5. הדוגמה המובהקת ביותר לכישלון מדיניות הצנע היא יפן אשר בשנות ה-90 יחס החוב לתוצר הגיע מעל 150%, אך המדינה המשיכה להשקיעה בתשתיות, תחבורה ויצירת מקומות עבודה, ולכן הצמיחה שם עמדה על 4.5%. רק כאשר ה-OECD נכנסו לתמונה ואמרו ליפן שהיחס חוב שלה גבוה מידי, ולכן היא חייבת לנקוט במדיניות הקיצוצים. אז מצבה התדרדר לכדי צמיחה שלילית. פליקס | 25.04.13 (ל"ת)
4. ארה"ב מול אירופה אירופה: צנע, קיצוצים מכאיבים, צמצום הגרעון כמטרה עליונה. התוצאה: אבטלה קשה, צמיחה נמוכה, המשבר מחריף. ארה"ב: מדיניות מרחיבה, תכניות סיוע, הזרמת כסף. התוצאה: ירידה באבטלה, עליה בפעילות במשק, סימני יציאה מהמשבר. נחשו איזו מדיניות מאמץ נתניהו. א. | 24.04.13 (ל"ת)
2. קשר סיבתי בין חוב לצמיחה לא יכול להיות אי אפשר למדוד צמיחה וחוב לחוד. אם אני צומח ב- 5% והחוב שלי ב- 6%, אני בעצם לא צומח. "קשר סיבתי" בין חוב לצמיחה זה נתון מצוץ מהאצבע - אם אני לוקח הלוואה ואז אף אחד לא סופר לי אותה בתחשיב השנתי אז בטח שאני יכול לצמוח... וזו הסקאלה של הון בשביל החלק השפוי באוכלוסיה: חוב גדול - חוב קטן - איזון תקציבי - הון מועט - הון משמעותי הסקאלה של צמיחה (בסוגריים זה במקרה ואין חוב): צמיחת חוב (צמצום כלכלה) - איזון - צמצום חוב (צמיחת כלכלה) אלכס | 24.04.13 (ל"ת)
1. כלכלה מעולם לא הייתה "מדע" אלה רק דרך לנסות ולפרש את המציאות לאחר שהארועים התרחשו... כלכלה דומה יותר לפסיכולוגיה או שאר המדעים "החברתיים" ואינה צריכה להיות אפילו בשכנות להנדסה, כימייה, פיסיקה, מתמטיקה, מחשבים ושאר מרכיבי המדע האמיתי רון | 24.04.13 (ל"ת)
26 מיליון מובטלים ישמחו לדעת שהצנע יצא מהאופנה
5 תגובות לכתיבת תגובה