לא רק שני מסכים איתך, אלא מאוד הופתעתי מקוצרה של התשובה בגלל שאריאלי מצוטט בשולי הספר הזה, לרבות בגרסה האנגלית, כממליץ עליו.

הנוסחה היא( ציפייה כפול ערך) חלקי (עיכוב כפול אימפולסיביות). ואני אסביר. ערך זה השווי והחשיבות שאנחנו מחייסים למטלה שנדחה או לא נדחה את ביצועה. ציפייה זה ההסתברות או מידת הוודאות שאם נבצע את המטלה ולא נדחה נקבל גמול בוודאות. עיכוב זה הזמן שמקבלים תגמול על המטלה שדוחים או לא דוחים, כלומר אם מקבלים את הגמול במיידי או אם מקבלים גמול רק בעוד תקופה, ואחרון חביב אימפולסיביות זה היכולת לעשות מטלה גם אם היא קשה וסיזיפית ללא התפתות לעשות משהו יותר כיפי מהמטלה כמו להיות בפייסבוק לקשקש עם חברים וכו'. ככל שהערך וחשיבות המטלה וההסתברות לקבלת גמול גדולים כך נדחה פחות, וככל שהעיכוב בקבלת הגמול והאימפולסיביות קטנים יותר כך נדחה פחות.

גם אם אתה קובע תאריך יעד ספציפי אתה יכול לבצע את הפעולה עכשיו או בסמוך לתאריך יעד. כלומר עדיין אפשר לדחות החלטה לרגע האחרון עם תאריך יעד. השאלה היא מה גורם לאנשים להחליט ברגע שקיבלו את המידע ולא לדחות את ההחלטה עד רגע לפני שהופכת ללא רלוונטית.

אני קורא בימים אלה את הספר "דחיינות" מאת ד״ר פירז סטיל ("The Procrastination Equation", by Dr. Piers Steel), פסיכולוג תעשייתי–ארגוני שהתמקד בקריירה שלו בדחיינות. הוא מציין 4 גורמים מרכזיים המשפיעים על המוטיבציה להתחיל לפעול, והם: הערך של הצלחה בפעולה; גודל האמונה שנצליח; כמות הזמן שיש לנו; וגורם נוסף, שהוא דווקא אישיותי יותר מחיצוני, והוא אימפולסיביות. אבל אל חשש – גורמים חיצוניים בהחלט יכולים להשפיע על האישיות עם הזמן, כך שגם באימפולסיביות ניתן לטפל. בכל אופן, כמעט 100 עמודים מוקדשים להתגברות על הדחיינות, כך שאני לא יכול שלא להלין על הפשטנות שבתשובה. אני חושב שהייתי מעריך את הטור הזה אפילו יותר אילו היה מציע, בנוסף לתשובות המאירות של פרופ׳ אריאלי, הפנייה למקורות נוספים כשלא ניתן לתת תשובה קצרה ומקיפה.

תגדירי תאריך יעד לביצוע לעצמך לעוד שעה נניח ותבצעי אותה עד אז...

גם כשיש תאריך יעד, יש אנשים שיבצעו את המשימה מיד כשהיא פורסמה. ויש אנשים שיחכו לרגע האחרון - יסיימו את המשימה בזמן, אבל יעשו אותה יום לפני (א בלילה לפני...). איך אפשר לשכנע את עצמי לעשות את המשימה מיד ולא לדחות לרגע האחרון?

אדם נוטה לדחות החלטות ולא שלה כדרך אגב. אנו מתקשים להתמודד עם שלושה דברים: כמות גדולה של מידע, פחד של לא ידוע ו לקיחת אחראיות. להן פיתחו ישראלים כלים לקבלת החתלות מבוסס על חכמת המונים I-WE.