כל חודש הוא כתב לאבא שלו שישלח את הצ'ק..

נמאס מהפינוק של אנשים כאן. מי שאין לו (גם לי לא היה), שיעבוד כמו חמור שנה לפני הלימודים ויחסוך כסף. שיגור במעונות או בשכונות החלשות של עיר הלימודים, שיעשה פר"ח לקבלת מלגה, שיקח הלוואה מהבנק. השכלה זו השקעה לטווח ארוך והיא השקעה של הסטודנט ולא של ההורה שלו, לקחת אחריות ועצמאות על החיים !

היה להם קשה,היה לנו קשה לא לעזור להם כספית,אבל הם יודעים שהיום קל להם,ויודעים כמה הם שווים,והמשכורות בהתאם

מימון ע"י הורים הוא וודאי לא הגורם לציונים נמוכים, אלא חינוך מהבית, תרבות מהבית, ראיית עולם ודרכי עולם שנלמדים מהבית וכו' וכו'. זה שמצאו קורולציה בין מימון הורים לבין ציונים- זה בטח לא הסיבה לכך. כך שכרגיל, המחקרים הללו, לא מוצאים את הסיבה, ומפרסמים קורולציות, ואז כל כתב בגרוש מפרסם כותרת מטעה כגון: "רוצים ילדים מוצלחים? - הפסיקו לממן אותם". כאילו שהפסקת מימון תביא לעליה בציונים... פתאטים.

מי שבא לאוניברסיטה ללמוד- לומד. אם מממנים אותו - פחות קשה לו. ואין מה להשוות לקולג' בארה"ב, ולאמריקאים באופן כללי.

בארה"ב נהוג ללמוד בקולג' מגיל 18. הסטודנטים הם ילדים מפונקים. בישראל, אנשים מתחילים ללמוד בערך בגיל 23 (ומעלה) כאשר הם בשלים ללימודים. בנוסף, אם אתה לומד מדעים או הנדסה בישראל, יש לך 3-4 שנים קשות ועמוסות, ואם תעבוד בשנים הראשונה-שניה, זה יוריד לך את הציונים מאוד.

עדיף שהמימון יהיה חיצוני ככל האפשר: עבודה במשרה חלקית, מילגה וכו'.

"המילטון גם טוענת שהורים שהצליחו לממן את התואר לילדיהם מבלי שאלו ישקיעו פחות בלימודים הם אלו שגידלו אותם מגיל קטן להיות עצמאיים ועם מודעות פיננסית." כמו בכל פרק בחינוך הילדים הוא המשפט המנצח ! הלואי וכל הורה יפנים זאת, ובא לציון גואל

בקרוב מאוד גם את הלימודים בבית ספר תיכון טוב לא נוכל לממן.

השכר החודשי הממוצע היה בקושי 1500 שקל, כאשר היו גם חודשים עמוסים שבהם המשכורת היתה 900 שקל, לשכירות זה לא מספיק ולא מספיק בשביל הנסיעות לאוניברסיטה, שכר לימוד, וצרכים נורמליים של בן-אדם (לא כולל יציאות עם חברים). חוץ מהלחץ על הכסף, כל הזמן הפנוי, שלא נמצאים באוניברסיטה, נמצאים בעבודה! אז מתי בדיוק יש זמן ללמוד?? להכין עבודות ברצינות ולא לחפף?? החברים שלמדו איתי וההורים שלהם מימנו להם שכר דירה, רכב, שכר לימוד והוצאות שוטפות, ישבו בבית, למדו והשקיעו בלימודים את הזמן שצריך, בזמן אני מתרוצץ מהלימודים לעבודה ולהפך, לשיעורים הם היו מגיעים רעננים ואני אחרי לילה נטול שינה. הסיכוי שלהם להצלחה היה גבוהה משלי בהרבה וכמובן שהציונים היו בהתאם! ברגע שלקחתי הלוואה וישבתי ללמוד, בלי עבודה, המצב התהפך וממוצע הציונים באותה שנה היה 92, מזל שזו היתה השנה האחרונה והצלחתי לסיים את התואר, אחרת לה הייתי מצליח לעמוד בהתחייבויות נוספות לבנק והבנק לא היה מוכן לתת לי הלוואה נוספת! אגב, בעודי כותב את השורות האלו, אני עדיין משלם לבנק את חוב ההלוואה (עברו שנתיים מאז סיום הלימודים)

כאשר סטודנטים בארץ מתחילים את הלימודים 5-6 שנים אחרי המקבילים שלהם בחו"ל, לא עברנו את השלב שבו תמיכת ההורים משפיעה לנו על הציונים? הרי כמעט כל הסטודנטים עובדים בלאו הכי כי אחרת פשוט אי אפשר להסתדר.

להורים שלי לא היה כסף לשלם לי על התואר. אני עבדתי ולמדתי, בסופו של דבר זה פגע מאוד בציונים, ואחרי חצי תואר נאלצתי לסיים את הלימודים, כי לא רציתי תעודה עם עובר בקושי בכל הקורסים.

בארה"ב הולכים לאקדמיה מיד אחרי תיכון ובעיקר בשביל הכיף. הם ילדים והולכים כי כולם הולכים וכדי להשתכר, אבל גם יכולים לפרנס לעצמם את המחיה והשהייה ברוב המקרים. לעומת זאת בישראל הולכים ללמוד אנשים שבאים ללמוד וזהו, אין חווית קולג' (אולי חוץ מבן-גוריון וזה גם בערבון מוגבל) ולא באים לעשות שטויות. מצד שני, לא מסוגלים להחזיק דירה במשרה חלקית ובוודאי ובוודאי שלא גם לשלם על התואר. אל תכניסו לאנשים רעיונות לראש על סמך מדינה אחרת

ברור שיש ילדים שלא רוצים ללמוד וההורים משכנעים אותם לעשות תואר בכל זאת, וחלק מזה זה שההורים ישלמו, וילדים שלהורים שלהם לא אכפת אבל יש להם מוטיבציה ללמוד אז הם גם יילכו ללמוד. אני בטוחה שכשמוציאים את האנשים האלה מהדגימה רואים שאין הבדל משמעותי בממוצע - אולי דווקא לטובת אלה שיש להם זמן להשקיע ולא צריכים להיקרע בין לימודים לעבודה.