בינתיים הכסף ללא פיקוח (אין פיקוח של הרשות לני"ע) והכי חשוב, לשורר יש היסטוריה של חברות כושלות ותביעות משקיעים. בקיצר, לא אמין (אין סיכוי שיש בנקים זרים שמתעניינים) וברור שאופטימי. אני הייתי אומר, שלמיזם שעשוי לשנות את חשבון הבנק של שורר ומרעיו דרושים פראיירים. תהנו :-)

הוא יוזיל את העלויות לציבור ובכך דיינו.

בגיוס המונים מדובר בכסף בהיקף מוגבל ולעיתים קטן בעוד שבנק חברתי כל בעל מניה נדרש להשקעה מאסיבית שהרווח לצידה אינו ברור כלל.

לא ברור מהיכן יגוייס הכסף לאשראי ומי יהיו בעלי המניות ומנהלי המיזם הבנקאי. לא ברור אם בנק ישראל יאפשר למיזם לצאת לדרכו ובאילו מגבלות רגולציה.

במימון המונים מדובר בפיזור הרבה יותר קטן. מעבר לזה, באופק אתה מקבל נייר, בלי דיווידנדים ועם תקווה שאולי יהיה משהו בעתיד המאוד מאוד רחוק (עם לא יתפוצץ על שחיתות חמורה בהעדר כל רגולטור מפקח, במיוחד לאור ההיסטוריה הבעייתית של שורר - ליטו ודומיו) מימון המונים אמור להחליף השקעה. בתמורה לכסף, אתה מקבל אפשרות להשתתף ברווחים ותורם לפיתוח מגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

בגיוס כסף מהמונים מדובר בכסף בהיקף קטן שרבים יכולים להוציא. בגיוס כסף לבנק חברתי כל מניה תעלה סכום נכבד ולכן רבים יתקשו לבצע זאת. בכל מקרה הלוואי ששני הגיוסים יצליחו כיוון שמדובר בתועלת לציבור נרחב. בהצלחה.

שהוא שם את כספו בלי לקבל דבר (ראה תגובה מספר 3), הוא מבין שהגענו לשנות זה שינוי אמיתי (ולא כפי שראינו בבחירות). די לגניבת הדעת ולשימוש בסיסמאות!

חבל שהציבור לא מבין את חשיבות המושא לאיכות חייו.

ולכן הרשות התחמקה מלתת אישור לתשקיף ולמעשה הפכה את האגודה לעמותה ואת ההשקעה לתרומה. ובמקרה של שחיתות, תרומה ישירה לכיסם של היזמים. לעומת זאת, נושא מימון ההמונים (בתקווה שהכנסת תעביר את החוקים התומכים (דוגמת JOBS Act בארה"ב) הינו שאכן שני הצדדים - הלווה והמלווה, יוצאים נשכרים.

למרות שזה רעיון כלכלי נכון לצעירים רבים שאינם בעלי הון.

איני בטוח שדווקא בנק קואורפרטיבי ישגשג בגלל מגבלות רגולציה והון. לא כ"כ מהר אנשים יקנו את מניותיו כשאין מידע על העלות ואם יתקבל היתר מבנק ישראל. לעומת זאת קואורפרציה בתחומי מזון ולבוש יכולה להצליח וכבר יש כמה כאלו שפועלות בהצלחה במספר מקומות בארץ כולל ת"א.