שהם אלה שגרמו לדור הY להיות מחובר כלכך מי אם לא סטיב ג'ובז וחבורתו שדחפו סמארטפונים לדור הזה ועכשיו הם הלכו לעולמם והשאירו את "מתנתם" לדור שלם אין ספק שהבייבי בומרס חשבו בעיקר על עצמם והגיע הזמן שיפנו את מקומם הבעייה שהדור הצעיר לא מכיר חצי מהמקצועות בשוק מה גם רצוי שיחזירו את מדעי הרוח לצעירים

לכל המגיבים שאומרים ש"שוק העבודה יישר אותם"- העניין הוא, ששוק העבודה משתנה במהלך הדורות והשנים, והמחשבה שמה שאתם מכירים עכשיו יהיה תמיד, מוכיחה היסטורית שזה לא כך. כמו כל דור, אתם חושבים שמה שמובן מאליו עכשיו, יהיה כך בעתיד אבל: הדור הזה גלובלי ומתחיל למחות ברחבי העולם נגד ממשלות וארגונים שעד עכשיו הוא היה שקוף ביניהם הדור הזה מתאגד נגד המדיניות הדורסנית של שוק העבודה הדור הזה מבין ש-9 שעות עבודה לפחות ביום תחת עינו הבוחנת של אדם אחר, מעולם לא הייתה כאן, אלא מאז המהפכה התעשייתית שהייתה אמורה ליצור שפע לאדם. ו אכן- אנחנו בתקופה שבה על הנייר יש שפע, אבל עדיין עובדים שעות על גבי שעות כדי להפיק את הצמיחה המדומה כאשר שוכחים שמטרתו של האדם היא להתקיים וליצור. הדור הזה מבין שהוא יכול לעבוד מסביב השעון בשכר מינימום ועדיין יפטרו אותו, במילים אחרות, אין לדור הזה מה להפסיד... מכאן צומחות מהפכות

אני בן 45 והאפיון של דור ה - iY תואם גם אותי בדיוק. זה הכל ענין של בני אדם ובני אדם הם יצורים אינדיבידואלים.

להבין שעד היום היו להם עובדים יותר מדי טובים והם לא העריכו אותם וחבל.

ועם הנכונות שלהם לעבוד כמו חמורים בכל מחיר, ועוד להגיד תודה שבכלל מצאו עבודה, הביא אותנו למצב בו מעסיקים משלמים משכורת מינימום ובאים עם אין סוף דרישות, ושמקומות עבודה שמשלמים 5500 בחודש קוראים לזה "משכורת גבוהה". (ואז דורשים ממך לעבוד שעות נוספות בחינם כאילו אתה מינימום המנכ"ל). אז נראה לי שהגיע הזמן שהעובדים יבינו שגם המעסיקים צריכים להתחרות על העובדים, ולהציע להם את התנאים והמשכורת שמגיעה להם.

הלוואי עלי לעבוד עם חברה כאלו במקום כל מלקקי הת..., אנשי יס מנים למינהם שהכרתי או סתם פחדנים. אנשים שבאים לעבודה כי אם אתה בעבודה אז אתה שם בכדי להנות ולא בשביל למרוח זמן וללקק לבוס או המנכ"ל, סוף סוף פרודוקטיביות.

אפשר לחשוב שאתם הבייבי בומרס הייתם טלית שכולה תכלת. אני במקרה נמצא בסביבה של חבר'ה בגילי וכולם אנשים שאפתניים, חרוצים ומתמידים שמסוגלים לקחת הפסקה מהפייסבוק בשביל לעמוד בדד ליין. אז בסדר בדור שלנו זה פייסבוק בזמן העבודה. אצלכם לא היה פייסבוק וטלויזיה לוויינית אז אתם הייתם מבזבזים את הזמן שלכם בברים אחרי העבודה עם החברים שלכם וחוזרים הביתה שיכורים רק כדי לקום מחר בהאנגאובר. בכוונה אני מגזים כדי להקביל את האנלוגיה שלי לדמוניזציה שעשו כאן ילידי שנות ה-90. בכל דור יש חבר'ה שאפתניים ונחושים וגם חבר'ה רופסים שכל מה שמעניין אותם זה לצאת מהעבודה אל הפאב או הטלויזיה. בין זה לאפוקליפסה שאתם מתארים אין דבר ולא כלום. השוק יתרגל לחבר'ה האלה והחבר'ה האלה יתרגלו לשוק. זה אוילי לחשוב שמבני הכוח הקיימים כיום נועדו כדי להישאר כמו שהם. אם עדיין לא השתכנעתם אתם מוזמנים לקרוא על האימפריה הרומית, האימפריה הבריטית, דרום אפריקה...

כמו מחזורי השנה דור הולך ודור בא , את הזמן לא תוכלו לעצור וכמו רבים לפניכם שפסלו את הדורות הצעירים להם גם אתם תתבדו.

כדי שגם הם "יעבדו" (יותר נכון ישתעבדו) בשכר נמוך בתנאים ויחס חרא ללא שום תנאים טובים למחיה מהמעסיק או מהמדינה, ישלמו מיסים גבוהים וידעו שאין לא להם ולא לילדיהם ביטחון תעסוקתי, עניין בעבודה, סיכויים גבוהים להיכנס לחונטות ההון שלטון עיתון ביטחון, ובוודאי שלא ביטחון ברחובות, ביטחון בבתים, וחלילה וחס ביטחון פנסיוני בבוא היום. יאללה - מקסיקו זה כאן ממש בקרוב!!!!

כמו שאמרו במטריקס, המערכת תמיד שואפת לאיזון... אם הדור החדש שגדל במערב לא רוצה לעבוד (כל מה שכתבו בכתבה "לעצב את התפקיד.. ללמד.. להיות מחובר חברתית") זה בשפה נקיה - לא רוצה לעבוד אלא ליצור עסק פרטי לטעמו בתוך מקום העבודה. זה מוצדק כלכלית לבערך אחוז אחד מהדור החדש - כלומר אלה שיש להם מספיק כשרון כדי להצדיק יחס כזה (והעלות הנגזרת ממנו). מה קורה לשאר? אתם כבר רואים את זה מסביבכם בעולם המערבי - חלק גדול מועסק בעבודות דחק בשכר שלא יאפשר הגעה לפנסיה מכובדת, והשאר לא עובדים. החברות בוחרות להוציא כל פיסת עבודה שרק ניתן לארצות בהן הדור העובד עוד לא מקולקל כל כך.

לכו חפשו. רוצים שנעבוד עד השעות הקטנות תצטרכו לשלם ולשם טוב. אחרת אולי בפעם הראשונה או השנייה נעבוד אבל מיד אח"כ (אחרי כל ההשקעה שמעסיק משקיע בהכשרה וטיפוח עובד) נרוץ לחברות ההשמה. נמאס כבר מהתבות על דור ה-X דור ה-Y וכל השטויות שמוכרים לכם אנשי משאבי אנוש כדי להצדיק את עצמם ולהישמע פסאודו אקדמאיים באוזני עצמם. על עבודה טובה ועל עבודה איכותית - אתם צריכים לשלם. אי להכתיר כל עובד שצריך שיתן שעות יום וליל ושישכח מהמשפחה לשבועות ארוכים כמשרת אמון ולהגיד לו שחוק שעות עבדוה ומנוחה לא חל עליו - כאילו מי ישמע הוא אחד הסמנכ"לים בארגון. על כאלה דברים מרשיעים חברות ומנהלים בפלילים והגיע השעה שמשרד התמ"ת יתערב. רוצים שעובד יעבוד תשלמו ויפה. ודי עם הקשקושים של משפחת XYZ (הכנס כאן: שם הארגון) עם משפחה נתקעים בשנייה שנולדים ולא מחליפים גם עם קשה ורע. אצל מעביד אם הוא לא ידע להיות בן ואדם וגם לגמל בצורה הגונה - אני מחליף כמו גרביים לפני שהוא סיים לגרוס את קורות החיים שלי

אם נותנים שאלון לאיש בומר שעבד 20 שנה בשוק למישהו חדש זה די ברור שיתקבלו תשובות שונות. והפתעה התשובות די תואמות להבדלים בנסיון בעבודה.

משום מה, לקרוא את התגובות כאן הבהיר לי כמה אנשים עצבניים על דור הילדים הזה. אבל מישהו שם לב שהמקור לתופעה הוא החינוך שנתנו לילדים האלה? לחשוב שהדעה שלהם תמיד חשובה? שמתם לב שהבעיה היא שנתנו לילדים תמיד לדבר ולהביע את דעתם כשיש בעיה, כאילו לנו ההורים יש מה ללמוד? היום זה טרנדי.. לגדל ככה את הילדים. והנה.. היום אנחנו יכולים לראות לאן זה מוביל. אז נא לא לבוא בטענות. ותחשבו על זה.. אותם ילדודס, שיהיו מתוסכלים לשנות העשרים לחייהם, רק בגיל 30 יתחילו את חייהם האמיתיים. וזה בסדר, הרי הם גם יחיו יותר מאיתנו (תמיד זה ככה.. ) אז באחוזים הכל מסתדר, כיוון שהמרדנות ושלב האגו של "רק אני חשוב" נמרח גם לשנות ה 20 ובגיל 30 תגיע הבגרות. ואני אומר - זה מה יש וגם עם זה ננצח :)

התגובות פה הן של חבורת זקנים שלא עבדו בסטרטאפים צעירים בזמן האחרון. לא כל שוק העבודה, אבל כן חלק גדול ממנו, כבר התאים ומתאים את עצמו לאופי של הדור החדש. מה שהזקנים וה"מנוסים" בעיני עצמם בתגובות פה לא מבינים הוא שהם עומדים להפוך ללא רלבנטיים בשוק העבודה הגמיש שמתהווה כדי להתאים את עצמו לציפיות של הדור החדש. אנחנו הופכים להיות חברה טכנולוגית יותר המבוססת יותר על שירותים, IT, טכנולוגיה ומדע. צורת המחשבה שלכם של עבודה חסרת משמעות אך עקבית ובטוחה לאורך שנים, נהית לא רלבנטית מרגע לרגע. אתם הזקנים לא מנסים להמציא את עצמכם, לא מנסים לנענע ספינות, לא מנסים להגדיר את גבולות התפקיד שלכם וכל מה שאתם רוצים זה לסיים את יום העבודה, להרוויח את הלכם, לשלם משכנתא ולחזור לשעה עם הילדים שלכם בערב. לא רק שצורת המחשבה המיושנת לא תבטיח לכם את המשך הפרנסה, כפי שאתם חושבים. לא רק שזה קשקוש ש"צפוי שיהיו הרבה ילדים עם סימן של נעל בישבן אחרי שבעטו אותם משוק העבודה". האמת היא שהזקנים ביניכם עומדים לראות איך בשנים הקרובות יותר ויותר מבני הדור הצעיר, שאתם כה מזלזלים בו, הופכים להיות הבוסים שלכם ולהרוויח משכורות הרבה יותר גבוהות ממכם בזמן קצר יותר.

We are not loyal, the days when an employee would stay with one employer for 30 years are long gone. Employers will realize that they need to compete on us just as much as we need to compete for them. It's rather simple, it's either you take me seriously and you reward me properly or I will find a place that will. when employers realize that a work force cannot function when people don't stick around for more than the probationary period then they will make changes. it's not gonna happen overnight but it will happen. The system made us dependent on our parents, if we dont work we will live with our parents until we are 40, and if we are 40 and married with kids and mortgage, dont worry we will manage to suck the last bit of happiness and comfort from them too - not because we want to but because the system left us no choice. disclaimer: I am 23 and I do not live with my parents!

בארהב ילידיי שנות ה 90 כבר נכנסים לשוק העבודה והארץ ילידיי שנות ה 80 עדיין מנסים לשרוד ולסיים ללמוד

הנסיון הפאתטי לאפיין תכונות של כל דור ולתת להם שמות שונים כאילו משהו באמת משתנה מלבד סביבת העבודה. האנשים לא משתנים הרבה . צעירים הם צעירים נאיבים תמימים ואופטימיים עדיין והמבוגרים יותר כבר מבינים יותר טוב את העולם סביבם וכמה חרטא ועבודה בעיניים קיימת בכל מקום. אין הבדל בין דור הבייבי בום לדור האיקס ולדור הווי ולדור האמו הבא...

