אני מזדהה עם כול אחד שהגיב, ואני כבוגרת מקווה ניסיתי מספר פעמים לערוך מפגשים בבית הספר, מצאתי את היומן של בני כיתתי וכך איתרתי הרבה מחברי ,[לשמחתי הגעתי לארכיב לפני שכול החומר הלך להשמדה] מיותר לציין שלמדו שם אנשים שלימים הפכו למנהיגים ואנשים פעילים במדינה.. להגיד שזה היה קל וקיבלתי שיתוף פעולה בזמנו כלל וכלל לא ,איני יודעת מה קורה היום אך לפני מספר שנים לא רב, ניסיתי לבקר עם נכדי ועלי לציין שלהיכנס לבונקר בצה"ל קל יותר מאשר למקווה יושבת שם קבוצה של אנשים שלקחו על עצמם בעלות על המקום ומערימים קשיים לכול מי שרוצה להיכנס, אני מקווה שאכן המקום יהפוך לאתר היסטורי מאחר והוא אכן כזה, וכך נוכל להגיע עם ילדינו נכדינו ויש כאלה שיש להם גם נינים כול פעולה ברוכה.

כאזרחית חולון "מקווה ישראל" היא בבחינת אותה תראה ואליה לא תבוא. אמנם הכמיהה לארץ ישראל הולידה את הציונות אך נהפוך הוא המקרה של מקווה . אנחנו איננו רשאים להיכנס בתחומה ונגמלנו. חבל מאד.

בן-גוריון הגדיר את מקווה-ישראל כראשיתה של ההתיישבות היהודית בא"י. שימו לב שנוסד ב 1870 לפני אם המושבות פתח-תקווה שנוסדה ב 1888. למקוה ישנו ערך היסטורי אדיר. חשוב מאד לשמר אותו כמוסד חינוכי ואת האתרים היחודיים שלו, הגן הבוטני, שדרת הדקלים, היקב, אזור בתי המלאכה שבה ייצרו את הדווידקה ועוד

נהדר כבוגרת המקום שמחה לשמוע שביה"ס נפתח גם למבקרים שיראו את יופיו ויחודו של המקום.כערך הסטורי וציוני . נא שימרו על המקום שלא יהפוך למתחם התחנה כשוק אחד גדול !!!

לבנות במקווה ישראל מוזיאון לחקלאות, בשילוב הגן הבוטני כך ישמר משהו מיעודו המקורי של המתחם. יוזמה מבורכת שתשמר פיסת היסטוריה חשובה ושטח ירוק.

גרתי ברחוב מקווה ישראל. כל הילדות שלי הייתה סביב מקווה החורשות הפרדסים עצי הפקנים ליד אזור. יהודה השומר על הסוס הפרות והכי כייף הייתה הברכת שחייה, אפילו בנינו סוכה שישנו בה במלחמת יום הכיפור ליד בית הכנסת הייה עץ שיקמה ענק מעניין אם הוא קיים עוד. לפעמים היו לוקחים אותנו מבית הספר רביבים לעזור לקטוף גזרים או בוטנים, בבית הספר רביבים למדו תלמידם שגרו במקווה שהוריהם לימדו או עבדו . קברו של קרל נטר ,חבל שהכל הישתנה. אני זוכר שרחוב מקווה ישראל נגמר ברחוב חנקין מי שם הייה רק שביל חול