כבר היינו בסיפור הזה. לפני כ-20-25 שנים למי שזוכר. זה עובד ככה: 1. אם כולם מאמינים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות - כולם מתאמצים לקנות, והנבואה מגשימה את עצמה, לפחות בטווח זמן מסויים. 2. בנוסף, משכנתא היא ההלוואה הכי זולה שיש (ובמיוחד אלו שבריבית משתנה ב 4-5 השנים האחרונות), וכבר ראיתי לא מעט אנשים שלקחו בשנים אלה עוד משכנתא כדי להחליף רכב וגם לנסוע לחו"ל. 3. כשההוצאות עולות באופן הדרגתי, משתמשים קצת יותר באשראי השוטף של חברות האשראי או באוברדרפט, כי אלו אמצעים בעלי אופי זמני, וכווווווללללם בטוחים ש"הנה תיכף זה עובר". 4. ואז מסתבר שזה לא כל כך עובר, ורק גדל לאט כל הזמן, אז באיזשהו זמן לוקחים מהבנק הלוואה לכיסוי המינוס. 5. באופן הדרגתי, הפלא ופלא, המינוס והשימוש באשראי מהכרטיסים חוזר וגדל לאט-לאט. 6. אם יש אפשרות, מושכים הלוואה מקופת גמל/ביטוח מנהלים; כמובן שעוד קודם מקטינים חסכון, כי לא משתלם לחסוך כשאתה משלם ריבית על עצם קיום רמת חיים מסויימת... 7. ואז, תתחיל לעלות הריבית, שעדיין "רדומה" מפני שלבנק ישראל היו/יש סיבות שתוקפן כבר עומד לפוג, ואו-טו-טו מגיעות סיבות אחרות/הפוכות... הריבית הזו תשפיע על החזר המשכנתא, על ההלוואות מהבנקים או מקופות הגמל, על עלות האוברדרפט, ועל עלות האשראי בכרטיסים. 8. ומה שהכי חמור, זה שאנחנו נמצאים בסביבת ריבית כה נמוכה, שלמעשה כל העלאה שלה ב-1% אבסולוטי, תשפיע בממוצע על כלל ההחזרים החודשיים של משק בית ממוצע ביותר מ-20% (האמת שבשלבים הראשונים אפילו עד 25%, אבל זה יתמתן לאורך הזמן). 9. בשורה התחתונה מצבם של הלווים יהיה יותר רע, ושל המלווים - כרגיל - יותר טוב... 10. זוכרים שבמטוס אומרים לכם לחזור למושב ולחגור חגורות כשנכנסים למזג אויר סוער/מערבולות? אז צ'מעו ממני: תחזרו למושב, ותהדקו את החגורות, ותשמרו על כל שקל, תוציאו רק מה שצריך, ואל תתפתו לא ל"אכול ושתה כי מחר נמות" ולא ל"לחם ושעשועים" מטעם המדינה האינפנטילית הזו, אחרת אתם משלמים היום עם העתיד של הילדים שלכם!!

הממשרה מוכרת לנו שקרים במתווה של נתונים "חכמים"

האז מה דעתה של הנגידה קרנית.. כי יום לפני "המצב במשק מצוין" ומה עם הנטל.. והיוקר .. ועוד ועוד.. בוקר טוב לך!! להתעורר כוס קפה ואז לדבר .

שם צויה להיות קטסטרופה אמיתית וסך הכל זה מה שמעניין מה עומד לפני חי האוכלוסיה או 80% הנמוכים כמה הם קרובים לקריסה

יעקמו כל "מחקר" כדי להראות שהכל בסדר כדי שיהיה אפשר להמשיך לסחוט מאיתנו מיסים הכל כדי לממן את המערכת המסואבת של השרות הציבורי שהם הם עצמם אוכלים ושותים וחוגגים יחד איתה על חשבוננו

ראשית בקשר להשוואה למדינות אחרות - האם הן מחשבות את החוב כאחוז מהתוצר או כאחוז מהכנסות משקי הבית? צריך לדעת למה להשוות. חוב ממוצע של 100% לא נשמע לי גבוה מדי, במיוחד בהתחשב בכך שהאוכלוסיה בישראל צעירה יחסית למדינות אחרות ובכך שכמעט כולם לוקחים משכנתא.

השאלה היא מה הפריסה של החוב. לאיזו תקופה, ואם בתקופה הזו החוב לכל משפחה גדל או קטן. או במילים אחרות - אם יש חוב של שנה אחת, שצריך להחזיר תוך 12, 15, או 20 שנה - סה"כ החוב השנתי, הוא פחות מ 10 עד פחות מ 5 אחוז מההכנסה השנתית.

איזה שטויות. וזה שמשקי הבית לא צורכים בגלל שהם חובות - זה לא יוצר משבר/מיתון ? לחיות על הלוואות זה אומר שהבנקים נשארים אדוני הארץ, ועכשיו גם חברות כרטיסי האשראי בתוך כל החגיגה הזאת (כשהחברות שייכות, באורח פלא, לבנקים....) ישראלים לא פראיירים עאלק.

לידיעת קרנית פלוג נטל החוב על האזוח העובד ומתפרנס הוא מהגבוה במדינות המערב"OECD " אז עדיף לגברת קרנית להאט בפרסומים שלה למצב המשק לכמה ימי חסד .

האם המספר של 108% מההכנסה השנתית באמת מטלטל? אם החוב הוא לטווח קצר, כן. מאידך, מרבית החוב הוא משכנתאות, בריבית נמוכה ולטווח ארוך. השאלה שצריכה להישאל, מה השיעור מההכנסה הפנויה הנדרש לשירות החוב? וכאן נכנסת השאלה של הריבית המשתנה - ומה יקרה ביום שהריבית תעלה? ההתייחסות ל"זינוק" של החוב לחברות האשראי מוגזמת לחלוטין כיון שסך החוב להן מהווה פחות מ- 5% מיתרת החוב הכוללת והן בסה"כ משמשות תחליף לקווי האשראי ללא אישור שהיו נפוצים בארץ עד ההוראה של בנק ישראל למניעת חריגה מקו האשראי. ניתוח לקוי וסנסציוני