמו שיש גברים כוחניים, אצ'יברים שיעשו הכל כדי להגיע ליעד יש גם נשים כאלו. רק שהן זוכות לכינויים כגון: "פוליטיקאיות תככניות מלידה", "כלב הציד", מניפולטיביות ועוד. מעניין שבדברים שלך המחשת את תקרת הזכוכית שמעל לראשן של הנשים, "הן מתקדמות עד שמגיעות לעמדה של מתחת למנכ"ל ... שיודע לתפעל אותן" והרי למרות היותן פוליטיקאיות וכלבות הן תעצרנהמילמטר מהפסגה כי הרי הן עדיין צריכות שיתפעלו אותן, כלשונך. ובסופו של דבר, הן לא לוקחות אחריות "ומצטיינות בהטלת אשמה על אחרים". שהרי מנכ"לים גברים שמביאים חברות להפסדים, מושכים דיבידנטים ותולים את האשמה במצב השוק או כל אמתלה אחרת הם ידועים בלקיחת אחריות. ואחרי כל זה ממש בענווה, הרכנת ראש וכקדוש מעונה אתה מוכן לקבל את האשמת ממש חסרות השחר בהן תואשם " בגזענות/הפליה/מיזוגניה". באמת צריך לכונן יום מיוחד בשבילך ובשביל כמותך. עולם העסקים ובכלל שוק העבודה ברובו נשלט ע"י המין הגברי, נשים שמעוניינות להצליח בתחום זה, אבל להצליח ובגדול, מבינות שהן צריכות לעשות שינויים והתאמות כדי לאמץ קודים מסויימים. סנדרס לקחה מאמן קריירה שיסייע לה "לדבר פחות" ומרגרט תאצ'ר החלה ללבוש חליפות מכנסיים בלבד בצבעים כהים ולקחה מורה לפיתוח קול כדי ללמוד לעבות את קולה שלא יישמע נשי מידי שכידוע זכתה לכינוי "אשת הברזל". הדברים שלך ממחישים את מה שחלקים מהחברה (גברים וגם נשים) היו מעוניינים שהתפקידים המסורתיים של המינים יהיו מוגדרים בדיוק כמו בעבר, גבריות הולכת עם כוחניות ונשיות עם עדינות. השנים בהם אנחנו נמצאים הם שנים שיש בהן רוחות שינוי נשים שמוצאות את הכוחניות כדרך להשתלב בעולם העסקים לעומת כאלו שמעדיפות למצוא את הדרך בה יוכלו להיות נאמנות לעצמן. בדומה לגברים שיש כאלו שמחפשים את האפשרות לקחת צעד שניים אחורה , לפנות את הבמה ולהרפות קצת את המרפקים וליהנות מהמשפחה. בתקווה שנצליח כחברה לעשות את השינוי באופן שייצור סינרגיה חיובית בתפקידי המגדרים.

ואם זאת אישה אני גבר... מעבר לחזות החיצונית האלימה והלא נעימה שלה היא מדברת, מתנהגת וחושבת כמו חזירה קפיליטסטית מהזן הגברי. אז בעצם זה לא משנה מה יש לך בין הרגליים, אלא מה יש לך בין האוזניים. המסקנה היא שתושבי כדור הארץ חסרי אונים מול זן חדש ואלים של מנהלים ומנהלות.

ואני לא בהייטק. למישהו יש עצות נגד הכלבות הפוליטיות הללו? אני עושה הכל כמו שצריך ואני נחמדה למי שצריך אבל אני לא מצליחה להתמודד מול הלקקנות הזאת, ולכן הקריירה שלי כמעט הרוסה עוד לפני שהתחילה :-(

ושיש הבדל מהותי בין אחווה נשית לאחווה גברית, לפחות מההתרשמות שלי. אחווה נשית אמיתית היא נדירה. הנשים שפגשתי בהייטק (וגם במגזר הציבורי), במיוחד אלו בעמדות מפתח (ובוודאי מה"סוג השני" שתואר פה קודם) היו ממש אנטיתזה לאחווה נשית. התחושה שקיבלתי היא שגברים לרוב יסייעו לגברים אחרים בלי להרגיש שזה בא על חשבונם ואילו נשים בדרך כלל ביצ'יות לנשים אחרות. גם אשתי תמיד קיבלה יחס טוב יותר מגברים ולרוב נשים התנהגו בחשדנות ותחרותיות יתר. בעולם ההנהלה הקשרים האלו משחקים תפקיד משמעותי ונראה לי שגם לתחרותיות היתר בין נשים לבין עצמן יש משקל לא קטן בהתברגות נשים נוספות לעמדות מפתח.

זה נובע משתי סיבות עיקריות: 1. הכישורים החברתיים שלהם לוקים בחסר, במיוחד מול נשים 2. הם "נוקמים" בהן על היחס שקיבלו מהן ברוב חייהם (משנות העשרה המוקדמות ועד שנות העשרים המאוחרות).

וואו - היטבת לתאר מציאות מוכרת, לאו דווקא מתחום ההי טק - גם בתחום התעשייה ניתן בקלות להצביע על נשים שעונות לשני סוגי האישיות שהצגת.

הכי בסיסי שבעולם, התקדמות במקום העבודה זאת תחרות, תחרות בין אנשים בחיים לא תהייה מבוססת על יושר וכבוד וכו'... בין אם זה אצל גברים או נשים, מאנייקים, שקרנים וסוציאופטיים למעלה כל השאר למטה!

