הכנת מערכי השיעןר המבוססת על שימוש בטכנולוגיה מקמקלת עוד יותר את איכות ההוראה. התבססות על תכנים שהם כבר מוכנים, נראים כאילו טוב, ולא דורשים מאמץ. הטכנולוגיה לא אמורה לפטור את המערכת ממאמץ, אלא להציב אתגר בכלל לא פשוט. ברור שרוב המשתמשים תלמידים ומורים הופכים את זה לתירוץ ושיטה כיצד להתאמץ פחות.

אני חושב שזה די ברור לכל מי שהיה בגיל ההתבגרות בתקופת המעבר. דהיינו היכן שהוא בין 2003-2008.

כשהם רוב הזמן מול מכשירים סלולריים ומתעסקים בטפל (הרי זה לא שהם קוראיפ בויקיפדיה או רואים ערוץ היסטוריה) הם כל היום שולחים SMSים והודעות טקסט קצרות אחד לשני... וכתוצאה מהודעות הטקסט האלה, לנהל דיון מתורבת ואינטליגנטי איתם לוקה בחסר... למי שיש אחים \ אחיינים או בני דודים בגילאי הנעורים יודע ומכיר את עצלנותם. אתה כותב להם מכתב או משהו שמנוסח היטב, הם מחזירים לך לא מכתב ולא נעליים, מקסימום 2-3 משפטים שגם הם בסלנג רחוב שבקושי אפשר להבין משהו, כאילו שהם כ"כ עצלנים שאין להם כח לנשום ועושים טובה שהם מגיבים בכלל... עצוב.

ממש רמה עיתונאית, לפרסם סקר בתור מחקר. אולי זה מעיד על הרמה של העיתונים, אבל לא על הרמה של התלמידים.

כל ילד בין 10...12 נתנייד לו באופניים חשמליות גם אם מדובר במרחק הליכה קצרה. במי האשם? בהורים כמובן שנענים לכל גחמה כי יש לילד של השכן. כמו ההורים שקונים לילד בן 13 אייפון ב-3000 שקל פלוס; תגידו לי מה רע בטלפון שעולה בסביבות האלף שקל?