1. מטרת מיסוי החברות היא להותיר עודפים בחברה לצורך פיתוח עסקי והשקעות. 2.בדיקות כלכליות העלו כי אכן יש קורלציה ברור בין הפחתת מס החברות והצמיחה במשק. 3.לא לערבב. אין קשר בין שכר הבכירים המופרך לבין מיסוי חברות. זו התלהמות ילדותית מערכניקית להפריח מלים שנראות קשורות כמו טייקונים, כרישי נדלן, שכר בכירים, מס חברות, רווחים כלואים, בועה ועוד ועוד. 4.בעל חברה שמושך כספו הביתה - לצריכה או לתת לילדיו הכורעים תחת הנטל, משלם מס מלא. המון מס. 5. לבעל חברה יש הרבה סיכונים עיסקיים. ביניהם גם אידיוטים שיושבים באוצר או בכנסת. 6. סטטיסטית, רוב בעלי החברות שירתו את המדינה, תורמים לחברה, יוזמים ומחזיקים את כל היתר על הגב. הם לא מפחדים. אבל הם לא מברזל. על תשברו אותם.

כל המהלך התמוה הזה יפגע בהשקעות של שכירים שמרוויחים יפה ויעודד אותם לבזבז את כספם במקום להשקיע אותו בהשקעות קטנות שמפתחות את המשק (אם בתעשיה או בנד"לן). שכירים בכירים בדרך כלל עובדים בחברות הפועלות בכל העולם והם פשוט יסגרו חברות בישראל ויפתחו חברות במקומות אחרים בעולם. ממשלת ישראל תצטרך להשקיע הרבה כסף על מנת לגבות קצת כסף שהיה יכול להיות מושקע בישראל כפי שנעשה עד היום בשקט ובבטחה על ידי אנשים שכל מדינה היתה רוצה לקבל כאזרחיה. אף אחד בממשלה לא מסוגל להתעמת עם הכסף הגדול שחברות גדולות כמו סופר פארם או אלבר לא משלמות לממשלת ישראל מידי שנה. שר האוצר פוחד מהבעלים של החברות הללו וגיבו על שכירים בכירים שבחרו בו.

בעלי ההון הפותחים חברות "ארנק" נמצאים אצל רו"ח שידעו לתת להם את התשובה כיצד להתחמק גם מזה. אז יעלה להם עוד כמה שקלים (עדיין זול יותר מלשלם מיסים) והם יפתחו חברות אחזקה, ימשכו דמי ניהול וכך ידאגו שהרווחים יהיו מתחת 25%. יש עוד דרכים רבות לכך... המלחמה ב"כסף הקטן" הוא מיותר ושואב הרבה אנרגיות מיותרות. במקום זאת שווה להתמקד איפה שיש הרבה כסף, במעט עבודה/אנרגיה. מכירים את כלל "פרטו"? זאת התשובה.

כך שאין אפשרות להרוויח מאות אלפים בחודש שזו הבעיה הגדולה במשק מנכלים שמרוויחים מליונים בשעה שהעובדים מקבלים שכר נמוך במקרה הטוב או שמפוטרים במקרה הרע

הסיבה להקמת חברות הארנק הייתה הגביה הדרקונית של מס הכנסה ב' - הביטוח הלאומי. עד לפני 3 שנים הייתה תקרת גביה סבירה אותה ניפצו חכמי האוצר. מרגע שבוטלה התקרה נפתחו אלפי חברות ארנק. גביית מס הכנסה איננה מהווה עילה לפתיחת חברת ארנק כי בסופו של יום המס בשני המסלולים די דומה והסרבול הכרוך בניהול חשבונות מאזנים וכו' גם הם מהווים הוצאה. שיחזירו את תקרת הביטוח הלאומי ומס בריאות ויראו איך חברות הארנק נעלמות.

כל הצוות הזה מיותר. גם ככה גובה המס הוא זהה בשני המסלולים וכל ההבדל הוא בין פעימה אחת לשתיים. כשחלוקת הנטל תהייה שויונית יותר, ניתן יהיה להוריד את נטל המיסים ואז הציבור לא יחפש פתרונות עקומים.

שחכתם, שבאפשרות ב' בדרך כלל גם מוסיפים את כל ההוצאות (רכב, טיסות לחו"ל, חלק משכירות). שזה עוד יותר מוריד מיסים. וגם חברה מסכימה לשלם יותר, כי היא גם פטורה מתשלומי ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה וכו' בחישוב שלי, ממשכורת של 40 אלף, עם חברת ארנק אפשר היה לסים ~30 בכיס, לאומת 22 כשכיר. (שזה הבדל בין אישתי יושבת בבית או עובדת משרה מלאה). חבל שחברה לא הסכימה לשינוי.

אם היה לך עסק קטן/בינוני אני חושב שהיית מבין שהספור קצת שונה, וכן יחול על הרבה עסקים

תקחו פחות מס הכנסה! האם זה בכלל מוסרי לגזול מאדם עובד כל כך הרבה מס... מס הכנסה ונגזרותיו (מס ביטוח לאומי,מס בריאות,מס טלפון,מס שווי רכב...) מהווה יותר מ 50% מההכנסה (זה עד לפני כל המיסים העקיפים) גובי המסים של הפאודל הרשע ביותר במאה ה 17 לקחו פחות מס. וכל זאת כאשר מדובר במדינה סופר קפיטליסטית שבה כמעט הכל מופרט, וחלק גדול של השרותים - בריאות,חינוך,ביטחון... הינו פרטי לחלוטין.

כל אזרח יקבל את משכורתו לאחר ניכוי הסכומים הסוציאליים, וכל אזרח , פעם בשנה יגיש דוח למס הכנסה , דוח שיכלול הכנסות והוצאות מוכרות, ומס הכנסה יחשב את המס בהתאם בנוסף אני ממליץ להפחית ב 15 אחוזים את המס ולהכליל בדוח / תצהיר הוצאות מוכרות כמו ריבית על משכנתאות , הוצאות דלק ומכונית רק בשימוש לעבודה, ניכוי ביטוחים שונים...

יכול להיות שיש חברות בודדות כאלה, אבל גם אלה יכולות להתחמק מה"אסון" של 1% מס נוסף בכלים פשוטים כמו העלאת השכר שמושך הבעלים. בכל מקרה הרי אף פעם לא ניתן לחוקק חוקים שלא יפגעו בשוליים במספר קטן מאוד של חריגים שלא להם יועד החוק. השאלות הרלוונטיות הן כמה חברות אמיתיות יפגעו והאם הפגיעה בהן קשה. על פניו נראה שהתשובה לשאלות היא שיש מעט מאוד חברות כאלה והפגיעה בהן מינימלית.