אני אישית נהגתי בתקופה מסויימת בשבירת דיסטנס והתנהגות יותר חביבה וחברית עם העובדים שלי, ותוך זמן לא ארוך, זה פגע בעבודה, הם התחמקו ממטלות, חצו קווים (חלקם) של חוצפה ובאו הרבה יותר בטענות. בנוסף הנכונות שלהם להישאר עד שעות מאוחרות או ההתמרמרות שלהם על כך גדלה פי כמה. בוסים אחרים נהגו בקשיחות, תוך שימת פס מוחלט על התחשבות בשעות עבודה או הקלה במטלות, והעובדים שלהם הוציאו הרבה יותר תפוקה, התנהגו אליהם הרבה יותר באדיבות ובנחמדות, ולא צייצו לרגע תלונות.

im a manager in some eastern European country i would be stupid to follow woody allen steps ,since here if you loose youre self in being nice to youre workers you loose it all. i lernt it on my own skin.

מנהל שלא מרבה לחלק "מילה טובה",הוא מנהל גרוע,שמפסיד את העובד. כששאלתי מנהל:מדוע אתה לא אומר "מילה טובה"אפילו פעם אחת בעשר שנים? הרי ברוב המקרים,המילה הטובה שווה הרבה כסף. מסתבר שרוב המנהלים חושבים אחרת כפי שהסביר לי אחד מהם:"תשמע,אם אומר מילה טובה לעובד שלי,למחרת הוא יבקש תוספת בשכר". כעובד שכיר 40 שנה,אני אומר לכם,מקלקלים לנו מנהלים באוניברסיטה,החבר'ה האלה מפספסים בגדול.

הכל תלוי בגיאוגרפיה..

אני יכול להגיד לכם שזה נכון גם למנכ"לים בארץ. אלה שיש להם הומור עצמי טוב ואלה שיודעים להביא ציטוט טוב מדי פעם יודעים לגרום לאנשים להשתוקק להקשיב למוצא הפה שלהם.

הוא צריך להפיק מהם מקסימום תפוקה. רציתם קפיטליזם? אל תבכו...

ללא ספק ניתן להצביע על מובהקות סטטיסטית בממצאים.