בניגוד למיתוס על מדינה חולת כדורגל, ממוצע הצופים בליגה הברזילאית הוא נמוך באופן מגוחך לגודל אוכלוסייתה. הקבוצה עם ממוצע האוהדים הגבוה ביותר, קורינתיאנס הביאה למגרשים 25,000 צופים בממוצע והיא בונה אצטדיון חדש (שלישי) בסאו פאולו של 60,000 צופים- בעיר עצמה כבר יש אצטדיון עם תכולה כזו, של קבוצת סאו פאולו, שמשכה 16,000 צופים. במקום השני בטבלת הצופים, גרמיו ואתלטיקו מיניירו עם 18,000 כל אחת. אף אחת מהקבוצות הפופולריות של ריו לא הצליחה למשוך למעלה מ-10,000 צופים למשחקיה... בברזיל משום מה התעקשו לארח את המונדיאל ב-12 ערים, למרות שגם 8 היו מספיקות. לצורך כך בנו חדשו את האצטדיון הענק בברזיליה (נבנה מחדש) שיכול להכיל 70,000 צופים אבל הקבוצה הבכירה ביותר של עיר הבירה משחקת בליגה ד' ומושכת 2500 צופים בממוצע. בערים מנאוס בצפון הרחוק בלב האמזונס, ובקואיבה, בקצה המערב הפרוע של ברזיל בנו אצטדיונים חדשים בערים שאין להם קבוצות כדורגל מקצועניות. וזה לא הסוף, בצפון מזרח, בערים רסיפה, נטאל ופורטלזה בנו אצטדיונים חדשים ענקיים מחוץ לעיר, שעה שהקבוצות המקומיות מעדיפות להשאר באצטדיונים הקומפקטיים שלהן שממוקמים בקרבת קהל האוהדים. שלא לדבר על המרקאנה, שעבר את השיפוץ המי יודע כמה שלו, כשהאחרון שלהם היה לפני פחות מעשור. הבעיה בברזיל היא פשוט שחיתות. הרבה מאוד אנשים גוזרים קופונים מכל השיפוצים והבנייה מחדש הזו, מהפרוייקטים הענקיים שאינם משרתים את הציבור באמת, אלא רק יוצרים מצג פומפוזיוני של "סדר וקידמה"

דווקא במדינה כמו ברזיל יש צורך באצטדיוני ענק. הבעיה הינה במדינות שאינן מדינות כדורגל מובהקות כמו קאטר או דרום אפריקה בהן אצטדיונים יהפכו לפילונים לבנבנים. בניגוד לכדורגל - לאולימפיאדה (ולא אולימפיאדת חורף) דווקא יש תועלות בעבור המדינה המארחת - אמנם ישנו הסיכון של פיל לבן וגרעון, אולם צד הסיכון יש תרומה למיצוב המדינה \ העיר שמניב הכנסות הרבה זמן אחרי. השאלה האם המארחת תנהג כמו בריטניה (ותגרוס אחרי האולימיפיאדה את רוב המתקנים ומלכתחילה תתכנן אותם כחד"פ) או כמו סין שתנהג בבזבוז לשם הבזבוז.

בשנים האחרונות ראינו כמה אירועי ספורט גדולים במדינות מתפתחות. למרות הביקורת על הבזבוזים בהכשרת האצטדיונים בדרום אפריקה והשחיתויות בברזיל ורוסיה לא חושב שמישהו יכול להגיד שלא הגיע למדינה המפותחת באפריקה לארח מונדיאל או להגיד שלמרות השחיתויות לא הגיע לרוסיה לארח שוב אירועי ספורט גדולים כמו אולימפיאדת החורף והמונדיאל אחרי שלא אירחה מאולימפיאדת מוסקבה ב1980!! עם החרם המערבי עליה טורניר כה משמעותי. כנ"ל גם לסין הגיע לארח לראשונה אולימפיאדה (בכל זאת גרים בה 1.3 מיליארד תושבים), לאוקראינה ופולין את היורו ולהודו את משחקי חבר העמים הבריטיים. נכון שהתגלו שחיתויות גדולות בדרך אבל גם אי אפשר לתת תמיד רק למדינות המפותחות לארח טורנירים. וזה לא סוד שב2006 גרמניה המפותחת שיחדה את דרכה לזכייה באירוח המונדיאל. השאלה אם צריך לתת ייצוג למדינות מאוכלסות במיוחד (ולא לפי רמת הפיתוח שלהם) אז צריך לתת לארח להודו, סין, אירן, אינדונזיה, ניגריה, טורקיה, מצריים, תאילנד, פקיסטן ודומיהם לארח ומגיע להם לארח גם אם ייעשו מעשי בזבוז ושחיתות בדרך כי הם מייצגים אוכלוסיות גדולות. מה שנותר לברר האם מתקני הספורט צריכים להיות כה גדולים ובזבזניים. בהנחה למשל שאם במונדיאל מתקיימים עד 3 משחקים ביום אז למעשה ניתן היה לשחק את כל הטורניר ב3 אצטדיונים. וגם באולימפיאדה בטח היה אפשר לחסוך בכמות אולמות הספורט או במספר המקומות שבהם כשאפילו ערים מאוד מפותחות כמו לונדון מתקשות למצוא שימושים למתקנים האולימפיים. ואגב למרות השערוריתיות הגדולה של בחירה בקטאר לבדה לארח טורניר גדול כמו המונדיאל (לוועד האולימפי היה שכל לדחות את המועמדות שלה לאירוח אולימפיאדה), היא מציגה גם מודל חדש של הארכת הזמן להכנות לאירוח. אפשר היה לבחון מודלים שונים למשל שמדינות קטנות לא יקבלו אירוח מונדיאל למשל אבל יקבלו אירוח טורניר האליפות של אותה יבשת או להנהיג אירוחים משותפים של שתי מדינות כמו שעשו בטורנירי היורו אפשר היה לקדם אירוח אולימפיאדה ב2 ערים כמו כמה מועמדויות שעלו. בכל אופן בשנים הבאות נשמע על עוד ועוד מועמדויות של המדינות המתפתחות והלא דמוקרטיות. שנחאי, דלהי, דרבן, דוחא וערים נוספות יציעו לארח אולימפיאדה, חרבין, לבוב, ואחרות יציעו לארח אולימפיאדת חורף וסין, אינדונזיה, מרוקו, ארגנטינה-אורגוואיי ועוד יציעו לארח מונדיאלים.

אוריאל דסקל אחד הכתבים הטובים במדינה.

כמו תמיד אוריאל, הכתבות שלך מעניינות ומעוררות למחשבה. תודה.