אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"קיצוצים רק יגדילו את הגירעון. כולם יחד צריכים להוציא יותר"

31 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

30.
אם מלחמת העולם השנייה היא לא התערבות ממשלתית בכלכלה
אז אני לא יודע מה כן נחשב, ואז הרפובליקנים חשבו שזה בסדר... אם תשים לב המדינות שיצאו קודם מהמשבר היו המדינות עם רמת ההתערבות הכי גבוהה: גרמניה , ברה"מ , בריטניה, צרפת וארה"ב רמת ההתערבות היתה נמוכה יותר יחסית לגודל ולכן הם חוו משבר ארוך יותר. הבעיה הגדולה של זמני היתה שלא נתנו לדוד שלי לסיים את שהתחיל וזה לפרק את המונופולים והקרטלים של המגה תעשיינים כך נוצר מצב ב1929 ש5% מהאנשים בראש הפירמידה החזיקו ביותר רכוש מ30% מהאנשים בתחתית. זה מתכון בדוק למשבר כי שהוכח בבועה של 1999... סליחה 1929 .
פרנקלין דלאנו רוזבלט | 20.10.13
29.
בתור פרופסור מר שילר מרוויח לא מעט
וכך קל לו להציע שיעלו מיסים אך הוא שכח שבין משלמי המיסים יש מיליוני עובדים שאין להם אפילו דולר מיותר אחד - בתוך תוכו הוא יודע שהוא מדבר שטויות אבל ממש כמו יאיר לפיד אצלנו הוא אומר לעצמו משהו כמו > אם כל כך הרבה אנשים מאמינים לי אולי אני לא שקרן...
אבי שת | 19.10.13
27.
אברהם מ -15, אתה בעצמך תקוע ב 1929
הובר דגל בגישה של העלאת מיסים והגדלת החוב הממשלתי בזמני משבר, דבר שהוכיח את עצמו כחסר תוחלת וגרם רק להארכת המשבר הכלכלי. ואני מצטט: "עם פרוץ המשבר דחה הובר את הצעת שר האוצר שלו, מלון, לנקוט במדיניות ריסון תקציבי, הפחתת מסים והימנעות ממעורבות נוספת." ממשל הובר העלה באופן אסטרונומי את המיסים בכל פרמטר אפשרי (מס הכנסה, בנזין מכסים - הכל) ונטל התקציב הממשלתי על התוצר הפרטי היה 30 אחוזים (!). הוא השתמש בכסף הזה על מנת לתת הלוואות לחקלאים ולבנקים בהיקף של מילארדי דולים ופעל לקרטליזציה של השוק האמריקאי. התוצאות של מעשים אלו התבררו בסוף הכהונה שלו וכאן אני מצטט שוב: "עם סיום כהונתו [של הובר] במרץ 1933 הייתה ארצות הברית נתונה בשיאו של השפל הקשה בתולדותיה. הייצור צנח ביותר ממחצית (ממדד תעשייתי של 114 ל-54), התוצר הלאומי הגולמי צנח בכמעט מחצית, האבטלה ניצבה על 25 אחוז מכוח העבודה, ואילו ההשקעות בבניין עסקים חדשים צנחו מ-8.7 מיליארד דולר ב-1929 ל-1.4 מיליארד דולר ב-1933." הנשיא שלאחריו (רוזוולט) רק הוסיף חטא על פשע בהגיעו למסקנה שתלאות השוק שהממשלה יצרה יפתרו בעוד יותר התערבות ממשלתית וכתוצאה מכך פתח ב"פרוייקטים לאומיים" הזויים כמו: "חיל השימור האזרחי" (CCC) שבו למעשה הממשלה הוציאה 3 מיליארד דולר (כ - 5% מהתמ"ג באותה תקופה) על נטיעת עצים והגנה על גדות נחלים. הקמת חברות ממשלתיות כושלות כדוגמת "רשות עמק טנסי" (TVA) - חברה ממשלתית שעד ליום כתיבת הפוסט הזה נמצאת בגירעון של 25 מיליארד דולר. ולא נשכח כמובן את הרפורמה המפכנית שנקראית "חוק ההתאמה החקלאית" - חוק שבו הממשלה שילמה 700 מיליון דולר לחקלאים על אי-גידול תוצרת חקלאית. אם יש משהו ששנת 1929 מלמדת אותו היא ללא ספק שהתערבות ממשלתית במשק בזמני משבר רק תעמיק אותם. רק צמצמום ההתערבות בצורה של הקטנת מיסים, הורדת מכסים וכו' יכולה להאיץ את היציאה מן המשבר.
הרברט הובר | 18.10.13
22.
