אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"מייצרים פה עודף אקדמאים שמנפח את המערכת"

73 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

70.
"סובב את הזית במרטיני והלך"
הנדבן תרם בשמחה לאוניברסיטה אחת אך מיאן לתרום לטכניון בו "רכש השכלה". אדם נבון היה מסיק מסקנות. כמעט כל בוגר טכניון שפגשתי מאודי, שותף להרגשה וכמוני, היה לוחץ בהערצה את ידי האיש שהגשים את הפנטזיה של רבים מאיתנו. להשיב למערכת כגמולה.
בוגר הטכניון | 16.10.13
68.
למגיב 10 אתה אולי בוגר ממורמר אבל אספר לך סיםור לעת שינה ומחשבה
דוד אבי היה ממקימי הטכניון שמו היה פרופ' קוריין דיבר גרמנית אנגלית וקצת עברית המעבדה שלו היתה בטכניון הישן ליד רח' בלפור והמעבדה שלו היתה מתחת לאדמה היכן שהיום מוזיאון מדע לים תלמידיו היו רובם צברים ומכנים חלקם לא הבינו אותו לגמרי והיו מבקשים ממנו הסברים לאחר השיעור ואז היה עונה ומזמין אותם "אחר כך תבואו אלי בתחת" והזקן החביב מכל אדם ללא עברית הוציא הרבה מטלורגים בישראלילדיילמדו אצל מורים למתמטיקהלמינה אצל מורים רוסים שבקושי ידעו עברית אבל כולם 5 יח' וכולם בוגרי טכניון ןירושליים ות"א וחלק די גדול בהצטיינות אז לא ללכלך סתם לא מתאים לבוגרי טכניון
גדעון | 14.10.13
66.
תארים
אני בוגר טכניון בהנדסה מלפני הרבה שנים. כדי להיכנס עברנו בחינת קבלה שהתקבלו שם אחד מחמש. תואר שני עשיתי באוניברסיטה אחרת בחצי מאמץ. הלימודים בטכניון היו קריעת תחת. אבל יצאנו מהנדסים טובים הרבה יותר מאשר מוציאים היום מכללות וכל מיני שלוחות שעל מנת להתקבל לשם צריך רק תעודת לידה. הרמה יורדת. לא כל "אקדמאי" הוא באמת רכש השכלה. בטח לא אלו ששיכים לאיזה ועד שחתם הסכם לימודים כמו למשל באוניברסיטת חיפה. (התפרסם בעיתונות) לרכוש השכלה משמעותה גם לרכוש כלים אחרים וטובים יותר. בכך צריך להשקיע. את לזה רבים לא מוכנים. הטכניון נשאר אחד המוסדות שלא מוותרים וטוב שכך.
דני | 15.10.13
65.
לא עודף תארים אלא חוסר מקומות עבודה
על כל אדם מוטלת החובה לבדוק במה הוא טוב ומה מציע המשק וככה להניע את עצמו קדימה... לא ללכת ללמוד מה טרנדי ומה שנשמע מעניין... דבר נוסף, כדי לזכות בפרס נובל בכימיה סביר להניח שתצטרך תואר אקדמי...אך כדי להיות איש עסקים מצליח מה שמספיק זה רק יצר יזמות, התמדה ואסרטיביות ...גם חוכמת רחוב לא תזיק.
בן | 14.10.13
62.
אם אין מספיק אונ' לספק את הביקוש מתחילים להשתמש בקריטריונים שרירותיים
אם אין מספיק אונ' יש כאלו שאומרים שמונעים מכל מי שרוצה ללכת לאוניברסיטה ללכת אליה. אם יש מספיק אונ' אז יש את אלו שאומרים שישנן יותר מדי אוניברסיטאות ויותר מדי חוקרים. הבעיה שאף אחד לא מביא הוכחה או טיעון לוגי כדי לתמוך בדבריו. אין לי בעיה שיורידו את מס' האוניברסיטאות, רק תסבירו לי איך מחליטים את מי לקבל... אחת הדרכים הקלות להחליט היא פשוט לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד לעשות זאת. וזה בקירוב מה שקורה היום.
 | 14.10.13
61.
