1. נכון, השווקים בתהליך של התרסקות מחזורית הולכת וחוזרת 2. נכון, משהו יסודי רקוב כאן 3. נכון הקלה הכמותית היא כוסות רוח לגוויה חמה 4. לא נכון המקור של הבעיה. הבעיה היא שהמערכת הקיימת מייצרת בועות כי יש עודף יכולות כללית של המערכת הפיננסית לשלוט על הכלכלה הריאלית. הכסף במקום שיהיה בתפקידו כמתווך יעיל אשר משכלל סחר חליפין וככלי לשימור ערך ואגירתו הוא הפך לחזות הכל , למטרה בפני עצמה. לעשיית כסף מתוך כסף תוך כדי שדידת הכלכלה הראלית. המקור לזה היא היכולת של הבנקים לייצר כסף חדש בעת מתן הלוואות. המכפיל הבנקאי הידוע בשם רזרבה חלקית. כלומר להנפיק כסף שאין להם. דבר זה שאסור לאזרח מהשורה והיה בימים עבור משליך בנקאי לכלא היום הוא חוק. הצטברות הכסף בבנקים מייצרת טייקונים חדשים אשר בתורם מייצרים שקשוקה מסוגים שונים להגנות פוליטיות. "ביום שבני האדם יבינו איך הכלכלה עובדים תהיה הפיכה עוד טרם עלות השחר" הנרי פורד. להרחבות , תפנו לאתר של התנועה לשינוי מוניטרי, תקראו אודות תכנית שיקגו והמחקר של קרן המטבע הבינלאומית. בהצלחה

רק למי שמבין אותה

כשהגעתי למשפט הזה, הבנתי שהאיש לא מבין על מה הוא מדבר: "עד עתה הבנקים המרכזיים התמודדו עם המשבר באמצעות מדיניות ההקלה הכמותית, של הצפת השווקים בכסף" זו אחת השגיאות הנפוצות בעיתונות הכלכלית, והרבה אנשים חוזרים על השטות הזו, מבלי לפקפק בה, ומבלי להתעניין בעובדות. מי שטוען שהפד מציף את השווקים בכסף, לא מבין בכלל מהי ההקלה הכמותית וכיצד היא מתועלת לשווקים. חבל.

ככל שחוקרים יותר וככל שהמודלים משתכללים, אפשר לראות שגם בני האדם מתנהגים לפי חוקי הפיזיקה, בעיקר כשמדובר בכמויות גדולות של אנשים, לא בבודדים. לכן ניתן בהחלט לתת הסתברויות משמעותיות להתנהגות בני האנוש ולחזות תוצאות בסבירות גבוהה. ככל שיתמידו במחקר יקטינו אי וודאות ותופעת הבועות, אם לא תעלם, תחזה ביתר יעילות, לפחות על ידי חלק מהאנשים שתנצל זאת לטובתה. (זה קורה גם היום במידה כזאת או אחרת).

מדובר בכל-כך הרבה משתנים תלויים ובלתי תלויים עם הרבה צירי זמן (עבר, הווה, עתיד = זיכרון חיובי או שלילי, חווית ההווה על שלל מורכבותה וציפייה לעתיד שלילית או חיובית) שמשפיעים באופן שונה על בני אדם שונים ולכן הדבר משול כמו לחזות עתיד חייו של אדם...אין דבר כזה...אפשר לנתח רק את ההווה ולהיותחכם בדיעבד...

יש יותר מדי אנשים וכמות המשאבים שצורך כל אחד היא עצומה והרבה מעבר למה שהפלנטה יכולה לקיים. מכאן נובעות כל הבועות האחרות.בכלכלה או בתחומים אחרים. ולא תהיה שום נוסחא או שום שיטה שתמנע את הווצרות הבועות והקריסה שנובעת מהן. האדם בחר לנסוע בכביש שמסתיים בתהום.לאורך הנסיעה,האדם חושב שהוא מתקדם וקורא לנסיעה הזו "קדמה".

אם הוא יודע לנבא בכזה דיוק הוא צריך להיות מילארדר. אם הוא לא - אז כנראה שהמודל לא משהו....

