1. שמעתי באיזה ראיון שהרבה ממקרי סיכול הטרור הם של חיפוש אקטיבי של אנשים ממורמרים שמוכנים לבצע פיגוע ונתינה להם של הכלים המתאימים, כאשר ברגע האחרון כאשר ההכנות בוצעו- המשטרה נכנסת ועוצרת את הבחור. כלומר מישהו ממורמר מדבר עם מישהו אחר שהוא שונא את ארה"ב והיה רוצה לעשות פיגוע, המישהו האחר הזה הוא מודיע שיוצר קשר עם הFBI שבתורם שולחים מתחזה לטרוריסט שמדריך, נותן את הפצצות ואת המוטיבציה לבחור הממורמר ושולח אותו לבצע פיגוע. וברגע האחרון עוצרים את הבחור. בראיה פלילית, דבר כזה נקרא הפללה, כאשר הרבה מהמופללים מעולם לא היו עוברים מהפאזה של המחשבה על הפשע לפשע עצמו ללא עזרה של המשטרה. אפילו אצלנו לא עושים את זה (לערבים בכל מקרה, על מקרים שעשו למתנחלים כבר שמעתי). אולי הדין לגבי טרור באמריקה צריך להיות שונה מהפלילי, אבל הנקודה שלי היא שהם מכניסים את המקרים הללו לסטטיסטיקה של ארועי הטרור בארה"ב. כל בר דעת מבין שיש הבדל בין התארגנות פושעים שמבצעים פשעים ושצריך לעצור אותם לבין יצירת הפשעים הללו בעצמך ודחיפה של אנשים על הקצה לעבר ביצועם. ולכן כשהם סופרים מקרים של טרור שסוכל בעזרת תכניות האזנה מסיביות- צריך לשאול איך בדיוק הם מייצרים את הסטטיסטיקה? האם מקרים שהציטוט האלקטרוני היה בהם כדרך אגב וניתן היה להסתדר בקלות בלעדיו- גם נכנסים? | 19.06.13 (ל"ת)
הקלות הבלתי נסבלת של ההתחזות ברשת, גרסת ישראל
2 תגובות לכתיבת תגובה