תנאי עבודה בסיסי במועמדות לעבודה היא תואר
מי שיצר את תנאי הסף "תואר זה או תואר אחר"...לעבודה ולו הזוטרה ביותר זה משק העבודה בארץ. למה מכללות?- לאו דוקא מי שלא התקבל באוניברסיטה היא הסיבה...לרוב בשל עלויות עתק ללימודים אקדמאים מחייב את הסטודנט לשלב עבודה ולימודים....המכללות מעניקות אופציה לעבודה במשרה מלאה ביום...ולימודים בערב, ואז משלבים רכישת ניסיון לצד הלימודים. בל נשכח שבמכללות אין את "העדפה מתקנת"...לראיה אוניברסיטת חיפה...שהקצתה את מרבית מקומות הלימוד לטובת "העדפה מתקנת" עד כדי כך...שיש רוב ערבי...והחלופה היא לנסוע למרחקים למוד באוניברסיטה או ללמוד במכללה הקרובה לבית. מלבד זאת תנאי הסף ל"העדפה מתקנת"- איין !!! כולם מתקבלים בעוד שהיהודים הישראלים במדינה הפכו ל"מיעוט" המתקבל ללימודים באוניברסית חיפה...וזו רק דוגמא אחת....
 | 14.10.13
58.
זה תהליך שלא ניתן לעצור אותו
יותר אנשים הולכים כיום ללמוד, וזו מגמה שעולה (זה כמו לצאת נגד פלאפונים או כל קדמה אחרת, אי אפשר לעצור את זה). נכון שיש שחיקה בתדמית של דוקטורים ודוקטור היום הוא אולי פחות מבריק בממוצע מדוקטור לפני דור - אבל המבריקים עדין קיימים, פשוט לכולם קוראים דוקטור... מצד שני, בסך הכל האוכלוסיה יותר משכילה, מה רע בזה? ולמי אכפת מהתדמית? כמו שראינו לפני דור, בית ספר מקצועי, תעודת הנדסאי וכדומה שווה "רק להרגע", מה עושה היום מי שלמד להיות תופר? או נגר לפני דור?? יש צורך גדול במתן השכלה גבוהה בדגש על כלים אנליטים ופיתוח חשיבה לכמה שיותר אנשים (תוך שמירה על רמה אקדמית גבוהה, שזה קיים ברב המכללות כיום)
ע. ר | 14.10.13
56.
הפוך גוטה, הפוך...
ברגע שיהיו משכורות ראויות לבני אדם בעבודות צווארון כחול, אנשים יעזבו את האקדמיה וילכו לעבוד ! זה אלמנטרי ווטסון , יקירי ! הדרך היחידה לברוח ( וגם לא בהצלחה יתרה ) מעוני היא ללמוד אחרת אתה מסתכן להיות מורט עופות באיזה מפעל כפועל קבלן שמרוויח כלום ומפוטר כל שנה.... עד שיזרק חסר כל, ללא פנסיה בגיל 50 לכלבים....
שגיא | 14.10.13
51.
אקדמאי הפך לכיסוי תחת בהעדר כישרון ,אפשר לקנות תואר ברוב המכללות חוץ מהנדסה.
תסתכלו איך רוב האנשים משיגים תעודת אוויר רק כדי לקבל הטבה בשכר ללא כל קשר לכשרון או ללימוד. כך נפתחו להם עשרות מכללות שהנרשמים מחזיקים אותם ואילמלא כספם מזמן היו נסגרים .לכן הם מקבלים כל מי שמוכן לשלם ולא בהכרח ללמוד . תסתכלו על הרבה אנשי צבא ואנשי מפתח בנמלים ,במקורות,ועוד בהרבה מקומות איך הם קנו תעודות כיוון שזו הדרישה של רוב מקומות העבודה. ברגע שמקומות העבודה יתייחסו לכישורים ולא לתעודה , המקצועות הלא רלוונטים יירדו בהתאמה. בעיקר לאור שכל מזכירה או מנהלת גיוס דורשים תואר מיותר כלשהו . ואין צורך להזכיר את כל שמות המצליחנים בהיעדר תעודה
רונית | 14.10.13
48.
