איזה מן בעל שליטה זה ? רק בישראל

באיזה סרט אתה בדיוק חי אתה מצפה שהוא יזרים כסף תמורת מה, הרווח בשיניים שלך והעיניים הכחולות. או תמורת מקבץ משפטי הציונות של שכבר לא עובדים על אף אחד

אלשטיין זרק 25 מליון דולר לפח. איפה שילוש הכסף שהובטח?

כסף יש.

ניתן לקרוא עוד כאן: www.voxpopuli.co.il

הוא לא היה שם מלכתחילה. אז מה מעניין הספין למה עזב?

הכל סיפורים. אלשטיין איש קש של כספי דנקנר החבויים. שום איש עסקים לא היה שם שקל בחברה עם חובות מיליארדים, בבור ללא תחתית. המהלך הבא, דנקנר מציג אנשי קש חדשים להשקעה באידיבי. הכסף יגיע. השאלה כמה מהר הוא יצליח למכור את הצ'יזבאטים שלו לנציגות ההזויה באחזקות. נראה שזו חובת המחזיקים הפרטיים להתאחד יחד, ולקחת את השליטה באידיבי ובמעט שנותר עוד בקופה. הנציגות באחזקות הוכיחה שלא יודעת / לא רוצה לנהל מו"מ תקיף, וגם דואגת יותר לפיתוח (שם עיקר האחזקות של קרן גלעד) ולא למחזיקי אגח אחזקות. הגיע הזמן לקחת את החברה מהטייקון השקרן והכושל !

רגע, לא כל כך הבנתי, ואלי מישהו יסביר לי, בור ועם הארץ כמוני. אידיבי אחזקות כבר חדלת פרעון. נכון? נכון. יבוא מישהו, גביר, ישים מספיק כסף - "יקנה" את החוב ויקח שליטה. ככה זה אמור להיות? אמור.... נו, אז? אידיבי פיתוח אינה חדלת פרעון כרגע, אך בפועל בעליה הם הנושים, כל זמן שאין מספיק כסף בקופה. יבוא אלשטיין וישים - יקבל חלקו. נכון? - נכון. רק מה - את חלקו באחזקות השולטת בפיתוח יקבל רק אם ישלם לנושים - מחזיקי אג"ח אחזקות. אז תסבירו לי איך זה שנוחי רב עם אלשטיין על הנכס שלי? או אולי יש מישהו שאמור לייצג אותי, אך בפועל מוכר אותי?.................

המצב דווקא נראה מאוד ברור.

אז תרעגו,אלשטיין עשה אבו עלי ולא יותר מי זה

יכול להיות שזה עוד תרגיל של השוטר הטוב והשוטר הרע?משהו לא הגיוני כי במידה ואלשטיין פורש הוא בעצם תרם לנוחי מאה מיליון שקל לכיסוי חובות בגנדן

הוא בא להשתלט וכשזה לא התאפשר לו הוא עזב, האם משהו חשב שהוא פראייר? מצד שני ניתן לחשוב שזה היה תרגיל מסריח כלפי ביהמ"ש - הכל בכאילו. בסופו של דבר מי שנדפק זה האזרח הקטן כי אין חו שום הגנה מפני הענקים הללו.

האגו של נוחי דנקנר מדהים! האיש מוכן לאבד הכל, ובלבד ש״השליטה תשאר בידיו״...

נוחי רוצה להשאר בעל שליטה, אלשטיין רוצה פרסומת, עורכי הדין, היועצים והמפקחים רוצים שכר טרחה. ומי נדפק? מחזיקי האג"ח שקופת המזומנים בחברות המדוברות הולכת ומדלדלת. על בית המשפט לשים סוף לפארסה הזאת, לקבוע פרק זמן מוסכם וסופי לכל הנציגויות להגיע להסכמה ביחס לעמדתם להסדר החוב, לקבל מנוחי את המתווה הסופי שהוא מציע - ואז השופט צריך לקבוע מה עדיף. אם יעדיף השופט את מתווה נוחי - יש לתת לו זמן לקדם את המתווה בלוח זמנים קבוע. לא יצליח? חוזרים להסדר החוב שהוסכם ע"י הנציגויות. אם יידחה השופט את מתווה נוחי - צריך להעביר במיידי את השליטה לנציגויות. כדי להבטיח שליטה וניהול מועילים, יש למזג את פיתוח ואחזקות, ולאפשר לגרעין השליטה לנהל את החברה. ברור שמחזיקי אג"ח אחזקות מחזיקים בקלפים חלשים יותר, והם יאלצו לספוג תספורת בהנפקה. יש כמובן לאפשר למי שרוצה מזומן לצאת בדיסקאונט חזק. יש להמנע מהנפקת סדרות חוב חדשות משמעותיות. אם החברה תצליח - מי שירצה יוכל למכור את המניות בשוק.

השופטת האמונה על כך נמנעה לפסוק בהתאם וממתן הוראה לעקל ולמכור את ביתו ורכושו האישי של דנקנר על מנת לפצות את הציבור ( קרנות הפנסיה ומשקיעים אישיים באג"ח ),