הגרמנים אוהבים לנצח בכל דבר שהם עושים.ובאופן יסודי. אם הם באים לשחק , הרי שהם באים גם לנצח. הם עם צייתן, מנטליות שניתן לכופף בקלות ולהתאים לחוקי המשחק, לחוקי ההתנהגות: אכילה, שינה וחוקי האכילה (בניגוד לשחקנים שלנו) , יש אצלם שיתוף פעולה , פחות משחקי אגו מאשר אצלנו. אם האימון מתחיל ב 7:00 בבוקר הגרמני לא יאחר. ואצלנו? מלבד זה, גם החינוך לספורט מעוגן אצלם עמוק בתרבות ההונית שלהם.

כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים.

השאלה היא מה הגרמנים עשו במשחק. האם הם עלו על שיטת משחק מסויימת ובאופן כזה שאפילו הספרדים לא היו מוכנים לו ולא הצליחו לפענח במהלך של 2 משחקים רצופים. לדעתי כן. וכאן חבוי הסוד באמת.

אוהב לקרוא את הכתבות בכלכליסט

ולפני אני רק רוצה לציין ששמחתי שנצחונות של מינכן ודורטמונד, מכיוון שאני שונא את הכוחניות שלהן. אבל לא קראתי אף מאמר אחד על הצלחתו של הכדורגל הגרמני לפני השבוע האחרון הכל אצלכם (העיתונאים ) חוכמה בדיעבד. הרי אם דורטמונד לא היתה מבצעת את המהפך המדהים מול מלאגה (שכלל שער ניצחון עם שני נבדלים) אז הייתם מספרים על שבחו של הכדורגל הספרדי ששלח 3 נציגות לחצי הגמר אם אתם כל כך חכמים בואו תספרו לי עכשיו מה הולך להיות בשנה הבאה בליגת האלופות השייחים מאנגליה , הגרמניות, הספרדיות ? ומה עם איטליה ואולי תספרו על ה"דבר המדהים" שקורה בליגה הצרפתית וכמובן ששכחנו את חזרתם של ההולנדים (מישהו אמר איאקס) למרכז הבמה.

מזל, המון מזל....באיירן אולי עוצמתית מול הקבוצות בדרג ב' אבל לא ראיתי הרבה הבדל בינם לבין יובה למשל, למעט שיובה משחקים בלי חלוץ ושיחקו את משחק מספר 2 בלי וידאל שהוא השחקן הטוב בסגל. ואגב אותו מאד רוצים במינכן (הבעיה יובה דורשים עליו פי 3 ממה ששילמו). דורטמונד למשל בכלל לא היתה צריכה להעפיל לחצי, רק טעויות שיפוט וטעויות מנטליות הביאו אותה על חשבון מלאגה שעשתה לה בית ספר.