אני טענתי את זה לפני 15 שנה, עכשיו כולם מתעוררים
אין דמיון בין דוקטור ממוצע בימינו לבין דוקטור ממוצע לפני 100 שנים. בדרך כלל האחרון התאים הרבה יותר למחקר מדעי. היום רבים מהחוקרים הם לא הרבה יותר מטכנאים שיודעים להשתמש בציוד מאוד מתקדם ולהריץ באופן אוטומטי שיטות בדיקה מתקדמות. בכל אופן, יש חוסר פרופורציה קיצוני: אחוז האקדמאים במדינה כפול מזה שבגרמניה או ביפן אבל התעשיה ביפן ובגרמניה מעסיקה אחוז כפול של האוכלוסיה. כלומר, תואר אקדמאי בגרמניה או ביפן הוא בעל כוח גדול פי 4 לפחות מזה של תואר אקדמאי בישראל שסובל מאינפלציה. המדינה ממשיכה לממן אלפי מקומות של לימודי משפטים למשל למרות שהשוק מוצף, היא מחמירה את הפקק ולא פותרת אותו. המדינה לא פותחת בתי ספר גבוהים להשכלה מקצועית ולא מעודדת התפתחות התעשיה מעבר למגזר ההייטק. בכלכלות חזקות מעורבות כזאת של המדינה דווקא מאוד מקובלת. המכללות והאוניברסיטאות ממציאות חדשות לבקרים תארים חדשים כמו "הנדסת כוח אדם בחברות הייטק" רק כדי לגזור קופון, זאת לא תיאוריה-קראתי מזכרים פנימיים של אוניברסיטאות. לכסף יש תפקיד בשיקולים לפתוח עוד חוג. בקיצור, אין תכנון. לא, לא הגיוני ולא נכון שכל אחד יסיים תואר.
גלעד | 14.10.13
44.
לטכניון יש נשיא עם דפוסי חשיבה של מנהל חנות מכולת וסגנון דיבור של פוליטיקאי מוניציפאלי
לגרד תרומות זה חשוב מאוד, אבל העיסוק האובססיבי בפרסים מטופשים שרק זקני האקדמיה ומנחי תוכניות בוקר סוגדים להם, עוד ימחק את המחקר האיכותי מהטכניון. במקום לברך את ורשל מיהרו לנכס אותו. ואת שכטמן, צ'חנובר והרשקו הפך לסלבריטיז שעיקר תפקידם לקשט אירועים. הדג מסריח מהראש, גם אם מה שהוא אומר על המכללות נכון.
מוסמך טכניון | 14.10.13
43.
אין עודף השכלה אבל יש עודף מכללות
לא ברור מדוע מתרעמים על סטודנטים וסטודנטיות במכללות שבסך הכל רוצים להבטיח את עתידם באמצעות לימודים גבוהים? גם אם לא כל אחד מהם יזכה לממש את המקצוע שלמד, אין בזה כל רע, הלימודים בכל מקרה ישפרו את יכולותיו האישיות ויעזרו לו בכל תחום שיבחר לעסוק. מה רע בכך? הבעיה המרכזית כיום היא אחרת - עודף המכללות ועודף תכניות הלימודים שנפתחו מצב זה הוא שגורם למכללות להתחרות על כל סטודנט ולוותר למענו על דרישות אקדמיות בסיסיות.
יוסיפון | 14.10.13
40.
