שמי פבל ואני בן 23, אין לי שום תואר מדעי כלשהו ולא עשיתי מחקרים מדעיים. אני רוצה לתת דוגמה לנאמר פה ולהצדיק את ראשקוף. כל אחד מהסובבים אותי במשפחה, מהחברים ואפילו אני תלויים באינטרנט. אין יום אחד, או יותר נכון להגיד שעה אחת ביממה שלנו שאנחנו לא נכנסים לאינטרנט בשביל לשאוב מידה לא רלוונטי כמו: סטטוסים, מאיילים, חדשות וכו'... שסוחף אותנו ליותר מדקה של בדיקה, לחצי שעה או הפילו יותר. זה ידוע, וזה קורה אצל כולם, עד שלא מופיע לנו משהו חשוב יותר לעשות (זה גוזל לנו את הזמן החופשי). אבל הבעיה האמיתית נובעת בזה שכאשר אנחנו מתאספים לישיבות עם חברים או משפחה, ומערבים יותר את אינטרנט בתקשורת שלנו מאשר שיחה בין אדם לאדם. דוג' מהחיים: הייתי בחו"ל עם כמה חב'רה, אחד מהם צילם תמונה של האחר לטלפון שלו התלהב ממנה והראה אותה לחבר השני, החבר השני ביקש שישלח לו אותה, העלה אותה לפייסבוק וכל 5 דקות בדק כמה לייקים הוא קיבל. העצוב הוא שהחבר שצילם את התמונה עשה לו לייק והתחיל להגיב לו על התמונה, וליצור דו-שיח ביניהם..... שניהם באותו הזמן ישבו באותו החדר על אותה הספה והתכתבו במשך רבע שעה בלי להוציא מילה מהפה.

מסכימה עם כל מילה. בואו נשנה את המציאות הזאת.. ממה מתחילים?

אנשים עדיין קמים כל בוקר בשעה X, עובדים, יוצרים, מתפרנסים, הולכים לים ועושים את כל הדברים שעשו לפני עידן האינטרנט. האינטרנט הוא בסך הכל כלי לביצוע דברים שלא היה אפשר לעשות לפניו כמו, לעבוד מהבית, שמירה על קשר עם קרובים, הרחבת אפשרויות קניה ומכירה ועוד. מי שבוחר להתמכר הם מכורים כרוניים שיתמכרו לכל דבר שהם ניתקלים בו.

רק מעטים מכורים לאינטרנט ורשתות חברתיות בצורה המתוארת במאמר. רוב בני אדם יודעים היטב לשלוט בחלוקת הזמן שלהם. תמונות החברה המתוארת במאמר אינה אמתית היא מוגזמת. המתמכרים לאינטרנט הם בני אדם חלשים, שעלולים להתמכר גם לדברים אחרים.

מצחיק! אם היית קורא את הכתבה, ולא רק את הכותרת ואז רץ לכתוב טוקבבק ועובר לטרדה הדיגיטלית הבאה - היית רואה שזה בדיוק מה שהוא מדבר עליו הוא מדבר על לתת לטכנולוגיה לנהל את הזמן עבורינו כדי שאנחנו נחזור לחיות בזמן אנושי

...יש לחיות בהווה, במקום לחשוב כל הזמן על מה שהיה בעבר, או מה שיקרה בעתיד. והנה כאן יש לפנינו אדם שטוען שאנחנו סובלים מעודף של קיום בהווה. אני חושב שהאבחנה שלו אינה מדוייקת. זה נכון שהחווייה של האינטרנט מספקת תחושה מתמדת של מיידיות, לכאורה בהווה, אולם יותר קריטי מזה - היא מספקת גירויים בלתי פוסקים, גירויים קטנים וזריזים בגודל נגיסה אינטלקטואלית אחת. ממש כמו הטוקבק שאני כותב בזה הרגע, שחייב להיות מנוסח בחסכנות פן יתחיל לשעמם. החיים האמיתיים בהווה אינם כאלה כלל. אם נצא החוצה ונטייל ליד הים, נראה שהמון דברים קורים שם, לחש הגלים, צריחות השחפים. אולם אף אחד מהם אינו מושך את תשומת הלב באופן מיוחד. כל אחד מהם התרחש אינסוף פעמים בעבר, ויתרחש אינסוף פעמים נוספות בעתיד. אנחנו למדים מכך שהבעיה נעוצה בעומס החושי שהעולם האינטרנטי מספק לנו. יותר מדי קורה, באופן יותר מדי צבעוני וצעקני ומעניין. על מנת להתמודד עימו אנחנו פשוט חייבים לשלוט על המינון.

