נכנסת לעשרייה

קרא את הכתבה שוב - מכון ויצמן במקום הראשון בעולם (!) באיכות מחקריו לפי הדירוג.

אני בעלת תואר שני במדעים בהצטיינות. נרשמתי ללימודי דוקטורט, מצאתי מנחים והחלטתי לבטל את העניין ברגע האחרון מטעמים כלכליים. אני מתלבטת כל יום האם לחזור למסלול זה. ההשקעה אדירה והתמורה הכספית, במהלך התהליך וגם בסופו, מחפירה. אומנם אף אחד לא חייב לי באופן אישי דבר אבל ישנם שני דברים צורמים מאד בתמונה הכללית: האחד הוא הפער בין הדיבורים על הצורך ועל החשיבות בהשכלה גבוהה ובין ההשקעות והתמיכה בתחום. והשני והמקומם עוד יותר הוא העסקתנו (בתרגול והרצאות למשל) כעובדי קבלן לכל דבר, בתנאים עלובים ומדכאים מכל הבחינות ותחת מגבלות גדולות מבחינת כמות השעות כך שכל אחד שרוצה להגיע לשכר מינימלי צריך לזגזג בין מספר מקומות בו זמנית.

מרצה מגיע למשרה הנחשקת אחרי יותר מעשר שנות השכלה שבהם השכר זעום, יציאה לפוסט דוקטורט בחו"ל, השקעה והצטיינות לאורך כל השנים. בישראל יש בקושי תקנים לאנשי סגל חדשים וגם אם יש תקן השכר נמוך ביחס לרמת השקעה האדירה. לא באמת אפשר לגמור את החודש עם השכר הזה. חבל שהטובים באמת נאלצים בגלל מחסור בתקנים ובתקציבים למצוא את מקומם בחו"ל 25% מאנשי האקדמיה הישראלית עובדים בארה"ב

מאחלת לכולם תנאי העסקה טובים כמו שזוכים להם עובדי הטכניון ואני עובדת מנהלית, לא חברת סגל. שנה טובה וחג שמח

כן אפשר לאמר כי התקנים תפוסים ע"י קשישים, ותיקים שאלוהים יודע איך התברגו פנימה , ויתרה מכך, מה הם עושים כיום... הקביעות טובה בתאוריה אבל פרקטית היא מדרדרת את המחקר . אין תקציבים לאנשים מוכשרים צעירים וזאת התוצאה.

איזו מין אוניסקסיטה? זו?

דירוג AWRU הסיני מתעלם לחלוטין מדעות של אנשי אקדמיה (כלומר הוא לא מבקש מאנשי אקדמיה "דרגו את המוסדות הטובים ביותר לדעתכם") ובוחן אך ורק מדדים אובייקטיבים יחסית כמו מספר פרסומים, אימפקט של פרסומים, זכיות בפרסים מדעיים חשובים וכן הלאה. הפער בין התוצאות של הQS לבין התוצאות של הAWRU הוא עצום ונראה כאילו מישהו התהפך על הראש. הסיבה לכך פשוטה-QS הוא פשוט מאוד דירוג גרוע. מבין שלושת הדירוגים הקיימים המוכרים בעולם רק ה AWRU נחשב באמת לרציני. QS הוא דירוג שנערך ע"י חברה בריטית ולכן גם מוטה מאוד בתוצאות שלו לטובת אוניברסיטאות בריטיות שבדירוג הAWRU ברובם נמצאות הרבה הרבה למטה מהמקומות שלהם הם זוכים בQS.

הפרומו לכתבה בדף הראשי: "כך נפלנו". תמיד מבליטים את הרע והשלילי, גם כאשר מדובר בעצם בהישגים מדהימים. אין אף מדינה בסדר גודל של ישראל שיש בה שלוש אוניברסיטאות ברשימת ה-200 הטובות בעולם, או 2 בין 100 הטובות (לפי דירוג אחר יש לנו שלוש). למדינות מכובדות כמו שווייץ והולנד יש במקרה הטוב נציגות בודדת בין 100 הטובות, שרובן הגדול אמריקאיות. אין צורך בדיווח מתפאר ופטריוטי, אלא רק בדיווח מאוזן ואובייקטיבי.