המכללות הן "כניסה אחורית" שצריך לסגור
אין סיבה שמי שאינו מתאים ללימודים אקדמיים, ילמד באקדמיה. כיום, מי שלא הצליח בפסיכומטרי או שכשל בשנת לימודיו הראשונה באוניברסיטה פונה אל המכללה הקרובה, רושם שיק שמן ונכנס. זה קורה עם משפטים, פסיכולוגיה, מנהל עסקים, כלכלה, הנדסה וכדו'. המכללות מהוות כניסה אחורית לאקדמיה. כניסה שאינה ראויה ויוצרת זילות של כל התארים בישראל. מחד גיסא, יש לפעול להגדלת מספר הסטודנטים באוניברסיטאות ומאידך גיסא, לסגור את המכללות ולאפשר לאותם אנשים שלא הצליחו להיכנס בשערי האקדמיה, ללמוד מקצועות שיועילו למשק, יחסכו להם כסף ויקדמו את החברה שלנו כולה קדימה.
מדיניות הרסנית | 14.10.13
38.
הלואי שכל אזרחי המדינה יהיו אקדמאים. הלואי שכולם יהיו גם בני אדם.
במדינות השכנות לנו וגם אצל חלק מהאוכלוסיה אצלנו רואים בעין עקומה מתן השכלה לנשים מתן רשות לנשים לצאת לעבודה כי מקומה בבית לגדל את הילדים ולעיתים קרובות גם לא לאפשר לנשים לבחור את בן זוגן בעצמן כי הן חייבות להשמע לקול האב או האחים הבוגרים ולהתחתן עם מי שקבעו להן. כך גם חושב נשיא הטכניון - הוא סבור שלא כל מי שמעוניין להשכיל צריך לאפשר לו. ואם לאפשר לו אז צריך לקבוע לו רף שאותו לא יותר לו לעבור (שיהייה הנדסאי או טכנטי או מסגר או נגר כי כך החליט נשיא הטכניון). מי שאוהב ללמוד ואוהב חכמה אינו יכול להוציא מפיו כותרת כמו זו שבראש המאמר. הבעייה האמיתית של האקדמאים הבוגרים במציאת מקומות עבודה ואתגר בארץ היא שצריכה פתרון. זהו האתגר שנדרש כדי לא רק להשאיר אנשים בארץ אלא גם כדי שאלו החיים בארץ יהנו מחיים טובים, מרווחה, ומעניין בעבודה ובמחקר.
צריך לייצר מקומות תעסוקה | 14.10.13
37.
כי במקצועות low tech אי אפשר לחיות בכבוד (בהנחה שלא מרמים את כולם)
מקצועות הבסיס הם אלו שמחזיקים את המדינה ולצערנו אי אפשר לחיות בכבוד מהמשכורות המגוכחות שמקבלים עבורן. פעם היה אפשר להיות פועל פשוט ולקנות בית. אי אפשר היום!! זאת הבעיה של המדינה! עודף אקדמאים זה פתרון של העם שהבין שאם הוא לא ילך ללמוד אז כנראה שהוא לא יצליח להחזיק את עצמו כלכלית לבד! (וגם זה לא בטוח - תלוי איזה מקצוע בוחרים ללמוד...).
אלעד | 14.10.13
36.
פרס נובל זה הישג אישי של מדען (רעיונות נוספים לכסף לאקדמיה)
לא מבין למה הופכים את זה להישג של כל המדינה... אה כן, ואם לפרופסור לביא נגמר הבניינים, אז הוא יכול למכור שנתונים. לדוגמה: הטכניון מכון טכנולוגי לישראל מחזור 2014 ע"ש ישראל ישראלי תואר ראשון במדעי הכימיה כך כל שנה ימכרו שנתונים לתורמים החדשים ששמם (ואני ממש לא מבין למה זה חשוב להם, אבל מילא) יופיע על התעודה של כל בוגר בכימיה (וכמובן ששם תורם אחר יופיע על התעודות של הבוגרים למתמטיקה באותה שנה וכדומה.). אפשר לקדם שת"פים בין האקדמיה לתעשייה בארץ ובעולם (זה נעשה, אבל לא מספיק). לערוך שאלונים מדע פתוחים לכל ומתוקשרים שיביאו לפרסום שיווקי. ויש עוד המון רעיונות אחרים שיכולים לממן את האקדמיה בלי "הטובות" של הממשלה.
