גם אני הייתי רוצה לעבוד במה שמספק אותי, במה שאני רוצה. לא בא לי לענות לטלפונים של לקוחות שצועקים עליי כל היום, ובעלי לא חלם לקום כל לילה ב-2:30 לחלק עיתונים עד הבוקר גם אני רציתי להיות שחקנית או במאית קולנוע, אבל ויתרתי כי קשה למצוא עבודה והמשכורות נמוכות עובדים במה שיש וגם אז המשכורות נמוכות בד"כ

לא מספיק להרוויח, צריך גם לנהל ולשמור ואת זה לא לומדים אצל ניסן נתיב. לאמור - גם המפורסמים שבאומנים מגיעים לעיתים קרובות לפת לחם כי לא ידעו לשמור כסף ליום סגריר ואין להם פנסיה מסודרת (למעט ה"טאלנטים" של התאטרון הלאומי).

כל הכבוד למעיין, לא יודע מי את ואף פעם לא קראתי משהו שכתבת אבל בחרת בנושא מעניין ורואים שאת מבינה תאטרון. כל הכבוד לכלכליסט שסוף סוף הביא מישהו לתאטרון שיכול לעניין את הקוראים. נמאס לקרוא את התוכן של אתרי האיטנרט של התאטרונים אצלכם בעיתון. כתבות תחקיר וחשיפות בנושא תרבות ותאטרון זה חשוב ונושא שנבחר בוער בנו, השחקנים. לעניין התשלום, קל להתבכיין אבל בכל מקום עבודה כשאתה מתחיל אתה מרויח פחות אצלינו השחקנים זה בבולט כי זה ממשיך עד הפנסיה.... רק "השמות" מרוויחים!

הרי הבימה כבר שנים בפשיטת רגל ועובדה שאחרי כל העזרה של המדינה "בשם התרבות"עדין לא מפסיק לשחק אם העובדים שלו זה דוגמא של הקוזק הנגזל מעלים הצגות עלובות משלמים שכר בשמים לכוכבים מתוך ידיעה ברורה שאת הגרעון "בשם התרבות"תשלם המדינה מהמסים שאני משלם כנראה שהדם של עובדי הבימה יותר סמוק מעובדי נגב טקסטיל שלהם לא עוזרים"בשם הפריפריה"ואני בספק אם ראו פעם הצגה בהבימה

אם המקצוע שבחרתם הוא לא מקצוע מכניס או לפחות מכסה את הצרכים , לכו לעבוד במקצוע אחר שכן. בלי להתבכיין. המדינה לא צריכה לממן שום "בעל מקצוע" כושל.

ואני לא רואה שהם נוסעים באוטובוסים או אוכלים ירקות שנאספו מהרצפה. לכולם יש דירות ורכבים וסלולארים מתקדמים ונוסעים לחול כל הזמן ואוכלים במסעדות.... די עם החרטוטים.רמת החיים שלהם מלמדת יפה מאד על רמת ההכנסה שלהם,גם אם היא בשחור.

יש היצע ויש ביקוש, מנתח בבית חולים מרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש בגלל שאין הרבה מנתחים ומצד יש ביקוש גדול. המשכורת שלך לא נראת לך ? אין בעיה, אף אחד לא מחזיק אותך בכוח. ודרך אגב, לשחר בוצר הזה יש ראש ענק ביחס לגוף שלו.

קל לכם להגיד מתבכיינים ותלכו לעבוד בהיי-טק. אבל יש לנו מקצוע אנחנו למדנו 3 שנים משחק. ולא מדובר כאן במקום של אגו אלא בסך הכל בלהתפרנס בכבוד מהמקצוע שלך זה הכל לא מליונים או אלפים. ד"א עם מדברים על תיאטרון הבימה הוא לא משלם לשחקנים שלו חבל שלא ראיתם חדשות. כמו שאנשים שלמדו עריכת דין והנדסת חשמל, אין שום סיבה שהם יעבדו בעבודה אחרת עם זה המקצוע שלהם. וכן המצב בארץ מאוד קשה גם מבחינת מקצועות אחרים, ללא ספק. אבל אנחנו מדברים כאן לא רק על הבעיה הכלכלית שיש למקצוע אלא גם על ניצול של שחקנים צעירים. תזכרו שאנחנו כאן בשבילכם, כדי להוציא אתכם מחיי השגרה כדי להנחיל בכם קצת תרבות והנאה... ולכן אני חושבת שצריכים להרכיב את תקציב התרבות בארץ גם לתיאטראות הפרינג'!

או לחולפין דוגמניות שלא למדו משחק. אז אולי נתחיל בזה שיפסיקו לדחוף את כל פליטי הריאליטי האלה ותנו הזדמנות לשחקנים שמשקיעים 3 שנים בלימודי משחק ואז שידברו על שכר ליום ושעה... זה פשוט עצוב שכל דוגמנית על וכל פליט ריאליטי שהעם מעריץ את התת רמה שלו ועשה ממנו טאלנט מקבל תפקיד בטלויזיה ואילו אנחנו שחיים בין עבודה ללימודי משחק אם בכלל יש לנו זמן לעבוד, נשארי םבלי עבודה על חשבונם!!! נעשים הרבה ליהוקים תחת פרוטקציה ללא אודישן בכלל

וכשאני אומרת אדריכלים צעירים הכוונה היא לכאלו שיוצאים מלימודים מפרכים של 5 שנים! ואז צריכים לעשות סטאז' מופרך של 3 שנים בהם משלמים בין 5000-8000 ש"ח ברוטו בחודש. מישהו חייב לעצור את זה, אי אפשר לחיות ככה.

הבעיה (1) היא ששחקנים חושבים שהם "כוכבים" כי הם עומדים מול הקהל ומרגשים אותו. רוב האנשים לא מרגשים את שאר האנשים, אלא עסוקים בלעשות משהו פונקציונלי אחר עבור אנשים אחרים, לרוב באופן עקיף מאוד כך שלא ניתן לזהות אותם עם הריגוש שעשו לקהל. קח איש תמיכה במערכת בילינג של חברת טלפוניה בינ"ל. אף סבתא שמדברת עם נכדתה בטיול בדרום אמריקה לא מסתכלת לו בעיניים ומבקשת הדרן, או מוחאת לו כפיים. הבעיה (2) היא שמדובר באנשים מפונקים (מפונקים? אנחנו?)- למדו לימודי פנאן קשים (אני בטוח שלימודי הנדסה קשים מלימודי משחק, למרות המונולוגים הארוכים, לא שאני יודע משהו על לימודי הנדסה). ועכשיו שואלים- מדוע חברינו המהנדסים נהנים ממשכורות גבוהות בעוד אנחנו, ששירותינו הרבה יותר ישירים ללקוח והוא עוד מוחה לנו כפיים, מקבלים משכורות נמוכות? הבעיה (3) היא שמקצועות מסויימים דורשים תמהיל של עבודת "נפש" ועבודת "כסף". עבודת "יוקרה מקצועית" מול עבודת "חלטורה". רופאים יודעים את זה, פסיכולוגים יודעים את זה, אינסטלטורים מסויימים יודעים את זה. "מפונקים" לא יודעים את זה. יש להם בעיה שהם צריכים לחפש חשיפה, וכסף גם, בטלויזיה הנחותה או בריאליטי. זה בעיה כשאתה מפונק, לרדוף אחרי עבודה ולהתחרות בטובים ממך. הבעיה (3.5) היא שיש כמוך מיליון. כמו מעצבי מוצר, עורכי דין, וקופי QA. התעשיות שמגלגלות הכי הרבה כסף בתחומים האלה הן המכללות- דרישות כספיות גבוהות, כיתות עמוסות, שעות אינסופיות, ומורים אקראיים עם שמות מפוצצים. שם נמצא הכסף. הלקוחות לא חושבים מה יקרה אחרי התואר, איפה יעבדו וממה יחזירו את ההלוואות. הלקוחות חושבים על החלטורות בחול, במות מפוצצות בהצגות בהבימה, איך אמא תמחא כפיים ותמחה דמעה. היא מוחה דמעה אני מבטיח לכם... אה, וה"מדינה" לא תומכת בתרבות. זו גם בעיה. כי המדינה צריכה לשלם לכם משכורת (אבל לא 7000 שקל!) חפרתי מספיק, יש עוד אינספור בעיות וזה לא באמת מעניין אף אחד... תמיד יהיו שחקנים כי זה החלום שלהם. כמה שפחות שחקנים יהיו- כך הנותרים ירוויחו יותר כסף.

