האנגלים האלה אוהבים לנפח את עצמם ברמות לא הגיונות, אם הוא היה נראה כמו איך שהוא נראה וברמה שלו אבל במקום אנגלי הוא היה סרבי או הונגרי, היה לו קריירה של שחקן ישראלי לבן אדם היה כשרון אחד בלבד, לבעוט, היה בועט כדורים חופשיים ופה נגמר המקום שלו איטי כמו צב אין שכל האין טכניקה אין הגנה אין התקפה אין בניית משחק רק להעיף 100 חלליות במשחק ולקוות לטוב

או שבקהאם הוא רק פריטי בוי או שהוא ברמה של זידאן? תארים זה נחמד אבל לא הכל. תשאל את יעקב הלל. זידאן היה השחקן הכי מרכזי ב(כמעט)כל קבוצה שהוא היה בה. כולל בנבחרת שלקחה ברצף מונדיאל ויורו!!! משהו שמסי או רונאלדו עדיין לא עשו... אצל בקהאם זה קרה רק במולדת הבייסבול. הוא תמיד ידע להיות עוד בורג במערכת הרבה יותר גדולה ממנו. גם זה כשרון אבל לא כשרון שהופך אותו לאחד הגדולים אי פעם. לא כל הגבהה שלו הפכה לבישול ולא כל בעיטה חופשית שנייה שלו הפכה לשער. זו הרומנטיזציה המוגזמת שעוטפת את בקהאם. אם הוא היה מכוער הוא היה ריברי רק פחות טוב...

בקהאם היה שחקן מדהים ולא סתם פרגוסון כל כך אהב אותו. פרט למצבים הנייחים אני פשוט ידעתי שבכל פעם שהוא הגביהה ייצא מזה משהו, מדובר בשחקן עם ההגבהות הכי טובות שראיתי, אם לא בכל הזמנים.

בתור שחקן שנחשב לכדורגן טוב או למעלה מכך רצוי לבחון את יכולותיו המקצועיות על מנת לדעת את תרומתו: הוא לא עשה הגנה ובכל פעם ששותף המאמנים ידעו ששחקן אחר יצטרך לעשות גם את ההגנה במקומו; כובש הוא בהחלט לא היה - מעט מידי שערים ויחס שערים המבטא זאת היטב; יכולת לבלבל הגנות גם לא הייתה והעובדה שלא היה סקורר רק סייעה מאוד להגנת היריב. למעשה, רק הבעיטות החופשיות שלו היו באמת איום על השער, פרט לכך, ברור שקבוצות ראו בו אובייקט שיווקי שיכול להרים את הקבוצה מבחינה כלכלית.

בקהאם היה בין השחקנים הכי משפיעים ויעילים במשחק. במקום להעביר 4 שחקנים הוא פשוט הגביהה מעליהם בדיוק של מילימטר ובישל. הוא לא עשה שגיאות והיה חלק בלתי נפרד מהצלחה של יונייטד. פרגוסון לא סתם שם עליו עין כשהיה בן 13 .לעומתו זידאן כפי שהמספרים מעידים לא עשה משהו מיוחד. במונדיאל 98 חוץ מ 2 הנגיחות בגמר זה היה טורניר ממש גרוע שלו. בריאל הוא היה חלק מכשלון הגלקטיקוס. ככה שלא רואה במה הוא הועיל לקבוצות שהוא שיחק יותר מבקהאם

כמות התארים לא מעידה על כלום. קבוצות מובילות רצו אותו בגלל שהוא מכניס כסף מפרסומות ומרצ'נדייז. צריך לבחון מה הייתה מידת השפעתו על הזכייה בתארים. לדעתי התשובה היא חלקית ביותר. הוא זכה לשחק בקבוצות טובות ולצד שחקנים טובים ממנו.

התארים מברים בעד עצמם ! אז נכון הוא לא היה דריבליסט גדול ,אבל ללא ספק אחד משחקני הכנף הגדולים בעולם

כמובן שאי אפשר לשים אותו באותה קטגוריה כמו פלה, מראדונה, בסט וקרויף, אבל בהחלט בקטגוריה של זידאן - אפילו שלא היו לו את אותן יכולות טכניות וראיית משחק, התכונה שאפיינה אותו היתה ווינריות יוצאת דופן ויכולת מנהיגות אדירה. תכונות אלו שדרגו אותו והפכו אותו לאחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים, לדעתי

היה שחקן טוב אבל בהחלט לא ברמה של זידאן . יותר קרוב לנאוויל

לא יעזור איך תסובבו את זה. שחקן גדול זה לא רק תארים ומספרים. זה פשוט לראות אותו משחק על הדשא, וגורם לקבוצה שלו להיות טובה יותר. בקהאם היה אחד מתוך 11. זידאן לעומתו היה ה-1 החשוב ביותר בכל 11 איתם שיחק.

הייתה לו קריירה חלומית.

שיש איזו משמעות למה ששגיא כהן אומר...

ברמות הגבוהות המספרים והסטטיסטיקות קובעות, בהחלט מסכים שהיה שחקן טוב, אך לא שם ששווה לזכור ביחד עם זידאן.