יואל | 14.10.13
32.
ל מובטל פותח לו מכללה
באמת מי צריך את כל הקיוסקים האלה לתעודות? הפכו את בתי המדרש למורים ל"מכללות". האוניברסיטאות עצמן פתחו קיוסקים כאלה תחת כל עץ רענן והמפגרים ה"לומדים" שם קוראים לעצמם "סטודנטים", הגדרה שהיתה שמורה רק לתלמידי אוניברסיטאות. איפה שאתה יורק בלי לכוון אתה מרטיב שלוש "מכללות".
קוסמטיק | 14.10.13
29.
אין עודף אקדמאים.....
אין מספיק מהנדסים (כמעט בכל התחומים), רופאים,פיזיקאים, מתמטיקאים. איך אתה יכול להגיד שיש עודף באופן גורף??? באופן כללי אני מאמין שישנם מכללות שמצליחות היכן שהאוניברסיטאות נכשלות. ניתן לראות זאת גם לפי התרומה לתל"ג של סטודנט מכללה מול סטודנט אוניברסיטה. יהיה טוב אם אותו פורמט של מכללות ייצר חוקרים וגם כאן יצליח. הכותב בוגר תואר שני באוניברסיטה ותואר ראשון במכללה שניהם בהנדסת מכונות. (נ.ב. התואר הראשון במכללה הקל עלי מאוד להוציא תואר שני באונ')
מומו | 14.10.13
27.
מעניין, אבל כמהנדס פולני בוגר טכניון, צריכים גם לומדי תואר I כללי. זה טוב לכלל המדינה
גם אני חשבתי פעם שצריכים רק לימודי מדעים, הנדסה ושאר דברים "מועילים" ואילו תיאתרון, היסטוריה וכד' אינם ראויים לתמיכה. זה ממש לא נכון, כשם שאנו דורשים מהחרדים ללמוד לימודי ליבה, כך טוב שלומדים משהו, עצם הלמידה, החשיבה היא זו שפותחת את הראש לחלק מהאנשים במהלך עבודתם תהייה אשר תהייה.
 | 14.10.13
26.
תגובה למהנדס, טכניון
ראשית, תרשה לי להאיר לך שבלי אומנות או מוזיקה לא היה ולא יהיה שום קידום אן פיתוח מדעי וזאת עובדה האדם צריך לפתח את שני צידי מוחו ועל כך אני בטוח שיעיד פרופסור לביא המכובד. דבר שני הסנוביזם הטכניוני עומד בעוכריך, זו טעות לחשוב שאתה יותר טוב ממישהו שסיים מכללה ואני רואה את זה הלכה למעשה, אולי כדאי לקחת ולבצע אמדן מדעי לכמות הפיתוחים או המאמרים שיצאו ממוסד אקדמי לכמות הסטודנטים בו, ובכך אני מבטיח לך שבחלק לא מבוטל מהמכללות היחס יהיה לא יותר נמוך מהטכניון.
מהנדס, בראודה וסטודנט לתואר 2 | 14.10.13
25.
לתגובה 14
האם יש מישהו שאתה מאוד אוהב ? אם כן תוכיח לי... אם לא תוכיח לי אזי אתה רק משער שאתה אוהב אותו.לא כל דבר דורש הוכחה. וכמו שבאמת לא כל משימה דורשת תואר אקדמי. אפשר להיות פקיד בנק מצויין ללא כל תואר.( אגב זה מוכח כבר מזמן עוד טרם נדרשו תארים לפקידי בנק ) חוץ מזה כמה שנים קיימות כבר האוניברסיטאות ? 600 שנה ? 1000 שנה ? זהו. ותראו הפלא ופלא,הומצאו פטנטים,נבנו בניינים איצטדיונים ופירמידות בלי קונסטרוקטורים בוגרי טכניון או הרווארד... וואו .... וזה מחזיק עד היום...כן גם סללו דרכים,הובילו מיים ועוד.... אתם יודעים שאפשר ללמוד להיות רופא מצויין בלי להכנס ולו ליום אחד לפקולטה ? חברים כל האקדמיה היא שוק אחד גדול שתפקידה להכניס כסף נקודה.
