בהזדמנות כשנשדוד בנק נטוס לשם

הילדים הצורחים שמתחבאים מאחורי הדלפק, האורחים שהולכים מכות כשהם שיכורים ב-2 בלילה, הקירות המתקלפים המוזיקה של עומר אדם(נדמה שהוא יודע רק 15 מילים בעברית) מגלשות המים ששם נוהגים המקומיים להטיל את מימהם ושירות החדרים הראשון בעולם שבסופו אתה קם לדלפק(בשביל להתלונן). פתח תקווה זו העיר שלי!

בפתח תקוה אין מלון, אך לא סבה לכשלון. אם אין מלון, נמצא פתרון. ופתח תקוה כון תיכון. בפתח תקוה אין מלון. אך לא על זה נטען נלון. אין סבה פה ליאוש, וגם לא לאות קלון. ואם תרצו להתארח, בפתח תקוה אין הכרח, חדר במלון לשכור, או להזמין אותו לזכור. בפתח תקוה של היום, די מקובל ארוח יום. בפארק, או סתם בעבודה. מלון? עזבו. סתם הכבדה. ואם בכל זאת תרצו לישון, צאו לרכב הראשון, מצאו לכם נהג חביב, וקחו מונית לתל אביב. כי ישנו כלל מאוד מוכר. לכל אזרח וכל תייר. פתח תקוה, עיר עמל. בה עובדים כמו חמ"ל. ותל אביב, כן תל אביב, עיר בילוי ללא תחליף. בה תוכלו למצוא מלון, בכל רמה לכל כיוון. שם ניתן למצוא בלי קושי, בר, מלון, או סתם כך סושי. אבל בעיר שלא רחוק, אין שום מלון. זה לא בחוק. בפתח תקוה אין מלון. זו עיר עמל, לא עיר נאון.