אדם שמתיימר לדעת היסטוריה ולחבר אותה לצורה שבה היא משתקפת ברגע הזה אמור לדעת שלאורך כל ההיסטוריה האדם עשה ועושה צעדים שמשחררים אותו ממחזוריות הטבע, זה חלק מהיופי שבטבעו של האדם, ולא משהו שמנוגד לטבעו כמו שהדוקטור המכובד חופר לנו כאן השלב הדיגיטלי הוא בסך הכל עוד שלב במהלך ההיסטורי ששומר ומקיים את התבנית של כל השלבים שקדמו לו המהלך הוא טבעי,לוגי,רצוף... והוא מבשר טובות רבות לעתידו את המין האנושי זה לא נכון שאנשים לא חושבים על העתיד יותר ולא מעוניינים במטרות הם פשוט חושבים עליו אחרת גם בזכות השקיפות שהיא היבט של נוכחות מתמדת של מידע מהרבה ערוצים אנשים מחפשים קשר יותר אינטגרטיבי בין הדרך למטרה לדבר יש משמעות אנושית ומוסרית מאוד מאוד מעודדת וטובה הדוקטור הוא פשוט שמרן מדי ומחובר ומקושר מדי למימסד בשביל להבחין בכך

לא הכל שחור לבן. אתה יכול לעשות גם פייסבוק עם 30 חברים. אתה יכול לא להעלות תמונות אם זה מפריע לך. וכן אתה יכול עדיין לדבר בטלפון ולקפוץ אליהם בימי שישי. אז יאללה חלאס תרגיע.

הכתבה מאד מעניינת. אין לפסול או לשלול את הקידמה, הבעיה היא המידתיות. האינטרנט הוא באמת זולל זמן . הזמן שהשקעתי בקריאת הכתבה : ללא כל כוונה להתעמק בנושא הזה כאן ועכשיו נתקלתי בכתבה, היא היתה זמינה ומעניינת, דחיתי משימות אחרות ו"שנאבתי". אנחנו נשלטים על ידי גרויים חיצוניים.

אנשים אולי חיים יותר בתוך השכל שלהם ומשלים את עצמם שהם עדכניים. (כולל ראשקוף)

נו, באמת

כמה מלים נשפכו לפני חמישים שנה על כך שהטלפון מחסל את הקשרים החברתיים. כמה מלים נשפכו על כך שהטלוויזיה הופכת את האנשים לפאסיביים וטיפשים. אז עכשיו המלים נשפכות על כמה האינטרנט נורא ואיום. סבבה. מי שרוצה להיכנס לחרדות ודאגות שייכנס.

ומאיצים בזה שבפנים/ היי אולי תסיים כבר כמה אתה מדבר !

היי טלי קראתי את הכתבה המעניינת שלך, בדיוק בזמן. לפני שבוע וחצי סיימתי להפיק סרטון שמדבר על הנושא. שלחתי אותו אתמול למייל של דאגלס ראשקוף וכבר קיבלתי מענה הוא אהב מאוד את הסרטון ואמר שישתף אותו. חשבתי שכדאי שתדעי. מצורף הסרטון בברכה גל http://www.youtube.com/watch?v=BjTD-xJtTQU

ואתה.....איך היתה קורא תגובות של קוראים אחרים , וגם מטיף להם , לפני 25 שנה ? האינטרנט האו כלי , ואם כל האולם משתמש באו סימן שהוא כלי מעולה שמיחד אנשים (גם אותי עם המשפחה שלי ), ועושה חווית התקשורת הרבה יותר זולה , יותר נגישה !עם אתה בדיכאון מזה תכתוב ספר ותפרסם באינטרנט (חהחהחה) !