העשירים צריכים "לתת כתף" יותר מהעניים
ולקחת ממי שאין לו כלום זה בכלל לא יעזור, אלא יגדיל את מעגל הפשיעה - שאת המלחמה בו מממנת הממשלה - משמע, משלמי המסים. דיפרנציליות היא שם המשחק. ומה שהביא אותנו למצב הכלכלה העולמי הנוכחי הוא תאוות הבצע של אלה שיש להם יותר (ציטוט של בוש שפותח את הסרט פרנהייט 9/11), והמתנות שנתנו להם השלטונות. הקונספט הזה ש"מצב רוח טוב" יעלה את הכלכלה הוא נכון אם כולם שותפים לו, אם לעשירים יש "מצב רוח טוב", אבל העובדים שלהם מרגישים כמו עבדים ומקללים כל יום בחייהם, לא תצמח שום ברכה, ושום כלכלה.
ענת | 17.10.13
20.
במושגים שלי לפחות, כלכלה היא לא מדע, למרות שנקראת כזאת ושייכת לתחום שנקרא מדעי החברה
כמו פסיכולוגיה, היא נעזרת בכלים 'מדעיים' (למשל סטטיסטיקה. יש גם שאלה האם מתמטיקה (שסטטיסטיקה היא ענף בה) היא בכלל מדע, למרות שיש מי שכינו/מכנים אותה "מלכת המדעים". המתמטיקה, בכל מקרה, וודאית יותר מכל תחום אחר כי עולם המושגים בה כולו ידוע מראש ומוגדר היטב), אבל לפחות, ממה שאני ההדיוט בנושא הכלכלי רואה, יש תיאוריות/תחזיות שלא תמיד מתיישבות עם המציאות, בניגוד לתחומים כמו כימיה למשל, שם יש הצלחה כמעט מוחלטת בין מה שנחזה למה שקורה לאחר מכן בפועל. גם בפסיכולוגיה חסרה, לעניות דעתי, הבנה מספקת של מבנה/פעולות המוח האנושי. אני בטוח שהכלכלנים עושים כמיטב יכולתם, פשוט כנראה המציאות מורכבת יותר מהתיאוריות שלהם (אותן כאמור אינני מכיר ברובן). אולי כמו בחיזוי מזג אוויר, יש לעבוד עם מחשבים רבי עוצמה וכך אולי לנסות לחזות דברים, עדיין, כמות המשתנים היא מאוד גדולה. אח"כ או במקביל לנסות לפתח תיאוריות שניזונות מהרבה מאוד משתנים רלוונטים.
חכם בטיטו | 17.10.13
16.
יש אופציה נוספת - קיצור שבוע העבודה והורדת שכר גבוה בהתאם
על כל קיזוז של שעת עבודה בשבוע אמורים להתווסף תיאורטית למעגל העבודה עוד 2.5% מהאוכלוסייה. ה"עשירים" ירדו קצת בשכר אך יקבלו בתמורה פחות שעות עבודה ויותר זמן להוציא את הכסף שיש להם כך שהם יחסכו פחות. ה "עניים/מובטלים" יכנסו למעגל העבודה ויצרכו יותר. בשורה התחתונה: הצריכה תגדל, כמות המובטלים תקטן, והכלכלה תתאושש...
אבי | 17.10.13
15.
המגיבים כאן עדיין תקועים בשנת 1929
הגישה של צמצום והורדת מסים בעת משבר לא הוכיחה את עצמה אמפירית. בתקופה של מחזור שלילי בכלכלה צריך להוציא הוצאה ממשלתית גדולה יותר, להשקיע בתשתיות ארוכות טווח, כמו תחבורה, איכות סביבה ובריאות. ההשקעה הזו מיצרת משרות ציבוריות ופרטיות, מצמצמת את האבטלה ומעוררת את המשק.
אברהם | 17.10.13
12.
הוא אמר לבזבז יותר ונותן עיצה הפוכה
אם יורידוו יותר מסים הצריכה הפרטית תפחת כתוצאה מירידה בהכנסה- כיצד נבזבז יותר?? כיצד יהיו יותר עסקאות? אולי בארה״ב אפשר להעלות מסים בארץ רכישת רכבים 120% מס, יעלו עוד? מע״מ 18%, שעורי מס גבוהים על ההכנסה. מס בריאות בשעור גבוה, ביטוח לאומי גם כן. הפנסיונרים משלמים מס הכנסה ביטוח לאומי ומס בריאות.
 | 17.10.13
11.
ייזכר בעתיד לדראון עולם! כאיש שתרם להרס משאבי כדה"א
כלכלת צריכה הורסת את כדה:T ומכלה את המשאבים בקצב לא בר-קיימא. הדבר היחיד שהיא עושה זה להעשיר עוד יותר את הטייקונים, וקצת יותר מוצרים בחיי פשוטי העם (אנחנו) לתקופה קצרה. בטווח הארוך זה הרס הכלכלה וחורבן מאגר המשאבים. הניצולים של השואה הכלכלית בעתיד יזכרו אותו לרעה כמו את סטלין, מוסוליני ודומיו. איך אנחנו לא מתעוררים וקמים על הטייקונים והכלכלנים הללו הבאים עלינו לכלותנו? זו השאלה האמיתית!.
אבנר ג. | 17.10.13
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת