אנשים רבים מבלבלים בין אינפלציה ובין עליית מחירים, בשעה שהשניים אינם זהים. "אינפלציה" מוגדרת בתור עודף התרחבות היצע הכסף בכלכלה, ביחס לצמיחה הכלכלית. לגבי קיום אינפלציה בארה"ב אין ספק כלל, היות והמאזן של הפד צמח מ-800 מיליארד דולר ל-3 טריליון דולר במהלך ארבע השנים האחרונות, בשעה ששיעורי הצמיחה היו אפסיים. עליית מחירים היא תוצאה של האינפלציה, אולם אפשרי שהיא לא תתרחש מיידית, משום שהכסף "תקוע" היכן שהוא בדרך, במאזנים של הבנקים הגדולים, וטרם השתחרר במלואו אל השווקים, היות ואנחנו עדיין שרויים במצב של "מחנק אשראי", שבו הבנקים אינם ממהרים להלוות כסף לאזרח הקטן. הטעות הנוספת שלך היא בהנחה שמדדי המחירים לצרכן ברחבי העולם מבטאים את עליית המחירים האמיתית. מעשית המדדים הללו הם מוטים ומעוותים, על מנת להציג מדד נמוך מן האמיתי, בין היתר על ידי הכנסת מוצרים שלא משקפים את סל התצרוכת האמיתי (בישראל, למשל, סעיף רכישת דירה מעולם לא נכנס למדד), או על ידי הצגתם במשקל הלא נכון (משקלם של מוצרי היסוד כגון מזון ודלק מיוצג תמיד בחסר, ביחס לסל הצריכה של המשפחה הממוצעת). עליית המחירים האמיתית היא גבוהה בהרבה, אולם הבנקים המרכזיים אינם יכולים להרשות לעצמם להודות בכך, אחרת יאלצו להעלות את הריבית, בניגוד למדיניות המרחיבה הנוכחית. כך שלסיכום - "אין כרגע אינפלציה", היא אמירה שוות ערך לאמירות ש"אין בועת נדל"ן בארה"ב", שהושמעו על ידי כלכלנים בכירים כגון בן ברננקי, רגע לפני זו פקעה. זה לא שאין אינפלציה, זה שאתה עוד לא רואה אותה על פני השטח.

ובינתיים היא מהנמוכות בהיסטוריה.. אולי הגיע הזמן להודות שהתיאוריה של "אסור להדפיס כסף. אין ארוחות חינם" שגויה והרסנית.

כל המונחים המפוצצים המתוארים בכתבה, נועדו אך ורק על מנת להסתיר את העובדה הפשוטה, שהבנקים המרכזיים מדפיסים כסף בהיקף חסר תקדים (כשבנק מרכזי קונה את אגרת ההחוב של המדינה שלו עצמו, זאת הדפסת כסף). זה אולי גורם לשווקים להציג מראית עין של התאוששות בטווח הקצר, אבל אין ארוחות חינם. הדפסת הכסף הזאת תגרור בסופו של דבר אינפלציה פרועה בקנה מידה עולמי, וכל ההתאוששות המלאכותית הזאת תתמוטט כלא היתה, אל מול גלי צונאמי של עליות מחירים, בריחה מאגרות חוב מדינה ובריחה מן המטבעות, אשר האמון בהם יאבד. כולנו עוד נשלם בגדול על הטירוף הזה.