היחס לסגל המנהלי למסטרנטים ודוקטורנטים מחפיר במקרה הטוב. הטרדות של עובדות הן עניין שבשיגרה והוא מושתק ומוסתר על ידי המערכת באופן מיומן. מינו אחראית לנושא הטרדות מיניות של סטודנטיות ונשות סגל אחרות והיא עוזרת לפרופסורים הבכירים לחמוק ולטשטש כל תלונה. היא מפחדת מהדיקאנים ועושה את דברם ללא כל הבנה של מהות תפקידה. האוניברסיטה מעסיקה בשוטף משרדי חקירות כדי לעקוב אחרי עובדים ולחדור לפרטיותם כדי למצא סיבות ולנסות ולפטרם ללא כל פיצוי. קשה להאמין אבל שמעתי במו אזני ממי שהיה ראש מחלקה שחתם על הזמנות עבודה כאלו כדרך שיגרה. רוב הפרופסורים בהנדסה למשל לא ממש עוסקים במחקר. הם מתעלקים על מישהו שסטודנט שלו כותב מאמר ומאלצים אותו להכניס את שמם. בכ"ד כלל כל תרומתם היא שלא התנגדו לשימוש באיזה מכשיר שבשליטתם וזה מספיק. ככה יש להם מספיק פירסומים. במצב כזה הם ממלאים את כל זמנם - אם הם באים לאוניברסיטה - בהתעללות בכפופים להם במריבות עם קולגות ונקמות בסטודנטים של הקולגות. אם לא היו במרכז הארץ אף אחד לא היה בוחר ללמוד או לעבוד שם !!! ככה זה כשלא חייבים לאיש דין וחשבון. הכל מותר - יש להם "חופש אקדמי" - רשיון לריקבון

אתם מתלוננים שתנאי ההעסקה שלכם לא טובים, אבל תגידו לי בבקשה - מתי לאחרונה שילמתם מס על המלגה שלכם? מאסטרנט פשוט בהנדסת חשמל יכול להרוויח עם 5-6 מנות מלגה + תרגול מועט משכורת נטו שלא תבייש איש היי-טק (אחרי שהוא שילם חצי מהברוטו שלו במיסים), וכמה אתם חושבים שהוא עובד? בא לאוניברסיטה לכמה שעות ביום ובשאר הזמן עושה מה שבא לו.

ישראל היא מדינה מתפתחת ונכשלת זאת האמת

אם היו משלמים לך שכר מגוחך (דוקטורנט מקבל 4000 שקל) ומפטרים אותך מחדש כל שנה כדי לא לשלם לך פנסיה אני בטוח שהיית גאה שאתה נוטל חלק במסע הצלב הקדוש נגד השכירים, והיית סובל ברוח טובה. המציאות של זכויות השכירים בישראל הרבה יותר קרובה למאה ה-18 מאשר לגן העדן הסוציאליסטי פרי דמיונך

גם הרבה יותר מעניין לי מהמסדרונות המשמימים של הטכניון

לא נעים להודות, אבל במכון וויצמן שם לכל הסטודנטים יש משכורות ואין שכר לימוד, פריון העבודה והמוטיבציה נמוכים, ואין שום דמיון בין יחס הסטודנט ללימודים ולמחקר בארה"ב לבין מה שהסטודנטים מוכנים להקדיש במכון וייצמן.

מעליב להיות איש אקדמיה בישראל

תשאלו כל מסטרנט ודוקטורנט בארץ כמה קשה הוא עובד וכמה משלמים לו כמה פעמים בשנה מפטרים אותו םיקטיבית איך מונעים ממנו זכויות ואיך מחלקים לו הפרשות חייבות בחוק כדי הלתחמק אוניברסטאות בארץ - עושקות את עובדיהן בענק!!!

להיות מעסיק בישראל - זהו סיוט יקר מאד. תשאלו כל עצמאי שמעסיק עובדים. עובדים מאוגדים ש'משתינים' על המעסיקים, מנטליות של 'מגיע לי', חוקי עבודה מוטים בחוזקה לטובת העובדים, פריון נמוך של העובדים (היתה כתבה על כך לפני יום-יומיים...). כל מי שעיניו בראשו - משתדל להתחמק מלהיות מעסיק. לרוב המעסיקים אין ברירה, והם לא מצליחים לחיות בלי עובדים. האוניברסיטאות מצליחות בכך יותר.