המידע האמור פתוח לציבור ואינו סודי. בדיוק בשביל זה יש חברות בע"מ ויש להן בעלי מניות - כדי שכל אדם יוכל לדעת מי בעלי המניות ובכמה מחזיק כל אחד. פעם היו רק פנקסי נייר ואי אפשר היה לחפש חיפוש הופכי, היום יש מחשבים ואפשר, אבל המידע הוא אותו מידע ואין חשיפה של שום מידע חדש או נוסף לזה שהיה בפנקס הנייר. רק מציגים אותו בצורה שונה. ובקיצור - טועה ומטעה מי שאומר שיש כאן עבירה על החוק. אין כאן שום עבירה. יש שינוי טכני וזה דומה למצב שבו היו מציעים לציבור את רשימת בעלי המניות לפי א"ב של בעלי המניות ולכל אחד מצרפים את החברות בהן הוא מחזיק מניות. גם כאן לא נוסף שום פרט מידע שלא היה גלוי קודם לכן ולא נעברה שום עבירה. פשוט שיפרו את השירות לאזרח. יש מספיק זכויות אזרח שנפגעות באמצ וצריך לטפל בהן, רדו מהשטות הזו.

המידע שנמצא בחברה הוא יקר ערך עבור ספקים בארץ ובחו"ל אשר רוצים לבחון את הסיכונים שלהם מול הלקוחות החדשים , הן מבחינת תזרים מזומנים , אופי התשלום של הלקוח וכו. חברות כאלה הם חשובות ובעלות ערך מוסף עבור המשק הישראלי ולא סתם הן מגלגלות מיליונים , מעסיקות מאות עובדים ויש להן אלפי לקוחות :)

למה אני צריך לשלם על מידע שנאסף למעני (האזרח), ע"י גופים שאני האזרח מימנתי בכספי המיסים שלי, כדי שישרתו אותי?

ואין לי אפשרות להתנגד! אני נעשק בכל דבר ובחסות החוק. אני הפרה הנחלבת כאן. ליבי ליבי עלי ילדיי ונכדיי.

כתבת:"נניח שאני ספק של איזשהו מוצר ויש חברה ...האם לא רלוונטי בעבורי לדעת האם יש חברות ש...ושנקלעו לקשיים? ברור שרלוונטי מאוד בעבורי....לכן, נימוק הפרטיות כאן מאוד מאוד חלש. " ברור שזה מעניין אותך לקבל אינפורמציה ולכן החוק להגנת הפרטיות נחקק, כדי שאינורמציה מעניינת תזכה להגנה.

מי שראה את הסרט "דו"ח מיוחד" Minority Report זוכר איך השלטים (מסכים) בכניסה לקניון מברכים את הנכנסים בשמם המלא, ומציעים להם מבצעים שונים שמותאמים להם אישית? אז כל זה יהפוך למציאות כשמשרד הפנים ימכור את המאגר הביומטרי (הכולל זיהוי תווי פנים) לחברות פרסום מסחריות, תמורת המון כסף. בנוסף לחדירה לפרטיות שלנו, תהיה לחברות גם יכולת השפעה רגשית/אישית על הכסף שלנו ועל מה שנקנה.

שלח מייל לרשם מאגרי המידע עם שם החברה או ח.פ. שלה ותקבל בחזרה ללא שום עלות את כרטיסי מאגר המידע הרשומים תחתיה. לפי החוק אתה גם רשאי להגיע למשרד שלהם בתיאום מראש ולעיין בפנקס. יש בארץ המון רשויות שמנהלות פנקסים ובאף אחת מהן אין לאדם זכות לקבל את כל הפנקס לידיו או לעיין בו באופן חופשי. תמיד העיון בו נעשה לפי בקשה ממוקדת (נסח טאבו ספציפי, רישום תאגיד ספציפי, מאגר מידע ספציפי וכיו"ב).

I wish I never returned here

נניח שאני ספק של איזשהו מוצר ויש חברה בע"מ שרוצה לרכוש ממני סחורה באשראי, האם לא רלוונטי בעבורי לדעת האם יש חברות שמוחזקות ע"י בעלי החברה ושנקלעו לקשיים? ברור שרלוונטי מאוד בעבורי, לכל חברה מכל תחום בכל גודל. לכן, נימוק הפרטיות כאן מאוד מאוד חלש.

נסו לקבל את פנקס מאגרי המידע במשרד המשפטים. הפנקס אמור להיות פתוח לעיון הציבור, לפי חוק הגנת הפרטיות. בהצלחה.

היותו של אדם בעל מניות בחברה מסוימת אינו סוד שיש לשמור עליו. קשקושים של יפי נפש.

נקווה שבעקבות הכתבה היפה (והלא נעימה הזו, עבור המשרד) , יתחילו לטפל קצת בעניינים. המצב הנוכחי מעט מביך.