תגובות 1,3,12 ו-14 משקפות את גישתי.

לכל מי שאיכפת מה יקרה עם בני האדם בעולם זה- חייב ללמוד וללמד את "הלם ההווה" לעומת "הלם העתיד". מרתק!

היום ילדים לא יוצאים מהבית הם משמינים כמו חמורים כי הטכנולוגיה שואבת אותך ואת הבריאות הנפשית שלך לפני 100 שנה חיינו בחוץ היום עברנו לגור בראש שלנו מצד אחד לא צריך לצוד אוכל האוכל מגיע עד הסופר מצד שני אתה רואה מלא מקרים של אנשים שמשתגעים החרדים צודקים למה להכנס למיטה חולה הרי האינטרניט טלמביזיה שואבים מאיתנו כוחות נפש עצומים בגלל הזמן שמבזבזים ואחרי זה שיש בעיות אמיתיות אין לנו כוח להתמודד איתם כי אין כבר כוחות...

נשמע לי משהו שאפשר להגיד על היקום. ...ואז הוא יידחס לנקודת מסה אינסופית והכל מסביב יקרוס לתוכה.

העולם הזה אינו העולם האמיתי ואוי למי שמאמין שהוא כן. ואגב, בולעני זמן היו הרבה לפני האנטרנט וזה נשמע יותר כמו "אוי אוי אוי....." תזכרו מה אמרו על הטלויזיה בילדותנו - אותן שטויות שאומר עכשיו האדון ראשקוף על האינטרנט והפייסבוק: שזה "גונב את הזמן, הקשב, הקשר ...." ולפני הטלוזיה אמרו את זה על הרדיו... ו... אופס כמה פעמים קרה לי ששכחתי את עצמי בעולם בדיוני שחור על גבי לבן (=ספר) בקיצור, קשקוש (אגב בהשוואה לספרים או לטלויזה לפחות בפייסבוק יש מעין אשליה של תקשורת בין אישית)

בכל מקרה, היה מוסיף לו האמור היה מופיע במלל; אבל תודה על שהסבת את תשומת לבי לכך. אבל לקרוא לי מתלהם זה קצת כבד. מעבר לאמור, היש חולק על כך שתרגומי כותרי הסרטים בארץ שגוים לרוב?

אני עצמאית, יכולה לעבוד מכל מקום בעולם, וגם מנצלת את זה. זה נתן לי חופש וזמן לעצמי שלא היה לי קודם. כל הבעיה היא במינונים. אנשים אובססיביים עם בעיות התמכרות שאין להם חיים אמיתיים מחוץ למסך נופלים ברשת,תרתי משמע.

אנשים שמאבדים את עצמם בתוך בעידן הטכנולוגי, מחפשים עוגנים כדי לייצב את עצמם בעולם. ומי נותן את העוגנים הקלים ביותר (שוב, אין באמת רצון להגיע לעומקם של דברים אלא רק לתשובות וכמה שיותר מהר וברור)? דתות פונדמנטליסטיות וקיצוניות. זה הרבה יותר פשוט לקבל תשובות מאחרים, כאלה שהם מאוד חדים, ברורים, וכמובן שיודעים יותר מכל השאר.

הרי אנחנו תמיד נמצאים בעכשיו, העבר זה הזכרון שלנו, והעתיד זה רק אשליה של עכשיו שעוד לא קרה

זאת התוצאה היחידה שאפשר לצפות לה ממערכת כלכלית שכל מטרתה היא מקסום רווחים עבור מספר זעיר של אינדיווידואלים- ניצול ושעבוד של החברה (גם אם בד"כ וולונטרי).

גם שעון מקולקל מראה פעמיים ביום את השעה הנכונה !!! ۩*)☼(*۩

תודה לכם 'כלכליסט' - על כתבה מעניינת ביותר.

