ייצוא גז נותן לנו 3.5 $ ליחידת אנרגיה, אבל יעלה לנו 18$ עד 26 דולר לייבא דלקים במקום הגז שייצאנו. גז הוא מוצר שקשה מאד לנייד אותו ולישראל אין שכנים שימכרו לה גז מקומי זול . סולר עוד יותר יקר מגז. יוצא שסה"כ עלות הייבוא היא פי 5 מהתמלוגים . בשנת 2012 צריכת דלקים במקום הגז עלתה לנו 10 מילאירד ש"ח. סה"כ הנזק לישראל מייצוא הוא 600 מיליארד ש"ח.

היצוא יותר מיד לאחר שגם לויתן יחובר עד לחופי ישראל (לא כולל הקמת מתקן קליטה שיהיה באחריות המדינה). בעלי הזכיונות במאגרים הקטנים שנמצאו וימצאו (כריש, שמן, דלית , תנין) יצטרכו לבחור בין התחלת פיתוח השדה תוך 3 שנים או החזרת הזכויות (כולל כל המידע שנאסף) לידי המדינה. במקרה שהשדה יפותח ויחובר לישראל - בעלי הז\יכיון יוכלו לייצא 40% ממנו או למכור את זכויות היצוא למאגר אחר. במקרה של החזרת המאגר למדינה, בעלי המאגר הנוכחיים יוכלו למכור זכויות יצוא בגובה 50% מהיקף המאגר המוחזר למאגרים אחרים ובזה ותרו על כל תביעה עתידית בגין המאגר שהוחזר. במידה ותהיינה תגלית נוספות, אזי גם הן תוכלנה לייצא עד 40% משטח התגלית. ככל שבמועד מסוים בעתיד, היקף יתרות הגז שיתגלו בישראל בניכוי היתרות שהותרו כבר לייצוא יעלה על צריכת גז מקומית ל 30 שנה, תוגדל מכסת היצוא מכלל המאגרים כך שיתרת הגז הפנויה לשוק המקומי בעתיד תהיה לפחות ל 25 שנות שימוש בישראל.

כל עוד לא יודעים בוודאות כמה גז יש אסור לייצא

כימית מבוססת על גז טבעי: דשנים (אמוניה) מתנול (כתוסף לבנזין) ועוד. כך מעלים את הערך של הגז הטבעי, מייצרים מקומות עבודה וחוסכים ייבוא. האינטרס של מי שהשקיע בחיפושי הגז ברור לגמרי: כמה שיותר כסף כמה שיותר מהר. זה ממש לא האינטרס של המדינה. כפתרון לניגוד האינטרסים המובנה הזה אפשר להתפשר על ייצוא חלק מהגז, כדי לפצות את בעלי הזכיונות על ההשקעה והסיכון, אבל בשום אופן לא בעשרות אחוזים מהגז שהתגלה (אגב, הרי לא יודעים בביטחון כמה גז באמת יש במאגרים, כך שכל דיבור על כמויות הוא ספקולציה בלבד).

תקבעו שבעוד 5 שנים יתחילו הדיונים.אפשר להתנות ייצוא הגז בגיוס החרדים בין כה וכה כל הכסף הולך אליהם

ישראל שזכתה סוף סוף לעצמאות אנרגטית עלולה למצוא את עצמה עוד 20 שנה מול שוקת שבורה. במצבנו הגיאופוליטי באזור, במיוחד לאחר החלפת השלטון במצריים המדינה עלולה לשלם מחיר יקר על הרווח המהיר שניסתה לעשות.

ואז לאפשר למכור 50% וישראל תקבל 50% עד להקצאת המכירה. כך נמזער סיכונים שישראל תישאר בלי גז ותאלץ פתאום לרכוש גז במחיר יקר.

עוד מעט קפריסין ולבנון יסגרו חוזים ארוכי טווח ולא יהיה למי למכור את הגז - הפסד של מיליארדים למשק

לא מאמין שאזכה להנות במשהו מהגז כך או כך המצב לא יישתפר עבור רב האזרחים מזכיר לי בדיחה: בעל עסק פנה לרואה החשבון שלו בשאלה מה ללבוש כשיגיע למשרדי מס ההכנסה, האם בגדים אלגנטיים בכדי שיעריכו אותו ואת העסק שלו או שמא בגדים בלויים כדי שלא יחשבו שהוא עשיר גדול ולא יידרשו ממנו מס גבוה? רואה החשבון ענה לו בבדיחה על כלה יהודיה ששאלה את הרבנית איזה סוג של כותנת לילה עליה ללבוש בליל הכלולות, האם נועזת או שמא צנועה וחסודה ?תשובתה של הרבנית היתה שזה בעצם לא משנה הכלה תידפק כך או כך,,! כנל בנושא הגז!

בכל העולם מיתגלים על שמאול ועל ימין מאגרי גז אצנו הוא כבר זמין ובין כה וכה עוד יבוא היום והוא ממש קרוב שכל המכוניות והמיפעילים הגדולים יעברו למים זה יהי הדלק גם ישחרר חמצן לאויר

שלא יהיה ספק, המדינה לא תראה שקל בנטו. ברכותי לתשובה

כנראה שיש פה משהו פסיכולוגי אובססבי של התאהבות לדיון ודיון ולנתח את הדיון שהיה ושהיה ושעדיין לא הומצא אם ככה מקבלים החלטות המדינה הזו בבעית משילות נוראה ולא משנה מה ההחלטה. אני אישית בעד יצוא של 50% .

מדוע לא לנצל את תקבולי הייצוא לצורך ביצוע המעבר הזה? לפני 25 שנה נעשה שימוש רק בפחם וכיום ניתן לוותר עליו לחלוטין. זה מה שייקרה עם הגז. הוא ישאר באדמה וההפסד יהיה עצום.

הורסת את המשק ! קבלת החלטות הכרחית אפילו אם חלקן שגויות על מנת ליצור ודאות להמשך.

צריך לייצא מעל 50 %! בכסף נשפר את רמת החיים העלובה כאן ונוריד מיסים! זוהי המדינה היחידה בעולם ששומרת מאגרים לעשרות שנים למה ? אין צורך בזה המחירים ילכו וירדו בשנים הבאות

יש 3 רשויות בישראל: הממשלה, אגף תקציבים באוצר, ושאר האגפים במשרד האוצר. עד עכשיו לא פרסם אף גורם רשמי באוצר את העלויות של הייצוא או את ההכנסות ממנו בגלל עלויות ייבוא דלקים. מקבלים את כל ההחלטות בחדרי חדרים כי עלות הנזק הכלכלי מהייצוא (שעמד רק בשנה שעברה על 10 מילאירד ש"ח עקב ייבוא דלקים) אסור לציבור לדעת.

הניסיון מראה שטובת המדינה והציבור ,זה הדבר האחרון שמעניין אותם , ולא משנה במה הם מצדדים.