אתה לא ממהר להתפטר משום מקום כי זה העסק שלך שאתה התחלת פעם אם יותר מעסיקים היו מתייחסים לעסק ולעובדים איתם כאל עצמאיים הדברים היו נראים הרבה יותר טוב שיתחילו עם הפינת קפה הזאת

שלום לכולם/ן, מראש סייגתי וכתבתי על הישארות לאורך זמן במקום עבודה בהנחה שמדובר בפער נסבל סובייקטיבי בהשקפותינו, ערכינו וכו'. אני מודעת לכך שלעיתים אין ברירה ומשיקולי הישרדות או/ו משיקולים אחרים נותרים במקום עבודה שלא אוהבים. כוונתי במאמר היתה להראות את הפרספקטיבה הרחבה ביתרונות של יציבות תעסוקתית מנקודת מבטם של מעסיק ועובד כל עוד נהנים וצומחים במקום העבודה, או לחלופין לא למהר לעזוב ולגלות סבלנות כשישנו פוטנציאל להתפתח ולהתקדם. אחרת, המרמור והתסכול ישפיעו בדר"כ גם על איכות העבודה. אני מסכימה עם דבריו של המהנדס הותיק (מגיב למאמר) לגבי צבירת ידע והתעדכנות כל הזמן. הניידות בין העבודות גבוהה יותר ביחס לדור ההורים שעבדו שנים רבות באותו מקום עבודה וצריך למצוא את האיזון, לדעתי בין ההישארות מהסיבות הנכונות אישית לבין הרצון המבורך להתפתח ולהתחדש. לקואלה- בדומה למעסיק, גם לעובדים יש את אפשרות הבחירה בכל רגע נתון ולסיים את העבודה במידה ואינה מטיבה עימם. תודה.

עם המעסיקים של היום, אין מנוס מלהחליף מקום עבודה כל כמה שנים.מנסיון. אם ישנו ניצול מחפיר מצד המעביד אין שום סיבה להישאר אצל אחד כזה.

הלכתי למכרז פנימי במקום העבודה שלי אחרי 8 שנים של עבודה באותו מקום (לפני כן לא היה משהו שמשך את עיני). כך התנהל חלק מן הראיון. נציגת ההנהלה: טוב, למה את חושבת שעד עכשיו לא קידמו אותך? מישהי: כי זאת הפעם הראשונה שאני ניגשת למכרז... כמובן שלא קיבלתי את העבודה, שנתפרה למישהי אחרת. שנה אח"כ החלטתי להציע את עצמי שוב למכרז פנימי. הג'וב לא היה משהו, אולם הבוס התחלף והחלטתי לגשת בכל מקרה. הנה השוס מתוך הראיון שהיה ביני ובין ההנהלה. מנהלת משאבי אנוש: תגידי מישהי, אני חייבת לשאול, למה אחת אובר קוולפייד כמוך עובדת כאן? כמובן שאף אחד לא פיטר את אותה מנהלת, למרות שהיא שאלה את השאלה הזו בנוכחות הבוס והסגנית שלו.

מחר בבוקר המנהל של המנהל של המנהל מחליט ששורת ה-EBITDA נמוכה בחצי אחוז ממה שצריך להיות והופה! גל פיטורים. אז למה בדיוק שאני אהיה מחויב למקום העבודה?

מעל 50 אלף ש"ח כל חודש ?!! ואז אחרי 11 שנים אתה הולך הביתה כמהנדס לא מעודכן עם ניסיון בחברה שלא מעניינת אף אחד.. שמעת על המושג כלוב של זהב ?

אם אתם עובדים אצל מעסיק שמשלם שכר נמוך מהמקובל עבור התפקיד שלכם, וגם מונע מכם להתפתח, אז דעו שכל יום שאתם נשארים לעבוד אצל המעסיק הזה הוא טעות. קחו את הרגליים ותברחו. המעסיק מנצל אתכם. וברגע הראשון שהוא יבין שהוא לא מצליח לסחוט ולנצל אתכם כמו שהוא עושה כנראה לעובדים אחרים, הוא יפטר אתכם בלי לחשוב פעמיים.

אחרי שהבטיחו קידום, העלאת שכר ותנאים ומשאירים בשכר מינימום?...