בבון זה קוף | 14.10.13
23.
מדד הקבלה לאוניברסיטה הוא מדד וירטואלי בלבד שאינו משקף דבר
הדבר נובע ממחסור חמור במספר התלמידים שהאוניברסיטאות יכולות לקלוט. המבחנים והציונים לתנאי הקבלה משתנים בהתאם למקצוע ואך ורק עפ"י הביקוש וההיצע ולא לפי מדד אבסולוטי כלשהו. למשל לכימיה מספיק ציון של פחות מ-600 על-מנת להתקבל, ואילו למדעי המחשב קרוב ל-700. אין זה אומר דבר מלבד עצה וביקוש. אם המודל ישתנה ותנאי הקבלה יהיו אבסולוטים ויוכח קשר ישיר בין תנאי הקבלה לסיכויי ההצלחה, אני אברך על כך. להגיד שציון בגרות בתנ"ך או פסיכומטרי מעיד על יכולתו של התלמיד זה מגוכח. לכל אחד תפיסה שונה בתחומים שונים ועד היום לא נמצאה השיטה לחישוב סיכויי ההצלחה במקצוע. אגב גם לא הוכח שבוגרי מכללות פחות טובים מבוגרי אוניברסיטאות, נכון שהדגש שם הוא יותר על הצלחה בקריירה ופחות על מחקר אך אין שום דבר רע בכך, אילו שני כיוונים שונים. לא כולם חייבים להיות מדענים וחוקרים דגולים אך אין למנוע מהם לעבוד במקצוע. לגבי הממורמרים פה שהתקבלו לאוניברסיטה ואולי אפילו הוציאו ציונים טובים אבל לא מצאו עבודה בשכר שציפו יש לי רק דבר אחד לאמר, תנו למעסיקים להחליט את מי הם רוצים להעסיק ובאיזה שכר במקום להאשים את המכללות בהזנייה של מקצוע זה או אחר.
תומר | 14.10.13
22.
קצת מתמם
תפוקת היתר של אקדמאים היא רק צד אחד של המטבע. חבל לשכוח את המספר הגדל של הישראלים שהאקדמיה הישראלית כבר סיפקה או הציעה להם משרה והם בכל זאת עזבו / נשארו בחו"ל.כשמספיק אנשים כאלה עוזבים או לא חוזרים הביתה האקדמיה דה-פקטו מתחילה לקלוט את מספר שתיים או שלוש בדראפט שלה, וזה חבל.
חוזה | 14.10.13
20.
בעיני, מי שאישר הקמת מיכללות שבהן ניתן להשיג תואר אקדמי -
הוא מי שגרם לבריחת מוחות בישראל (מי צריך כל כך הרבה אקדמאים?), הוא מי שגרם להזניית מקצוע המשפטים (כל דפקט שלאבא שלו יש כסף יכול היום להיות עו"ד), הוא מי שמוביל לכך שבעלי המוחות הטובים יירכשו על ידי אוניברסיטאות עשירות בעולם כי המדינה שלנו לא מקצה מספיק לאוניברסיטאות הוותיקות. עוילם גוילם (כפי שאבא שלי היה אומר).
אתיק. | 14.10.13
18.
מה מפריע עודף אקדמאים? רק מראה על יכולתו של האיש ללמידה
ברור שרוב האקדמאים לא עוסקים בתחום בו למדו, אבל בכל ראיון עבודה, אם אתה אקדמאי, זה מעלה בכמה דרגות את הסיכוי שלך לזכות בג'וב. אולי אפילו מעלה במעט את הצעת המשכורת הראשונית. אבל להגיד שיש עודף אקדמאים, נשמע לי אמירה שמתאימה יותר למפגר ממוצע מהרחוב, ולא לאדם העוסק בהוראה לאקדמאים.