הערה קטנה למגיב 12: הכותרת המלאה של הספר (מופיע גם בתמונת הכריכה) היא: Present Shock: when everything happens now. על כן התגובה שלך קצת ממהרת ומתלהמת. שים לב גם שמחבר הכתבה מציין במפורש "תרגום חופשי לשמו המלא של הספר" מגיבה 11: את בדיוק ההוכחה לכל מה שהוא מנסה לתאר. "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?" מתי לאחרונה בילית זמן איכות עם אנשים לא בשביל להספיק עוד משהו ואז לכתוב עליו לכולם בפייסבוק? לא בשביל ה"שואו"? מתי קראת ספר סתם כי הוא נראה לך כמו משהו מעניין להעביר איתו את הזמן ולא כי "כולם מדברים על זה" (50 גוונים של אפור מישהו? כתיבה רדודה אבל יופי של מכירות)? ואם כבר, מתי ניהלת שיחה עם מישהו בזמן האחרון שהיא לא על: פוליטיקה\תוכניות ריאלטי\פייסבוק\"הדבר החם הבא?" אלא ממש על מחשבות, רגשות ותהיות לגבי הקיום, החיים, השאיפות שלך? בהצלחה לכולם בחיים הוירטואליים...

הדת בדומה למכשיר הסמרטפון האחרון שירד מפס הייצור, הנה המצאה של בני אנוש שכל העת מחפשים את הדבר האחר.

הרי דוגמה נפלאה למה שדאגלס אומר. עוד לא סיימתי לקרוא את הכתבה וכבר קופץ לי חלון בתחתית המסך הממליץ לי לקרוא כתבה נוספת. אולי תניחו לנו קצת? וגם זה: מדוע המתורגמנים בארץ מתעקשים להוסיף פרשנויות? כך זה גם בעת תרגומים כותרי סרטים. השאירו לקורא מקום לדמיון! התרגום לספר "Present Shock", הנו "הלם ההווה"; לא יותר ולא פחות! כך שהתוספת "כשהכל קורה עכשיו" ממש מיותרת. בהרצאותיו (יש גם ספר שעוד לא קראתי) המצוינות של פרופסור יובל הררי "תולדות האנושות", יש התייחסות דומה לעידן הנ"ל ולקונפליקט הפנימי והבעיות הנפשיות של תושבי העולם המודרני, מעצם העובדה שהם חיים (כולל אותי אף שאני נלחם בכך) במספר יקומים (נס"א אפשר להפסיק לחפש עולמות אחרים) דיגיטליים, בעת שגופנו שלא השתנה גנטית או אבולוציונית מזה של אדם מלפני 50 אלף שנה לא מצליח להדביק את הפער. ובמילים פשוטות, תא הקיבול לא מתאים לתוכן שאנו מנסים לצקת לתוכו וזה גם לא יקרה אלא אם נצליח להיפטר "מהמעטפת". האם נצליח לעשות זאת? בוודאי לא באלפי השנים הקרובות. מה כן יקרה? נטמיע בגופינו כל מיני חיישנים (אני שמח שלא אחיה לראות זאת) שינטרו את בריאותינו, ויאפשרו לנו לתקשר עם אחרים בלי להחזיק סמראטפון ביד. מפחיד? בהחלט! הערת שוליים: לאחר חודש בפייסבוק ברחתי משם כל עוד נפשי בי, ואף שחברי מתחננים שאצטרף שוב כדי שאוכל לצפות בתמונות מטיוליהם וכו', אני מתנגד. אם זה כל כך חשוב שישלחו לי אותם במייל או יזמינו אותי לצפות בהם בבית לאחר ארוחת ערב טובה וכוס יין. בננו, היש טוב מקשר אישי של 1:1? ביי