עד כמה שידוע לי דור ה-Y הוא ילידי שנות ה-80 המאוחרות, ועד סוף שנות ה-90. זאת הפעם הראשונה שאני נחשף למושג iY. כשהייתי בתיכון, עוד לא יצא האייפון הראשון, ואני ממש לא מזדהה עם הכתוב כאן. אולי מלבד הרצון להתקדם בעבודה - אבל הי, מי לא? הבייבי בומרס הם הם דור שיש לתת לו הרבה כבוד, ויש גם הרבה מה ללמוד מהם על התמדה ורצינות. ועוד מילה לגבי העניין הזה של הטכנולוגיה - זה של99.9% מבני גילי יש פלאפונים מתוחכמים ושאר ירקות, לא הופך אותם באופן אוטומטי לביל גייטס. צורכים טכנולוגיה - לא באמת מבינים אותה תמיד.

דור אוטיסטי ומפונק.

חבל שיש אנשים שלוקחים ברצינות את התיאוריות האלה.

כמו כל צעיר שיוצא לשוק העבודה. רק שבמקום הפסקות סיגריה הם כל הזמן בפייסבוק.

הרושם שנוצר פה הוא שמדובר בדור של גאונים ועילויים אחד-אחד, ילדי-פלא מוכשרים באופן בלתי רגיל שזכאים לתנאים מיוחדים בשביל לפרוח. בפועל הרושם שלי הוא שמדובר בדור של עצלנים עילגים ובורים, מפונקים ובכיינים ברמות שטרם נראו על הפלנטה הזאת. בינתיים, אפעס, המעבידים הם מהדור הקודם.

ומה שמאמר הזה בא להראות הוא שאם בגישה נכונה ובהבנה מעסיקים יוכלו להפיק מהדור הזה כל מה שהם רק דורשים ואפילו יותר... אז כל הממורמרים שהגיבו פה (כנראה מעסיקים) תמשיכו לפטר או לא להעסיק צעירים ותישארו מיושנים עם עובדים מיושנים וגם אתם בסוף תחלפו מן העולם...

הם יודעים מה זה להגיע לעבודה, אבל לא יודעים מה זה באמת לעבוד. כל היום בפייסבוק, ושאר הרשתות החברתיות, אני בהחלט מעדיף מישהו בן 40-50 על פני צעירים שאין להם משמעות לביטוי "מוסר עבודה". אכן מדובר בדור שונה, וצריך לחשוב איך לשלב אותו במעגל העבודה, שכן בתכלס הם לא שווים את הכסף שמשלמים להם.... יש אנשים (מדורות אחרים) שעושים את אותה עבודה בחצי מהזמן לפחות !!!!

הם צעירים עכשיו כמו שכולנו היינו צעירים פעם (אפילו אם יש כאלה שלא זוכרים זאת) הם יתבגרו כמו שאנחנו התבגרנו בלי קשר לדור X Y Z W

המעסיקים לא השתנו, הם לא ילידי שנות ה 90 אלא שנות ה 80. והם לא אוהבים שחצנים אגואיסטים.

המציאות הרבה יותר אכזרית. אותם מפונקים, שאגב רק נהיים יותר ויותר מפונקים.(למרות שבאנגלית התרגום הוא מקולקלים). בסופו של דבר, נאיבים, ואחרי שיישארו ללא עבודה ויציבות ושכ"ד בשמיים, לא תהיה להם ברירה והם יתעוררו. מי שלא יתעורר יהיה בסופו של דבר נטל לחברה.

והעובדה היא שבסופו של דבר, אתה לא מוצא את עבודת החלומות שלך מייד, אלא מוצא עבודה שלא מוצאת חן בעייניך, אבל אתה מתרגל ולומד להפיק את המיטב ממה שיש. ועם הזמן אתה צובר ידע וניסיון ומתקדם לאט לאט. רוצים רוצים רוצים, הול טוב ויפה, אבל המציאות - כמו תמיד - תכריע.

מבין, לא אומר שלא נכון, אבל השוק יישר אותם. למי שלא תהייה ברירה ולא יוכל להתחבא מתחת לסינר של אמא, אז הוא יתיישר לשוק העבודה. זה הכל עניין של ברירות. למי שיצטרך להביא פרנסה הביתה, כי יש משכנתא, וגם צריך אוכל ו... אז הוא יעבוד כמו שצריך, אם לא יפתרו אותו, פעם אחת, פעם שנייה, אחרי זה הוא כבר יבין. מה שלא נכנס בראש - אז יכנס ברגליים - זה מה לימדו אותי בצבא, וזה עדיין תקף גם היום.