צפרדלון | 14.10.13
17.
פשוט, אם אתה פחות ממהנדס השכר והקידום >=0
רוב מקומות העבודה "הקפיטליסטים" מקדמים ומתגמלים לא לפי הכישורים, אלא לפי התעודות. לפני שהוצאתי תאר בהנדסה, היתי הנדסאי וניהלו אותי מהנדזיים (מהנדסים ששוים ז**ן) שלא ידעו כלום אבל קודמו וקיבלו תנאים טובים יחסית אלי. ואני נשארתי מאחורץ רוצים עובדים, הנדסאים וכד' - שנו את שיטת התיגמול. בינתים עדיף להיות מהנדס
אנדי | 14.10.13
14.
9, הוכחה זה חלק בלתי נפרד מההבנה שלנו על היקום
זה שהיגס (וגם איינשטיין אגב) ידעו להבין באופן מדהים את התמונה הפיזיקלית בלי הציוד של ימינו, לא אומר שהם צדקו. רק בימינו, כשניתן להוכיח את ההשערות שלהם, ניתן לומר שהם הצליחו. אחרת זה רק עוד השערה, גם אם היא הגיונית. ולעניין - זה פשוט מעציב שמוסד כמו הטכניון חיי על תרומות. יש פקולטות בטכניון שהן פחות נגישות ובאופן כללי ישנות, ויוצאים משם מהנדסים ומדענים מעולים. הממשלות לא עושות נכון את החישוב - כל אחד רוצה לשמור על הכיסא שלו, ולא על העתיד של המדינה. אז זה מה שקורה. נראה מה יהיה בעוד 50 שנה.
מהנדס | 14.10.13
13.
אז אתה מודה שהסטודנטים האוניברסיטאים לא טובים יותר מהסטודנטים של המכללות
הרי גם אם יש עודף אקדמאים והאוניברסיטאים איכותיים יותר אז הם לא צריכים להרגיש הרעה בתנאי העבודה או בהעדפה. אבל זה לא ממש המצב. אין בכלל הבדל ביניהם בשוק העבודה (אלא רק באקדמיה). אז למי לתת ללמוד לתואר? לאלו שעשו בגרות וחרשו... בגלל שהם טחנו תנ"ך, ספרות, כימיה, מתמטיקה ואנגלית 5 יח"ל זה ממש לא אומר שהם יהיו אקדמאים טובים יותר. יותר מזה, גם אקדמאים טובים לא ממש מובטח שיהיו בעלי מקצוע טובים. אני מעדיף להיות מטופל אצל רופא אנושי ומבין שקיבל ממוצע 70 מאשר רופא מצטיין דיקן שקיבל 100 ורואה אותי כמו בובה לניסוי. בקיצור, תן לשוק לעשות את שלו. שם הרופא האנושי יתקדם גם ללא הציונים שקיבל באקדמיה אלא בעיקר בשל היכולת שלו. חבל להפסיד אנשים כאלה רק בגלל שהממוצע ציונים שלהם נמוך יותר, או שנכשלו בבגרות בספרות ובגלל זה לא יכולים להיות עורכי דין. ולכול המתעניינים, אני בוגר אונ' עם ממוצע 86 שלא עובד במה שלמד - וזה מבחירה אישית.
לירן | 14.10.13
10.
גם לי יש משקעים קשים מהטכניון
בטכניון ישנם שלושה סוגי מרצים, מרצים גרועים,מרצים גרועים מאד, ומרצים שלא יודעים לדבר בשפה בה הם מלמדים. כתוצאה מזה איכות ההוראה היא נמוכה ביותר, המרצה מפנה את הגב לכיתה ועסוק להעתיק חומר מאיזה דף בשפה לא ברורה. ואחרי זה הוא שואל שאלות במבחן של קשורות לחומר.
פוני יער מהנדס | 14.10.13
9.
מחשבה נואלת - שכסף, והרבה כסף, מביא הישגים מדעיים....