תמיד מדהים אותי הניתוח המספרי של נשים בעמדות מפתח וההסקה האוטומטית ששי במידע הזה משהו שמעיד על עולם העסקים / הייטק / מה שלא יהיה. חשבתם פעם שאנחנו מנסים בכל כוחנו להתעלם מהעובדה שיש הבדל בין נשים לגברים? כן, ברור שיש אפליה כלפי נשים וברור שהמצב מוזן גם מהרקע הזה, אבל למרות זאת, המצב הקיים הוא תוצאה לא רק של האפליה הזו. יש הבדל בין גברים לנשים והוא חלק מהעניין. ההבדל המספרי הנוכחי מושפע גם מהבדלי חינוך בני שנים רבות אבל גם מההבדל המובנה בין נשים לגברים. הבדל בין הרצונות שלהן ושלהם, הבדל בתחומי העניין, בין החוזקות והחולשות ועוד. יזם הייטק הוא אדם שפועל ממקום אישי. גם במקום הזה שבו לכאורה אין בוס, ההבדל בין המינים זועק. כמה יזמיות מצליחות יש לעומת גברים? האם גם זה תולדה של אפליה? לדעתי ברור שרק חלקית.

היא לא מונעת משיקולים פוליטיים, לפי מה שהתרשמתי ממנה, אלא משיקולים ניהוליים. המנהל במיוחד המנכ"ל לפעמים צריך להחליט החלטות קשות ולא פופולריות. זה שהיא אישה זה לא אומר שהיא צריכה להתנהג כמו שלי יחימוביץ'. אני בטוחה שהיא צמחה בגלל כישוריה ולא בגלל שהיא עינטזה מול הדירקטוריון של יאהו (ולפני זה של גוגל). ברור שגם לי היה יותר נוח לעבוד מהבית במקום מהמשרד המחניק, אבל אין מה לעשות כל חברה מתנהלת לפי נורמות משלה. כל בעל חברה פרטית- כמו כל בעל משפחה - זכותו לקבוע נהלים, גם אם הם נראים מטומטמים לאנשים שמבחוץ. אם אני אקים חברה ואדרוש שכולם (כולל הגברים) ילבשו חצאיות סקוטיות - האם זה יהיה פשיסטי מצידי, או שזכותי לקבוע איך העסק ייראה?

מראש מוכן לכל ההאשמות בגזענות/הפליה/מיזוגניה. אני אומר מראש - לא חושב שמדובר בתכונות "נשיות" שליליות אלא במבנה החברה הקיים. ובכל זאת, חשוב לדבר על זה ללא מורא וללא משוא פנים - אם אני מדבר שטויות כבר יענו לי עניינית לגבי זה. הסוג הראשון - נשות מקצוע בדיוק כמו שיש גברים במקצוע. לוקחות חופשת הריון אבל באופן כללי רציניות יותר מהגברים (צריכות להוכיח עצמן, אין להן רקע של "טייס"/גבר גבר הן פשוט צריכות לעשות עבודה טובה), בלי מילואים בלי מאהבת בלי סיפורים ובלי שיחות אינסופיות בשעות ה"עבודה". סוג זה שווה זהב ומעולה בכל מובן. הן נשארות כמעט תמיד מתכנתות/מקסימום ראש צוות. לרובן גם אין ה"קשיחות" הלא נעימה הנדרשת לעיתים לניהול צוות ישראלים חכמולוגים. הסוג השני (פורחות במיוחד בחברות "אמריקאיות" וגם בקרנות הון סיכון לא מעטות..) - פוליטיקאיות תככניות מלידה, גורמות למקיאבלי להראות כמו מדריכה מהצופים. מיומן הראשון מאתרות את בעלי הכוח, משקיעות את כל המאמצים בלשאת חן בעיניהם (אם זה דרך פלירטוט או גרוע מכך ואם זה פשוט בלהיות "כלב הציד" שלהם שלא אומר לא לשום משימה גם אם זה דורש הלשנה, מניפולציה ושקר), מחליפות פטרון ברגע שמשתלם, ובאופן כללי סיוט מוחלט לעבוד מתחתיהן או בעמדה מקבילה להן. גם כשהן חכמות, הן קודם כל דואגות להשביע את רצון הממונה הרלוונטי באותו רגע בלי שום מחשבה על טובת החברה, המוצר או העובדים. תמצאו כאלה בכירות לא מעט בעמדות כוח אדם, בעמדות "ניהול מוצר" או "ניהול לקוח" או כל "ניהול XXX" שהוא, והן מתקדמות עד שמגיעות לעמדה של מתחת למנכ"ל (שבדרך כלל יודע היטב איך להפעיל אותן) אך כאשר נדרשות באמת ובתמים להביא תוצאות קשות (הצלחה של חברה, ניהול מסגרת גדולה, פרויקט ממש מורכב) אינן דווקא מצטיינות פרט לתחום הטלת האשמה על אחרים. יש רבות וטובות כאלו בחברות בארץ. אדגיש - לא חושב שזה קשור לתכונות "נשיות" לעומת "גבריות" ואם כבר, הסוג השני פורח בגלל עליבותם של המנהלים הישראלים הגברים, המעדיפים נאמנות כלבית ועפעופי עיניים על מי שיאמר להם את האמת. אבל התופעה קיימת. זהו, עכשיו תבוא ההפצצה...

אלא בלימודים. במדעי המחשב והנדסת חשמל יש מעט מדי נשים, יחס של 1:3 או 1:4