וזה יקרה בזמן שלנו כי יש כל כך הרבה מקרים קיצונים בכלכלה שיעזרו למחקר, וכאן גם נמצא הכסף ובגלל זה פרופסור לטילים הופך לפרופסור בכלכלה והוא לא הראשון או האחרון שהמגזר הפיננסי שאב. היות וכל המוחות הטובים על זה, זה יהיה ההשג של הדור שלנו - מספר פריצות דרך שישנו את מדע הכלכלה באופן דרסטי ואולי ישפרו את החיים של כולנו כי זה יהיה פחות רולטה ויותר מדעי ותחת שליטה (ממשלתית?).

ולא רק שהמערכת היא כאוטית אלה גם שהפרמטרים שלה אינם ידועים. לכן כל שינוי קטן בפרמטרים או בתנאי ההתחלה של המערכת יכול להביא לתוצאה שונה לחלוטין (אפקט הפרפר).

איך אתה יודע ש"לא ניתן" לחזות? אולי יש כאילו שכן יודעים לחזות מפולות והם לא מספרים לך על השיטה?:

למה לא לשאול את השאלה המתבקשת?

לעיתים גם לא ניתן לחזות אם יש בכלל בועה ואם מזהים אחת לא יודעים מתי היא תתפוצץ ולא חשוב באיזה מודל משתמשים.

למנהלי ההשקעות ממש לא איכפת אם הלקוחות ירוויחו או יפסידו, ולכן אין להם כל אינטרס לעשות "ניהול סיכונים דינאמי", ככתוב בכתבה. מנהלי ההשקעות יגבו את העמלות לשהם בין אם הלקוחות ירוויחו, ובין אם הלקוחות יפסידו. מנהלי ההשקעות רואים רק את הרווח של עצמם מול העיניים. וכשיש להם הר של כסף שלא איכפת להם להפסיד (כספי הלקוחות), הם יכולים לנהל את הכסף הפרטי של החברה, כך שהחברה תמיד תרוויח, כי יש בכוחם לנווט את השוק ע"י כספי הלקוחות, ו"להמר" עם/נגד עליות, כשהם יודעים בדיוק לאן השוק ילך. כך - חשבון החברה תמיד ירוויח, והמפסידים היחידים יהיו הלקוחות.

למנהלי ההשקעות ממש לא איכפת אם הלקוחות ירוויחו או יפסידו, ולכן אין להם כל אינטרס לעשות "ניהול סיכונים דינאמי", ככתוב בכתבה. מנהלי ההשקעות יגבו את העמלות לשהם בין אם הלקוחות ירוויחו, ובין אם הלקוחות יפסידו. מנהלי ההשקעות רואים רק את הרווח של עצמם מול העיניים. וכשיש להם הר של כסף שלא איכפת להם להפסיד (כספי הלקוחות), הם יכולים לנהל את הכסף הפרטי של החברה, כך שהחברה תמיד תרוויח, כי יש בכוחם לנווט את השוק ע"י כספי הלקוחות, ו"להמר" עם/נגד עליות, כשהם יודעים בדיוק לאן השוק ילך. כך - חשבון החברה תמיד ירוויח, והמפסידים היחידים יהיו הלקוחות.

אבל אין כל צורך במדעיות כדי להגיע לעמדת-כח. השנ אוצר מדגים זאת היטב.

"מי אחרון ?... אני רק שאלה..." "אתה ראשון יא קאזה" עונה לו הברבור השחור.

לא איכפת למנהלי ההשקעות אם הלקוח יפסיא או ירוויח, הם את העמלה שלהם יגבו. מעבר לזה - יש להם יכולת לשחק בשווקים לטובת תיק הנוסטרו של עצמם - כלומר - הם יכולים להניע את השוק בכספי הלקוחות (שמהם יש להם מיליארדי מיליארדים), ולנהל את התיק של החברה עצמה על פי המגמות שאותם הם מתכוונים ליצור בשוק. כך החברה עצמה תרוויח גם כשיש עליות, וגם כשיש ירידות, והלקוחות - יפסידו.

וזהו בערך. כל מודל, לא משנה עד כמה הוא טוב מתקשה לחזות את המציאות כי הוא לא פועל בחלל ריק. כל החברה שלמדו מתמטיקה/פיסיקה לא מסוגלים להבין זאת. המודל פועל בלי התייחסות לתגובות של אנשים לבועה/פיצוץ בועה וגם אם כן הוא תמיד מניח התנהגות רציונלית (מה שבפועל לא קורה). בנוסף, כפי שהוא אמר בסוף הכתבה, ברגע שכולם עובדים על פי המודל הוא הופך ללא יעיל.