היגס, שקיבל כעת פרס נובל על גילוי 'החלקיק האלוהי' - עשה זאת לפני שנים בעזרת ניר ועיפרון בלבד, אבל עם הרבה שכל והגיון מדעי. אחרי 50 שנה והשקעה של מיליארדי יורו במאיץ חלקיקים - הצליחו להוכיח את מה שהיגס ידע 50 שנה קודם בעזרת חישובים בלבד!!! זו התשובה לנשיא הטכניון על תלונותיו!!!! כל האוניברסיטאות בארץ מצופות בשיש ומרוחות במדשאות, והן הפכו מזמן לבור ללא תחתית ששואב כמויות כסף אדירות. כדי לעשות מדע טוב צריך אנשים חכמים וחרוצים, הכסף משני בחשיבותו.
אלי בר-נס | 14.10.13
8.
אנשים לומדים תואר בארץ רק בשביל לעבור לחו"ל
בחו"ל בכלל ובמיוחד בארה"ב רוב הצעירים בגיל 18 הולכים לקולג' במקום לצבא, ולכן אין לאף אחד מקום בלי לפחות תואר ראשון אפילו לא בתור פקיד בבנק. מבחניתם מדובר ב15 שנות לימוד סטנדרטיות בדיוק כמו שאצלינו מדובר ב12 שנות לימוד סטנדרטיות. מעטים הם שלא הולכים לקולג' המקומי, רק המוצלחים מאד בגיל צעיר\נכשלים מאד\עניים מאד - לא הולכים ללימודי תואר ראשון. ישראלים שרוצים להתחרות בשוק העולמי חייבים תואר ראשון לפחות, ולכן עושים את התואר בארץ (בשפה הנוחה ובאווירת האח-שלי-סמוך-עליי) ועוברים לעבוד בחו"ל. תתפלאו, יש מקומות בעולם שגם חוקר ספרות בריטית של המאה ה-17 יכול למצוא בהם עבודה מכובדת, לא כל העולם מייצר שירותי אבטחת מידע. אז למה לא ללמוד בארץ, איפה שהתואר מסובסד ועל הדרך לתפור איזה מלגת עולים או פר"ח, ואז לעוף למדינה שמכבדת את העובדים ומקבלים בה שכר הוגן?
פראייר | 14.10.13
6.
לדעתי יותר חשוב ערכים מאשר מדע
עם כל הכבוד, ויש לי תואר שני מהטכניון, אני באמת חושבת שמייחסים למדע עודף חשיבות. בסה"כ אם נדע להתייחס אחד אל השני יותר יפה ובסבלנות, זה ישנה את חיינו הרבה יותר מאשר אם נגיע לעוד כוכב או נמצא עוד תרופה למחלה שממילא אין לאף אחד מאיתנו כסף לממן. אז אם כבר חושבים "למה אין כסף?", אולי עדין לנתב אותו לחינוך, לסבלנות, לשיוויון זכויות בגלאים צעירים כמו 3-15 וכו'. זה שיש לנו נובלים לא נותן לי הרבה בחיים, חוץ מגאוות יחידה.
 | 14.10.13
4.
מה שהיה - לא בהכרח יחזור
אין להתבשם היום מן ההצלחה של מדענים שלמדו פעם בטכניון או במכון ויצמן. רמת מוסדות אלה בעבר שונה מרמתם כיום - הן מבחינת איכות ההוראה והן מבחינת איכות המחקר. ההצלחות כיום נוסדו בעבר. ההצלחה של זוכי פרס נובל, בוגרי מכון ויצמן - יתכן שנבטה בארץ אך צמחה והתפתחה בחו"ל. הסיכוי לחזרתן של הצלחות אלה בעתיד - לא ודאי כלל. האוניברסיטאות המובילות בארץ מתקשות לעמוד בתחרות מול אוניברסיטאות מובילות בחו"ל. אם נמשיך לטמון את ראשונו בחול, נמצא עצמנו מול שוקת שבורה בעוד שנים ספורות.
 | 14.10.13
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת