יש כאן אפלייה כלפי אנשים יצירתיים , מה קורה נניח תיאורתית אם בן אדם אינו יצירתי ..אז? .. לשיטתי אני, לכל בן אדם יש זכות לחיים טובים ואיכותיים , בחברה כל אחד תורם את חלקו , אחד יצירתי, השני מכניס הומור לכל מקום שם הוא נמצא , החמישי -סליחה זה השלישי צריך להיות=:) מגלה רומנים (לא מרומניהה)במקום העבודה -:) ,], לכל אחד יש הייחוד שלו -אין חדש תחת השמש , וכדי שיהיה טוב ונעים שבט(ת) אחים גם יחד, המשטר צריך להיות שיווני , קרי-לדאוג לכל המדינה מבחינה בטחונית ובטיחותית, ובמקום שם יש אנשים חסרי אמצעים צריך לשים כוחות משטרה במקום כדי להוריד את את רמת האלימות לאפס! לקים מכללות , להביא חיילים שיעזרו לאוכלוסיה , ואז האוכלוסיה הזאת תעמוד על הרגליים ותהיה מועילה לעצמה ולמדינה. אם המדינה תדאג לכל המדינה מדן ועד אילת , אין כזה דבר פריפרייה, המדינה כולה קופסת גפרורים! תהיה נהירה של תושבים מת"א לדרום המקסים ולצפון החמוד, לוד עיר במרכז הארץ, למה ההזנחה שם? .. להקים רשות לפינוי בינוי ולהתחיל עם רמלה לוד ללא כוונת רווחים , אנשים יעזבו את ת"א הדירות יוזלו , ויהיה נעים לחיות בכל מקום ,ככה צריכה להתנהל מדינה המתיימרת להיות מתוקנת. אם תרצו אין זאת אגדה!

טלי - בדרך כלל הכתבות שלך איכותיות ומעניינות.

לא כל האנשים יכולים להיות יצירתיים בעבודה שלהם ולא כל העבודות צריכות אנשים יצירתיים. עובדות אלה מתוארות בתיאוריה הזאת למיטב הבנתי על סמך קריאת המאמר כמצב שהחל להשתנות כבר לפני שני עשורים אבל עם זאת החברה שלנו תלויה עדיין באותן עבודות יצרניות ו"לא יצירתיות" גם אם רובן עברו למקום אחר בכלכלה הגלובלית. עניין אחר עולה מתוך הטקסט ובו תחושת המשמעות והאחריות של כל אחד. אולם, בטקסט אותה תחושה מוגבלת בתוך מקום העבודה בעוד שלדעתי אפשר לראות אותה גם מעבר. תחושה של אחריות קהילתית, אחריות ארגונית, או אחריות של כל אחד בלפחות תחום אחד שאיתו הוא בא במגע. כך הפרט מתמלא משמעות והחברה מורכבת מאנשים שאכפת להם בין אם זה במקום העבודה ובין אם זה מחוץ למקום העבודה.

העיר שסועה בין מנטליות מיושנת שהתקבעה כאן שנים רבות: עובדי נמל, פועלי תעשיה כבדה ומיושנת ופוליטיקאים, כולל הפוליטיקיא הבכיר של העיר, שלא התקדמו מהמנטליות הזו אלאל משמיעים קולות לכאורה הולמים מציאות של המאה ה-21 ומקדמים מציאות הפוכה לחלוטין. מול תל אביב שהיא ערש היצירתיות והיוזמה ששאבה אליה את כל מי שרוצה לנסות לממש את עצמו, דחתה חיפה את הכוחות היצירתיים שבה. לא לחלוטין כי יש בה אקדמיות ומחקר אשר הפכו צפופים לחלוטין וגם הם נושאים את עיניהם למרכז. תראו איך הטכניון משווק את עצמו כיום בממוקם במרכז, בשרונה(רחוב קפלן) ואפילו את מסיבת הבוגרים שלו עושה במרכז. הקשישים נשארו בחיפה. ההייטק שהיה מבטיח משנות השמונים ותחילת התשעים נשאר הרחק מאחור כמולו מתפתחת יקנעם בצעדי ענק, הגליל, ערי המרכז שמציעות נגישות לכל מה שמציע המרכז וכך חיפה נותרה עם קיבעון מחשבתי ופחות מדי מציאות מעניינת. ברור שכוחות יצירתיים שהם מתחומי האמנות והעיצוב ועד מדע, טכננולוגיה וכל שאר מקצועות הצוארון הלבן שדורשים רוח יזמית וחושבת. אני תומכת בגישתו של פלורידה שאולי מתנסחת קצת באופן מתעתע אבל הוא יוצר את ההבדל בין אוכלוסיה צייתנית ומקובעת ולבין אוכלוסיה חושבת, יוצרת, יוזמת, משתנה ומתחדשת. זוהי אוכלוסיה המייצרת עניין וריגוש ברחבי העיר ומהווה מוקד משיכה לכוחות בעלי עוצמה כלכלית ולכל מי יודע שהאוירה הזו תמגנט כוחות אחרים ליצירה סינרגטית

אנחנו רחבי אופקים, סובלניים בדרך כלל, סקרנים, בעלי כישורים בתחומים רבים (דוקומנטריסט בדרך כלל גם מתחקר, גם מצלם וגם עורך) - -אני יודע, תגידו ששמאלנים, אבל לא כולם וזה גם לא קשור (אני למשל לא) -- ואף על פי כן, כולנו ללא יוצא מן הכלל, עניים מאוד. והאמת? אין אפילו למי לבוא בטענות! הסרטים שלנו מענינים קהלים מצומצמים וזהו. לכאורה - מעמד אולטרה יצירתי ואף כל פי כן, מרוויח גם פחות מה - 25 אלף דולר שהוא מציין כאן.

