בפרוק לא יקרו כל התהליכים המתוארים בכתבה, לא נוצר בעל שליטה חדש מכיוון שאף מחזיק באגח לא יהיה מחזיק של מעל 5% בבזן. זכות הסרוב של כי"ל לרכישת המניות אינה בפרמיה של 15% מעל ממוצע מחירי השוק מכיוון שלא משתנה השליטה בפטרוכימים אלה זכות סרוב מול גובה החוב בפארי מה שבטוח לא יגרום לכיל לממש (בערך כפול ממחירי שוק) והלוואי שיממשו, למען האמת גם מימוש בפרמיה של 15% על השוק נשמע טוב, מי שרוצה יקנה חזרה בזן בשוק ב 15% פחות. בקיצור אין כל ערך בהחזקת המניות כגוש אלה אם כן ימצא קונה בפרמיה משמעותית של 15% ומעלה מעל מחירי השוק. את זה צריכים לבדוק או הנהלת החברה או מפרק במהירות ובהחלטיות אח"כ פרוק ומיד, כל יום שעובר מהווה העדפת נושים (למשל ריבית שמשולמת בימים אלו)

לטייקונים פורסי חוב ולמשפחת עופר במיוחד, המדינה עם מתן היתר שליטה זמני כזה או אחר, לא תהווה את הבעיה להעברת השליטה למוסדיים או למפרק זמני... בקשר לקדימותה של חי"ל בקניית מניות פטרוכימיים בבז"ן, מאחר ומדובר בפשיטת רגל ולא במכירת המניות, אין שום תקפות לזכות הזו של חי"ל, אני רוצה לראות את ביהמ"ש שיקח מהנושים כדי להעשיר את עידן עופר (בעיקר על רקע האווירה הפופוליסטית כיום). אגב, שני פתרונות אפשריים מבחינתי (בבחינת אל תאיימו עליי) הם: 1. (פחות רצוי) חלוקת מניות בזן כדיבידנד בעין לבעלי המניות החדשים ( = שווה נושים) של פטרוכימיים ובכך ויתור על השליטה. גם ככה האגחים מתומחרים לפי שווי מניות בזן והמזומן ללא כל פרמיית שליטה 2. (עדיף) מינוי כונס מפרק מטעם ביהמ"ש שימצא את המרבה במחיר להעביר לו את פטרוכימיים, מי שישלם הכי הרבה לנושים (וראוי להיתר), יקבל את החברה. גם חי"ל יכולה להשתתף במכרז...

אנחנו נוכל לקנות את המניות בחזרה בבורסה ולהנות מעליית ערך עתידית מי שרוצה. מה גם שה +15% על בזן יסגור חלק גדול מהחור בתקציב הלוואי וזה יקרה.

לפרוע את ההלוואה לבראשית , ריבית של שוק אפור לשלם בשנתיים האלו רק ריביות לכל הסדרות להוריד עלויות מטה ב 70%

נפרק גם נפרק