בהן 100 מעצבים יתחרו על עיצוב הלוגו שלך ורק אחד יקבל על זה 200 דולר?

שמשחקים אותה מנומסים וערכיים אך מתחת לפני השטח הם אגרסיביים וילדותיים צריכים להתגלות. מגיע להם!! מי שמפרסם דברים מגעילים הבעיה היא בו ולא בעובדה שזה חשוף לאנשים שרוצים להכיר אותו. איזו צורת חשיבה הפוכה! לא יאומן!

דרך הפייסבוק אפשר לגלות את הפרצוף האמיתי של המועמד/ת לתפקיד כי זה הפרצוף אותו אנו מנסים להסתיר כאשר אנחנו מנסים להתאים עצמנו לתפקיד/עבודה כלשהי. דרך הפייסבוק אפשר בקלות לדעת אם המועמד אדם רציני ורחב אופקים או ילד שמתחבא בגוף של מבוגר ואל נשכח את הביטוי הנדוש אבל הכל כך נכון: "אמור לי מי החברים/ות שלך ואומר לך מי אתה" . "הפרצוף" של החברים שלך הוא הראי שלך. כדאי שתחשוב טוב טוב איזה פרצוף חושף בלא מודע לעולם כי את זה בדיוק המעסיק הפוטנציאלי שלך ירצה מאד לראות ולדעת.

"מה שקורה כאן הוא שמארק צוקרברג ולארי פייג' הרגילו אותנו לחלוק כמה שיותר מידע, כי זה קל וכיף וקולי; אף אחד לא אמר לנו שלחלוקת המידע הזו יש מחיר" נו באמת מה אתם ילדים תפעילו קצת שיקול דעת לא סתם יש לך ראש נא להשתמש בו.

כשרוב המשטמשים יחסמו את המידע עליהם, פייספוק ימכרו את הגישה למידע בכסף לקורפורייט בלבד בסכום יפה. (אני גם די בטוח שחברות גדולות באמת, יכולות לעשות את זה כבר, לאחרים לא משתלם).

תודה ושלום

הנטיות של כותב הטור קצת צועקות מבין השורות. רוש לימבו הוא מאוד שנוא על הדמוקרטים, ומאוד אהוב על הרפובליקנים, בעיקר הדפוקים שבהם. מצד שני, לקרוא לו אחת הדמויות הכי שנואות יהיה טיפשי למדי - הוא משדר את התוכנית טוק שואו הכי פופולרית ביבשת.

יש מעגל משפחה-שמיועד למי שחולק איתי DNA. יש מעגל חברים, יש מכרים, יש עבודה (נחשו לאיזה מהם אצרף את החטתנית מכח אדם, ומה היא תמצא שם) ובכל מקרה בכולם השיתוף מוגבל מאוד (בהנחה שזה שעכיו הכל מופרד לא אומר שזה תמיד יהיה כך).

בפייסבוק.

1. לא מאשרים אדם/חברה שאינכם מכירים. ותנו לי להבהיר טיפה בנושא: אדם שהחלפתם איתו 30 מילה, אינו אדם שאתם מכירים. רק חברים ומשפחה בלבד. 2. פרטיות, פרטיות, פרטיות: "תשבו" על זה כמה שצריך על זה. תעברו על כל ההגדרות ותדאגו ששום דבר לא מוגדר כ"ציבורי", למעט תמונת הפרופיל ותמונת ה-Cover (במידה ויש). עדיף להיות פרנואיד (או שמא נוירוטי) מאשר להצטער על כך. 3. לא חייבים לשתף הכל. זה מה שמרגיז אותי. אנשים משתפים כל שטות שעוברת להם בראש. ולמזלי, אני לא חשוף לזה מפני שעיקר השימוש שלי בפייסבוק הוא בצ'אט. זה הדבר היחיד ששימושי עבורי. לא הפוסטים, לא התמונות, לא הלייקים והשיתוף המייגעים. אני יודע, בסופו של יום, שאם אני רוצה או צריך לדבר עם מישהו, אני שולח לו הודעה ובזה הדבר נגמר.