מי זה "כולנו"?

שיצרתיות זה טוב? מה אנחנו לא יודעים שכדי להמציא דברים צריך להיות יצירתי?! למה עושים מכל כך מעט מידע חדש כל כך הרבה רוח? יש לי רעיון יצירתי - אפשר להפיק אנרגיה ירוקה וזולה מהרוח שיוצאת מרעיונות פשוטים ומובנים מאליהם.

ערים/שכונות בהן כולם נשואים+3 ילדים. בלי רווקים. אין גיוון.

נכון מאוד. מדע וטכנולוגיה נוצרים ע"י אנשים סופר שמרנים וחסרי כל יצירתיות מסוגם של סר אייזיק ניוטון, תומס אדיסון ואלברט איינשטיין.

אם כן אז צריך להוסיף לרשימה גם רואי חשבון, מנהלי חשבונות וכו, גם הם עובדים עם הראש ולא עם הגוף. ולמה רופאים? הרפואה כמעט ולא התקדמה כבר 40 שנה, כל ההתקדמות שיש כביכול ברפואה היא טכנולוגית ולזה אחראים מהנדסים.

אתה כנראה קראת מהר מהר ורצת להגיב אבל פלורידה במחקרו טוען שיש תחום מסויים של מקצועות שמדען הוא אחד המקצועות בתחום (אחוז די קטן מבחינת ההרכב של הקבוצה הנ"ל) וככל שאחוז האנשים ששייכים לתחום הנ"ל גדול כך יש צמיחה כלכלית. הוא רק טען שהמשותף לכל המקצועות הנ"ל הוא השענות על מחשבה ולא מיומנות פיזית. הוא לא אומר שהם כולם אנשים חדשניים, אתה אולי נתפס לכך שפלורידה טוען שצריך להשאיר קולנועניים מוחים בעיר ת"א לא בגלל המקצוע שלהם אלא בגלל המחאה שהם מביאים...הוא טוען שמחאות של אינטילקטואליים הם מדד לחוזק וצמיחה של עיר. חוץ מיזה אם באמת היית מסתובב במכון וייצמן היית רואה שאותם "מדעניים שמרניים" מוכנים לקבל רעיונות חדשניים שיראו לך כ"מופרחים" כלומר הם בעלי פתיחות מחשבתית גבוהה בהרבה משלך. אם עדי שמיר שעדיין עובד במכון לא היה חושב מחוץ לקופסה אתה לא יכולת לסמוך על רכישת מוצרים ברשת כיוון שההצפנה RSA לא הייתה קיימת.

אם כל אחד היה מרוויח כמו שהוא תורם, החברה לא היתה מרוויחה. והואיל וכל אחד מרוויח פחות מתרומתו, *עד כמה פחות* - זו שאלה פתוחה למדי. אם אתה עוסק בתחום שיש בו הרבה מועמדים ופחות מקומות עבודה, תרוויח מעט גם אם העסק לא יכול בלעדיך. אם אתה לחוץ כלכלית, כי יש לך משכנתא וילדים וגנים, אתה תסכים לשכר יותר נמוך - העיקר לא להעביר עוד חודש בלי משכורת. וזה גם אם התרומה שלך תהיה עצומה.

פעם קראו להם מקצועות חופשיים או צווארון לבן. במקצועות כמו רפואה, ניתוח מערכות וראיית חשבון ואחרים המקצוענות היא בדיוק ההיפך מיצירתיות ודורשת הצמדות לטכניקות וידע מקובלים הדבר היצירתי ביותר הוא השם הפלצני החדש שנתן למעמד זה הפרופסור

הבעיה במחקר של הפרופסור המכובד (לא בציניות, אני מאמין שהוא באמת ערך מחקר רציני ומעריך אותו על כך) שהוא לא לקח בחשבון שהעדפותיהם של בני אדם משתנים עם הגיל. עד גיל 30 עיר כמו תל אביב תהיה נחשקת עבור רוב האוכלוסיה, בגיל 30 שמקימים משפחה ורוצים שקט, דווקא דברים אחרים נהיים יותר חשובים כמו מקומות עבודה, פשיעה נמוכה ותחבורה טובה. כל אלו לא קשורים ליצירתיות, סובלנות ואומנות. העדות הכי טובה לכך היא ההצלחה של פ"ת, עיר שלכל הדעות אין בה יותר מידי פתיחות ויצירתיות אלא שקט, מקומות עבודה ותחבורה סבירה. כנ"ל לגבי מודיעין. הגדילה העצומה באוכלוסיות ערים אלו היא עובדה ועם עובדות לא מתווכחים. שבת שלום לכולם.

רק חמור עובד כמו חמור

צריך להיות עצמאי עם מקצוע מבוקש או להמציא לעצמך את המקצוע, זה הכל.

כבר כיום אפשר לספק את צורכים של כל בני האדם בעזרת עבודה של מעט בני אדם והרבה מכונות. חלק "מהמעמד היצירתי", כגון עורכי דין, רואי חשבון לא באמת מייצרים דבר אלא עסוקים בלרמות את המדינה ולהתחמק ממס. בהרבה מאוד חברות ציבוריות ישנם עובדים רבים מיותרים. המגמה הזאת רק תגדל כאשר כל נהגי המוניות האוטובוסים והמשאיות ילכו הביתה כי המכונית תוכל לנסוע לבד. אבל יש בעיה. ברור לכם שמעמדות וקיפטליזם לא יכולים ממש להתקיים בלי שכולם יצאו לעבוד. אז דואגים להמציא כל מיני שטויות.