בתחום ההייטק הרבה פעמים מבצעים ארגון מחדש של הקבוצות. במקרים מסויימים אתה עלול לקבל תפקיד משעמם שמבזה את הידע והניסיון שלך. במצב כזה אתה חייב להבהיר שאם לא יוחלף לך תפקיד, אתה תאלץ לעזוב ואף להיות מוכן לכך במקרה ולא נענים לדרישותיך. באם תעדיף לשתוק, רק תצדיק את ההנחה של המנהל שלך שאין לך אומץ לעזוב, אין אתה מעריך את עצמך מספיק ולכן אתה לא ראוי לתפקיד יותר מאתגר.

ועזבתי חברה טובה ויציבה בחברה אחרת. לא יודעת איך להתמודד עם הבחירה. היום אני נמצאת בקן צרעות שכולם שונאים תא כולם, מרגישה נטע זר במקום לא לי. איך אני יכולה להוציא מהראש את המחשבה שרק עזיבה תעשה לי טוב?

יודע שהוא חייב להחליף מקומות עבודה כל גג ארבע שנים. איך שלא תהפכו את זה חייבים המון ידע וניסיון בשביל להתפרנס ובשביל שלא יזרקו אותך בגיל 40 לרחוב. הידע הזה לא מתקבל מרביצה בחברה אחת. תוסיפו לזה שבדרך כלל החברות עצמם רואות בכם סוג של מוצר עם פג תוקף לא ברור ותבינו לבד- יש לנו בערך 40 שנה של קריירה עד הפנסיה אבל בפועל יש בדיוק 10-15 שנה של ביסוס מאגר ידע במוח על מנת להיות תחרותי אחרי השלב הזה אנחנו כבר במילחמת השרדות. רוב האנשים נכנסים לחברה ונהיה להם נוח, אחרי 10 שנים שהם יוצאים ממנה הם מבינים כמה הם לא בהכרח מתאימים ברמת הידע למקומות אחרים שלא לומר לשפעמים הידע שלהם לא שווה כלום. חברה, העולם השתנה, אין מה לעשות תדאגו לעצמכם.

נשארים למה? לא ,לא בגלל הסיבות לעיל , פשוט כי המעסיקים או יותר נכון המעבידים הפכו למפלצות אני מניחה שכמו שאצלינו זה גרוע גם במקומות אחרים לא טוב יותר... ולכן כמו כל מעמד הבינים השחוק שהפך לעבד גם כאן צריך לחרוק שינים לקום בחוסר חשק למקום שממש לא אוהבים . אלה הם חיי הרוב במדינה!!

מה שהכותבת הנכבדה לא מביאה בחשבון זה שמקומות עבודה רבים הם ציניים, מטפחים חזות כוזבת של משפחתיות, אבל כשחסר להם שקל באמת או לכאורה, הם יעיפו אותנו. ולכן - שיקולים לטווח ארוך זה טוב ונכון, אבל צריך לפקוח עיניים ולראות האם לא מנצלים אותנו. למנהל יש כלים רבים לתגמל או לצמצם, אבל לעובד יש רק כלי יעיל אחד - מכתב ההתפטרות. לפעמים צריך לדעת להשתמש בכלי זה.

עובד שנשאר במקום העבודה למרות שאינו מרוצה (והסיבה אינה משנה) מקרין לסביבה את אי שביעות רצונו באופן לא מודע וכך הוא מכניס עצמו למעגל סגור של אי שביעות רצון ואי יכולת להתקדם וכשהוא יבקש מהמעסיק מכתב המלצה למקום עבודה אחר המעסיק יבטא את ערכו של העובד בהתאם. בנוסף אני כמעסיק מעדיף אדם עם נסיון רב במספר מקומות ולא אחד שהיה מקובע הרבה שנים במקום אחד

להגביל את גיל השרות בכנסת לגיל 40 שירגישו איך כל המפוטרים מרגישים עם הסיפורים - " האבטלה ירדה" הכנסת זה המקום היחיד שלא צריך "קורות חיים" וראיון עבודה- ממליצים- מבחנים של חברות השמה וכולי- אהה- גם לא צריך תעודת בגרות