הקומבינה של השמאל שגנב לנו מדינה!

המשכורת בטלויזה על שעות נוספות היא לא 125% לשעה מהשכר היומי. הם מחשבים כאילו שהם עובדים רק 8 וחצי שעות ולא עשר כמו בהסכם.

משלמים להם היום טוב, כי הם יכולים לדרוש את זה, ובצדק. ביום שהם יפסיקו להביא קהל ולייצר מנויים - הם סביר להניח ישבו בבית.

חבריי השחקנים, בסוף בסוף... אתם ליצנים. בדיוק כפי ששחקני כדורגל הם לא יותר מלוליינים (שמביאים קהל ולכן משתכרים בהתאם) אם יש קהל לדברים שאתם עושים, אתם תרוויחו מצויין, אם אין קהל, אתם לא עושים עבודה מספיק טובה. (אתם מאוד טובים, אבל להביא לקוחות זה חלק מהעבודה של כל אדם) התאטראות בתל אביב מלאי חשיבות עצמית אבל הם פונים לקהל יעד כל כך מצומצם וחושבים שהם מובילי התרבות בארץ. המדינה מתקצבת אותם בעשרות מיליונים, העיריה משפצת אותם בעוד עשרות מיליונים ובשביל מה?? בשביל מקום שמבדר אוכלוסיה מצומצמת של שוחרי תאטרון ובעיקר חברים ומשפחות של שחקנים. אז די לבכות על מר גורלכם. בחרתם במקצוע שלרוב לא מכסה את עצמו, אף אחד לא צריך לכסות על כך.

וכל זה על חשבון משלם המיסים וללא צורך אמיתי גם לעבוד שם. תשאלו את מוני

לכל מי שאומר 'מתבכיינים' ו'תלכו לעבוד בהי-טק': תשאלו את עצמכם, אם אתם נדרשים לשירותיהם של אותם אנשים אם התשובה היא כן, שהרי אתם רואים דרמות בטלויזיה, הולכים לתיאטרון - אנא חסכו מאיתנו את נאום ה'מתבכיינים'. כל מי שאתם נדרשים לשירותיו, זכאי להשתכר ברמה מינימלית שתאפשר חיים סבירים, כולל המוכר בחנות אפרופו. ושכר סביר היום הוא כמעט כפול משכר מינימום (ברוטו).

ואילו שלא? זה מה יש! תפסיקו להתבכיין! אל תגורו בנתניה\רמת-גן\תל אביב תראו שהכסף נשאר לכם בכיס זה שיש פראיירים שמעדיפים להשכיר דירה ב-5 אלף כל חודש שיבושם להם

נו מה חדש? במדינת ישראל המשכורות נמוכות. גם עובדים בענפים אחרים, שעובדים לא פחות קשה (שיווק, פרסום, ביטוח, חינוך, רווחה ועוד ועוד) לא עושים שכר חודשי שונה באופן דרסטי לכם לפחות יש פריבילגיות ואופציות להרוויח יותר (פרסומות, טלוויזיה ופרסום ותהילה שיעלו את המשכורת). לכולם יש זכות להתבכיין לא פחות מכם

תבדקו כמה מרוויחים אבי קושניר, מוני מושונוב, גילה אלמגור, ששון גבאי, שלמה בראבא, יונה אליאן ואחרים. רוב תקציב התרבות הולך לחשבון הבנק הפרטי שלהם. פלא שלשחקנים הצעירים לא נשאר במה לשלם???

לעבוד בעבודות בשכר עלוב ולהתבכיין על מר גורלכם זה קל, במקום זאת יותר קשה לקחת את גורלכם בידיכם ולעשות שינוי ולהרוויח יותר. ועל המוכר בחנות אי פעם כותבים כתבה? כמה אתכם חושבים מוכר או מוכרת בפוקס או במשביר לצרכן מרוויחים.

על חשבון משלם המיסים.