כמעט ואין דבר כזה הווה, מה שהיה לפני שניה הוא כבר עבר ומה שיהיה בעוד שניה הוא כבר עתיד. והעובדה שכל המגיבים כאן קוראים את הכתבה הזו ולא בדיוק מכלים את זמנם אלא קוראים עוד משהו כדי לקבל תובנות. לי אישית במשפחה שמונה כ 100 איש אחים נכדים נינים גיסים, הדבר הטוב ביותר שקרה לי הוא הפייסבוק, ואם חזרו אליי חברים מן העבר סימן שאני צריכה את זה, פייסבוק הוא דבר נהדר אם אתה משתמש בו בחוכמה ואם אין לך סודות אפלים. האינטרנט דבר מבורך, חוסך המון זמן אם אתה לומד כיצד לחפש מה שאתה רוצה ומשתמש בגוגל בחיפוש מורכב יותר אז תבזבז פחות זמן למצוא מה שאתה רוצה. ומי אמר שאנחנו לא יוצאים החוצה מספיק, אנחנו עובדים, קונים, מתעמלים, הולכים לאירועים, יוצאים מבלים. אם הכתבה מעניינת אקרא אותה עד הסוף ואם לא אניח לה באמצע ואעבור למשהו אחר, כך עשיתי גם כשקראתי יותר עיתונים. מי היה יכול לקנות את כל העיתונים יחד? כמה פעמים קניתם עיתון ואמרתם אין מה לקרוא? באינטרנט יש מבחר כתבות מעניינות. ואנחנו צריכים להחליט מתי לענות למיילים או לתגובות כל שהן.

כל ההצדקה בתזה של ראשקוף היא למכור את ספרו PRESENT SHOCK כדי לסדר לעצמו את עתידו.

נסה לנסח רעיון אחד טוב ביום. נראה את ההספק שלך.

כמעט כל צעיר אינטליגנטי שמשתמש הרבה באינטרנט הוא כזה. אם תרצה, הטכנולוגיה יצרה תסמונת ADHD המונית, וזה בדיוק חלק ממה שהוא מנסה להגיד. אגב הדיבור השלילי לא על היה הפיגוע עצמו אלא על הסיקור שמסקר את הסיקור של הפיגוע, ובעצם מהווה סימפטום למחלה.

איך כל דבר שלילי שקורה בעולם קשור לטכנולוגיה? סיקור של פיגוע? תאוות בצע בשווקים? לא מובן. הבחור הוא דוגמא קיצונית של ADD שלא מסוגל לשלוט בצריכה של הטכנולוגיה. צורת התקשורת שלו במסעדה היא דוגמא מצוינת לכך. אם כך הוא מתראיין אז אני יכול לדמיין איך הוא גולש. טכנולוגיה היא כלי. מה שאתה עושה בה תלוי בך. PS אין לי חשבון פייסבוק ולא זמן לנהל אחד.

רק הבעיה שלא מדובר פה רק על חיי היום יום. עד גיל שלושים רוב האנשים צריכים לסיים תואר, להתחתן, להביא ילדים , להשיג עבודה טובה ולהספיק גם לחסוך כסף לאוטו ולמשכנתא לבית. קיצור כל החיים היום יותר דחוסים, האינטרנט זה רק סימפטום לזה שאנחנו רצים אחרי הזנב של עצמינו.

לא חשבתי על זה לפני שקראתי את הכתבה המצוינת, אבל שבת היא הפתרון האופטימלי לבעיות שהוצגו במאמר. על פי ההלכה אסור להשתמש בכל דבר דיגיטלי (אין אייפון, אין מוסיקה, אין אינטרנט...) כך שהאדם מנותק מכל בולעני ההווה שמכלים את זמנו במשך השבוע. בנוסף, בשבת האדם מצווה לענג את עצמו באכילת מעדנים- מה שמזמין באופן טבעי התכנסות משפחתית וחברתית סביב הארוחה, וכך השבת ממצבת אותו בסיטואציה שבה קיים רק במקום אחד, עם אנשים מסוימים (אסור לנסוע...) ומזמן את התנאים ליצירת קשרים ותקשורת נורמליים. "מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ושבת שמה"

מסכימה מאד עם התזה של ראשקוף, שדי מתחברת לקריאות "בשבח האיטיות" מכיוון המחקר הרפואי.